לימודי הכלכלה בישראל על סף הכחדה: "הביטחון הכלכלי של המדינה בסכנה" - חינוך - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לימודי הכלכלה בישראל על סף הכחדה: "הביטחון הכלכלי של המדינה בסכנה"

ועדת מומחים בינלאומיים קובעת: המחלקות לכלכלה באוניברסיטאות הגיעו ל"מצב קריטי" ■ בין הממצאים: צלילה במספר הסטודנטים, המרצים והפרסומים ■ "אף מדינה מפותחת לא נטשה, כמו ישראל, תחום כל כך חשוב מבחינה אסטרטגית"

166תגובות
החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב
דודו בכר

משבר עמוק בלימודי הכלכלה בישראל: ועדת מומחים בינלאומיים שמינתה המועצה להשכלה גבוהה, קובעת כי המחלקות לכלכלה באוניברסיטאות בישראל קורסות ונמצאות "במצב קריטי". לפי הדו"ח, שהגיע לידי TheMarker, אם ישראל לא תנקוט בצעדים מידיים ומשמעותיים לשיפור המצב במחלקות המובילות "לא יהיו בה מחלקות כאלה בעתיד". הדו"ח הועבר למועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) כבר באוקטובר 2017, אך הוא לא פורסם עד היום. הוועדה דנה בממצאי הדו"ח בחודש שעבר.

הוועדה הבינלאומית מונתה כדי להעריך את איכותם של החוגים לכלכלה באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. בשל המצב החמור באוניברסיטאות שהתגלה בבדיקה, הדו"ח מתמקד במצבן העגום של המחלקות המובילות לכלכלה בהן — ובעיקר באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית, שבעבר נחשבו למובילות עולמיות מבחינת איכותן. הדו"ח כולל גם המלצות שלפי מחברי הדו"ח יש ליישמן באופן מלא ובדחיפות בהתחשב במצב הקשה שבו שרויות המחלקות לכלכלה.

כותרת הפרק הראשון בדו"ח היא "מנואש לקריטי", והוא מתאר את המצב העגום של בתי הספר לכלכלה באקדמיה הישראלית בעשור האחרון, ואת ההידרדרות במעמד הפקולטות — לצד בריחת המוחות הגדולה של סטודנטים לכלכלה וחברי סגל לחו"ל.

חברי הוועדה מזהירים שלהידרדרות בלימודי הכלכלה באקדמיה יש השלכות גם על המדיניות הכלכלית והחברתית בישראל, וכי המצב מסכן את עתידה של המדינה. "הוועדה מספקת אזהרה חמורה לאקדמיה ולממשלה בישראל ודוחקת בהן לנקוט צעדי חירום כדי להציל את מקצוע הכלכלה בישראל מהכחדה", נכתב בדו"ח. "היכולת של המדינה להוביל מדיניות כלכלית — וכיוצא מכך, ביטחונה הכלכלי — נמצאים בסיכון כתוצאה מהיעלמותו של תחום מחקר רחב יריעה במדינה".

כותבי הדו"ח מוסיפים כי "אף מדינה מפותחת לא נטשה, כפי שעשתה ישראל, תחום כל כך חשוב מבחינה אסטרטגית כמו כלכלה — במיוחד כשמדובר בתחום שבו התחרתה בעבר מול המדינות המובילות בעולם. לישראל אסור להמשיך בדרך הזאת".

הדירוג הבינלאומי של חוגים ללימודי כלכלה בישראל

בוועדה היו חברים כלכלנים מובילים מהשורה הראשונה בעולם. ראש הוועדה היה פרופ' גיאורג וינקלר, לשעבר נשיא אוניברסיטת וינה, וכיהנו בה גם פרופ' ראסל קופר מאוניברסיטת פן בארה"ב, פרופ' פיליפ ווייל מהאוניברסיטה החופשית בבריסל ופרופ' דויד דילנברגר מאוניברסיטת פנסילבניה. דילנברגר עצמו למד לשני התארים הראשונים שלו בכלכלה באוניברסיטת תל אביב, עבר לאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב להשלמת התואר השלישי ומאז הוא עובד במחלקות לכלכלה בארה"ב. הנציג הישראלי בוועדה היה פרופ' אייל וינטר מהפקולטה לכלכלה באוניברסיטה העברית.

חברי הוועדה ביקרו במהלך עבודתם בבתי הספר לכלכלה של כל האוניברסיטאות בישראל ובמחלקות לכלכלה של מכללות בולטות. בין היתר, הוועדה ממליצה לפתוח תוכניות בינלאומיות לכלכלה באנגלית בישראל, תוך התאמת שיטת הגיוס ותמריצי השכר, כך שהאוניברסיטאות יוכלו להתחרות מול המוסדות המובילים בעולם על גיוס חוקרים מובילים מישראל ומחו"ל.

בוועדה התייחסו גם לטענות על כך שהירידה במעמדם של לימודי הכלכלה בישראל נובעת מתהליך טבעי, ומרצונה של ישראל למקד משאבים בתחומי מחקר אחרים שבהם יש לה יתרון. "לצערנו, הפרשנות הזאת לא משכנעת", כתבו חברי הוועדה. "ישראל זקוקה לכלכלנים. ללא כלכלנים מעולים המבינים כל פרט בתפקוד הכלכלה הישראלית, יכולתה של ישראל לתפקד בזמן משבר לאומי מוטלת בספק.

"המקצוע הידרדר לרמה כזאת, שיש צורך בנקיטת צעדים דחופים בכמה תחומים", נכתב בדו"ח. "למרות הצורך בהפניית משאבים נוספים לאוניברסיטאות, כסף לבדו הוא לא הפתרון שיסייע למחלקות לכלכלה לעבור את המכשולים". לטענת חברי הוועדה, "יש צורך לחזק את המחלקות לכלכלה ולאפשר לישראל למשוך חוקרים מצטיינים. אנחנו מתעקשים שקיים צורך להפנות משאבים לחיזוק ולתמיכה במחלקות לכלכלה באוניברסיטאות".

בתגובה לדו"ח אמרה יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המל"ג, פרופ' יפה זילברשץ, כי "לאור הירידה בדירוגים הבינלאומיים בתחום לימודי הכלכלה, מל"ג הקימה ועדת הערכה בינלאומית במטרה לבחון את הנושא לעומק, ללמוד על המגמות הבינלאומיות ולקבל המלצות לשיפור המצב. הוועדה הגישה למל"ג דו"ח מקיף המעיד על ממצאים חמורים הכוללים, בין השאר, ירידה דרמטית בהיקף הסגל והסטודנטים לתארי מחקר מתקדמים. לאור זאת, מל"ג תפעל בשיתוף המוסדות למציאת פתרונות לקליטה של חברי סגל ותיקון הליקויים. בנוסף, יוקם צוות שיבחן דרכים לשינוי המגמה, ובכלל זה שיתופי פעולה בינלאומיים".

החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בידיעה)
דודו בכר

ממצב "נואש" ל"קריטי" בתוך עשור

זאת לא הפעם הראשונה שבה מומחים מחו"ל מזהירים את ממשלת ישראל מההידרדרות בתחום לימודי הכלכלה בארץ. לפני עשר שנים, הגישה ועדת מומחים בינלאומית אחרת דו"ח חריף בנושא לבקשת המל"ג, שבו גילתה כי המצב חמור במיוחד. בדו"ח שפורסם אז, כתבו מומחי הוועדה כי ישראל היא מובילה עולמית בבריחת מוחות בתחום הכלכלה וכי מצב הפקולטות בארץ הוא "נואש, מדכא ומשברי". בראש הוועדה הקודמת עמד פרופ' אלחנן הלפמן מאוניברסיטת הרווארד, גם הוא ישראלי לשעבר שעבר ללימודי התואר השלישי בהרווארד, בה הוא מועסק עד היום.

חברי הוועדה הנוכחית מתייחסים לדו"ח הקודם שכתבה הוועדה בראשות הלפמן ומשתמשים במונחים דומים — אך חמורים יותר: "הדו"ח שפורסם לפני עשר שנים נשא אזהרה חמורה למקבלי ההחלטות בישראל, אך בשנים שחלפו המצב רק הידרדר", הם כותבים. לדבריהם, אף שחלף עשור, ממשלת ישראל והמל"ג לא עצרו את המגמה, כך שהמצב כיום כבר לא "נואש", כפי שקבעה הוועדה הקודמת, אלא "קריטי".

הקריאה בדו"ח אינה פשוטה, דווקא בגלל העובדה שעד לפני שלושה עשורים ישראל נחשבה למובילה עולמית בתחום הכלכלה ודורגה במקומות הראשונים בעולם מבחינת איכות המחקר בכלכלה וחשיבות תרומתו בעולם. לישראל שני זוכי פרס נובל בתחום הכלכלה — דניאל כהנמן וישראל אומן — אך גם הוועדה הנוכחית חוזרת על הטענה שהישגי המדינה נובעים מהשקעות העבר.

פרופ' אייל וינטר
אמיל סלמן

שתי המחלקות המובילות לכלכלה בישראל הן עדיין המחלקות באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בתל אביב, אך הנתונים המוצגים בדו"ח מעידים עד כמה גם מצבן הידרדר בדירוגים הבינלאומיים. עד 2004 המחלקה לכלכלה בתל אביב דורגה בין 20 המחלקות המובילות בכל העולם. ב–1990 דורג החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב במקום ה-14 בעולם והאוניברסיטה העברית דורגה במקום ה–27, לצד האוניברסיטאות המובילות בארה"ב — כמו ייל שדורגה במקום ה–9, אוניברסיטת ניו יורק שדורגה אז במקום ה–18 ודיוק שדורגה במקום ה–25.

כיום, המחלקה בתל אביב מדורגת במקום ה–73. מצבה של הפקולטה לכלכלה באוניברסיטה העברית הידרדר גם הוא — ממקום 32 בעולם בשנות ה–90 למקום 78 כיום. שאר המחלקות לכלכלה באוניברסיטאות הידרדרו גם הן. כך למשל, בעשורים האחרונים המחלקה לכלכלה בבר אילן הידרדרה מהמקום ה–111 למקום ה–219.

"צריך תוכנית רדיקלית לגיוס אנשי סגל"

בוועדה התמקדו באיכות תוכניות הלימודים לתואר שלישי בכלכלה בישראל, שספגו גם הן ירידה במספר הסטודנטים בשנים האחרונות. "לימודי התואר השלישי לא משתווים יותר לרמת החינוך המקובלת בבתי הספר המובילים בחו"ל", נכתב בדו"ח. "משתתפים בהם מעט סטודנטים שלומדים בעברית על ידי מרצים ישראלים, בעוד שבבתי הספר בחו"ל מסתמכים על מסה גדולה של תלמידים וסגל בינלאומיים כדי להשיג מצוינות, גודל וגיוון".

"כבר כיום אין בישראל מספיק אנשי כלכלה שיכולים לייעץ למקבלי ההחלטות", אומר בתגובה פרופ' וינטר, הנציג הישראלי בוועדת המומחים. "כשהמחלקות יקרסו ולא יהיו כאן כלכלנים טובים — האם הממשלה תגייס כלכלנים מחו"ל? מדינת ישראל צריכה לקבל החלטה. אם היא לא מתעניינת יותר בכלכלה — אז צריך לומר את זה בבירור ולהתמודד עם ההשלכות".

החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב
דודו בכר

לטענת וינטר "תחום הכלכלה הינו אחד מעמודי היסוד החשובים לכל מדעי החברה, וחלק מכריע ממקבלי ההחלטות בממשל ובסקטור הפרטי בארץ הם בוגרי לימודי כלכלה. ישראל מאבדת בהדרגה את המעמד המוביל שהיה לה בעבר בתחום ההוראה והמחקר הכלכלי. ללא תוכנית רדיקלית לגיוס אנשי סגל צעירים ומצוינים בכל תחומי הכלכלה, ההידרדרות הזאת תימשך. מדיניות כלכלית בטוחה ויעילה דורשת התייעצות עם אנשי מקצוע מתחום הכלכלה, ממש כשם שתכנון הגנת סייבר לאומית דורשת התייעצות עם אנשי המקצוע מתחום מדעי המחשב. אם תימשך ההידרדרות, תחום הכלכלה בישראל ידרדר גם את איכותן של ההחלטות שיתקבלו בכל תחומי החברה בארץ".

ישראל פשוט ויתרה על ההתמודדות בתחרות

לדעתם של מחברי הדו"ח, ההידרדרות במעמדם של החוגים לכלכלה התרחשה על רקע הירידה המשמעותית במספר חברי הסגל במחלקות וצמצום גודלן, לעתים עקב מעבר לאוניברסיטאות בחו"ל — בהן תנאי השכר טובים באופן משמעותי — לקראת לימודי תואר שלישי או בתקופת ההכשרה שאחריו. תופעה זו באה לידי ביטוי במספר אנשי הסגל הבכיר במחלקות לכלכלה באוניברסיטאות. כך למשל, מספר חברי הסגל בתל אביב ירד באופן דרמטי מכ–25 בסוף שנות ה–90 לכ–14 בשנים האחרונות, ובתל אביב ירד באותה התקופה ירד מספר חברי הסגל מ–29 לכ–20.

במקביל, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), נרשמה בעשור האחרון ירידה של כ–14% במספר כלל הסטודנטים לכלכלה באוניברסיטאות, כשהירידה במספר הסטודנטים לתואר שלישי בולטת במיוחד. ב–2017 רק 81 סטודנטים למדו לתואר שלישי בכלכלה – ירידה של 34% בהשוואה למספרם לפני כעשור.

לצד התרוקנות הפקולטות מאנשי סגל וסטודנטים מצטיינים, מדגישים חברי הוועדה בדו"ח כי הם נדהמו מכך שבניגוד גמור למגמה באוניברסיטאות בחו"ל, בישראל אין כלל נוכחות בינלאומית בבתי הספר בכלכלה, במיוחד בתוכניות לדוקטורט. כמעט שלא לומדים בהם סטודנטים מחו"ל, אין בהם מרצים מחו"ל ואין לימודים באנגלית שיתאימו לתלמידים ממדינות אחרות.

גודל חוגי הכלכלה באוניברסיטאות בישראל, לפי מספר משרות של סגל בכיר

חברי הוועדה כותבים שבתוכניות הלימודים לתואר שלישי ישראל פשוט ויתרה על התמודדות בתחרות. "ישראל למעשה העבירה את מסלולי הלימוד המתקדמים בכלכלה לאירופה ולארה"ב, כשצימצמה את מספר התוכניות המקומיות לתואר שלישי בכלכלה. לא רק שהמחלקות לכלכלה באוניברסיטאות בישראל לא מגייסות סטודנטים מחו"ל, הן גם מוותרות על הסטודנטים המצטיינים שהכשירו, והם יוצאים ללימודי תואר שלישי בכלכלה באוניברסיטאות בחו"ל", נכתב בדו"ח.

"התוצרים שבחקר הכלכלה לא מוגבלים רק לתחום אחד, אלא תומכים גם בתחומי מחקר משמעותיים אחרים בישראל שהם קריטיים לביטחונה הלאומי", מוסבר בדו"ח. "חוקרים בישראל, ובהם זוכי פרס נובל, הזהירו בעבר מפני ההשלכות הצפויות מחוסר יכולתה של ישראל לספק לחוקרים המצטיינים את התשתית המדעית שתאפשר להם לצמוח. הם הדגישו שוב ושוב שההצלחות הנוכחיות של המדינה משקפות את השקעות העבר ובמצב הנוכחי ההצלחה הזאת לא צפויה להימשך".

הוועדה מציינת שהמחלקות באוניברסיטאות בישראל לא יכלו לעמוד בתחרות על השכר הגבוה שמוצע לכלכלנים בחו"ל בעקבות הגבלת השכר באוניברסיטאות הציבוריות על ידי משרד האוצר, אך גם בגלל לחצי ארגוני הסגל הבכיר להשוות את תנאי השכר בין המרצים בדרגות השונות תוך התנגדות עזה לשכר דפרנציאלי. "בגלל תנאי השכר המחמירים באקדמיה הישראלית המדינה איבדה את היכולת שלה למשוך כלכלנים מובילים. גם תרבות שוויון השכר באוניברסיטאות בישראל, שנאכפת בלחצי ארגוני הסגל, מנעה מהמדינה לייצר תנאים תחרותיים כדי למשוך את הכוכבים במקצוע. חוקרים מובילים עזבו את האקדמיה או את המדינה וכלכלנים צעירים וטובים עוזבים את המדינה או שאינם חוזרים מארה"ב לאחר קבלת התואר השלישי", נטען בדו"ח. לפי חברי הוועדה על ישראל לנסות להתחרות בהצעות המפתות שהחוקרים הצעירים לכלכלה מקבלים ממוסדות מובילים בחו"ל.

"היעדר של קהילה בינלאומית במחלקות"

המומחים שכיהנו בוועדה תהו אם ישראל סובלת "מחוסר מוטיבציה או היעדר ביטחון עצמי", מכיוון שלימודי הכלכלה בישראל "רק נפגעו מהגלובליזציה ולא ניסו להרוויח מיתרונותיה". לפי הדו"ח, "הגלובליזציה מרוקנת את האקדמיה הישראלית בעוד שמדינות אחרות באירופה הצליחו להשתמש בה לטובתם".

פרופ' יפה זילברשץ
אייל טואג

אף שחברי הוועדה ממליצים להשקיע משאבים במחלקות לכלכלה, הם טוענים כי לא ניתן יהיה לפתור את הבעיות המורכבות בתחום בכסף בלבד, ונדרשים צעדים נוספים — כמו פתיחת תוכניות לימודים באנגלית, כפי שנהוג בבתי הספר באירופה.

"ההבדל העיקרי הנראה לעין בין הפקולטות בישראל למתחרות שלהן בארה"ב ובאירופה לא בא לידי ביטוי דווקא בהיעדר משאבים אלא בעיקר בהיעדר מוחלט של קהילה בינלאומית בקרב המרצים והסטודנטים. מוסדות ההשכלה הגבוהה כופים את השפה עברית כשפת ההוראה, מה שמסביר באופן חלקי אתהיחלשות המחלקות. גם חוקרים מחו"ל שאינם דוברי עברית נדרשים ללמד בעברית וזהו מחסום משמעותי. אין כלכלנים מובילים מחו"ל שהיו מסכימים לקבל תפקיד בישראל תוך שהם נדרשים ללמד בשפה זרה שלא תועיל להם בהמשך. ההוראה בעברית גם מונעת כניסה של סטודנטים זרים וכתוצאה מכך גם הכנסות נוספות משכר לימוד, בעוד שהוראה באנגלית היתה משפרת את הסיכוי של הסטודנטים הישראלים להצליח בעולם לאחר הלימודים", נכתב בדו"ח.

בוועדה דנו גם בהשלכות המצב הביטחוני והמדיני, או הקריאות לחרם, על המצב — וטענו כי אי אפשר להטיל בהם את האשמה. כהוכחה לכך הצביעו על מכון וייצמן, המושך אליו חוקרים מכל העולם.

החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב
דודו בכר

לדברי וינטר "כל המחלקות המובילות לכלכלה בעולם, מלבד הישראליות שבהן, מקיימות תוכניות כלכלה לתארים גבוהים באנגלית ומתחרות על אנשי הסגל והדוקטורנטים הטובים בעולם. היעדרן של תוכניות כאלה בישראל מותירה את המחלקות המקומיות לכלכלה מחוץ למשחק, מצב שדוחף אותן למטה בדירוג העולמי. כדי להחזיק מחלקות בכלכלה ברמה גבוהה צריך לשחק את המשחק הבינלאומי, לגייס ולהתחרות על סטודנטים ואנשי סגל מכל העולם — ואנחנו לא במשחק הזה.

"האוניברסיטאות צריכות להתאים את עצמן לתלמידים מצטיינים שאין להם בהכרח קשר לישראל או אפילו מחויבות להישאר במדינה, אבל הן לא עושות זאת. יש לשנות את המדיניות הזאת באופן קיצוני ומיידי. גם עוזר מחקר שישאר בישראל שנתיים־שלוש עד שיקבל הצעה טובה יותר מחו"ל עדיין יוכל לתרום תרומה משמעותית למחלקה, ולאחר מכן יוחלף על ידי חוקר מצטיין אחר", מציין וינטר.

מומחי הוועדה מותחים ביקורת גם על מודל התקצוב של המל"ג שניתן לאוניברסיטאות על ידי הוועדה לתכנון ותקצוב, ופוגעת באיכותן של המחלקות לכלכלה. נוסחת התקצוב מבוססת בין היתר על יעילות החוקרים (תפוקת המאמרים) ואיכות העבודה נמדדת באמצעות מספר הציטוטים וההופעות בכתבי עת מובילים. ראשי האוניברסיטאות המתוקצבות לפי אותה נוסחה, משתמשים בה גם כדי לתקצב פקולטות בתוך האוניברסיטה, אך לפי המומחים "הנוסחה הזאת לא רלוונטית בתחום כמו כלכלה, שבו חברי הסגל מפרסמים פחות מאמרים מאשר בתחומים אחרים ויכולות לחלוף שנים עד שיתפרסמו בכתב עת מוביל. השיטה הזאת פוגעת במחלקות לכלכלה ומספקת לחוקרים בהן תמריצים לא נכונים שיכולים לפגוע במחלקות ובמוניטין שלהם", נכתב בדו"ח.

נפתלי בנט
אילן אסייג

"לשמור על הבידול בין אוניברסיטה למכללה"

אף שחברי הוועדה התמקדו בעיקר במצב המחלקות לכלכלה באוניברסיטאות, הם התייחסו גם ללימודי הכלכלה במכללות והתרשמו מהם לטובה. עם זאת, לפי חברי הוועדה על המדינה להימנע "מטשטוש הגבולות" שבין האוניברסיטאות למכללות, למשל על ידי פתיחת מסלולים מתקדמים במכללות. לפי הוועדה, יש להמשיך למקד את המכללות בשיפור יכולות ההוראה לתואר הראשון כדי להציל את המחקר והלימודים לתארים מתקדמים בכלכלה באוניברסיטאות.

ההמלצה הזאת מנוגדת להחלטה שהוביל שר החינוך נפתלי בנט, באישור המל"ג, לאפשר לימודי תואר שלישי במכללה הפרטית המרכז הבינתחומי הרצליה, בשלב זה בלימודי משפטים. "חשוב לשמור על בידול בין האוניברסיטאות למכללות", נכתב בדו"ח. "יש לשקול באופן זהיר מאוד מגמות שמטשטשות את ההבדלים בין המכללות לאוניברסיטאות — כמו לימודי תואר שני במכללות".

חברי הוועדה לא מתייחסים בדו"ח המקיף לביקורת המרכזית על לימודי הכלכלה בישראל ובעולם — בעיקר מאז המשבר הכלכלי של 2008 — על כך שאיבדו מהרלוונטיות שלהם ועל כך שהם מנותקים מהמציאות הכלכלית. וינטר אמר בתגובה כי הסיבה לכך נעוצה גם היא במצבם של החוגים לכלכלה באוניברסיטאות. "אני מאמין שבלימודי הכלכלה יש יותר מדי דגש על לימודי התאוריה, בעיקר בתואר הראשון, אבל בנושא הזה חל שיפור בעשור האחרון. חלק מהבעיה הזאת נובעת גם מהקושי לגייס אנשי סגל במגוון רחב של תחומים. אם אנשי הסגל במחלקות לכלכלה היו יותר רבגוניים מבחינת העיסוק המחקרי שלהם, גם התואר היה מגוון יותר".

החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב
דודו בכר

ההמלצות: פחות הרצאות, יותר מלגות

הדו"ח כולל המלצות שלפי חברי הוועדה יש ליישם במלואן ובהקדם לטווח הקצר ולטווח הבינוני. בגלל חומרת המצב, הדו"ח לא כולל המלצות לטווח הרחוק, מכיוון שלפי החברים בה כדי להציל את המחלקות לכלכלה לא ניתן לדחות יותר את הטיפול במצב. לצד הפניית משאבים תקציביים לשיקום המחלקות לכלכלה שיאפשרו להם לגייס אנשי סגל חדשים, חברי הוועדה ממליצים לנקוט בצעדים נוספים. בין היתר ממליצה הוועדה להפעיל מנגנון שיאפשר להעניק מענקים כספיים משמעותיים לחוקרים מצטיינים, ולצד זאת להפחית את המחויבות שלהם להוראה בהרצאות בפני סטודנטים — שכיום מסתכמת ב–6–8 שעות בשבוע — כדי לאפשר להם לפתח בזמן הזה את המחקר שלהם.

בנוסף, הוועדה ממליצה לשנות את אופן גיוס החוקרים מחו"ל ולהפוך אותו לגמיש ומהיר יותר. כיום האוניברסיטאות המובילות בעולם מתחילות בהליכי גיוס של חוקרים לפקולטות לכלכלה בכנס בינלאומי שנערך בכל שנה בינואר, אך ישראל כמעט ולא משתתפת במהלכים כאלה — וכך מפסידה את החוקרים המובילים בעולם.

בנוסף, הוועדה מדגישה את החשיבות של פתיחת מסלולים בינלאומיים לתואר שלישי באנגלית, תוך הנגשה של כל הליך הרישום והלימודים לאנגלית מלאה, וכן חתימה על הסכמים לתוכניות חילופי סטודנטים עם אוניברסיטאות מובילות בעולם. בהמלצות לטווח הבינוני הוועדה ממליצה גם לפתח בישראל פרויקטים עתירי תקציב בכלכלה, בדומה למלגות הניתנות על ידי קרן המחקר האירופאית בתחומים ראשיים, שיאפשרו לחוקרים לקדם תחומים בכלכלה תוך התחרות על מענקים גדולים.

ההמלצות המרכזיות של הוועדה דומות להמלצות הוועדה הקודמת שפורסמו ב–2008. גם אז חברי הוועדה כתבו שיש לשקם את המחלקות לכלכלה, בין היתר על ידי מתן שכר גבוה יותר למרצים מצטיינים כדי להביא אותם לישראל, הפחתת חובת ההוראה, והתמקדות בשיפור תנאי העבודה והקידום של הכלכלנים הצעירים כדי למנוע את עזיבתם לחו"ל. ואולם שום המלצה מהדו"ח הקודם לא יושמה במלואה או באופן משמעותי. הוועדה מ–2008, בדומה לוועדה הנוכחית, גם המליצה שלא לאפשר למכללות לפתוח מסלולים ללימודי תואר שני בכלכלה, כדי לרכז את המשאבים התקציביים במחלקות המובילות באוניברסיטאות, אך המדינה לא יישמה המלצות אלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#