יו"ר חברת החשמל ומנכ"ל עמותת ימין: האנשים שבחרו שליש מהזוכים בפרס ישראל - חינוך - TheMarker

 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יו"ר חברת החשמל ומנכ"ל עמותת ימין: האנשים שבחרו שליש מהזוכים בפרס ישראל

השופטת בדימוס שרה פריש, שהיתה חברה בגרעין המייסד של הבית היהודי, עמדה בראש ועדה שבחרה חמישה מועמדים בקטגוריית מפעל חיים שיזם בנט ■ משרד החינוך: "פריש נבחרה משיקולים מקצועיים" ■ המשרד מסרב לחשוף את שמות המועמדים שלא זכו בפרס

26תגובות
שר החינוך, נפתלי בנט
אילן אסייג

חמישה מבין 15 הזוכים בפרס ישראל שיוענק השבוע נבחרו על ידי ועדה אחת בראשות השופטת בדימוס שרה פריש, כך עולה ממידע שהועבר על ידי משרד החינוך לקראת טקס הענקת הפרסים. זאת, בניגוד לנוהל המקובל, שלפיו בכל תחום שבו ניתן הפרס מוקמת ועדה אחת המייצגת את האנשים הפעילים בתחום, ובוחרת בזוכה אחד בלבד.

לפי משרד החינוך, אין בכך פגם מכיוון שכל הזוכים שנבחרו על ידי הוועדה בראשות פריש קיבלו את הפרס כחלק מקטגוריית מפעל חיים בקטגוריות שונות. הקטגוריות נוסדו ביוזמת שר החינוך, נפתלי בנט (הבית היהודי) — שלפי תקנון הפרס גם ממנה את חברי הוועדה והעומדת בראשה — לרגל חגיגות שנות ה–70 לישראל.

השופטת בדימוס, שרה פריש
עופר וקנין

כך, בנט יזם הענקה של פרסים בתחומים שונים, שבגינם לא ניתן פרס בדרך כלל, תחת קטגוריית פרס על מפעל חיים. הוועדה בראשות פריש היתה מופקדת על התחומים הקרובים ללבו של בנט ובחרה להעניק את הפרסים לנתן שרנסקי בתחום העלייה והקליטה; למרים פרץ בתחום הרוח היהודית; ליהודה הראל בתחום החקלאות וההתיישבות; לפרופ' נאוה בן צבי בתחום החינוך; ולדוד לוי תחת קטגוריה כללית של מפעל חיים.

בכך, הוועדה פעלה באופן שונה מדרך פעולתן של ועדות פרס אחרות השנה ובשנים הקודמות. לפי תקנון פרס ישראל, על שר החינוך "למנות ועדה בכל אחד מהמקצועות והתחומים שבהם יוענק הפרס באותה שנה", ועל השופטים בכל ועדה לייצג את התחומים שבהם ניתן הפרס. השנה, למשל, ועדת פרס ישראל בתחום הספרות פעלה בראשות חוקר הספרות אבנר הולצמן, ויו"ר ועדת הפרס בתקשורת הוא העיתונאי יעקב אחימאיר. עם זאת, גם איש העסקים שלמה דברת עמד בראשות שתי ועדות לבחירת פרס ישראל בתחום התעשייה ובתחום ההיי־טק — גם הם נוספו השנה ביוזמת בנט, ולא ניתנות בכל שנה במסגרת פרס ישראל.

דוד בארי
ליאור מזרחי

בנוסף לפריש, ובניגוד לתקנון, אף לאף אחד מחברי הוועדה קשר הדוק לאחד מהתחומים שבהם ניתנו הפרסים על מפעל חיים כמו חקלאות, קליטת עלייה, או חינוך. לצדה של פריש כיהנו בוועדת הפרסים גם מנכ"ל עמותת הימין אלע"ד, דוד בארי, שזכה בעצמו בפרס בשנה שעברה; יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, אלוף במיל' יפתח רון־טל; אבי בלשניקוב, לשעבר מנכ"ל הכנסת, משרד התקשורת, יו"ר ערוץ 10 ונציגו של איש העסקים האמריקאי רון לאודר בישראל; ואיריס ראור־ברץ, מנכ"לית פארק שרונה. במשרד החינוך הסבירו כי אין בכך כשל, וזאת מכיוון שהפרסים ניתנו במסגרת רחבה של מפעל חיים.

רקורד פוליטי ענף

פריש היא שופטת בית משפט השלום בדימוס, והיתה ממקימי המכללה הפרטית שערי משפט בהוד השרון ונשיאתה הראשונה. היא היתה חברה בגרעין המייסד של מפלגת הבית היהודי ב–2008 שקבע את רשימת חברי המפלגה, וב–2012 היתה המפקחת על הבחירות הפנימיות במפלגה, שבהן זכה בנט. עוד קודם לכן, עמדה בראשות ועדה שבדקה מטעם המפד"ל את הידרדרותה של המפלגה והציעה לשנות את פניה.

פריש מונתה על ידי בנט לראשות ועדת פרס ישראל, שבחרה להעניק את הפרס ב–2016 לרב אלי סדן ולדורון אלמוג.

אבי בלשניקוב
תומר אפלבאום

בנוסף, ב–2017 מונתה פריש על ידי בנט כחברה בוועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל המל"ג.

פריש פעילה בוועדות שונות הקשורות למשרדי הממשלה ולדרגים הפוליטיים. כך למשל, היא מונתה על ידי יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, לראשות הוועדה להסדרת שידורי ערוץ הכנסת; מונתה על ידי שר הביטחון אביגדור ליברמן כחברה בוועדה לבחירת מפקד גלי צה"ל; ומונתה על ידי שרת המשפטים איילת שקד כחברה בוועדה לבחירת מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה.

ב–2011 היא היתה אחראית על טוהר הבחירות בפריימריז בעבודה, לאחר שב–2005 גם עמדה בראשות צוות שבדק את הטענות לליקויים במפקד שנערך במפלגה. לפי מידע שהתקבל בתנועה לחופש המידע ב–2015, משרד עורכי הדין שהקימה, פריש שפרבר ריינהרץ ושות', היה אחד מהמשרדים שזכה במכרז לאספקת שירותים משפטיים למשרד ראש הממשלה.

יפתח רון טל
אוליבייה פיטוסי

ממשרד החינוך נמסר: "פריש נבחרה לכהן בוועדות לבחירת פרס ישראל לאור ניסיונה הרחב במגזר הציבורי, בדגש על היותה שופטת בית משפט השלום לשעבר. מדובר באישה ראויה ביותר, שפועלה המקצועי בלבד היווה שיקול בבחירתה. משרד החינוך מודה לה על השתתפותה ותרומתה".

"תקנון פרס ישראל מיושן - ויש לשנותו"

משרד החינוך מסרב לחשוף את רשימת המועמדים לפרס ישראל, שמתוכם נבחרו חתני הפרס לקראת יום העצמאות. בעקבות הביקורת הציבורית על היעדר גיוון ברשימת זוכי פרס ישראל ועל הליך בחירת הזוכים, פנתה התנועה לחופש המידע למשרד החינוך, המעניק את הפרסים, בדרישה שיפרסם את רשימת המועמדים לפרס. משרד החינוך סירב לבקשת התנועה בטענה כי "מסירת המידע תהווה פגיעה אסורה בפרטיותם (של המועמדים; ל"ד)", וכי תקנון הפרס אוסר את מסירת כל הפרטים על דיוני הוועדות שבהן נבחרים הזוכים, וגם את מסירת שמות המועמדים. בתגובה, פנתה מנכ"לית התנועה, עו"ד נירית בלייר, לבנט במכתב שבו הציעה לו לפרסם את שמות המועמדים כתחליף לעתירת התנועה לבית המשפט.

איריס ראור-ברץ
ללא קרדיט

אף שהשנה מספר התחומים היה גדול במיוחד, מעיון ברשימת הזוכים עולה כי כל הזוכים בקטגוריות המסורתיות הם גברים, וכך גם ששת הזוכים בתחום המחקר ושני הזוכים בתחום היצירה — כך שבסופו של דבר רק שלוש נשים יקבלו את הפרס השנה בקטגוריית "מפעל חיים".

בנוסף למיעוט של נשים זוכות, עלה כי אף שחברי ועדות הפרס בתחומים השונים בחנו יותר מ–150 מועמדים לפרס, רק 15% מהמועמדים לפרס בתחומים השונים היו נשים.

לפי תקנון הפרס, כל אדם מהציבור יכול להגיש מועמדים לפרס, ועל הוועדות הרלוונטיות לדון במועמדותם — אך שמותיהם יישארו חסויים תמיד. בדיוני הוועדה אין פרוטוקול, ומשרד החינוך מטיל חיסיון גם על הפרטים המעטים המתועדים בהם, כך שלא ניתן לדעת מי היו המועמדים לפרס ואם חברי הוועדה דנו בהם. הפרטים האלה חשובים בהתחשב בכך שגם השופטים בוועדות רשאים להציע מועמדים מטעמם, וגם יועץ מטעמו של שר החינוך רשאי להשתתף בדיונים — אך לא ידוע כיצד מעורבותו בהם באה לידי ביטוי.

במכתב של בלייר נכתב כי "על אף הכבוד הרב במועמדות לפרס, אין המועמדים מפורסמים לציבור, גם לא אלה שהגיעו קרוב מאד לקו הסיום. בתנועה התקבלו בשנה זו פניות לפרסום מועמדי הפרס, הן בשל מחלוקות וביקורות על חלוקת הפרס, והן בשל העובדה הפשוטה שזהו מידע ציבורי מהמעלה הראשונה", לשון המכתב.

"תקנון פרס ישראל, פרס עם היסטוריה עשירה, אינו חייב להיות מיושן וארכאי יותר", אומרת עו"ד בלייר, "הגיעה השעה לשנות את התקנון ולהתאים אותו ל–2018".

"פרסום המועמדים יציג תמונה משקפת של המציאות, והדבר אף יוכל לשמש כזרז להגשת מועמדים נוספים המייצגים את המגוון הישראלי".

ממשרד החינוך נמסר: "אנו פועלים בכפוף ובהתאם לתקנון פרס ישראל, שהינו פומבי (מופיע באתר המשרד). בתקנון נקבע כי שמות השופטים והמועמדים יהיו חסויים במטרה לאפשר לחברי הועדה לקיים הליך מקצועי, נטול פניות ולחצים. גם בתום הליך הבחירה המשרד אינו נוהג לפרסם את שמות המועמדים שלא זכו כדי שלא לגרום להם תחושה של פגיעה ועלבון, או למנוע את הגשת מועמדותם לפרסים עתידיים על פי התחומים הרלוונטיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם