ההיסטוריה של בנט: אושרה הקמת האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההיסטוריה של בנט: אושרה הקמת האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל

בתום דיון שנמשך 15 דקות בלבד, אישרה המועצה להשכלה גבוהה את הפיכתו של המרכז הבינתחומי בהרצליה לאוניברסיטה התשיעית בישראל ■ שר החינוך: כמו בארה"ב

176תגובות
המרכז הבינתחומי הרצליה
דניאל בר און

ב–2005 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להקים אוניברסיטה חדשה בישראל, באזור הגליל — אך התנגדות חריפה מצד המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), בטענה כי אין מקום בישראל לאוניברסיטה נוספת, טירפדה כל ניסיון למימוש המהלך. ב–13 השנים שחלפו מאז הוחלט להפוך דווקא את מכללת אריאל שבשומרון לאוניברסיטה, הכפופה לגוף שהוקם במיוחד לשם כך — מל"ג יו"ש. לאוניברסיטה באריאל הוזרמו תקציבי עתק, שטחה ופעילותה הורחבו מאוד, ובחודש שעבר אישרה הממשלה את הכפפתה למל"ג הישראלית, החלטה שתיכנס לתוקף בפברואר 2019.

אתמול הצטרף לאריאל מוסד אקדמי נוסף, גם הוא רחוק מאוד מהגליל: המרכז הבינתחומי בהרצליה, שייהפך בפועל לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל. ההחלטה התקבלה בעידודו הנמרץ של שר החינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט, שפעל בימים האחרונים כדי לגייס רוב במועצה לקבלת ההחלטה, למרות התנגדות חריפה של שאר אוניברסיטאות המחקר, החוששות כי המהלך יפגע בהן וברמת המחקר בישראל.

בשלב זה, האוניברסיטה החדשה תקבל סמכות להעניק תוארי דוקטור (תואר שלישי) בלימודי משפטים בלבד, ובהמשך היא תפעל לקבל הכרה גם בתחומים אחרים. בכל מקרה זוהי החלטה תקדימית, הצפויה לשנות באופן משמעותי את מבנה מערכת ההשכלה הגבוהה, משום שעד כה ניתן היה ללמוד לתואר שלישי רק באוניברסיטאות המחקר בישראל, ורק להן היתה סמכות לפתוח באופן עצמאי מסלולים לתארים מתקדמים.

מבקרי המהלך בקהילה האקדמית טוענים כי הוא בוצע בחיפזון ונועד להיטיב עם המרכז הבינתחומי, מבלי לשקול את ההשלכות הרוחביות על המערכת כולה, על מעמדן של האוניברסיטאות האחרות ועל רמת המחקר. כמו כן, נטען כי המהלך יפגע בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לאקדמיה — לאור הקידום של מכללה פרטית בהרצליה, אחת הערים המבוססות בישראל, על חשבון שאר האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות, בפריפריה ובכלל.

כיום יש בישראל הפרדה בין האוניברסיטאות, המתמקדות במחקר, לבין המכללות הציבוריות והפרטיות, המתמקדות בהוראה. בעוד ששכר הלימוד במכללות הציבוריות ובאוניברסיטאות מסובסד על ידי המדינה ועלותו היא 11–12 אלף שקל בשנה, שכר הלימוד במוסדות פרטיים כמו המרכז הבינתחומי (שאינו מתוקצב על ידי המדינה) הוא כ–40 אלף שקל בשנה.

ייתכן שהפיכת המרכז הבינתחומי לאוניברסיטה פרטית תשנה את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ותקרב אותה למודל הקיים בארה"ב — שבה בראש דירוג המוסדות האקדמיים נמצאות אוניברסיטאות ומכללות פרטיות, המכונות ליגת הקיסוס (Ivy League), ששכר הלימוד בהן אסטרונומי והן ומציעות תוכניות יוקרתיות לכל התארים. בישראל, לעומת זאת, צמרת הדירוג שייכת לאוניברסיטאות הציבוריות.

התורם המשותף לאריאל ולבינתחומי

בנט בוועידת TheMarker, בחודש שעבר
אילן אסייג

רק בתחילת החודש חשף TheMarker כי המל"ג פועלת להפוך את המרכז הבינתחומי בהרצליה למעין אוניברסיטה פרטית ראשונה בישראל, על ידי השוואת הרגולציה שחלה עליה והסמכויות שניתנו לה לאלה של שאר האוניברסיטאות בישראל — ואתמול, בתוך פחות משבועיים, המהלך אושר, בתום ישיבה שנמשכה עשרים דקות בלבד.

במל"ג הסבירו כי לאחר שהמכללה קיבלה את האישור הנוגע להענקת תואר שני, ניתן היה להתקדם במהירות ולאשר מתן תואר שלישי, אך במערכת ההשכלה הגבוהה היו תמהו על המהירות שבה בוצע המהלך. מקורות במערכת אף רמזו כי המשותף לשני המהלכים הגדולים שהובילה המל"ג בשנה האחרונה — במרכז הבינתחומי בהרצליה ובאוניברסיטת אריאל — הוא תרומות משמעותיות שקיבלו שני המוסדות הללו מאיל ההימורים האמריקאי ובעלי החינמון "ישראל היום", שלדון אדלסון.

ביוני 2017 פורסם כי אדלסון ורעייתו תרמו 20 מיליון דולר לאוניברסיטת אריאל, שברובם יוקדשו להקמת פקולטה לרפואה. באותו חודש התקיים טקס הנחת אבן פינה לפקולטה, בהשתתפות אדלסון ובנט. כמו כן, ב–2014 תרם אדלסון מיליוני דולרים למרכז הבינתחומי — לשם הקמת בית ספר ליזמות שייקרא על שמו. בית הספר נפתח ב–2016, בטקס בנוכחות אדלסון וראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאף נשא נאום באירוע. ואולם בלשכתו של בנט, במל"ג ובמרכז הבינתחומי הכחישו כי קיים קשר בין הדברים.

השר בנט, המשמש גם יו"ר המל"ג, דחף את ההכרה במרכז הבינתחומי כאוניברסיטה ופעל בימים האחרונים לגיוס רוב לאישורו במל"ג תוך שהוא הודף את הביקורת והמתנגדים — ואף השתתף בישיבת המל"ג, דבר שאינו נוהג לעשות לעתים קרובות.

בסדרת ציוצים שפירסם אתמול בטוויטר כתב בנט: "בארה"ב יש אוניברסיטאות פרטיות כמו הרווארד וייל לצד אוניברסיטאות ציבוריות מעולות, כמעט בכל אחת מהמדינות. ציבורי ופרטי דרים זה לצד זה ומשלימים זה את זה".

לאחר מכן כתב בנט כי "המחקר בבינתחומי יהיה במימון פרטי, כך שהמהלך יגדיל אבסולוטית את היקף המחקר בישראל ללא שקל אחד נוסף של משלם המסים הישראלי. רווח נקי". בציוץ אחר הוסיף בנט כי "אין כאן שום זילות ושום פשרה על רמת מחקר אקדמית. יש כאן תחרות בריאה וטובה".

לפני ההצבעה על הענקת הסמכויות לבינתחומי, צייץ בנט: "אנו מביאים לאישור את קבלת הדוקטורים במרכז הבינתחומי, מוסד פרטי, בפעם הראשונה בישראל. אני קורא לחבריי לתמוך. הסטנדרט שם גבוה ביותר. הגיע הזמן להיפתח". בציוץ אחר פנה בנט לראשי האוניברסיטאות וכתב "חברי באוניברסיטאות. פתיחת עולם המחקר למוסד פרטי לא מהווה איום עליכם אלא ברכה להעצמת המחקר. אני קורא לכם לתמוך בהחלטה היסטורית זאת במועצה להשכלה גבוהה. מרבה מחקר — מרבה ברכה".

האוניברסיטאות: "זילות התואר"

באוניברסיטאות, שעד כה שמרו באופן רשמי על שתיקה, הביעו שלשום התנגדות חריפה למהלך של בנט. בהודעה רשמית שפירסם ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), המאגדת את אוניברסיטאות המחקר בישראל, נכתב כי "במקום לפעול למען האינטרס הלאומי, שהינו קידום המחקר האקדמי ומיצובה של ישראל כמובילה במדע פורץ דרך — מתרחש כעת מהלך של אישור הענקת תואר דוקטור למכללה ספציפית".

האוניברסיטה העברית
אמיל סלמן/ג'יני

עוד נכתב כי "מדובר באישור אשר יפגע באיזון בין אוניברסיטאות המחקר והמכללות. חבל שמהלך זה במכללה יוביל לזילות תוארי הדוקטורט. אנו תקווה כי אלו האחראים על שמירת האינטרסים האקדמיים והלאומיים של ישראל יבינו במהרה את גודל הטעות ויעצרו את קידום המהלך, אשר צפוי לפגוע בדור העתיד של החוקרים בישראל".

לצד החשש מפגיעה במעמדן ובאיכות המחקר בישראל — באוניברסיטאות חוששים גם מפגיעה בתקציביהן, ומתחרות על סטודנטים וחברי סגל איכותיים. האוניברסיטאות גם כך התקשו בשנים האחרונות לעמוד בתחרות מול המרכז בינתחומי על מרצים מבוקשים, מכיוון שהשכר שהן רשאיות לשלם מוגבל על ידי הממונה על השכר באוצר — בעוד שהבינתחומי, שאינו מתוקצב על ידי המדינה ולכן אינו מפוקח, יכול לגייס מרצים בשכר גבוה.

למעשה, מעברם של אנשי סגל מובילים מהאוניברסיטאות למרכז הבינתחומי הוא שאיפשר, בין היתר, את שיפור מעמדו של המרכז מבחינה אקדמית. למעשה, המכשול היחיד שעמד בפני הבינתחומי היה ההגבלה על פתיחת מסלולים לתואר שני ושלישי — מגבלה שכעת הוסרה.

7,000 סטודנטים ו–340 מיליון שקל הכנסות

המרכז הבינתחומי הוקם על ידי פרופ' אוריאל רייכמן ב–1994, כאחת מהמכללות הפרטיות הראשונות בישראל. מאז התרחב המרכז באופן משמעותי ונהפך למוסד מוביל. כיום לומדים בו כ–7,000 סטודנטים לתואר ראשון ושני, והכנסות המוסד ב–2016 היו כ–340 מיליון שקל — 77% מתוכם משכר לימוד, והיתר מתרומות ומהכנסות ממחקר.

במשך שנים רבות נאבקו במרכז, בהובלת רייכמן, במדיניות המל"ג — שלטענתם חסמה את התפתחותו. המרכז, שכבר כיום רואה עצמו פועל לפי המודל של אוניברסיטאות העילית בארה"ב, להגדיל את הסמכויות הנוגעות להענקת תארים מתקדמים.

המל"ג כבר הביעה בעבר רצון להגדיל את עצמאותן המכללות, אך עד כה לא בוצעו צעדים מהותיים בעניין. כך למשל, ב–2013 ניתנה למכללות אפשרות להגיש בקשה לקבלת אוטונומיה בפתיחת תוכניות לתואר שני. כבר אז פנה הבינתחומי למל"ג בעניין — אך היוזמה לא התקדמה. ב–2014 גיבשה הוועדה לתכנון ותקצוב (הוות"ת) של המל"ג מתווה שיאפשר למכללות גם להציע מסלולים לתואר שלישי, אך גם במקרה זה לא ניתנו אישורים.

אף שבבינתחומי רצו מאוד לקבל אישורים כאלה, הדבר התעכב בין היתר משום שהמל"ג דרשה מרייכמן לפנות את כסאו כנשיא המכללה — תפקיד שבו הוא מחזיק כ–25 שנה — בעוד שכללי המל"ג מגבילים כהונת נשיא במוסד אקדמי ל–12 שנים בלבד. רייכמן אמנם הודיע באחרונה כי יפרוש בעוד כשלוש שנים, אך יתמנה ליו"ר חבר הנאמנים.

במל"ג הביעו מורת רוח ולבסוף הגיעו לפשרה עם הבינתחומי, שלפיה רייכמן יוכל, לאחר פרישתו, להתמנות לתפקיד ייצוגי בלבד, כמו נגיד — משרה שכיום אינה קיימת במוסד — והתנו בכך את קבלת הסמכויות החדשות.

במקביל לכך, הוות"ת, האחראית על תכנון המערכת ועל תקצובה, אישרה באופן עקרוני מתן סמכויות לתארים מתקדמים למרכז הבינתחומי, לאחר שמצאה כי המוסד עומד בתנאים שהציבה בעבר. הדבר הופך את המרכז הבינתחומי למכללה היחידה בישראל שקיבלה לידיה סמכויות כאלה בהתאם להחלטת המל"ג מ–2014.

עם זאת, כבר ב–2014 נשמעה ביקורת באקדמיה על כך שרשימת התנאים שהציבה המל"ג איפשרה דווקא לבינתחומי, מכל המכללות בישראל, לזכות באישורים.

בנט: "בשורה לעולם האקדמיה הישראלי"

מלשכתו של שר החינוך ויו"ר המל"ג, נפתלי בנט, נמסר בתגובה: ""לאחר עשור של גרירת רגליים הגענו להחלטה טובה, למען גיוון המחקר האקדמי והרחבת אפשרויות ההשכלה עבור הסטודנטים. פתיחת עולם המחקר למוסדות נוספים יעצים את המחקר גם באוניברסיטאות, יעודד עוד מוחות מבריקים ומצוינים להמשיך לתארים מתקדמים ויזניק את איכות המחקר האקדמי במדינת ישראל. פתיחת מסלול דוקטורט במרכז הבינתחומי מהווה בשורה בעולם האקדמיה הישראלי, וכמוה גם חקיקת חוק אוניברסיטת אריאל, שמשווה את התנאים בין המוסדות להשכלה הגבוהה ביהודה ושומרון לבין שאר המוסדות בארץ ויאפשר גם את הקמת הפקולטה לרפואה באוניברסיטה.

"צעדים אלו קודמו על ידי השר, אשר מכהן כיו״ר המל״ג, כחלק ממדיניות כוללת של טיפוח תחום ההשכלה הגבוהה — וללא קשר למעורבותו של אדם זה או אחר. כל ניסיון לטעון אחרת אינו עולה בקנה אחד עם המציאות".

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה: "על פי החלטת מל"ג מ–2014, מוסדות להשכלה גבוהה שטרם הוסמכו להענקת תואר שלישי רשאים להגיש בקשה לפתיחה של תוכניות לתואר שלישי, בתנאי שעמדו בתנאי הסף שנקבעו. המרכז הבינתחומי השלים לפני כחודש את כל התנאים שנקבעו בדרישות הסף להגשת בקשה לפתיחת תואר שלישי".

מהמרכז הבינתחומי בהרצליה נמסר: "המרכז הבינתחומי לא קיבל במהלך השנים אף שקל מהמדינה, אך הוא נהנה מתמיכת החברה האזרחית. משפחת אדלסון היא בין התורמים הרבים לבינתחומי הרצליה, אולם אין כל קשר בין תרומתה של משפחת אדלסון לאוניברסיטת אריאל לבין המרכז הבינתחומי".

מוועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) נמסר: "מדובר בהחלטה מוטעית, שרק מחזקת את המועדון האליטיסטי והסגור של המרכז הבינתחומי, וזאת משיקולי אגו וכבוד הבאים על חשבון קידום המחקר המשמעותי במדינת ישראל".

במכתב ששלח אתמול פרופ' אוריאל רייכמן לאחר אישור ההחלטה במל"ג, נכתב כי "ההחלטה התקבלה לאחר שהמרכז הבינתחומי עמד בשורה של דרישות אקדמיות וכלכליות מחמירות שנקבעו על ידי המל"ג. במשך שמונה שנים מנע הקרטל האוניברסיטאי כל דיון בבקשת הבינתחומי להענקת תואר דוקטור. רק מנהיגותו של יו"ר המל"ג ושר החינוך, נפתלי בנט, שלא נרתע מלחץ האוניברסיטאות, איפשרה את קבלת ההחלטה. המרכז הבינתחומי מודה לשר בנט על נחישותו ועמידותו, ועל קיום עקרונות היושר האקדמי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#