כך ישראל מעודדת הקמת בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות כבר מכיתה א' - חינוך - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך ישראל מעודדת הקמת בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות כבר מכיתה א'

מאז 2000, מספר התלמידים הלומדים בהפרדה מלאה זינק ב-112% ■ 40% מבתי הספר החדשים בחינוך הממלכתי-דתי מפרידים בין בנים לבנות - ובכיתות א', רוב התלמידים לומדים בהפרדה ■ "במשרד החינוך מבטיחים תוספות תקציביות לבתי ספר מעורבים שיקיימו הפרדה"

72תגובות
בית הספר ממלכתי-דתי באופקים
אליהו הרשקוביץ

משרד החינוך מעודד הקמה של בתי ספר יסודיים נפרדים לבנים או לבנות בלבד, ללא הצדקה ובמימון כספי ציבור — כך עולה מנתוני נאמני תורה ועבודה, תנועה ציונית־דתית המייצגת זרם ליברלי בציבור הדתי. לפי המחקר, חלק גדול מבתי הספר החדשים בזרם הממלכתי־דתי נפתחו בשנים האחרונות בסמוך לבתי ספר קיימים, רק כדי לקיים הפרדה מגדרית מלאה בין בנים ובנות כבר בכיתה א'. במקרים אחרים, משרד החינוך מעודד הורים ומנהלי בתי ספר להפוך בתי ספר מעורבים לנפרדים תוך הבטחות לתקציבים גבוהים יותר.

התנועה העבירה את ממצאי המחקר למועצת החינוך הממלכתי־דתי (חמ"ד) כבר לפני מספר חודשים, אך לטענתה לא זכתה להתייחסות עד היום.

בתי הספר המופרדים מגדרית נפתחים באישור משרד החינוך שמממן את הקמתם ואת תקצובם השוטף. מהמחקר עולה כי הנפגעים העיקריים מהמהלך הם התלמידים של המוסדות המופרדים, שבסופו של דבר מקבלים משאבים מועטים יותר מתלמידים בבתי הספר הגדולים.

לפי המחקר, שנערך על ידי חוקרת התנועה עדי ארד, מספר התלמידים הלומדים בבתי ספר נפרדים הוכפל ב–17 השנים האחרונות בעקבות מדיניות משרד החינוך, וכיום יותר ממחצית מתלמידי כיתה א' לומדים בבתי ספר נפרדים, ורוב התלמידים בחינוך הממלכתי־דתי לומדים בכיתות נפרדות כבר מכיתה א'. זאת, אף שלפי המדיניות שמועצת החינוך הממלכתי־דתי פירסמה בעבר, יש להתחיל בהפרדה בין בנים ובנות בבתי הספר הדתיים רק מכיתה ד'.

55% מתלמידי כיתה א' לומדים בכיתות נפרדות
שיעור תלמידי כיתות א' בחינוך הממלכתי־דתי בכיתות נפרדות

כללי משרד החינוך קובעים כי ניתן לפתוח בתי ספר חדשים רק אם אין בית ספר בשכונה או אם בתי הספר הקיימים עמוסים מדי. עם זאת, מהמחקר עולה כי בתקופת כהונתו של שר החינוך, נפתלי בנט, נפתחו בתי ספר חדשים רק כדי ליישם מדיניות של הפרדה בין בנים לבנות כבר מכיתה א' וללא הצדקה תקציבית.

לפי המחקר, לפתיחתם של כ–30% מבתי הספר היסודיים החדשים בזרם הממלכתי־דתי ב–2014–2017 לא היתה הצדקה מבחינת מספר התלמידים, והם נפתחו רק כדי לפצל לשניים את בית הספר הקיים (תשעה מ–31 בתי הספר שנפתחו בזרם הממלכתי־דתי בשנים אלה). מדובר בבתי ספר קטנים במיוחד (כ–186 תלמידים בממוצע), שלפי המחקר נפתחים מאות מטרים בודדים מבתי הספר הקיימים בשכונה, או פועלים זה לצד זה. כיום פועלים 93 בתי ספר בהפרדה מגדרית מלאה, וכ–28% מתוכם הם בתי ספר קטנים מאוד, שנמצאים באותו יישוב ברדיוס של 1.5 ק"מ.

כך, בבית הספר החדש לבנים בעלי לומדים 46 תלמידים בלבד (23 תלמידים בכיתה), כשלצדו פועל בית ספר לבנות שבו לומדות 278 בנות. בית הספר אורות התורה לבנות בבת ים נחנך ב–2016 בצמוד לבית הספר לבנים, ולומדות בו 268 בנות בלבד (24 תלמידות בכיתה). בית הספר אורות עציון פוצל לשניים, ובבית הספר החדש לבנות לומדות 21 תלמידות בכיתה, ובסך הכל 235 בנות.

אף שבתי הספר האלה נפתחים בניגוד למדיניות המוצהרת של משרד החינוך, הוא מעניק להם סמל מוסד המאפשר להם לפעול, ומעביר תקציבים כפולים לבתי הספר המפוצלים עבור שכר המורים, השתתפות בשכר הצוות המינהלי והשתתפות בעלות הקמת בית הספר. כך מתקבלים שני בתי ספר קטנים שאחזקתם יקרה יותר מבית ספר אחד גדול יותר.

רוב בתי הספר החדשים – נפרדים
בתי הספר החדשים ב 2017-2014- , בחלוקה לפי הפרדה מגדרית

מהמחקר עולה כי בשלוש השנים האחרונות הקמת בתי ספר בהפרדה מלאה הפכה למועדפת על ידי המשרד, וכי 42% מבתי הספר החדשים בחינוך הממלכתי־דתי שנפתחו בשנים אלה היו בתי ספר מופרדים. בכ–13% מבתי הספר החדשים מתקיימת הפרדה מלאה בכיתות הלימוד בתוך בתי הספר. זאת, אף שבעבר רוב התלמידים בחינוך הממלכתי־דתי למדו בבתי ספר ובכיתות מעורבות. לפי התנועה, הנתונים האלה אינם משקפים את הלך הרוח של ההורים, אלא את הכיוון שאליו מושכים גורמים במשרד החינוך וגורמים חרדים־לאומיים.

המפסידים העיקריים: התלמידים

ב–2016, בעקבות עתירה של תנועת ישראל חופשית נגד מימון ההפרדה המגדרית בבתי הספר היסודיים על ידי משרד החינוך, המשרד הודיע כי יפסיק לממן את ההפרדה. כעת נראה כי המשרד מצא פתרון חלופי ובזבזני עוד יותר — במקום הפרדה בין בנים ובנות בתוך בית הספר הוא מממן הקמה של בתי ספר חדשים וקטנים בהליך יקר יותר, שגם מזיק יותר לתלמידים ולהוריהם.

בית הספר הממלכתי־דתי "אורות בנות" בבית שמש.
אמיל סלמן

לפי תנועת נאמני תורה ועבודה, במשרד החינוך מעודדים באופן פעיל את הקמת בתי הספר הקטנים: "אנו ממליצים למשרד לבדוק הבטחות מצד גורמים במשרד להקצאת שעות הוראה רבות ותקציב גבוה יותר לבתי ספר כדי לעודד הפרדה בחינוך הממלכתי־דתי. מעבר לכך שיש בזה עידוד לא הוגן ליצירת הפרדה, יש בכך חוסר הוגנות כלפי ההורים שחשבו שיקבלו שעות רבות יותר".

"באופן פרדוקסלי, המחקר הראה שבגלל ההפרדה משרד החינוך נאלץ להשקיע כסף רב יותר ובסופו של דבר התלמידים מקבלים פחות", אומר מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח. "מניסיוננו, אחת הדרכים העיקריות לשכנע את ההורים בהפרדה היא האמירה שילדיהם יזכו לשעות רבות יותר. מטרת המחקר היתה לחדד בפני ההורים את העלויות הכלכליות של ההפרדה, שמוצנעות בדרך כלל מההורים".

לפי הדו"ח, "במקום שבבית הספר יהיה מספר רב של תלמידים שיוכלו ליהנות ממגוון רחב של משאבים העומדים לרשותם, בית הספר נחלק לשניים, והתלמידים מפסידים משאבים רבים. בתי הספר הקטנים שנפתחים גורמים לעלויות מוגברות מצד משרד החינוך, אך בגלל המשאבים המוגבלים של בית הספר הקטן, הוא אינו יכול לספק לתלמידים את מיטב התפוקה שבית ספר גדול יכול לספק", נכתב במחקר.

ממיעוט לרוב
מספר התלמידים במוסדות נפרדים ושיעורם מתוך כלל התלמידים,
בחינוך הממלכתי־דתי

בתי הספר הנפרדים, המיועדים לבנות או בנים בלבד, מקבלים תקציב נמוך יותר — בדרך כלל מכיוון שהם מכילים פחות אוכלוסיות מגוונות ומוחלשות. בנוסף, מניתוח שערכה התנועה לנתוני משרד החינוך עולה כי בבתי ספר מעורבים האקלים טוב יותר — התלמידים מאושרים יותר והאלימות נמוכה יותר מאשר בבתי ספר מופרדים.

ההפרדה מחייבת מימון כפול

לפי המחקר, ב–2000–2017 נרשם זינוק של 112% במספר התלמידים הלומדים בבתי הספר הנפרדים, בעוד מספר התלמידים הלומדים במוסדות המעורבים ירד ב–8%. כבר כיום, רוב התלמידים הדתיים — 53% — לומדים במוסדות נפרדים לבנים או לבנות בלבד. ב–2000, 67% מהתלמידים הדתיים למדו בבתי ספר יסודיים מעורבים, וכיום רק 47% לומדים במוסדות מעורבים. במקביל, גם במוסדות המעורבים בחינוך הדתי חלה מגמה דומה, ובשנים אלה מספר התלמידים הלומדים בכיתות נפרדות עלה כמעט פי שניים, וכיום כ–55% מהתלמידים הדתיים שנכנסו לכיתה א' ב–2017, החלו את מערכת החינוך בכיתה נפרדת, לעומת 40% בלבד ב–2000.

שר החינוך, נפתלי בנט
אמיל סלמן

לדעת התנועה, "על משרד החינוך להנהיג מדיניות למניעה של פתיחת בתי ספר קטנים ללא הצדקה. יש לשאוף לאיחוד מוסדות סמוכים ובכך לצמצם את מספר בתי הספר הקטנים, לשנות את אופן התקצוב למניעת בזבוז כספים, ולמנוע את האטרקטיביות התקציבית של הקמת מוסד קטן שבסמוך לו נמצא מוסד קטן נוסף המשרת את אותה אוכלוסייה. אין מנוס מלומר להורים בצורה ישירה שהם יכולים להפריד לפי תפישת עולמם, אך ההפרדה תבוא על חשבון שעות הלימוד. כיום הדבר אינו נעשה, או שלחלופין מוצאים פתרונות כמו הפרדה מוחלטת או תשלומי הורים הרבה מעל המותר".

תמריצים כספיים לכיתות נפרדות

לפי המחקר, השינויים המשמעותיים במערכת החינוך הדתית בישראל לא באים לידי ביטוי רק בהקמה מוגברת של בתי ספר נפרדים אלא גם בהפיכת בתי ספר מעורבים לנפרדים — בעידוד משרד החינוך. התהליך מכונה בשם "הפרדה צומחת", ובמסגרתו בתי ספר יסודיים שעד כה פעלו בהם כיתות מעורבות בלבד מתחילים בהליך של פתיחת כיתות מופרדות כבר בכיתה א', בהסכמת ההורים. כיום יש ארבעה בתי ספר שעברו הליך כזה, ומנתוני התנועה, שלושה מהם כבר פועלים באופן נפרד לחלוטין ואין בהם יותר כיתות מעורבות.

התמריץ הכלכלי להפרדה מגדרית
התקצוב המוצע לכיתה לפי סוג ההפרדה בבתי הספר*, באלפי שקלים

לפי התנועה, בשנים האחרונות התקבלו אצלה עדויות על כך ש"בתי הספר האלה בעצם התחילו את דרכם מעורבים מבחינה מגדרית, ובעקבות לחץ והבטחות מצד גורמים ממשרד החינוך בדבר תקצוב נוסף הופרדו בהם כיתות". ואכן, מהנתונים עולה כי תלמידים הלומדים בבתי ספר שקיבלו על עצמם הפרדה זוכים לתקציבים הגבוהים ביותר ומתוקצבים ב–22.5 אלף שקל בשנה לתלמיד בממוצע — סכום גדול בהרבה מזה שזוכים לו תלמידים בבתי הספר המעורבים (19.3 אלף שקל בשנה), ותלמידים בבתי ספר מעורבים שבהם יש כיתות מופרדות (17.7 אלף שקל). גם התקציב לכיתה בבתי הספר המופרדים הוא הגבוה ביותר — 509 אלף שקל לכיתה, לעומת 471 אלף לכיתה בבית ספר מעורב ו–433 אלף שקל לכיתה בבית ספר בהפרדה מגדרית מלאה.

עם זאת, במחקר נכתב כי אף שבעקבות לחץ והבטחות בדבר תקצוב נוסף, תקצובם לכיתה של התלמידים בבתי הספר הנפרדים הוא הגבוה ביותר. תמריץ זה ניתן בשנה הראשונה להפרדה, ולאחר מכן תקציב התלמידים והכיתות בבתי הספר המופרדים יורד ונעשה אף נמוך יותר משהיה מלכתחילה. "אותה הבטחה מוגבלת לתקופה קצרה, ואחרי שבית הספר מופרד הוא כבר אינו מקבל את התקצוב ואת השעות. כך שההורים שחושבים שההפרדה תועיל נשארים בסוף עם פחות שעות", נכתב במחקר.

"הייתי עד לפניות של הורים ממקומות שונים, שטענו כי בדיונים בשאלה אם להפריד או לא את הכיתות החדשות נאמר להורים על ידי גורמים במשרד החינוך — כמו מנהלים או מפקחים — שאם הם יפרידו בין הכיתות הם יקבלו יותר שעות, והכיתות יהיו פחות צפופות", אומר שטח. לדברי שטח, ההבטחות שיכנעו הורים רבים לבצע את ההפרדה. המחקר מוכיח כי אמנם בתקופה הראשונה התלמידים בבתי הספר שהופרדו קיבלו יותר שעות ומשאבים, אבל לאחר מכן התקציב לא ניתן, וההורים נותרו עם כיתה נפרדת קטנה (שכנראה פועלת בניגוד לתקנות) שתקציבה נמוך באופן משמעותי.

חריגה של 40 מיליון שקל בשנה

מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח
נועם פיינר

בעוד בתי הספר בישראל מתמודדים עם הכיתות הצפופות ביותר במערב, משרד החינוך משתתף גם במימון כיתות שאינן תקניות מכיוון שהן קטנות במיוחד. משרד החינוך מאשר לפתוח כיתה חדשה רק אם מספר התלמידים בה הוא יותר מ–20, אך מהמחקר עולה כי בבתי הספר הדתיים כיתות רבות נפתחות באופן לא תקני ויש בהן פחות תלמידים מהתקן. בחלק מהן יש תלמידים בודדים בלבד.

ב–2017 היו בחינוך הדתי 791 כיתות לא תקניות שבהן פחות מ–20 תלמידים. רובן (72%) נפתחו רק כדי לקיים כיתות נפרדות לבנים ולבנות. לפי המחקר, עלות הכיתות האלה נאמדת ב–40.5 מיליון שקל בשנה לפחות, שמקורם בכספי משרד החינוך וההורים.

מנגנון הפיקוח של משרד החינוך היה אמור למנוע את התופעה ולסגור את הכיתות, אבל הוא אינו פועל לעשות זאת. המשרד אינו מתקצב את הכיתות האלה באופן ישיר אלא רק את הכיתות שהוא אישר את פתיחתן, אבל בחלק מהמקרים מנהלי בתי הספר משתמשים בכסף שהמשרד העביר לכיתות מאושרות לתקצוב הכיתות הלא תקניות, וכתוצאה מכך משרד החינוך מתקצב כיתות לא חוקיות באופן עקיף. במקרים רבים המנהלים דורשים מההורים להשלים את התקציב מתשלומי הורים, בניגוד לחוק.

רוב בתי הספר החדשים – נפרדים
בתי הספר החדשים ב 2017-2014- , בחלוקה לפי הפרדה מגדרית
3%

כתוצאה מכך, תלמיד בחינוך הממלכתי־דתי לומד פחות שעות ביום ומקבל פחות שעות תגבור לעומת תלמיד בחינוך הממלכתי. "כשיש הפרש במספר הכיתות לפי התקן לבין מספרן בפועל, חלק גדול יותר מהשעות המוקצות לבית הספר ישמשו למילוי תפקידים שונים בידי המורים ולא להוראה, ופחות שעות מהנדרש יוקצו ללימוד מקצועות הליבה. כתוצאה מההפרדה התלמיד מפסיד כשעתיים של לימוד בשבוע", נכתב במחקר.

למרות זאת, משרד החינוך משתתף בעלות הנוספת הנובעת כתוצאה מפתיחת כיתות לא תקניות, מכיוון שאם בכיתה מסוימת מתגלה חוסר של שעות הוראה, המשרד מתערב ומקצה תקציבים נוספים לבתי הספר. לכן, לפי המחקר, משרד החינוך מחויב לשלם גם עבור החריגה הזאת מיליוני שקלים בשנה. ביותר ממחצית מבתי הספר היסודיים בזרם הממלכתי־דתי נמצאו חריגות ממספר השעות שהוקצו בתחילה על ידי המשרד, והם קיבלו תקציב נוסף ממשרד החינוך. "רוב השעות המוקצות לכיתות לא תקניות וכביכול 'מתבזבזות לריק' מוקצות לכיתות הנפרדות", נכתב במחקר. 3,923 שעות לימוד שנתיות מועברות לכיתות אלה.

ממשרד החינוך נמסר: "בינוי ושיבוץ תלמידים בכיתות הלימוד בחינוך הממלכתי־דתי מתבצע בהתאם לנהלים ולתקנות, ובהתאם לצרכיה השונים של הקהילה. אם נקבל תלונות על פיצול כיתות באופן לא תקין, או מידע חדש בנושא, עניין זה ייבדק ויטופל בהתאם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#