משרד החינוך מסכן את כלכלת ישראל - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד החינוך מסכן את כלכלת ישראל

לטענת OECD, מערכת החינוך היא מהאשמים המרכזיים בפערי השכר והמיומנויות שבין העובדים בישראל ובשיעור העוני הגדול, והיא אף עלולה לסכן בעתיד את ענף ההיי־טק ■ מדיניות משרד החינוך, שנמנע מעיסוק בסוגיות מעוררות מחלוקת כמו חובת לימודי ליבה, מחמירה את המצב

14תגובות
שר החינוך, נפתלי בנט
אילן אסייג

מערכת החינוך בישראל נכשלת בתפקידה, גורמת לפערי שכר ועלולה להביא לאסון חברתי־כלכלי — כך קובע דו"ח OECD, שגם השנה שם דגש על חולשות מערכת החינוך בישראל, ומסמן אותה כאחד החסמים המשמעותיים לכלכלה. לטענת הארגון, מערכת החינוך הישראלית היא מהאשמים המרכזיים בפערי השכר והמיומנויות בין העובדים בישראל ובשיעור העוני הגבוה, ואף עלולה לסכן בעתיד את ענף ההיי־טק ואת הכלכלה כולה.

מומחי הארגון מציינים כי הפעולות שמבצע משרד החינוך בשנים האחרונות, בראשות השר נפתלי בנט, אינן מספקות, ומדגישים כי ללא טיפול עומק שיוביל לצמצום פערים, החלת לימודי ליבה בבתי הספר החרדיים והפסקת האפליה התקציבית בבית הספר הערביים, לצד העלאת רמת הלימודים ושיפור מעמד המורה — המצב עלול להחמיר. אף שתקציב החינוך עלה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, בארגון ממליצים להמשיך להגדילו — אך להקצות את תוספות התקציב לתלמידים מופלים לרעה.

עם זאת, בשנים האחרונות משרד החינוך אינו עוסק כמעט בבעיות האלה, כחלק ממדיניות שמוביל בנט, שמתחמקת מטיפול בסוגיות הדורשות עימותים פוליטיים, למשל עם החרדים. בארגון מדגישים גם כי רמת החינוך הניתנת לתלמידים הערבים והחרדים נמוכה, וכי הם צפויים להיות רוב של 55% מהאוכלוסייה הצעירה בישראל עד 2059.

לפי הארגון, "ישראל סובלת מאי־שוויון חמור בשכר ומשיעורי עוני גבוהים. שוק התעסוקה מתאפיין בקיטוב חמור: מצד אחד, תעשיית היי־טק משגשגת, ומצד שני, תעשייה שתפוקתה נמוכה והשכר בה נמוך. המצב הזה מייצג פערים משמעותיים בכישורי העובדים — שהם הגבוהים ביותר בקרב כל מדינות OECD. מערכת החינוך היתה אמורה לשחק תפקיד גדול בצמצום הפערים האלה, אבל התוצאות של התלמידים מגלות פערים גדולים במיוחד בקרב קבוצות המופלות לרעה (ערבים וחרדים; ל"ד)".

בארגון מציינים כי המצב משפיע לרעה על שוק התעסוקה בישראל, שבו פערי השכר גדולים. בנוסף, מערכת החינוך אינה מצליחה לעמוד בצורכי שוק ההיי־טק, שלפי הארגון מתמודד עם מחסור גדל והולך בכוח אדם איכותי, שמערער את יכולת הצמיחה והתחרות שלו. לפי הארגון, המחסור מגדיל את הלחצים להענקת שכר גבוה בתחום ההיי־טק, שפוגע ביכולת התחרותיות שלו מול מדינות אחרות, ובמקביל מתדלק את פערי השכר והאי־שוויון.

"הכישורים הירודים בישראל הם נושא רציני שאין להתעלם ממנו", כותבים בדו"ח, ומציינים כי בשנים הקרובות, בעוד מערכת החינוך תמשיך לספק מספר גדל והולך של בוגרים בעלי כישורים נמוכים למשק, העובדים שעלו ממדינות בריה"מ לשעבר לפני 25 שנה והיו בעלי כישורים גבוהים ייצאו לגמלאות.

בארגון התמקדו גם בתוכנית להפחתת הצפיפות בכיתות שמוביל בנט (עד 32 תלמידים בכיתה בבתי הספר היסודיים), וכתבו כי היא אינה מספיקה כדי להבטיח שיפור בהישגים, והיה צריך לבצע אותה כחלק מרפורמה לשיפור איכות ההוראה על ידי שיפור מעמד המורים, איכות המורים, וצמצום פערי השכר בין המורים הוותיקים לצעירים תוך אימוץ שיטות הוראה חדשות. "בישראל יש מחסור גדל והולך במורים מוכשרים", נכתב בדו"ח. "בכל שנה בתי הספר בישראל מתמודדים עם מחסור במורים, ונאלצים להגדיל את העומס של המורים הקיימים או לגייס מורים ללא הכשרה מתאימה".

נקודה נוספת לשיפור שעלתה בדו"ח היא לימודי הליבה בקרב חרדים: "הממשלה צריכה להכשיר את הקרקע לקבלת לימודי ליבה בציבור החרדי — לספק תשתית ראויה להכשרת מורים חרדים, להכין ספרי לימוד ומערכי שיעור ולהעניק תקציבים נוספים לבתי ספר שיהיו מוכנים להגדיל את לימודי הליבה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#