חוק יום לימודים ארוך נדחה בפעם השמינית - 25 שנה לאחר שנחקק

הרקע לדחייה הוא כלכלי – מאחר שיישומו המלא מוערך ביותר מ-3.6 מיליארד שקל – כאשר החוק מיושם באופן חלקי בעלות של כ-1.2 מיליארד שקל ■ ח"כ יוסי יונה: "ההחלטה שעברה היום מבזה את מוסד הכנסת ואת החוקים שהוא מעביר"

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית ספר - אילוסטרציה
בית ספר - אילוסטרציהצילום: מגד גוזני

חברי הקואליציה דחו שוב בדיון בוועדת החינוך את יישום חוק יום לימודים ארוך - שלא מיושם במלואו מאז שנחקק ב-1997 על ידי ממשלת הליכוד. יישומו נדחה ל-2022 – 25 שנה לאחר שנחקק.

זאת הפעם השמינית שבה הכנסת, ביוזמת משרדי החינוך והאוצר דוחה את יישום החוק – שמטרתו היתה להאריך את יום הלימודים ובכך להרחיב את הידע וההעשרה של התלמידים במסגרות שיפעלו אחר הצהריים ללא תשלום. החוק היה אמור לצמצם את פערי ההשכלה והפערים החברתיים והכלכליים בישראל, ולסייע לנשים לצאת לעבודה.

הפעם החוק נדחה בשלוש שנים, אך בעבר בכל פעם שחלפה תקופת דחיית יישום החוק – הצביעה הכנסת על המשך דחייתו. החוק נדחה כל כך הרבה פעמים עד שהילדים שהיו אמורים ליהנות מיישומו סיימו מאז את לימודיהם במערכת החינוך – וייתכן שגם לא יחול על ילדיהם.

הרקע לדחייה הוא כלכלי – מאחר שיישומו המלא מוערך ביותר מ-3.6 מיליארד שקל – כאשר החוק מיושם באופן חלקי בעלות של כ-1.2 מיליארד שקל. למרות שתקציב החינוך גדל בעשור האחרון ב-40 מיליארד שקל – לא נמצא תקציב ליישום החוק – ומאחר וגם כספי הרזרבות והתוספות התקציביות הרבות שהועברו למשרד השנה יועדו לתוכניות אחרות, כמו קייטנות בחגים ובחופש הגדול. החוק פועל כיום בעיקר ברשויות המקומיות המוחלשות ביותר, ביניהן רוב הרשויות המקומיות הערביות, ונהנים ממנו כ-30% בלבד מתלמידי ישראל.

הפעם, חברי הכנסת שתמכו בדחייה היו יו"ר ועדת החינוך, יעקב מרגי (ש"ס), שקרא במהלך הדיון למשרד החינוך והאוצר לבטל לחלוטין את החוק, מירב בן ארי (כולנו), דוד ביטן (ליכוד), נורית קורן (ליכוד), אמיר אוחנה (ליכוד), אברהם נגוסה (ליכוד), מוטי יוגב (הבית היהודי), עודד פורר (ישראל ביתנו) ואליעזר מוזס (יהדות התורה). חברי הכנסת שהצביעו נגד דחייה נוספת של החוק היו ח"כ יוסי יונה וסאלח סעד (המחנה הציוני), וחברי הכנסת מהרשימה המשותפת: מסעוד גנאים, יוסוף ג'בארין, וחנין זועבי. 

מרגי התנגד להצעת האוצר לדחות את החוק בארבע שנים והוביל להצבעה לדחייתו לשלוש שנים. לדבריו, הוא נמצא בדיונים מול משרדי האוצר והחינוך כדי לצמצם את תשלומי ההורים לבתי הספר – מהלך שלדבריו יועיל להורים כתחליף מסוים לחוק.

יו"ר ועדת החינוך, יעקב מרגיצילום: אמיל סלמן

ח"כ בן ארי ניסתה לנמק את הצבעתה בעד הדחייה ואמרה כי "אני לא מבינה מה יש להתלהב מהחוק. אני בכל נגד לתקוע את הילדים עד 17:00 בבית הספר (למרות שהחוק קובע שהילדים ישארו בבתי הספר עד ל-14:45-14:15) ואמרה גם כי "גם לפיד ושי פירון דחו את החוק".

לאחר מכן, התפתח עימות בינה לבין ח"כ מירב מיכאלי (העבודה) - לאור הצעתה של בן ארי לבטל את החוק ולהחליפו בחוק אחר "שלוקח את הילדים ועושה להם מסגרת טובה מחוץ לבית ספר". מיכאלי אמרה בתגובה: "זה בדיוק מה שיום חינוך ארוך היה אמור לעשות – לתת לילדים מסגרת טובה בתוך בית הספר. בית הספר אמור להיות מסגרת טובה. אם בית הספר הוא לא מסגרת טובה בואו נבטל את חוק חינוך חובה".

החוק נחקק ב-1997 על ידי ח"כ לשעבר מאיר שטרית (ליכוד) ובתמיכת בנימין נתניהו, שכיהן במהלך החקיקה בקדנציה הראשונה שלו כראש הממשלה, והיה אמור להיות מיושם החל מ-2001. נתניהו אמר ב-1996 כי מדובר בחוק היסטורי וכי "הטיפול בשכבות החלשות מתחיל בחינוך. הדבקת פערים וצמצומם היא חובה מוסרית שלנו וזה תהליך שיש להיכנס אליו מוקדם ככל האפשר".

ב-2015 מצא מחקר של הלמ"ס ושל מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי החוק שיפר את הכנסת האימהות בישובים בהן הוחל ב-2,500-1,600 שקל בשנה, ובמידה והיה מיושם בכל הארץ השפעתו הכלכלית על ההורים ועל המשק היתה גדולה הרבה יותר.

נציגת שדולת הנשים בדיון, עו"ד מרים זלקינד, קראה לחברי הכנסת שנכחו בדיון להצביע נגד הדחייה, אך ללא הועיל. לדבריה, "היום זה ערב יום האישה ומה שבאמת צריך זה לצמצם את פערי השכר הבלתי נתפסים בין גברים לנשים. כאן יש חוק שידוע לנו שעושה בדיוק את זה - ועדיין הוא נשאר כמו אבן שאין לה הופכין". השדולה קראה לחברי הכנסת לאשר את הדחייה רק בתנאי שהממשלה תתחייב ליישם את החוק וליישמו לאחר שלוש שנים, אך לבסוף חברי הכנסת דחו את החוק ללא התחייבות כזאת.

החוק נחקק במטרה "לתת הזדמנות שווה בחינוך לכל ילד בישראל כדי להביאו למיצוי מרבי של כשרונותיו". למעשה, החוק המקורי נחקק כבר ב–1990 ביוזמת יו"ר ועדת החינוך של הכנסת באותה תקופה, מיכאל בר זוהר, ממפלגת העבודה. אז הקפיא שר החינוך, זבולון המר, את החוק בטענה שהתלמידים יתקשו ללמוד עד שעות אחר הצהריים וכי החופש בימי שישי יקשה על ההורים. מאז בוצעו ניסיונות נוספים להעביר את החוק, עד שעבר ב-1997.

יונה אמר בדיון כי מדובר ב"ביזוי נוסף של הממשלה את החלטות כנסת ישראל". לדבריו, "הממשלה צריכה להחליט - או שהיא נגד יום לימודים ארוך ואז עליה לבטל את החוק או שהיא בעדו ואז עליה להתחיל וליישם אותו. ההחלטה שעברה היום מבזה את מוסד הכנסת ואת החוקים שהוא מעביר. ראש ממשלה דוחה חוק שמטרתו היא לעודד את הצמיחה ולהגדיל את מספר ההורים שיוצאים לעבודה".

ח"כ מירב מיכאלי (העבודה) ציינה כי משרד האוצר לא בדק מהי עלות דחייתו של החוק למשק. לדבריה, "הדחייה הזאת היא לעג לרש. התלמידים והתלמידות לא יקבלו חינוך ארוך, האימהות לא יצאו לעבודה והפריון ימשיך להיות נמוך.

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) אמר "בבתי הספר שבהם יום לימודים ארוך, מתרחש תהליך אמיתי של צמצום פערים. התוכניות האחרות הן תוכניות נחמדות להורים כמו בייביסיטר - אך יום לימודים ארוך היא התוכנית הטובה ביותר".

ח"כ יואל חסון (העבודה) אמר לחברי הכנסת של הקואליציה "זה לא מוסרי לקבל החלטה כזאת שתחייב את הממשלות הבאות. יש מיליארדים של עודפים שבהם היה ניתן ליישם את החוק הזה".

בנייר עמדה שהגישה שדולת הנשים נכתב כי "דחייתו של החוק יותר מ-20 שנה מלמדת כי אין כוונה אמיתית להשלים את יישומו גם בתום 3 השנים האלה. לחוק זה חשיבות רבה גם בשילובן המיטבי של נשים בשוק העבודה וגם במתן הזדמנויות שוות לכלל ילדי ישראל, מטרות שאמורות להוביל את החלטות הוועדה. הצעדים האחרונים להפחתת ימי החופש במשרד החינוך הם מבורכים, אך הם אינם נותנים מענה לימי חול בהם יום הלימודים בבתי הספר מסתיים שעות רבות לפני שמסתיים יום העבודה הממוצע בישראל".

לפי נייר העמדה, כיום משרד החינוך מספק מענה חלקי להורים ומאלץ אותם להסתמך על מסגרות פרטיות. "מצב זה גורם בהכרח להעמקת הפערים החברתיים בחברה הישראלית, כאשר ילדים מבתים אמידים יותר זוכים לחינוך איכותי יותר בגילאים הצעירים. בשל ההשפעה האדירה של איכות החינוך בגיל זה על מיומנויות חיים ולמידה בעתיד, מצב העניינים בעל השלכות דרמטיות על שוויון בהזדמנויות העומדות בפני ילדים מרקעים שונים ועל סיכויי המוביליות החברתית של ילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך".

נדב שיינברגר, ראש המטה של שר האוצר משה כחלון, אמר כי כחלון דן בנושא עם האוצר "במשך שמונה חודשים במטרה להפסיק עם הדחיה", אך שלבסוף הוחלט להמשיך לדחות את החוק ובמקומו להגדיל את סבסוד הצהרונים במסגרת תוכנית "נטו משפחה".

נציג משרד החינוך אמר בדיון כי המשרד מציע תוכניות חלופיות לחוק שמסייעות לאוכלוסיות מוחלשות, וכי הסכם אופק חדש שהאריך את שעות השהיה של מורים בבתי הספר מקשה על יישום חוק חינוך ארוך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker