700 מיליון שקל לאוניברסיטה העברית: המבצע להצלת הפנסיה התקציבית של המרצים - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

700 מיליון שקל לאוניברסיטה העברית: המבצע להצלת הפנסיה התקציבית של המרצים

בתמורה לקבלת הסכומים על פי ההסכם, האוניברסיטה העברית התחייבה לתוכנית התייעלות בסכום של 2.7 מיליארד שקל למשך עשור - הכוללת מכירת נכסים וצמצום משרות

22תגובות
אוניברסיטה העברית.
אוליבייה פיטוסי

מימוש הסכם החילוץ ההיסטורי במערכת ההשכלה הגבוהה יוצא לדרך. הבוקר (ד') חתמו נציגי משרד האוצר והמועצה להשכלה גבוהה על הסכם לחילוץ האוניברסיטה העברית מהמשבר הכלכלי הקשה שאליו הידרדרה. בתמורה לחילוץ תידרש האוניברסיטה ליישום של תוכנית הבראה רחבת היקף.

לפי ההסכם, שנחשף לראשונה באוקטובר האחרון ב-TheMarker, בעשר השנים הקרובות תעביר המדינה כ-700 מיליון שקל לאוניברסיטה – כ-70 מיליון שקל בשנה – בנוסף לתקציבה הנוכחי. האוניברסיטה, מצדה, תיישם את תוכנית ההבראה הגדולה בתולדותיה - בהיקף של כ-2.7 מיליארד שקל. התוכנית תכלול, בין היתר, מכירת נדל"ן במאות מיליוני שקלים וקיצוצי שכר ומשרות. במסגרת התוכנית יפוטרו כ-80 חברי סגל מינהלי (לא בצוות הסגל האקדמי) וכי על כל העובדים יחולו קיצוצי שכר. כבר כיום כמחצית מהוצאות הפנסיה של העברית ממומנים על ידי המדינה מתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה. עם זאת, ההסכם החדש לא יטפל בחוב האקטוארי של האוניברסיטה לתשלומי פנסיה - ומטרתו היא להזרים אליה כספים כדי להקל על התנהלותה השוטפת בעשור הקרוב, שבמהלכו יגיעו התחייבויות תשלומי הפנסיה שלה לשיא.

נכסי האוניברסיטה העברית

כיום כורעת האוניברסיטה תחת חוב אקטוארי של כ-13 מיליארד שקל לעובדיה - הזכאים לפנסיה תקציבית - המקשה על התנהלותה השוטפת. בשנים האחרונות מתקשה המוסד להגיע לאיזון בתקציבו השוטף, והוא סובל מתזרים  מזומנים שלילי כרוני ומגירעון מצטבר של כ-1.8 מיליארד שקל.

ב-2015 בלבד העבירה האוניברסיטה כ-635 מיליון שקל מתקציבה השנתי לתשלומי פנסיה תקציבית, וב-2019 תשלומי הפנסיה צפויים להגיע לשיא. חובות הפנסיה של האוניברסיטה מקשים על תפקודה השוטף ולא מאפשרים לה להגיע לאיזון תקציבה, והיא נאלצת להעביר מדי שנה יותר ויותר כספים לפנסיית העובדים על חשבון פיתוח ההוראה והמחקר. בעבר חשף דו"ח ביקורת חשבונאי כי האוניברסיטה ניסתה לטשטש נתונים על חומרת מצבה באמצעים חשבוניים, ואף ניצלה כספי תרומות כדי לכסות על גירעונותיה השוטפים.

במסגרת ההסכם שנחתם היום, האוניברסיטה התחייבה לכסות את הגירעון המצטבר שלה ממקורות מימון עצמאים – ולא על חשבון פעילות אקדמית. בין היתר, בבעלות האוניברסיטה נדל"ן רב ברחבי הארץ, שפרטיו נחשפו בעבר בבדיקת TheMarker והיא צפויה למכור נכסים בכ-400 מיליון שקל כדי לכסות את הגירעון, וכן לשעבד נכסים נוספים כבטוחות לצורך קבלת מימון של כ-600 מיליון שקל. יתרת הגירעון תצומצם על ידי מקורות נוספים ובאמצעות מהלכי התייעלות.

האוניברסיטה התחייבה להוביל צעדי התייעלות נוספים בהיקף של כ-900 מיליון שקל בעשר השנים הקרובות (כ-90 מיליון שקל בשנה), על ידי קיצוצי משרות והפחתת שכר של עובדיה, התייעלות בגופי הניהול של האוניברסיטה והגדלת הכנסותיה.

תוצאות האוניברסיטה העברית ב-2015-2014, במיליוני שקלים

בנוסף התחייבה האוניברסיטה לבצע שינויים במבנה התאגידי שלה, שיחזקו את כוחו של הוועד המנהל על חשבון שאר הגופים באוניברסיטה - המעניקים משקל גבוה יותר לאינטרסים של אנשי הסגל. ההקצאה של מימון המדינה תינתן מדי שנה (כ-70 מיליון שקל בשנה בעשור הקרוב), כאשר ועדה מיוחדת תבדוק את הליך יישום התוכנית מדי רבעון, ותוודא שהיא עומדת בהתחייבויותה. במידה שהאוניברסיטה לא תעמוד ביעדים – הסיוע מצד המדינה לא יינתן, וייתכן שגם תדרש להשיב את תקציבי הסיוע הקודמים.

בנוסף לצעדי ההתייעלות התחייבה האוניברסיטה לעמידה ביעדים נוספים, הכולל גידול של 70% במספר הסטודנטים במקצועות ההיי-טק, גידול במספר הסטודנטים הערבים והחרדים (גידול פי 3 ל-350) במוסד - שמספרם צריך להגיע לכ-1,000, ולהבטיח ש-18% מהסטודנטים לתואר ראשון במוסד ו-125 מהסטודנטים לתואר שני יהיו ערבים.

הסכם החילוץ יסייע לאוניברסיטה בתקופה שבה תשלומי הפנסיה התקציבית שהיא חייבת בהם צפויים להגיע לשיא, ויחד עם תוכנית ההתייעלות שתוביל האוניברסיטה, לאפשר לה לכסות את הגירעון המצטבר ולהגיע לאיזון תקציבי.

הוצאות הפנסיה הצפויות של האוניברסיטה העברית במיליוני שקלים בשנה

המשא ומתן בין האוניברסיטה למדינה בנושא מתנהל כבר שנים, בעוד מצבה המשיך להידרדר, אך ההסכמות החלו להתגבש רק עם פתיחת שנת הלימודים הקודמת באוקטובר 2016. אז הכריזה האוניברסיטה על השבתת הלימודים בגלל מצבה הכלכלי.   המשבר הכלכלי באוניברסיטה החריף בשנים האחרונות, וכל הצדדים היו מודעים למצבה המתדרדר זה עשרות שנים, ואף קיימו לגביו דיונים ב-15 השנים החולפות. עם זאת, עד היום לא הניבו המגעים השונים תוצאות. באוניברסיטה טענו כי המדינה התחייבה בעבר לכסות את תשלומי הפנסיה התקציבית של המרצים בתמורה להקמת הקמפוס בהר הצופים. מנגד, גורמים באוצר האשימו את האוניברסיטה בהתנהלות בזבזנית ובתשלומי שכר ופנסיה חורגים בהיקפם.

מכל מקום, מצבה הכלכלי של האוניברסיטה הידרדר לא רק בגלל חובות הפנסיה שלה אלא גם בגלל סוגיות ניהוליות והטבות ייחודיות שניתנו לאנשי הסגל. בנוסף, המשאבים הרבים שהיא נזקקת להם כדי לאפשר לה להתנהל על פני שישה קמפוסים – שלושה בירושלים, קמפוס ברחובות, בית חולים וטרינרי בבית דגן וקמפוס משותף עם אוניברסיטת בן גוריון באילת, מכבידים גם הם על קופתה.

שר האוצר משה כחלון אמר כי "האוניברסיטה העברית היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הכלכלי של המשק הישראלי. ההסכם אליו הגענו יאפשר לה להמשיך ולתרום לצמיחה של כלכלת ישראל. מטרת כלל הגורמים שנרתמו והביאו לחתימת ההסכם היא שהאוניברסיטה תהיה לא רק מוסד אקדמי מוביל ופורץ דרך, אלא גם גוף עם איתנות ועצמאות פיננסית".

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, מסר כי "האוניברסיטה העברית מובילה מזה שנות דור את האקדמיה בישראל. בשנים האחרונות נקלענו למצב תקציבי בעייתי שיצר קשיים רבים וסיכן את יכולתנו להמשיך להוביל את האקדמיה הישראלית. אני שמח לומר כי היום האוניברסיטה העברית יוצאת לדרך חדשה ומאתגרת. בנינו תוכנית ארוכת טווח המחייבת את המוסד לתהליכים משמעותיים ומציבה אתגרים רבים, ותאפשר צמיחה והתחדשות אקדמית, מחקרית והוראתית.

"צעדים אלו יאפשרו לאוניברסיטה העברית להמשיך להוביל את ההשכלה הגבוהה בישראל ולהצעיד אותה להישגים בינלאומיים נוספים. אנחנו שמחים גם להשתלב בכל יעדי המדינה הכוללים הרחבת תחומי הלימוד - ההנדסה ומדעי המחשב, והנגשת האקדמיה למגזרים ייחודיים כמו חרדים וערבים".

יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, יפה זילברשץ, אמרה כי "מיד עם כניסתי לתפקיד, התבהרה לי התמונה העגומה על מצבה הפיננסי הקשה והחלטתי יחד עם שר החינוך ומשרד האוצר לעשות כל מאמץ כדי למצוא את האיזונים הנכונים שיאפשרו איתנות פיננסית, תוך הקפדה על צעדי התייעלות קשים ומאתגרים. ות"ת תעקוב מקרוב אחר יישום תוכנית ההבראה ותוודא שהמוסד עומד בכל אחת מאבני הדרך הניצבת בפניו, ובסיוע המדינה ממשיך לדהור על הפסים האקדמיים בגאון, ומתוך חתירה למצוינות מחקרית וניהולית".

שר החינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט מסר: "האוניברסיטה העברית הייתה ועודנה אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם, מקור גאווה למדינת ישראל ובעיקר מוסד אקדמי מפואר שגידל לאורך עשרות שנים אלפי חוקרים מהוללים שתרומתם למחקר ולמדינה היא אדירה. תוכנית ההבראה מעמידה אתגרים רבים בפני האוניברסיטה והמדינה, אך יישומה יבטיח שגם בעתיד האוניברסיטה תדורג בצמרת האוניברסיטאות בעולם".

הממונה על התקציבים שאול מרידור, מסר כי "מערכת ההשכלה הגבוהה מהווה מנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי וחיזוקה מהווה עוגן במאמצי הממשלה לשיפור הפריון והגברת הצמיחה. אני סמוך ובטוח שתוכנית ההבראה תבטיח את יציבותה הפיננסית של האוניברסיטה העברית, שהיא אחת מספינות הדגל של מערכת ההשכלה הגבוהה, ותבטיח כי המוסד יחזור למסלול של שגשוג וצמיחה אקדמית, ויסייע לפיתוחה הכלכלי וחוסנה של העיר ירושלים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#