המחסור במעונות יום ביישובים הערביים מחריף - ומקשה על נשים לצאת לעבודה - חינוך - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחסור במעונות יום ביישובים הערביים מחריף - ומקשה על נשים לצאת לעבודה

המדינה החליטה לשריין תקציבים - אבל בעמותת סיכוי אומרים שבשנים האחרונות נבנו ביישובים ערביים מעונות יום ספורים בלבד לילדים עד גיל שלוש ■ משרד העבודה והרווחה: "יש רשויות ערביות שמסיבותיהן אינן מנצלות את התקציבים המשמעותיים שהוקצו להן"

תגובות
בניית מעונות תסייע במיגור העוני
אילן אסייג

ההרשמה למעונות יום לגיל הרך לשנת הלימודים הבאה הסתיימה ביום חמישי האחרון. ואולם למרות הבנייה המואצת של מעונות, גם בשנה הבאה ילדים רבים עד גיל שלוש לא יוכלו ללמוד במוסדות חינוך שמפוקחים ומסובסדים על ידי המדינה. לפי נתוני משרד העבודה והרווחה, רק 24% מקבוצת גיל זו למדו במעונות ב–2016 — בעיקר בשל מחסור במוסדות. ביישובים הערביים המחסור אף החריף בשנים האחרונות כתוצאה מקיפאון בבניית מעונות יום — מה שגורם להרחבת הפער בתחום זה מול יישובים יהודיים, ומקשה על השתלבות הנשים הערביות בשוק העבודה.

בעמותת סיכוי, הפועלת לקידום שוויון בין יהודים לערבים, אומרים כי משרד הרווחה — האחראי על מוסדות חינוך לילדים עד גיל שלוש — אפילו לא פירסם בערבית את ההודעות בנוגע להרשמה למעונות יום. לפי סיכוי, הדבר משקף את ההזנחה המתמשכת של מסגרות החינוך המפוקחות לגיל הרך במגזר הערבי מצד המדינה, שפוגעת הן בילדים הן בהוריהם.

במשרד העבודה והרווחה אומרים בתגובה כי "המשרד מפעיל מוקד טלפוני שמטפל בבקשות הרישום של עשרות אלפי ההורים — ומעסיק גם מוקדנים דוברי ערבית. המשרד רואה חשיבות רבה בהרחבת היצע המעונות והמשפחתונים במגזר הערבי — ובעידוד נשים ערביות להשתלב בשוק העבודה". לדברי המשרד, התקציבים לבניית מעונות במגזר הערבי הוקצו במועד, וייתכן שהקשיים נובעים מחסמים אחרים.

הפערים לא צומצמו

בסוף 2015 אישרה הממשלה תוכנית החומש לחיזוק היישובים הערביים (החלטה 922) בעלות תקציבית של 15 מיליארד שקל. במסגרת ההחלטה הוחלט לשריין 25% מתקציבי משרד הרווחה להקמת מעונות יום חדשים — לבניית מעונות ביישובים הערביים.

ואולם לפי בדיקה של עמותת סיכוי, במחצית הראשונה של 2017 לא נבנה אף מעון יום ביישובים הערביים, וגם בשנים קודמות הוקמו מעונות ספורים בלבד — ורק ברשות ערבית אחת נמצא מעון בשלבי הקמה מתקדמים.

.

לפי נתוני שדולת הנשים, ביישובים הערביים יש בממוצע מעון לכל 2,000 ילדים עד גיל שלוש, לעומת מעון לכל 250 ילדים ביישובים היהודיים — לאחר שבשנתיים האחרונות פתח משרד הרווחה מעונות רבים לאוכלוסייה היהודית. לפי נתוני משרד הכלכלה, רק 6% מהילדים עד גיל שלוש ברהט למדו ב–2016 במסגרות של המדינה, בטייבה 5% מהילדים, בשפרעם ובאקה אל־גרבייה 12%, ובנצרת כ–10% מבני הגיל הרך.

בכמה יישובים ערביים גדולים המחסור במעונות חריף במיוחד. בנצרת פועלים רק חמישה מעונות, וכך גם בשפרעם. בטייבה יש מעון מפוקח אחד. בכרמיאל, שמספר התושבים בה דומה לטייבה (כ–40 אלף), פועלים תשעה מעונות.

לפי משרד הרווחה, רק 16% מהילדים עד גיל שלוש ביישובים הערביים למדו ב–2016 במסגרות של המדינה — לעומת 28% ביישובים היהודיים. בשל המחסור במעונות מפוקחים, המדינה אישרה ב–2012 בנייה של מאות מעונות, במטרה לשלב בהם עשרות אלפי ילדים — כחלק מאימוץ מסקנות ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי־כלכלי.

לדברי עמותת סיכוי, המחסור החמור במעונות ומשפחתונים פוגע באיכות החינוך בציבור הערבי ובסיכויי ההשתלבות של נשים ערביות בשוק העבודה. בעמותה אומרים כי אף שהמצוקה במעונות ביישובים ערביים ידועה שנים רבות, מ–2014 ועד אמצע 2017 נבנו בהם חמישה מעונות בלבד — לעומת 110 מעונות חדשים שנבנו ביישובים יהודיים.

בעמותת סיכוי מדגישים שהפערים בתחום בין יהודים לערבים לא צומצמו, ונותרו גדולים — למרות התחייבות המדינה לפעול בעניין. למעשה, נראה כי הפער אף התרחב. המחסור במעונות מטיל על ההורים הוצאות כבדות — אם שילבו את ילדיהם במסגרות פרטיות. ניתן להניח כי בנייה מואצת של מעונות ביישובים הערביים היתה מסייעת גם להפחתת שיעורי העוני בציבור הערבי — כ–62% מהילדים הערבים מוגדרים עניים.

ג'ורג' סלימאן, רכז תחום מעונות יום בעמותת סיכוי, מסביר כי "פיתוח ובינוי של מסגרות חינוך מפוקחות לגיל הרך הוא קריטי בחברה הערבית, ובעיקר ביישובים ברמה סוציו־אקונומית נמוכה. כדי שנשים יוכלו להשתלב בשוק העבודה ולשפר את מצבן הכלכלי, המדינה צריכה לספק תשתית חינוך מפוקחת ומוסדרת לגיל הרך בחברה הערבית — בדומה למצב במרבית היישובים היהודים".

.

משרד הרווחה: "נוהל מהיר למגזר הערבי"

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "הסמכות והאחריות להגשת בקשות לתקציב ולקידום הבנייה של מעונות היום הם של הרשויות המקומיות. מאז שקיבל לידיו את הסמכות, שר העבודה והרווחה חיים כץ מוביל פרויקט האצת בינוי מעונות הכולל פנייה יזומה של המשרד לראשי רשויות — תוך בקרה אחר ניצול תקציבים וקצב הבנייה.

"הפרויקט נחל הצלחה, ובשנה האחרונה נוספו יותר מ–200 מעונות יום חדשים עבור 15 אלף ילדים, וב–2018 צפויים להיבנות 108 מעונות נוספים. אנחנו עושים מאמצים רבים להסיר חסמים שעולים מהשטח, אבל לצערנו ישנן רשויות, חלקן מהמגזר הערבי, שמסיבותיהן לא מנצלות את התקציבים המשמעותיים שהוקצו להן ואינן מקדמות את הבנייה, וחמור מכך — התקציב חוזר למשרד האוצר ולא ניתן לנצלו לבנייה ברשויות אחרות.

"ב–2017 הוקצו לרשויות ערביות כ–95 מיליון שקל לבניית 30 מעונות יום, בינואר 2018 הוקצו כ–190 מיליון שקל לבניית 65 מעונות — חלקם לרשויות מהמגזר הערבי — ובהמשך השנה יוקצו עוד 120 מיליון שקל לבניית 35 מעונות. הכספים מוקצים לרשויות מקומיות בנוהל נגיש ומהיר המעניק עדיפות למגזר הערבי. השר כץ קיים כמה ישיבות עבודה עם חברי הכנסת מהמגזר הערבי, כדי שישפיעו על ראשי הרשויות לבנות מעונות לרווחת האמהות הערביות שמעוניינות לצאת לעבודה".

חסם תכנוני

בעמותת סיכוי מסבירים כי מעבר להקצאת התקציבים, ברשויות הערביות מתקשים להקים את המעונות לגיל הרך בגלל חסמים נוספים. לדבריהם, מדובר בין השאר באיתור ורישום קרקעות, בחסמים ביורוקרטיים ובחסמים תכנוניים המקשים על ראשי הרשויות הערביות לנצל את התקציבים המוקצים להקמת מעונות היום.

החסם המרכזי הוא תכנוני. כדי לקבל אישור לבניית מעון יש להוציא היתר בנייה, אבל לא ניתן להוציאו ללא תוכנית מפורטת שמבוססת על תוכנית מתאר — ולרוב הרשויות הערביות אין תוכנית מתאר בתוקף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#