למרות סערת החוק הפולני: המסעות למחנות ההשמדה יזנקו - וההורים ישלמו ביוקר - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למרות סערת החוק הפולני: המסעות למחנות ההשמדה יזנקו - וההורים ישלמו ביוקר

לפי הערכות משרד החינוך, מספר המשתתפים במסעות לפולין יגיע השנה לשיא של כ–40 אלף תלמידים — גידול של כ–30% בחמש שנים, הנובע בין השאר מהסבסוד שמעניקה המדינה ■ עם זאת, תקציב הסיוע לתלמידים מרקע כלכלי נמוך קוצץ בשליש בשנים האחרונות

43תגובות
מסע של תלמידי תיכון לאושוויץ
AFP

בשבוע האחרון התחדשו הקריאות לבטל את מסעות בני הנוער לאתרי המחנות בפולין, בעקבות אישור החוק שם, האוסר לטעון כי העם הפולני היה מעורב בפשעי הנאצים. שר החינוך, נפתלי בנט, הזדרז להודיע כי המסעות יימשכו כרגיל, אף שבשנים האחרונות גברה הביקורת על התכנים המועברים בהם, על עלותם, ועל התנהגות בלתי־הולמת של תלמידים. זאת, בנוסף להמלצות המשטרה להגיש כתבי אישום נגד חלק מחברות התיירות המארגנות את המסעות, בחשד לתיאום מחירים.

כעת מתבררים פרטים חדשים בנוגע לעלות הכבדה של המסעות, המוטלת בעיקר על כתפי ההורים. מנתוני משרד החינוך שהגיעו לידי TheMarker עולה כי ב–2018 צפויים ההורים לממן את המסעות ב–175–200 מיליון שקל. משרד החינוך עצמו מתקצב את המסעות בעשרות מיליוני שקלים נוספים — תקציב שכמעט הוכפל בחמש השנים האחרונות.

השנה יגיע מספר המשתתפים במסעות לפולין לשיא של 40 אלף תלמידים, לפי הערכות משרד החינוך. לפני 30 שנה, כשיצא המסע הראשון לפולין, השתתפו בו 200 תלמידים בלבד — מספר שגדל עד 2012 לכ–25 אלף תלמידים בשנה. לפי נתוני המשרד, ב–2013–2016 מספר המשתתפים היה 31–32 אלף תלמידים בשנה. ב–2017 זינק מספר המשתתפים ל–39 אלף תלמידים וב–2018 צפויים להשתתף בו, לפי הערכות משרד החינוך, 40 אלף בני נוער. מדובר בגידול של כ–30% בחמש השנים האחרונות, הנובע גם מסבסוד המסעות בשנתיים האחרונות על ידי המשרד. נראה כי שיעורי ההשתתפות לא קטנו, למרות פרשת קרטל המסעות לפולין שנחשפה ב–2016, שבה חקרה המשטרה חשד לתיאום מחירים של חלק מחברות התיירות המפעילות ומארגנות את המסע.

כמחצית מההורים לתלמידי י"ב בישראל צפויים לשאת בתשלומים האלה השנה, הנגבים בנוסף לשאר תשלומי ההורים בתיכונים. חלק גדול מהתקציב מועבר לגופי תיירות בפולין, לתשלומים על בתי מלון, ספקי מזון, מדריכים, ערבי פולקלור, דמי כניסה לאתרים והסעות. מנתוני המשרד עולה כי למרות הפחתת מחירי המסעות בשנים האחרונות, כמחצית מהתלמידים המשתתפים בהם הם מאזור תל אביב והמרכז.

התקציב גדל
תקציב משרד החינוך למסעות
לפולין, במיליוני שקלים

תקציב המסעות גדל

אחד הגורמים לגידול במספר התלמידים הוא הורדת מחירים שהוביל משרד החינוך ב–2015, שנעשתה בחלקה באמצעות סבסוד מחירי המסע לכלל המשתתפים וקביעת מחיר מקסימלי להשתתפות במסע. כך, העלות פחתה מ–5,500–7,000 שקל ל–4,365–4,800 שקל למשתתף.

בנוסף, המשרד מעניק מלגות של 1,000–3,000 שקל לתלמידים שהכנסות הוריהם נמוכות. תקציב המלגות ירד מ–18.5 מיליון שקל ב–2013 ל–12.5 מיליון שקל ב–2017, שבה הוענקה מלגה לכ–8,300 תלמידים. במשרד החינוך מסבירים כי מספר מקבלי המלגות לא ירד, ואף עלה — אך אופן חלוקת המלגות השתנה בעקבות הפחתת התשלום לכלל התלמידים המשתתפים במסע.

החלטת משרד החינוך לסבסד את המסעות הביאה להגדלת התקציב המיועד לכך. ב–2013–2014 תקציב המשרד למסעות הסתכם ב–18.5 מיליון שקל, והוא הועבר רק למלגות עבור התלמידים. ב–2016, תקציב המסעות עלה ל–24 מיליון שקל בעקבות החלטת המשרד לסבסד בכ–500 שקל את עלות המסע לכל תלמיד. ב–2017 תקציב המשרד עבור המלגות וההשתתפות בתקציב המסעות לפולין עלה ל–30 מיליון שקל — כ–17 מיליון שקל הועברו לסבסוד המסע, והיתר הוקצו למלגות עבור תלמידים מוחלשים.

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, התייחס לנתונים ואמר: "בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה ברורה במספר התלמידים שיוצאים למסע בפולין. הדבר נובע בהכרח מהפחתת העלויות לצד הגדלת הסבסוד שלנו ב–500 שקל לכל תלמיד ולתלמידה, וכן ממתן מלגות אישיות לתלמידים שנזקקו לכך. תלמיד עם קשיים כלכליים, שעמד בקריטריונים ופנה לקבלת מלגה, קיבל סיוע. קרן המלגות לא השתנתה, והיא עומדת על כ–50 מיליון שקל". עם זאת, ל–TheMarker נודע כי המשרד לא ממצה את מלוא הקרן, וכי הוא ניצל רק חלק קטן ממנה בשנים האחרונות, ככל הנראה בגלל קריטריונים קשיחים לחלוקת המלגות או מספר פניות נמוך לקבלת סיוע כלכלי.

"ראוי לבחון מסעות ליעדים אחרים"

בעקבות אישור החוק הפולני החלה שוב ביקורת בציבור נגד המסעות, ואף עלו דרישות לבטלו — קריאות שנדחו על ידי שר החינוך. עם זאת, לא ידוע מדוע המסעות מתמקדים רק בפולין ולא במדינות אחרות באירופה, כמו גרמניה. לפי חוזר המנכ"ל של משרד החינוך המסדיר את המסעות, המסעות מתוכננים לפולין בלבד. ב–2009 מבקר המדינה דן בנושא בדו"ח מיוחד שבו נכתב כי משרד החינוך אינו מאפשר ביקור במדינות נוספות ותהה "מדוע הם מתקיימים רק בפולין ולא בגרמניה או במדינות אחרות שגם באדמתן התרחשה השואה".

"ראוי היה לבחון אפשרות לקיים מסעות ליעדים אחרים", אומר ד"ר עידן ירון, מרצה במכללה האקדמית אשקלון, שהשתתף בשנים האחרונות בחמישה מסעות של בני נוער לפולין, כחלק ממחקר אנתרופולוגי שצפוי להתפרסם בקרוב בספרו בהוצאת הקיבוץ המאוחד. "אם הסערה האחרונה בעקבות החוק הפולני תקדם יציאה של מסעות אלטרנטיביים ליעדים נוספים או תביא לפתיחת בהבנה של המסע לפולין — יהיה לה אפקט חיובי.

"בין כה וכה המסע לפולין הוא לא באמת מסע לפולין, אלא מסע שנועד בעיקר כדי לחזק תפישות ערכים מסוימות, בעיקר לאומיות, ופולין המודרנית אינה חלק מהמסע כלל וכלל. ברוב המקרים, במהלך המסע — כשהתלמידים נוסעים באוטובוסים מאתר אחד לשני — אפילו מסיטים את הווילונות באוטובוסים ומקרינים להם סרטים. אני חושב שראוי לצאת למסעות וראוי שכל נער או נערה יבקרו בפולין ויחוו את החוויה הזאת ממקור ראשון, אבל השאלה היא איך. אני מציע לקיים את המסע בשילוב היבטים אוניברסליים ולהדגיש את נושא זכויות האדם".

מתל אביב נוסעים יותר
מספר התלמידים שהשתתפו במסעות לפולין ב 2016- , לפי מחוזות

רוב היוצאים למסע — מהמרכז

ב–2016 יצאו למסע לפולין 32.7 אלף בני נוער מכיתות י"ב, רובם מאזור תל אביב והמרכז — כך עולה מנתוני משרד החינוך. רבע מהמשתתפים במסע היו מאזור תל אביב (8,305 משתתפים), וכ–28% מאזור המרכז (9,282 משתתפים). לעומת זאת, רק 3,746 תלמידים מאזור הדרום השתתפו במסע (כ–11% מכלל היוצאים), ומספר המשתתפים מאזור הצפון היה נמוך עוד יותר — 3,406 תלמידים, שהם 10.5% מכלל המשתתפים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#