מהפך: זינוק של 80% במספר הסטודנטים הערבים באקדמיה - חינוך - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפך: זינוק של 80% במספר הסטודנטים הערבים באקדמיה

בין 2010 ל-2016 כמעט הוכפל שיעור הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר שני, ושיעור הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר שלישי עלה ב-60%

60תגובות
אוניברסיטה עברית פתיחת שנה
אוליבייה פיטוסי

הציבור הערבי מצמצם את פערי ההשכלה הגבוהה: בשבע השנים האחרונות נרשם גידול של כ–60% במספר הסטודנטים הערבים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות בישראל, ובסך הכל גדל מספר הסטודנטים הערבים בכל התארים ב–78.5%, מכ–26 אלף ב–2010 לכ–47 אלף ב–2017 — כך עולה מנתונים שאספה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), כדי לבחון את התוכנית שיזמה ב–2012 להנגשת ההשכלה הגבוהה לציבור הערבי.

מהנתונים עולה כי שיעור הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר ראשון עלה ב–58% בין 2010 ל–2017 — מ–10.2% מכלל הסטודנטים ל–16.1%. באותה תקופה הוכפל שיעור הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר שני, מ–6.2% ל–13% מכלל הסטודנטים, ושיעור הלומדים לתואר שלישי עלה בכ–60%, מ–3.9% ל–6.3%.

למרות זאת, שיעור הייצוג של הציבור הערבי באקדמיה בישראל עדיין נמוך באופן משמעותי מחלקו באוכלוסייה (21% מאוכלוסיית ישראל) ואף נמוך יותר משיעורם באוכלוסייה בשכבת הגיל הרלוונטית ללימודי תואר ראשון (26%). תחומי הלימודים היחידים שבהם לציבור הערבי יש ייצוג הדומה לשיעורם באוכלוסייה הם הוראה ומקצועות עזר רפואיים.

שיעור הסטודנטים הערבים, לפי מוסדות לימוד

נכון ל–2016, כ–32% מהסטודנטים הערבים לתואר ראשון למדו באוניברסיטאות — קרוב למצב בציבור היהודי (33%). 23% מהסטודנטים הערבים למדו במכללות הציבוריות, לעומת 24% בקרב הסטודנטים היהודים, ו–17% מהסטודנטים הערבים למדו באוניברסיטה הפתוחה, לעומת 18% בקרב הסטודנטים היהודים.

ההבדל הגדול נראה בקרב הלומדים במכללות הפרטיות היקרות יותר ובקרב הלומדים במכללות להוראה — השיעור הקטן ביותר של סטודנטים יהודים לומדים במכללות להוראה, והשיעור הקטן ביותר של סטודנטים ערבים לומדים במכללות הפרטיות. רק 12% מכלל הסטודנטים הערבים למדו לתואר ראשון במכללה פרטית, לעומת 15% מהסטודנטים היהודים, ו–16% מהסטודנטים הערבים למדו במכללות לחינוך, לעומת 10% בלבד מהסטודנטים היהודים.

לימודי ההוראה מזוהים כתחום לימוד מסורתי בציבור הערבי, אך מספרם הרב של הסטודנטים הערבים להוראה יצר בעיה, מכיוון שהשכר במקצוע זה נמוך יחסית לתחומים אחרים ומשום שהיצע בוגרי המכללות להוראה גבוה מהביקוש. עם זאת, בשנים האחרונות חל היפוך מגמה, ונרשמה ירידה בביקוש ללימודי הוראה בציבור הערבי, לצד גידול בביקוש לתחומי לימוד אחרים.

עיקרי התוכנית לשילוב הציבור הערבי בהשכלה הגבוהה

מנתוני המל"ג עולה כי בשנים האמורות נרשם גידול בהשתתפות הסטודנטים הערבים בתחומי לימוד שבהם ייצוגם היה נמוך מאוד בעבר. למשל, בביקוש ללימודים בתחומי ההנדסה חל גידול של 66%, בביקוש ללימודי מתמטיקה ומדעים מדויקים נרשם גידול של 44%, בביקוש ללימודי מדעי הרוח נרשם גידול של 66% ובביקוש ללימודי מדעי החברה ומינהל עסקים נרשם זינוק של 87%.

איתור תלמידי תיכון בעלי פוטנציאל

התוכנית לשילוב הציבור הערבי באקדמיה החלה ביוזמת הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ב–2012, אך היא מיושמת באופן מלא מ–2015, והיתה אחת התוכניות שקודמה על ידי יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג (ות"ת) לשעבר, פרופ' מנואל טרכטנברג; לצד התוכנית השנויה במחלוקת לשילוב חרדים באקדמיה, שספגה ביקורת בשל ההפרדה בין גברים לנשים בכיתות.

בין 2012 ל–2016 התוכנית לשילוב הציבור הערבי באקדמיה תוקצבה בכ–300 מיליון שקל. יו"ר הוות"ת הנוכחית, פרופ' יפה זילברשץ, החליטה להמשיך ביישום התוכנית בשש השנים הקרובות בהיקף גבוה יותר, ובתקציב כולל של 960 מיליון שקל. התוכנית פועלת כבר בתיכונים ביישובים הערביים, והיא מלווה את התלמידים מרגע שאותרו כבעלי פוטנציאל להשתלבות בהשכלה הגבוהה, במהלך המכינות וקורס הפסיכומטרי ובמהלך לימודי התואר הראשון. בנוסף, במסגרת התוכנית מוענקות לסטודנטים מלגות לימודים לפי מצבם הכלכלי.

יפה זילברשץ
אייל טואג

לדברי זילברשץ, "בשנים האחרונות חל גידול מרשים בשילוב החברה הערבית בהשכלה הגבוהה, בזכות התוכנית ההוליסטית והמשאבים הניכרים שמשקיעה ות"ת. ואולם בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב הנתונים נמוכים משמעותית ואינם מספקים. האקדמיה היא מפתח לצמצום פערים ולמוביליות חברתית, לתעסוקה ולהשתלבות בחברה הישראלית. לצורך כך, בשנים הקרובות נמשיך להשקיע משאבים ניכרים לטובת שילובם באקדמיה של הסטודנטים הערבים בכלל והסטודנטים הבדואים בפרט, לרבות ליווי אקדמי, כלכלי, חברתי ואישי במגוון רחב של מקצועות".

מדי שנה משתתפים בתוכנית 35–50 אלף סטודנטים. היא כוללת שיתוף פעולה בין משרד החינוך לבין הרשות לפיתוח כלכלי. במסגרתה גובשו תוכניות המיועדות לתלמידי תיכון שהישגיהם גבוהים יחסית (השליש העליון בבתי הספר), שבה הם ובני משפחותיהם מקבלים ייעוץ אישי והכוונה.

אחרי הלימודים בבית הספר התיכון, התוכנית באה לידי ביטוי במכינות שפותחו עבור הציבור הערבי ובשילובם גם במכינות הכלליות, שבהן ניתנים תמיכה אישית וסיוע לתלמידים לפי צורכיהם. במהלך התקופה הם מקבלים ליווי אישי עד לקבלה ללימודי התואר הראשון.

שיעור הסטודנטים הערבים מכלל הסטודנטים, לפי מקצועות לימוד

גם לאחר המכינה חלק מהמועמדים ללימודים משתתפים בקורס נוסף שנמשך חודשיים, שמאפשר הסתגלות קלה יותר במערכת ההשכלה גבוהה, ובו ניתן ללמוד מיומנויות למידה וכתיבה אקדמית. לאחר פתיחת שנת הלימודים, המל"ג מעבירה תקציב מיוחד למכללות ולאוניברסיטאות לצורך מתן ליווי וסיוע לסטודנטים לפי צורכיהם.

כפי שפורסם לאחרונה ב"הארץ", למרות הגידול בשיעור הסטודנטים הערבים, שיעור הסטודנטים הבדואים נותר נמוך מאוד — 850 סטודנטים בלבד למדו בשנה הראשונה ללימודי התואר ראשון ב–2016. המל"ג הציבה יעד לגידול של 75% בשיעור הסטודנטים הבדואים באקדמיה בתוך חמש שנים בעלות של כ–110 מיליון שקל — עם דגש על גידול בתחומי המתמטיקה, המדעים, ההנדסה, האדריכלות, הרפואה ותחומי העזר הרפואיים.

ראש מחלקת החינוך בגבעת חביבה, סאמר עתאמנה מסר: "יש יותר סטודנטים ערבים שלומדים תואר שני ושלישי בגלל בעיית הקבלה לשוק העבודה. קיימת תחרות עצומה בשוק וסטודנטים ערבים יודעים שלא יצליחו להתחרות בקבלה לעבודה עם סטודנטים יהודים - ולכן מחפשים לבדל עצמם עם תארים נוספים. כמו כן, קיימת תופעה של סטודנטים ערבים עם תואר ראשון שנשארים מובטלים ומתחילים ללמוד תארים נוספים בשל האבטלה.

"הירידה בביקוש להוראה בחברה הערבית אינה מפתיעה. ערבים בעלי תואר בהוראה אינם מתקבלים למוסדות חינוכיים, שכן כיום ישנם 11 אלף ערבים בוגרי לימודי הוראה שלא התקבלו למוסדות החינוך".

מספר הסטודנטים הערבים במערכת ההשכלה הגבוהה,
ושיעורם מכלל הסטודנטים


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#