דו"ח: הרפורמות המרכזיות של בנט ופירון במערכת החינוך עדיין לא הביאו תוצאות - חינוך - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח: הרפורמות המרכזיות של בנט ופירון במערכת החינוך עדיין לא הביאו תוצאות

חוקרי מרכז טאוב טוענים כי הנתח הגדול בתוספת התקציב מופנה לבתי ספר מבוססים ■ לעלייה בשיעור הנבחנים במתמטיקה ברמה של חמש יחידות יש לחוקרים הסברים שאינם קשורים לתוכנית של בנט ■ משרד החינוך: ״הדו"ח מעוות את הנתונים"

3תגובות
שר החינוך לשעבר שי פירון (מימין) ושר החינוך המכהן, נפתלי בנט
אורן נחשון

התוכניות שהנהיג נפתלי בנט מאז נכנס לתפקיד שר החינוך השפיעו בשלב זה באופן שטחי בלבד על מערכת החינוך — כך נטען בפרק החינוך בדו"ח מרכז טאוב, המתפרסם היום.

הפרק, שנכתב על ידי כלכלן החינוך נחום בלס ופרופ' יוסי שביט ממרכז טאוב, מתמקד בהשפעות המהלכים שביצע משרד החינוך לצמצום מספר התלמידים בכיתות, לצמצום פערי התקצוב בין התלמידים, להגדלת מספר התלמידים הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות ולהגדלת מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי. לפי הדו"ח, משרד החינוך עמד באופן חלקי ביעדים אלה, שתוקצבו על ידו במאות מיליוני שקלים. עם זאת, חלק מהתוכניות, למשל התוכנית להפחתת הצפיפות בכיתות, עדיין מצויות בשלבי יישום.

התלמידים המוחלשים קיבלו פחות

ב–2000–2016 תקציב החינוך גדל ב–86% באופן ריאלי בעקבות תוספות לשכר המורים, יישום חוק חינם מגיל 3, הוספת סייעת בגני הילדים וצמצום מספר התלמידים בכיתות. בסך הכל, בשנים אלה, מספר המורים גדל ב–55%, מספר הכיתות גדל ב–34%, ואילו מספר התלמידים גדל בכ–30% בלבד — כך שהגידול בתקציב היה חד בהרבה מהגידול במספר התלמידים. עם זאת, חלוקת התקציב לא היתה שוויונית — ותוספת התקציב שניתנה לתלמידים המבוססים היתה גדולה יותר מזו שקיבלו התלמידים המוחלשים.

החזקים קיבלו קצת יותר
הגידול בתקציב הממוצע בבתי הספר היסודיים, בחלוקה לחמישונים,
ב 2014- – 2016 *

ב–2014 התחיל המשרד ליישם את התוכנית שעליה הכריז שר החינוך הקודם, שי פירון, להפחתת פערי התקצוב בין התלמידים במטרה לעודד אפליה מתקנת בתקציבי מערכת החינוך. מטרת התוכנית היא להוסיף מיליארד שקל לתקציב המועבר להעדפה מתקנת. לפי הדו"ח, מתחילת יישום התוכנית ועד 2016 נוספו לתקציבי בתי הספר היסודיים 878 מיליון שקל — אבל רק 24% מהתקציב הזה (215 מיליון שקל) הופנה לתלמידים המוחלשים בישראל (בשני החמישונים התחתונים של מדד משרד החינוך). התלמידים המוחלשים בחטיבות הביניים קיבלו בשנים אלה כ–29% מתוספת התקציב — שהסתכמה בכ–600 מיליון שקל לכל החטיבות.

בחינת חלוקת כלל תקציב החינוך, ולא רק החלק המיועד לאפליה מתקנת, מגלה שהנתח הגדול יותר בתוספות התקציב הופנה לתלמידים המבוססים. "השינויים שחלו מאז 2014 היטיבו לרוב עם התלמידים בבתי הספר המבוססים יותר מאשר עם תלמידים בבתי הספר המשרתים אוכלוסיות חלשות בכל רמות החינוך", נכתב בדו"ח.

גם בבחינה של תוספת שעות ההוראה שניתנו לבתי הספר, עולה כי בבתי הספר היסודיים כמעט ולא היה שינוי שהיטיב עם התלמידים המוחלשים. בבתי הספר הערביים היה גידול ממוצע של 3%–5% במספר שעות ההוראה בקרב התלמידים המוחלשים, אך הם עדיין מקבלים ממשרד החינוך תקציבים נמוכים יותר בהשוואה לתלמידים יהודים.

הבדיקה בדו"ח התייחסה לגידול בתקציב שניתן לפי הדירוג החברתי־כלכלי של בתי הספר. משרד החינוך טוען כי אם הבדיקה היתה מתבצעת לפי התקציב המופנה לכל תלמיד, המגמה היתה נראית הפוכה, מכיוון שהתקציבים באותן שנים הופנו בשיעור גבוה יותר לתלמידים המוחלשים. עם זאת, גם כאשר בוחנים את נתוני המשרד עולה כי תלמידים ערבים מוחלשים קיבלו תקציב נמוך יותר מאשר תלמידים יהודים.

ביקורת על הצפיפות בכיתות

כותבי הדו"ח מותחים ביקורת גם על התוכנית שהנהיג בנט לצמצום מספר התלמידים בכיתות הלימוד בבתי הספר היסודיים ל–34 תלמידים לכל היותר — מכיוון שהיא מנוגדת להחלטות ממשלה קודמות להפחית את מספר התלמידים בכיתות ל–32 תלמידים, וגם מכיוון שהיא מתייחסת לכלל בתי הספר, ללא העדפה משמעותית של בתי הספר המוחלשים. בבדיקה עלה כי אף שהתוכנית מיושמת מאז 2014, חלה עלייה קטנה בגודל הכיתות של בתי הספר היהודיים, וכי מגמת צמצום הצפיפות בכיתות בבתי הספר הערביים, שהתחילה בשנים קודמות, הואטה במידה מסוימת. "צמצום מספר התלמידים הממוצע בכיתה ירד בקצב מהיר יותר בשנים שקדמו להחלטה הנוכחית — מאשר לאחר תחילת התוכנית", נכתב בדו"ח.

בנוסף, מכיוון שבתי הספר הצפופים יותר הם בעיקר בתי הספר במרכז הארץ, עולה כי הם נהנו יותר מיישום ההחלטה מאשר התלמידים בבתי הספר המוחלשים, שבהם הצפיפות בכיתות היתה נמוכה יותר. "בחינוך היהודי בתי הספר המשרתים את האוכלוסייה החלשה כמעט ולא חשו שינוי בעקבות היוזמה. השינוי היה נמוך מ–1%, משום שכיתותיהם היו מלכתחילה קטנות יותר", נכתב בדו"ח.

הפגנה נגד הצפיפות בכיתות הלימוד
תומר אפלבאום

יש לציין כי התוכנית של בנט יועדה בתחילה לכיתות א'־ב' בלבד, ועתה היא מיושמת גם בכיתות ג׳. התוכנית לא התיימרה מלכתחילה להפחית את מספר התלמידים בכל מערכת החינוך. לפי משרד החינוך, ב–2014–2016 הצפיפות בכיתות א'־ב' בבתי הספר היסודיים ירדה ב–9%.

הצלחה או תוצאה של שינויים דמוגרפיים?

אחת ההצלחות הגדולות של משרד החינוך בתקופתו של בנט היא העלייה בשיעור הנבחנים בבגרות במתמטיקה ברמה של חמש יחידות. התוכנית שנועדה לעודד תלמידים להיבחן בחמש יחידות מתמטיקה התחילה לקראת סיום כהונתו של פירון, הורחבה על ידי בנט והביאה להגדלת מספר המורים במתמטיקה, להעלאת הבונוסים בממוצע הבגרות בעת קבלת הנבחנים לאוניברסיטאות, ולהגדלת מספר שעות הלימוד. כתוצאה מכך, ב–2014–2016 שיעור הזכאים לבגרות ברמת חמש יחידות במתמטיקה עלה מ–9.5% מכלל הנבחנים ל–11.4%. עם זאת, מחברי הדו"ח טוענים כי ניתן להסביר חלק מהגידול הזה בשינויים דמוגרפיים. לטענתם, השפל במספר הנבחנים בבגרות חמש יחידות במתמטיקה התרחש בתקופה שבה מספר התלמידים החרדים והבדואים בכיתות י"ב עלה באופן משמעותי (גידול של 7,500 תלמידים ב–2005–2014), ואילו בשנתיים האחרונות חל גידול משמעותי דווקא במספר התלמידים בזרמי החינוך הממלכתיים הלומדים בכיתות י"ב — שהם המאגר העיקרי לניגשים לבגרות חמש יחידות (גידול של 4,900 תלמידים ב–2014–2016 בלבד בכיתות י"ב בזרמי החינוך הממלכתיים).

לטענת משרד החינוך, ״זו טענה מגוחכת״. לפי נתוני המשרד, ב–2014–2016 חל גידול של כ–10% במספר תלמידי י״ב, ואילו מספר הנבחנים במתמטיקה גדל בכ–30%, כך ששינויים דמוגרפיים יכולים להסביר רק חלק מהישגי התוכנית.

ממשרד החינוך נמסר: ״הדו"ח מעוות לחלוטין את הנתונים ואת המציאות ויוצר מצג שווא. הרפורמות שמוביל השר בנט זוכות להצלחה גדולה. מערכת החינוך מצויה בצמיחה, ורואים זאת בכל המדדים — בהישגי המיצ"ב, בעלייה בשיעור הזכאות לבגרות, בהוספת סייעת שנייה בגני הילדים ובצמצום פערים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#