הדו"ח שמשרד החינוך ניסה להסתיר: הפערים בין התלמידים בישראל גרועים מבאזרביג׳ן - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדו"ח שמשרד החינוך ניסה להסתיר: הפערים בין התלמידים בישראל גרועים מבאזרביג׳ן

עלייה מדאיגה חלה בפערים בין התלמידים בישראל בהישגים במבחן הבנת הנקרא הבינלאומי של ארגון ה-iea ■ שיעור התלמידים הנכשלים בישראל היה 9% - גבוה ביותר מפי שניים מהשיעור החציוני הבינלאומי

10תגובות
אילוסטרציה - חינוך
תומר אפלבאום

הפערים בהישגים בין תלמידי ישראל בכיתות ד׳ במבחן הבנת הקריאה הבינלאומי פירלס החריפו וחורגים באופן בולט מהממוצע של המדינות המפותחות שהשתתפו במבחן. התוצאות קרובות יותר לרמה שנרשמת בקרב מדינות לא מפותחות כמו אזרביג׳ן, ערב הסעודית, טרינידד וטובגו, בחריין ועומאן. במשרד החינוך הביעו דאגה רבה מהנתונים, ואף הסתירו את הישגי המבחן שנערך ב-2016 בתקופת כהונתו של שר החינוך, נפתלי בנט, ובניגוד למקובל בשנים האחרונות לא פירסמו אותם בציבור.

עם זאת, הנתונים התפרסמו על ידי ארגון ה-iea שעורך אותם אחת לחמש שנים ובאתר הפנימי של הרשות הארצית למדידה והערכה של משרד החינוך.

לפי נתוני המבחן ישראל מדורגת במקום ה-13 מבין 50 מדינות מבחינת הפערים בהישגי התלמידים במבחן המודפס בהבנת הנקרא. בדו"ח פנימי שהוכן במשרד החינוך ולא שוחרר על ידם לעיתונות, נכתב כי רמת הפערים בישראל כה חמורה עד שהיא גדולה יותר גם בהשוואה לממוצע של כלל המדינות, אבל גם החמורה ביותר כאשר משווים רק את הישגי המדינות שממוצע הציונים של התלמידים שלהן דומים לאלו שבישראל. כלומר, גם אם נעשה למערכת החינוך בישראל הנחה ונשווה את הישגי התלמידים למדינות שהישגיהן קרובות לשלנו, הפערים יהיו החמורים ביותר.

בדו"ח של משרד החינוך מודגש כי הפערים בישראל הם הגבוהים ביותר כאשר מרחיבים את הבדיקה ל-34 מדינות שממוצע ההישגים שלהם דומה לממוצע הכללי, כלומר בהחרגת המדינות שנכשלו במבחן. בהשוואה למבחן הקודם שנערך ב-2011, נרשם ב-2016 גידול של 8 נקודות בפערים בין התלמידים עם ההישגים הגבוהים ביותר לתלמידים עם ההישגים הנמוכים ביותר. במבחן הדיגיטלי, שבדק הבנת הנקרא בסביבה אינטרנטית, מצבה של ישראל היה חמור עוד יותר. מבין 14 מדינות שנבדקו במבחן ישראל דורגה במקום השני, כאשר רק באיחוד האמירויות הפערים היו גבוהים יותר. 

הישיגי התלמידים במדינות

במבחן הקריאה המודפס פרט לניו זילנד, רק בכמה מדינות לא מפותחות נרשמו פערים גבוהים יותר כמו איראן, קטאר, מצרים, כוויית, מרוקו, בחריין וערב הסעודית מאשר בישראל. הפערים בישראל היו גבוהים יותר מאשר באזרביג׳ן, גאורגיה, מלטה, בולגריה וצ׳ילה. 

שיעור התלמידים המצטייים בישראל הוא 13% - גבוה מהממוצע של המדינות המשתתפות בהן 10% מהתלמידים מצטיינים, אך שיעור התלמידים הנכשלים בישראל היה 9% - גבוה ביותר מפי 2 מהשיעור החציוני הבינלאומי. מדובר בירידה בשיעור המצטיינים ועלייה בשיעור הנכשלים בהשוואה למבחן הקודם ב-2011 בבתי הספר הערביים 24% התלמידים נכשלו ורק 2% הצטיינו. בבתי הספר היהודים 3% מהתלמידים נכשלו ו-17% הצטיינו. המבחן כלל רק תלמידים בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי ולא תלמידים חרדים, כאשר תלמידים ערבים נבחנו בערבית. בעקבות ממצאי עבר על החינוך החרדי, במידה שהתלמידים החרדים היו נבחנים, אז ייתכן כי ההישגי של תלמידי ישראל היו אפילו נמוכים יותר. 

הישיגי התלמידים בקריאה בסביבה ממוחשבת

המבחן נערך באמצע 2016, שנה לאחר כניסת שר החינוך, נפתלי בנט, לתפקיד בקרב כ-4,000 תלמידי כיתות ד׳, וכלל גם שאלונים על רקע התלמידים והתייחסות נוספות ממנהלי בתי הספר, מורים והורי התלמידים. המבחן נערך בשני אופנים - מבחן מודפס שבחן הבנת נקרא באופן מסורתי של טקסטים ספרותיים ומודפסים, בו השתתפו 50 מדינות, ומבחן דיגיטלי שבחן הבנת נקרא בסביבת האינטרנט שבו השתתפו 14 מדינות. המבחן נערך על ידי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך iea האמריקאי אחת לחמש שנים.

היום מתפרסם דו"ח העוני השנתי של הביטוח הלאומי שמצביע שוב על כך ששיעור העוני בישראל הוא הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD וגם הפערים החברתיים, למרות שהצטמצמו בשנים האחרונות, עדיין מהגבוהים בקרב מדינות הארגון. למערכת החינוך אחריות רבה על המצב החברתי במדינה, אך אם מתייחסים להישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים כחתזית, אזי מצב הפערים החברתיים בישראל רק יחמיר בשנים הבאות. 

רק ב-2012 משרד החינוך התגאה בשיפור משמעותי בהישגי התלמידים במבחן, אך כפי שפורסם היום ב"הארץ", במבחן שנערך לאחר מכן ב-2016 ישראל הידרדה באופן משמעותי ב-11 נקודות והישגי התלמידים במבחן היו נמוכים יותר מאשר בקזחסטן, אך ההישגים הנמוכים של התלמידים בישראל הם רק חלק מהתמונה. 

מערכת החינוך בישראל היא אחת ממערכות החינוך הלא שוויוניות ביותר בעולם והיא מעודדת מוביליות נמוכה ופערים חברתיים. בכל מבחן בינלאומי שנערך בישראל - כמו למשל במבחני הפיזה שעורך ארגון ה-OECD בקרב תלמידי  חטיבות הביניים - בולטים פערי ענק בין התלמידים. במבחני פיזה למשל, ישראל מדורגת בשלושת המקומות הראשונים בפערים בין הישגי התלמידים מכל המדינות שהשתתפו. אך במבחני פירלס בהבנת הנקרא משתתפות מדינות רבות מתפתחות שאינן חברות ב-OECD, כך שהוא מספק נקודת מבט נוספת על גודל הפערים בישראל - בין תלמידים מבוססים ומוחלשים ובין תלמידים יהודים וערבים.

משרד החינוך מנסה לפעול בשנים האחרונות לצמצום פערים בין תלמידים, כאשר אחד הגורמים המרכזיים לפערים הגדולים הם שיטת התקצוב של המשרד. במהלך השנים נחשפו ב-TheMarker שיטת התקצוב של משרד החינוך המעדיפה אוכלוסיות שונות ומתקצבת בשיעור גדול יותר תלמידים בבתי הספר הדתיים אך מפלה תלמידים מבתי ספר ערבים, שהם המוחלשים ביותר בקרב התלמידים בישראל.

בשנים האחרונות משרד החינוך התחיל לצמצם את פערי התקצוב בין התלמידים בחטיבות הביניים ובבתי הספר היסודיים והעביר תקציבים רבים יותר לרשויות מקומיות מוחלשות ולרשויות ערביות. כיום, רוב רשויות אלה בפריפריה מקבלות תקציבים גבוהים יותר פר תלמיד מאשר בעבר, אך עדיין קיימים פערים לרעת התלמידים הערבים. עם זאת, בבתי הספר התיכונים אין שום תוכנית  לצמצום פערים בתקצוב התלמידים ובשנים האחרוונת, בתקופת כהונתם של בנט, שי פירון וגדעון סער, פערי התקצוב אפילו החריפו וכיום תלמידי תיכון בבתי הספר הדתיים מקבלים את התקציבים הגבוהים ביותר בהשוואה לשאר התלמידים.

לאחרונה משרד החינוך התגאה בכך שבמבחני המיצ"ב הנערכים בבתי הספר בישראל, נרשמה ירידה מסוימת בפערים בין תלמידים ערבים ויהודים, אך לא נרשם שיפור בפערים שעל רקע הכלכלי של התלמידים. אך במבחן הטימס הבינלאומי עולה כי הפערים רק החריפו. במבחן הבינלאומי נמצא פער של 74 נקודות בין תלמידים מבוססים למוחלשים בקרב היהודים ופער של 49 נקודות בין תלמידים ערבים ממעמד הביניים לתלמידים ערבים מהמעמד הנמוך ביותר. הפערים לא התגלו רק בין התלמידים המבוססים למוחלשים מבחינה כלכלית אלא גם בתוך קבוצות עם רקע כלכלי דומה - כך שהפערים בהישגי התלמידים באים לידי ביטוי בכל השכבות החברתיות-כלכלוית. בנוסף, הממוצע של התלמידים היהודיים היה גבוה כמעט ב-100 נקודות (96) מאשר הממוצע הכללי של התלמידים הערבים. 

ממשרד החינוך נמסר: "נתוני מחקר הפירלס פורסמו כמקובל, והועלו אמש מיד עם פרסומם לאתר הרשות הארצית למדידה והערכה. משרד החינוך הוא מהמובילים כיום בנושא השקיפות. נתוני המשרד, עד הפרט הקטן ביותר, מצויים באתר השקיפות החינוכית, ובכלל זה הישגי בתי הספר, האקלים החינוכי, תקציבים ויתר פרטי התמונה החינוכית. הציבור מוזמן להיכנס ולעיין בנתונים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם