שביתה בתיכונים: לא יתקיימו לימודים בערים הגדולות

לא יתקיימו לימודים בתל אביב, חיפה וירושלים. בפגישה שהתקיימה היום על שכר המורים, לא הושגו הסכמות

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תלמידי תיכון בתל אביב. שיטת התקצוב של משרד החינוך בתיכונים פוגעת בתלמידים המוחלשים ביותר
ליאור דטל

השביתה בתיכונים תימשך גם היום (חמישי). ארגון המורים הודיע על השבתת כל התיכונים בתל אביב, ירושלים ובאר שבע. אתמול (רביעי) התקיימה פגישה נוספת במסגרת המו"מ על שכר המורים - אך לא הושגו בה הסכמות. הודעת הארגון על המשך השביתה יצאה עוד לפני שהתחילה פגישת המו"מ בין נציגי ארגון המורים לנציגי משרד האוצר במטרה להביא לסיום המשבר.  

השבוע החליט ארגון המורים לסגת מהשבתה ארצית של כל התיכונים ולהמשיך את המאבק על ידי השבתות מקומיות כדי להאריך את העיצומים לטווח רחוק במידה ופגישות המו"מ לא יצליחו. יו"ר ארגון המורים רן ארז אמר ל-TheMarker שבמידה ופגישות המו"מ עם האוצר שנקבעו להמשך השבוע לא ישאו פרי - הוא יחריף את המאבק: "אם לא נגיע לעמק השווה נתחיל בהשבתות מסוג אחר, ייתכן שלפי מקצועות – כמו למשל השבתת הלימודים במתמטיקה, אנגלית, לשון או תנ"ך למשל, או בתחומים אחרים".

שביתה בתיכונים - כל מה שצריך לדעת | ליאור דטל

כך, ארז מכוון בין היתר לפגיעה בתוכניות היקרות לליבו של שר החינוך, נפתלי בנט, המתמקדות בלימודי המתמטיקה והאנגלית. ארז חזר ואמר כי "לא נאפשר לאוצר לממן דרישות שיועילו עם כל מערכת החינוך על חשבון שכר המורים". לדבריו, "הפקידים לא יכולים לקבל החלטות וזאת הסיבה שאנו לא מתקדמים כבר 11 חודשים. הם רוצים להרוויח זמן אבל אין לנו יותר זמן לחכות". 

עד כה הצדדים הסכימו על תוספת שכר של עד 1,650 שקל למורים המתחילים, כאשר התוספת הגבוהה ביותר תינתן למורים בעלי הוותק הנמוך ביותר; עוד הוסכם על קביעת רף שכר של 8,000 שקל למורה מתחיל ללא ותק, ועל תוספת שכר אחידה של כ-800 שקל בחודש לשאר המורים. 

בשלב זה חילוקי הדעות בין ארז לבין משרד האוצר מתמקדים בכמה נושאים עיקריים:

1. דרישתו של ארז להעלאת תקרת גמולי ההשתלמות המותרת למורים מ-18 ל-22. עלות הדרישה מסתכמת בכ-120 מיליון שקל בשנה והיא תיטיב ככל הנראה עם המורים הוותיקים שמיצו את תוספת השכר המגיעה להם בעקבות השתלמויות ותאפשר להם לקבל תוספת של 800 שקל נוספים בחודש לשכרם, מעבר לזו שהושגה בהסכם. לפי ארז, הדרישה הוצגה לאוצר כדי להיטיב עם כלל המורים ולאפשר להם להמשיך ולהתמקצע בעבודתם. בשלב זה משרד האוצר מסרב לדון בדרישה לאור עלותה הגבוהה. 

2. דרישתו של ארז לתקצב תחומי אחריות נוספים של מורים בתיכונים, כמו למשל אחראי משמעת, אחראי בחינות ואחראי טיולים. לפי הערכות עלות הדרישה מסתכמת בכ-250 מיליון שקל בשנה. ארז טוען כי על מערכת החינוך להסדיר את עבודתם של בעלי התפקידים בתיכונים ואת התגמול שהם מקבלים עבורם. 

3. ארז דורש כי חלקה הגדול של תוספת השכר שסוכמה תינתן מוקדם ככל האפשר, אך עלות הדרישה תסתכם ב-500 מיליון שקל בשנה באופן מיידי, במקום שהעלות תפרש באופן הדרגתי לכל אורך תקפות ההסכם במשך 4 שנים, ולכן תעלה כ-4 מיליארד שקל ב-4 השנים הקרובות. 

4. האוצר מסרב לדון בכל הדרישות שארז הציב עבור מורי חטיבות הביניים בטענה שהוא אינו נחשב לארגון היציג בחטיבות. 

5. האוצר מסרב לדרישותיו של ארז להפחית 5 שעות עבודה שבועיות מבין 40 שעות העבודה השבועיות של מורים שלא הוקמו עבורם פינות עבודה, מאחר שהדרישה מערערת את הסכמי השכר הקודמים שנחתמו עם שני ארגוני המורים - והיא עלולה לגרום לשינוי בתנאי העבודה של המורים שיסתכמו ב-3 מיליארד שקל בשנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker