הלימודים במכללות יתקיימו היום כסדרם - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הלימודים במכללות יתקיימו היום כסדרם

(עדכון) על פי ההבנות שסוכמו, הסגל הבכיר יזכה בתוספת שכר, וכן יוקצו תקציבי מדינה לקידום המחקר במכללות

9תגובות
בית ברל
ניר קידר

(עדכון) השביתה במכללות הסתיימה, והלימודים במכללות הציבוריות יתקיימו היום (ב') כרגיל. זאת בעקבות הבנות שהושגו בשלב זה במו"מ בין משרד האוצר, הות"ת ונציגי הסגל הבכיר. על פי ההבנות שסוכמו, הסגל הבכיר יזכה בתוספת שכר, וכן יוקצו תקציבי מדינה לקידום המחקר במכללות.

השבתת המכללות הציבוריות אתמול מנעה מ–55 אלף תלמידי המכללות הציבוריות לפתוח את שנת הלימודים האקדמית. השביתה היא הגדולה ביותר מאז שביתת הסגל הבכיר באוניברסיטאות ב–2007. עד כה, שר החינוך, נפתלי בנט, לא הגיב על המשבר. גם ניסיונות האוצר לדחות את השביתה כדי להמשיך ולנהל את המו"מ לא צלחו, ורק אמש, לאחר השבתת המערכת, הגיעו הצדדים להבנות. 

במסגרת ההבנות, הסגל הבכיר במכללות יקבל תוספת שכר ב-6 השנים הקרובות, ובנוסף ייבחן מנגנון שיאפשר לחברי הסגל לעסוק במחקר ולקבל על כך תגמול נוסף. בסך הכל, דרישותה תוספת של הסגל הבכיר מוערכות בכ-90 מיליון שקל בשנה. 

ההודעה על השביתה המתוכננת יצאה כבר לפני כחודש, בעת המשא ומתן של ארגון הסגל הבכיר על תנאי השכר של החברים בו. בסוף השבוע האחרון נעשו מאמצים לביטול השביתה כדי למנוע את הפגיעה בסטודנטים, אך אלה כשלו. אתמול התקיימו במכללות רק שיעורים של מרצים מהסגל הזוטר, וסטודנטים רבים לא הגיעו ללימודים.

אתמול בצהריים החלה פגישה נוספת בין נציגי הסגל הבכיר לנציגי משרד האוצר והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). אף שהצדדים הגיעו להסכמות לגבי רוב הדרישות — שעלותן מסתכמת בכ–90 מיליון שקל בשנה — סלע המחלוקת העיקרי נותר דרישתם של המרצים להשוות את תנאיהם לאלה של מקביליהם בסגל הבכיר באוניברסיטאות, לרבות שכר, חישוב הוותק לתוספת השכר, ומתן אפשרות לעסוק במחקר ולקבל על כך תגמול נוסף.

כיום נדרשים המרצים במכללות הציבוריות להקדיש 8–12 שעות שבועיות להוראה, וזמן נוסף להכנה לשיעורים ולבדיקת עבודות ומבחנים. לטענתם, לא נותר להם זמן או כסף לעיסוק במחקר — בעוד שהמרצים באוניברסיטאות נדרשים להקדיש רק 6–8 שעות שבועיות להוראה ויכולים להקדיש את היתר למחקר, ואף מתוגמלים עליו באמצעות מענקים ותוספות שכר.גם המרצים במכללות נדרשים לעבודת מחקר כדי להתקדם בדרגה ובשכר — ולכן הם דורשים תנאים שיאפשרו להם לעשות זאת. ואולם במשרד האוצר ובוות"ת סבורים כי המכללות הציבוריות נועדו להתמקד בהוראה — בניגוד לאוניברסיטאות, המתמקדות במחקר.

משרד האוצר הציע למרצי המכללות תוספת שכר הדרגתית של 9% בפרישה לשש השנים הקרובות, בדומה לתוספת השכר שניתנה למרצי האוניברסיטאות — אך מרצי המכללות סירבו לקבלה משום שלא היה בה מענה לדרישתם בנושא המחקר. לקראת סוף השבוע הגישו נציגי ות"ת והאוצר לנציגי המרצים הצעה משופרת, אך גם זו נתקלה בסירוב.

"20 אלף שקל? אפילו לא אחרי עשור כמרצה"

״משרד האוצר מדבר על שכר ממוצע של 20 אלף שקל בחודש, אבל אני לא מגיע לרמת שכר כזאת אחרי יותר מעשור כמרצה״, אומר ד״ר מוטי גיגי, סוציולוג ומרצה במחלקה לתקשורת במכללת ספיר. ״מרצי המכללות לא יכולים להתקדם בלי לבצע מחקר — ובלעדיו הם יכולים אפילו להיות בסכנת פיטורים. אנחנו נמדדים באותם פרמטרים כמו הסגל הבכיר באוניברסיטאות, אבל עובדים 50% יותר מהם, ללא תקציבי מחקר — ומקבלים פחות זכויות מהם. חישוב הוותק שלנו קטן יותר מבאוניברסיטאות ואנחנו לא זכאים לשנת שבתון או למענקים שונים, כמו המענק שמקבלים המרצים הבכירים באוניברסיטאות אם מקדישים את זמנם לעבודה רק באוניברסיטה אחת.

"כמו באוניברסיטאות, גם הקידום שלי תלוי בכמה מאמרים מדעיים כתבתי ובאיזה ירחון הם מפורסמים, אבל העומס שמוטל עלינו גבוה בהרבה מהעומס שמוטל על המרצים באוניברסיטאות. העבודה של המרצים לא מסתיימת בשעות ההוראה: יש לנו תפקידים נוספים במחלקה. אני משמש גם יועץ אקדמי במסגרת התפקיד, ולא מקבל על זה תוספת שכר. לכן קשה לי לבצע מחקר, ואני מצליח להתמקד בו בעיקר בחודשי הקיץ", מוסיף גיגי, שלמד במכללת ספיר לתואר ראשון, סיים תואר שלישי באוניבריסיטת בן גוריון וחזר ללמד בספיר אחרי שסיים את התמחות הפוסט־דוקטורט שלו באוניברסיטת ניו יורק.

״אני רוצה שיראו בנו, המרצים במכללות, סגל אקדמי בכיר כמו בכל אוניברסיטה אחרת. רוב הסגל במכללות חוקר, אך לא מתוגמל על כך. המכללות נהפכות אקדמיות יותר — ואסור לעצור את זה".

לדברי ד״ר רונן ארבל מהמחלקה לשיווק טכנולוגי במכללת ספיר, ״המכללות הציבוריות מובילות היום את ההשכלה הגבוהה בישראל. יותר ממחצית מהסטודנטים לומדים אצלנו ומשלמים שכר לימוד כמו באוניברסיטה, אבל כל המכללות מקבלות יחד תקציב של אוניברסיטה אחת. שכר המרצים במכללות נמוך באופן משמעותי מהשכר באוניברסיטאות. זה לא הגיוני ולא צודק — בעיקר בגלל שאנחנו מלמדים יותר שעות מאשר באוניברסיטאות ונדרשים להשקיע הרבה יותר בכל קורס״.

ארבל מוסיף: ״כדי להתקדם ולתת לסטודנטים את ההשכלה שמגיעה להם אנחנו חייבים להצליח גם בהיבט המחקרי — בפרסומים עדכניים ומשמעותיים ובהשגת מענקי מחקר, בדיוק כמו עמיתנו באוניברסיטאות — ואת זה אנחנו עושים כיום ללא התנאים שמקבל הסגל באוניברסיטה. אנחנו מופלים בתקציבי המחקר ובהשתלמויות".

סטודנטים: "אנחנו שבויים של המערכת"

מאידך, סטודנטים במכללות הציבוריות סיפרו אתמול כי הם מרגישים כמו ״שבויים של מערכת ההשכלה הגבוהה". לדברי אביב, סטודנטית במכללה האקדמית תל אביב־יפו, "השביתה הקודמת התרחשה לקראת סוף שנת הלימודים ופגעה בנו, וגם עכשיו לא היה לנו ברור מתי נתחיל ללמוד ומה קורה. אנחנו נמצאים בחוסר־ודאות והמצב הנוכחי מאכזב, כי למרות ההבנה שלנו כלפי דרישות הסגל, בסופו של דבר אנחנו משלמים שכר לימוד ונאלצים להתחנן כדי ללמוד. קיווינו שפתיחת שנת הלימודים תיראה אחרת״, הוסיפה.

סהר מילס, יו"ר אגודת הסטודנטים של מכללת אפקה וסטודנט להנדסת תוכנה במכללה, אמר: ״התחלנו את שנת הלימודים בסימן שאלה ובתהיות של הסטודנטים על המצב, שחשים כאילו הם קלפי מיקוח בסיטואציה שנוצרה. היה אפשר לעשות את זה בצורה אחרת, לא להשבית את המערכת כולה".

מילס הוסיף: "אנחנו מסכימים עם המרצים, ומבינים שאם אנחנו רוצים השכלה איכותית יותר צריך להשוות את תנאי המרצים במכללות לתנאי המרצים באוניברסיטאות, אבל זה לא צריך להיות על חשבון הסטודנטים. אנחנו קוראים לצדדים לדבר ולהגיע לפשרות. חשוב שנתחיל את שנת הלימודים כרגיל".

רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, אמר: "בשנים האחרונות לא היה סמסטר שנפתח ללא איום בעיצומים או שביתות. השיטה שבה מורחים משא ומתן עד לפתיחת השנה כדי לשלוף את הסטודנטים כקלף מיקוח כבר נמאסה. עם כל הצדק שיש מאחורי חלק מהמאבקים — אנו דורשים מכולם להמשיך את הדיונים מבלי לפגוע בעשרות אלפי סטודנטים, ולהפסיק להשתמש בנו כבני ערובה. להבנתנו מדובר בפערים מינוריים ואני מקווה שהשביתה תסתיים בקרוב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#