"בית ספר לרפואה באריאל - זה כמו להכריז על הקמת נמל בירושלים" - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בית ספר לרפואה באריאל - זה כמו להכריז על הקמת נמל בירושלים"

פרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר יו"ר ות"ת, סבור שיש יותר מדי מוסדות אקדמיים בישראל - ומציע לאחד אותם ■ "יש לאפשר למרצים במכללות לעסוק במחקר ולתגמלם על כך"

158תגובות
פרופ' מנואל טרכטנברג
מוטי מילרוד

הלימודים במכללות הציבוריות לא ייפתחו היום כסדרם בעקבות שביתת חברי הסגל הבכיר. המרצים הבכירים נאבקים על שיפור שכרם ועל האפשרות לעסוק במחקר ולהיות מתוגמלים על כך. 

"כדי לפתח את המכללות ואת הסטודנטים שלהן צריך לאפשר למרצי המכללות לעסוק במחקר. המערכת אינה יכולה שלא לאפשר להם לעסוק במחקר. הדבר מנוגד למהותה של ההשכלה הגבוהה", כך אומר פרופ' מנואל טרכטנברג, שפרש לאחרונה מהכנסת (כיהן מטעם המחנה הציוני), ועד לפני כשנתיים היה יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת).

ות"ת אחראית בין היתר למשא ומתן המתקיים כיום עם חברי הסגל הבכיר במכללות, הנאבקים לשפר את תנאי שכרם ודורשים לאפשר להם לעסוק במחקר. לדברי טרכטנברג, "המכללות הוקמו כדי לספק את הביקוש שהאוניברסיטאות לא יכלו לספק, ולהרחיב את מערכת ההשכלה הגבוהה. הן אכן התמקדו עד כה בהוראה ובהענקת תארים ראשונים, אבל אי אפשר לעצור את התפתחותן. צריך לומר באופן מפורש שחלק חשוב מתפקידם של מרצים במכללות הוא לעסוק במחקר ויש לתגמל אותם על כך. לצערי, המערכת נלחמת בהם וטוענת שעליהם לעסוק בהוראה בלבד".

כיום רק כשליש מהמרצים במכללות עוסקים במחקר, והם מבקשים להרחיב את האפשרויות העומדות בפניהם ולקבל לשם כך תגמול גבוה יותר, בדומה למרצי האוניברסיטאות שמחלקים את זמנם בין הוראה למחקר ומתוגמלים על כך. טרכטנברג אמר ל–TheMarker כי בעוד שבאוניברסיטאות מתמקדים במחקר בסיסי (ללא מטרה יישומית; ל"ד), כדאי לאפשר לחוקרי המכללות להתמקד במחקר יישומי (בעל מטרה מעשית; ל"ד).

אתה לא חושב שהדרישה של מרצי המכללות מוגזמת? אפשר להפוך 20 מכללות לאוניברסיטאות?

"אני לא רוצה שזה יקרה. אפילו אמרתי בעבר שיש כאן יותר מדי אוניברסיטאות. אני לא מציע להפוך את המכללות לאוניברסיטאות וגם לא רוצה שיתחרו בהן. האוניברסיטאות מצוינות במחקר בסיסי ובמכללות אפשר לפתח את המחקר היישומי. חוקר שמביא את הידע האקדמי שלו כדי לסייע למשרדי הממשלה ולמשק בתחומי הנדסה ומדע או מדיניות עושה דבר שאינו פחות חשוב ממחקר בסיסי".

יש יותר מדי אוניברסיטאות?

"לא רק אוניברסיטאות — יש כאן יותר מדי מוסדות אקדמיים. המערכת בישראל מצוינת ולחלק מהמוסדות כאן יש הישגים מובילים בעולם. אבל יש במדינה יותר מ–60 מוסדות אקדמיים, וכשהייתי בות"ת הובלנו מהלך של איחוד מכללות להוראה שנמשך עד היום — בגלל מורכבותו. המוסדות האקדמיים בישראל סובלים ממחסור בחוקרים ובמשאבים. אוניברסיטת תל אביב, למשל, היא האוניברסיטה הגדולה בישראל עם 1,000 אנשי סגל בכיר — והיא קטנה יותר מרוב המוסדות המובילים בארה"ב.

"כדי שבתחום מסוים יהיה מחקר פורה והוראה איכותית צריך לכסות מגוון רחב של תתי־תחומים והתמחויות, אחרת גם ההוראה היא מוגבלת. יש בישראל תחומי מחקר רבים שסובלים מבעיה כזאת. לכן אני חושב שאחד האתגרים הגדולים לשנים הקרובות הוא ביצוע איחוד בין מוסדות".

אתה מצפה מאוניברסיטאות להתאחד?

"אני לא חושב שהאוניברסיטאות ירצו להתאחד אז אפשר לחזק ביניהן את שיתופי הפעולה, אבל אפשר לדבר על אוניברסיטת אריאל. אני התנגדתי למהלך של הפיכתה ממכללה לאוניברסיטה. ככל שהזמן עובר נראה שצדקתי, וחבל. אי אפשר להדביק תווית של אוניברסיטה למכללה שאין לה יכולות של אוניברסיטה, אין בה מספיק סגל ואין לה מספיק תשתיות. כעת, כשבאים ומכריזים על הקמת בית ספר לרפואה באריאל — זה כמו להכריז על הקמת נמל בירושלים".

למה כוונתך?

"כמו שאין הצדקה להקים נמל בירושלים — אין הצדקה להקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל. אפשר להשקיע מיליארדים ולהקים בירושלים נמל אבל האוניות לא ישוטו לשם. הייתי מעורב בהקמת בית הספר לרפואה בצפת, שמאחוריו עומדת אוניברסיטת בר אילן — ועד היום הם מתמודדים עם קשיים רבים. לשם הקמת פקולטה לרפואה נדרשים משאבים עצומים, סגל מומחה ובתי חולים שיהיו מסונפים לפקולטה. באותה חריפות התנגדתי גם להקמת אוניברסיטה בגליל, זהו רעיון אווילי".

אבל אם תאחד מכללות תפגע בנגישות של ההשכלה הגבוהה בפריפריה.

"גם כיום, כשיש הרבה מוסדות אקדמיים קטנים הסטודנטים עלולים להיפגע. אי אפשר לקחת אוניברסיטה טובה, לפצל אותה לכמה קטנות ולאפשר לסטודנטים ליהנות רק מחלק ממגוון התחומים שאפשר ללמוד בה. המכללות צריכות להיות בפריפריה וצריך ליצור אשכולות אזוריים של גופי השכלה גבוהה שבעתיד יובילו לאיחוד".

מה דעתך על החילוץ בסך 700 מיליון שקל שמקבלת עכשיו האוניברסיטה העברית?

"היה ברור שצריך להגיע להסדר עם העברית שבו מצד אחד האוניברסיטה תמכור נכסים בעלי ערך כלכלי רב והסגל הבכיר שלה יוותר על שכר ותנאים, ומצד שני האוצר יפתח את הארנק ויסייע לה. קידמתי את הנושא הזה יחד עם מנכ"לית האוצר לשעבר, יעל אנדורן, והוקם צוות שניסה לקדם את ההסדר, אבל זה לא יצא לפועל. זאת דוגמה קלאסית של נושא שנמצא על השולחן 15 שנה או יותר. אני מקווה שהפעם זה יסתיים".

בתקופתך בות"ת החוב של האוניברסיטאות לפנסיה תקציבית היה 25 מיליארד שקל, עברו רק כמה שנים והוא התנפח ל–31 מיליארד.

"המספרים נשמעים מאיימים, אבל בדקנו את המצב בכל אוניברסיטה וראינו שפרט לאוניברסיטה העברית זאת לא סוגייה שמאיימת על המערכת. בשנים הקרובות האוניברסיטאות יגיעו לשיא של תשלומים לפנסיה, ואחריו ההוצאות שלהן לפנסיה התקציבית ירדו. ברור שהיה הרבה יותר טוב אם הפנסיה התקציבית לא היתה קיימת, מכיוון שאז האוניברסיטאות היו יכולות להשקיע את הכספים האלה במקומות אחרים, אבל זאת בעיה של חלק גדול מהמשק ולא רק של מערכת ההשכלה הגבוהה".

מה דעתך על חברי סגל באוניברסיטאות שמייעצים לבנק ואפילו נרשמים כלוביסטים מטעמם בכנסת, למשל, המקרה של דקאן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית?

"יש אנשי אקדמיה שמיישמים מחוץ לאקדמיה את היכולות והידע שצברו וזה לגיטימי ורצוי בכל רחבי העולם — כל עוד הם אינם פוגעים במחויבות שלהם לאקדמיה ויכולים לייעץ לממשלה או לתעשייה. העיקרון נכון. כמובן שיש גבולות של אתיקה ומוסר שצריך לשמור עליהם. אני לא רוצה להתייחס למקרה הספציפי הזה מכיוון שאני לא בקיא בפרטים, אבל ברור שאיש אקדמיה צריך להיות רגיש לגבולות האלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#