מפלצת הפנסיה התקציבית: כך זינק החוב של האוניברסיטאות ל-31 מיליארד שקל - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בדיקת TheMarker

מפלצת הפנסיה התקציבית: כך זינק החוב של האוניברסיטאות ל-31 מיליארד שקל

רוב האוניברסיטאות סיימו את 2015 בגירעון, ומצבן צפוי להחמיר בעקבות הגידול המתמיד בתשלומי הפנסיה התקציבית

37תגובות
הטכניון
חגי פריד

החוב האקטוארי של אוניברסיטאות המחקר בישראל התנפח ל-31 מיליארד שקל — כך עולה מבדיקת TheMarker, המבוססת על הדו"חות השנתיים של האוניברסיטאות. בתוך חמש שנים בלבד גדל החוב האקטוארי של האוניברסיטאות ב-21%, או ב-5 מיליארד שקל.

החוב האקטוארי של האוניברסיטאות מייצג את החובות שלהן לתשלומי הפנסיה התקציבית שלא הופרשו בעבור חברי הסגל. בסך הכל, בשנה האחרונה העבירו האוניברסיטאות בישראל 1.2 מיליארד שקל מתקציבן לכיסוי תשלומי הפנסיה התקציבית של החוקרים, ובכל שנה הסכומים גדלים והולכים. כמחצית מהתשלומים לפנסיה התקציבית — 600 מיליון שקל ב–2015 — ממומנים מכספי הציבור.

החוב האקטוארי של האוניברסיטאות ממשיך לגדול בגלל הגידול בתוחלת החיים בישראל, וגם בהשפעת הריבית הנמוכה. ב–2008 העריך מבקר המדינה את החוב האקטוארי של כל האוניברסיטאות ב–15 מיליארד שקל — כך שהוא גדל ביותר מפי שניים בתוך עשר שנים. מבדיקת TheMarker עולה כי רוב האוניברסיטאות בישראל סיימו את 2015 בגירעונות בתקציביהן. בשנים הקרובות צפוי מצבן הכלכלי של האוניברסיטאות להחמיר בעקבות הגידול בתשלומי הפנסיה שיגיע לשיא.

החוב האקטוארי של האוניברסיטאות, במיליארדי שקלים

כפי שנחשף ב–TheMarker, המדינה והאוניברסיטה העברית קרובות להסכם חילוץ בעלות של 700 מיליון שקל בעשור הקרוב בעבור האוניברסיטה, שנקלעה למשבר כלכלי חמור בעקבות חובות הפנסיה התקציבית שלה — שהם הגבוהים ביותר מכל האוניברסיטאות בישראל — ולאחר שמצבה הידרדר באופן משמעותי.

עם זאת, באוצר אין בשלב זה כוונה לסייע לשאר אוניברסיטאות המחקר בישראל, המתמודדות בסך הכל עם חוב אקטוארי של 18 מיליארד שקל, מאחר שמצבן הכלכלי יציב יחסית בשלב זה. בנוסף, בשנים האחרונות תקציבי האוניברסיטאות מהמדינה גדלים בהדרגה.

21% מהוצאות העברית - לפנסיה תקציבית

העלויות הגדלות של תשלומי הפנסיה התקציבית של חוקרי האוניברסיטאות מאלצות אותן להסיט משאבים מפעילויות המחקר ומפעולות שיכלו לשמש לשיפור ההוראה. מלבד האוניברסיטה העברית, האוניברסיטאות שמתמודדות עם החובות האקטואריים הגדולים ביותר הם הטכניון, שחובו האקטוארי הוא 8 מיליארד שקל; אוניברסיטת תל אביב, עם חוב אקטוארי של 6.8 מיליארד שקל; ואוניברסיטת חיפה, שחובה האקטוארי הוא 2.5 מיליארד שקל.

אוליבייה פיטוסי

לאוניברסיטת בן־גוריון ולאוניברסיטת בר־אילן אין בעיה הנובעת מהחוב האקטוארי, אך גם להן יש חובות אקטואריים קטנים יחסית של 770 מיליון שקל לאוניברסיטת בר־אילן ו–360 מיליון שקל לאוניברסיטת בן־גוריון, הנובעים מחובות לעובדים בעקבות שיפור בשכרם. באוניברסיטאות אלה, כמו במכללות בישראל, לא הונהגה פנסיה תקציבית, והחובות משקפים תוספות שכר שנחתמו עם הסגל הבכיר. בעבר התקיימו מגעים בין חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות לבין משרד האוצר על הסדרת החובות האקטואריים, אך כבר שנים רבות אין מגעים בנושא, ואין בשלב זה כוונה לטפל בגודל החוב. האוניברסיטה העברית העבירה 635 מיליון שקל ב–2015, שהם 21% מהוצאותיה, לפנסיה התקציבית. מצבה חמור במיוחד והיא מתמודדת עם תזרים מזומנים שלילי ועם גירעון מצטבר של 1.3 מיליארד שקל. בנוסף, היא סיימה את השנה עם גירעון של 20 מיליון שקל.

הסכם החילוץ שייחתם עם האוניברסיטה העברית יאלץ אותה לבצע תוכנית התייעלות חסרת תקדים, שבמסגרתה היא צפויה לקצץ 800 מיליון שקל מתקציבה בעשור הקרוב ולמכור ולהשביח נדל"ן בשווי של 1.3 מיליארד שקל לצורך כיסוי הגירעון שלה.

מהדו"חות הכספיים של האוניברסיטאות עולה כי אוניברסיטת תל אביב העבירה 235 מיליון שקל מתקציבה ב–2015 — 10% מהוצאותיה — לתשלומי הפנסיה התקציבית, וסיימה את השנה עם גירעון של 10 מיליון שקל בתקציבה השוטף. לפי תחשיב שערכו באוניברסיטה ומוצג בדו"חות הכספיים, ב–2016–2025 היא תידרש לשלם 3 מיליארד שקל על הפנסיה התקציבית.

הגירעון האקטוארי של האוניברסיטאות, במיליארדי שקלים

הטכניון הוציא 290 מיליון שקל על כלל הוצאות הפנסיה, כולל חופשות ופדיון מחלה ופיצויים, שמהווים 15% מתקציבו. הטכניון סיים את 2015 עם גירעון של 40.4 מיליון שקל, אך את 2014 סיים עם עודף של 300 מיליון שקל. לפי הדו"ח של הטכניון ל–2016, הוא סיים גם את שנה זו בעודף גדול של 190 מיליון שקל, ובאותה שנה החוב האקטוארי שלו ירד ל–7.9 מיליארד שקל, כשתשלומי הפנסיה הסתכמו ב–267 מיליון שקל. הטכניון הוא בעל החוב האקטוארי הגבוה ביותר אחרי העברית, אך מצבו הכלכלי איתן. מהטכניון נמסר: ״לאור מצבו המאוזן של הטכניון והתנהלותו האחראית, אין צורך בתוכנית הבראה״.

אוניברסיטת חיפה שילמה 70 מיליון שקל ב–2015 על פנסיה תקציבית, שהם 8% מכלל ההוצאות שלה. היא סיימה את השנה עם גירעון של 6 מיליון שקל. בר־אילן סיימה את 2015 בגירעון של 28 מיליון שקל, ואוניברסיטת בן־גוריון סיימה את 2015 בעודף של 71 מיליון שקל.

המבקר ב-2009: "החוב הוא פצצת זמן"

רמי שלוש

לפני חמש שנים העלתה בדיקה שערך TheMarker כי החוב האקטוארי של האוניברסיטאות הוערך על ידיהן ב–26 מיליארד שקל. באותה תקופה אמר מקור באקדמיה: "נראה שמקבלי ההחלטות במדינה ובכירי האוניברסיטאות אינם מבינים את גודל האיום. אני מודאג מהשלווה שלהם. לפעמים נראה שהם מעדיפים להתעלם מהבעיה".

באותה תקופה, וגם כיום, האוניברסיטה העברית ניצבה בפני המשבר הגדול ביותר, כשאז החוב האקטוארי שלה הסתכם ב–11.5 מיליארד שקל וכיום ב–13 מיליארד שקל. חומרת החוב האקטוארי של האוניברסיטה העברית ידועה כבר שנים רבות, וייתכן שאילו הממשלה התערבה במצב מוקדם יותר, היא היתה נדרשת להשקיע פחות בחילוצה מהמשבר.

עובדי האוניברסיטאות הזכאים לפנסיה תקציבית לא מפרישים לקרן פנסיה ומקבלים אותה מתקציב המוסד לאחר פרישתם. האוניברסיטאות משלמות את הפנסיה לגמלאים שלה מתקציבן השוטף, מכיוון שלא נערכו כראוי לגידול בתוחלת החיים ואין להם קרנות מספיקות כדי לשלם את החובות העתידיים.

בעיית הפנסיה התקציבית מאפיינת את האוניברסיטאות הוותיקות בישראל — העברית, הטכניון, חיפה ותל אביב. לעומתן, המכללות שהוקמו בשנות ה–90 כמעט אינן מושפעות מהסוגיה. בתחילת שנות ה–2000 הסכימו חברי הסגל באוניברסיטאות לעבור לפנסיה צוברת המופרשת לקרנות על ידיהם ועל ידי האוניברסיטאות.

חזי חוג'סטה

ב–2009 פירסם מבקר המדינה דו"ח חריף על הפנסיה התקציבית באוניברסיטאות שהתחילה בשנות ה–50, ואף האשים את ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) ואת משרד האוצר שלא עשו מספיק כדי לעצור את הנוהג, אף שידעו כי פנסיה צוברת היתה יעילה יותר. בנוסף, האוניברסיטאות שילמו לחברי הסגל שלהן פנסיה בתנאים מעודפים תוך שהם מעניקים להם הטבות חריגות ביחס למגזר הציבורי.

מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, כתב: "הפנסיה התקציבית באוניברסיטאות והגירעונות האקטואריים שהיא גררה משולים לפצצת זמן. בשל השיטה, המבוססת על דחיית תשלומי הפנסיה לעתיד, התקבל הרושם שמצבן הכספי של האונבירסיטאות טוב משהוא באמת. אך אין זו אשליה שמקורה בשאננות, כי הרי בסופו של דבר ייאלצו האוניברסיטאות לשלם את כל התשלומים, והן אף עלולות לקרוס מבחינה כלכלית".

ב–2010 התחילו מגעים ראשונים בין משרד האוצר להנהלות האוניברסיטאות ולארגון הסגל הבכיר, שמייצג את חברי הסגל הבכירים בכל האוניברסיטאות, להסדרת הגירעון האקטוארי. המרצים אף הביעו נכונות לכמה ויתורים הנוגעים לתנאי פרישתם, אך בתמורה דרשו ערבויות מהמדינה להבטחת הפנסיה שלהם. בסופו של דבר המשא ומתן לא יצא אל הפועל.

ממשרד האוצר נמסר: "הוצאות הפנסיה של המוסדות להשכלה גבוהה הן חלק מההוצאות השוטפות השנתיות שלהן. תקציב המוסדות האמורים לעיל מאפשר להם לכסות את כלל ההוצאות הצפויות למוסד כולל הוצאות הפנסיה השנתיות. מוסדות אלה איתנים פיננסית ולא צפויה בעיה ביציבותן למרות המחויבות הפנסיונית. יוצאת מן הכלל היא האוניברסיטה העברית שנמצאת במשבר פיננסי חריף משלל סיבות ומצבה הפיננסי נידון בימים אלה. יותר מ–70% מתזרים ההכנסות של כלל האוניברסיטאות מקורו במימון המדינה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#