"המיקוד בהשכלה הגבוהה עבר מאיכות לכמות, ואנחנו צפויים לשלם על זה" - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המיקוד בהשכלה הגבוהה עבר מאיכות לכמות, ואנחנו צפויים לשלם על זה"

נתונים שמציג פרופ' דן בן־דוד מאוניברסיטת תל אביב, ראש מכון שורש למחקר כלכלי-חברתי, מלמדים כי למרות פתיחת המכללות מספר חברי הסגל והמרצים בהשוואה לאוכלוסייה ירד בעשורים האחרונים, דבר המביא לפגיעה בהכשרת הסטודנטים והחוקרים העתידיים

4תגובות
אוניברסיטת תל אביב
עופר וקנין

ב-40 השנים האחרונות ירד מספר חברי הסגל הבכיר, המרצים והחוקרים באוניברסיטאות, ב-60% מבחינת שיעורם באוכלוסייה, וההוצאה הלאומית לסטודנט ירדה משמעותית - כך עולה מנתונים שמציג פרופ' דן בן־דוד מאוניברסיטת תל אביב, ראש מכון שורש למחקר כלכלי-חברתי.

לפי בן־דוד, באמצע שנות ה-70 הגיע מספר חברי הסגל באוניברסיטאות לשיא, אך למרות הגידול באוכלוסייה ופתיחת המכללות, הוא ירד משמעותית. הירידה במספר אנשי הסגל הביאה לפגיעה בהכשרת הסטודנטים והחוקרים העתידיים. לפי הנתונים, המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמל"ג, ב–1999–2014 ירד מספרם של חברי הסגל הבכיר ביחס לסטודנטים לתארים מתקדמים ב-32%.

נתונים בכתבה

בנוסף, לפי הנתונים, ב-1980–2014 ההוצאה הלאומית לסטודנט ירדה כמעט בחצי במונחים ריאליים - מ-115 אלף שקל בשנה ל-60 אלף שקל בשנה. מהנתונים עולה כי ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה לסטודנטים בישראל היא מהנמוכות ב-OECD, כשבוחנים אותה ביחס לתמ"ג לנפש. רק בארה"ב, יפן, אוסטרליה, צ'ילה, וקוריאה ההוצאה לסטודנט נמוכה יותר. בשנים האחרונות המל"ג ומשרד האוצר הגדילו את התקציבים לאוניברסיטאות כדי לאפשר להן לגייס אנשי סגל חדשים, אך הגידול לא היה מספק בגלל פרישה לגמלאות של חברי סגל רבים.

לימודים לתארים מתקדמים מהווים את השכבה העליונה של מערך החינוך בכל מדינה. זוהי פלטפורמת המחקר הבסיסית המניעה את קטרי ההיי־טק והביו־טק. ככל שהתואר גבוה יותר, כך ההנחיה על ידי הסגל הבכיר צריכה להיות הדוקה ואישית יותר. הצמיחה של המשק בישראל הובילה לגידול בביקוש לעובדים משכילים ומיומנים, אך התרחקות העדיפויות הלאומיות מאוניברסיטאות המחקר הובילה לירידה ביחס בין מספר אנשי הסגל הבכיר למספר הסטודנטים.

לפי בן־דוד, ב-1999 היה חבר סגל בכיר אחד לכל 7.2 סטודנטי לתארים מתקדמים, ואילו ב-2014 היה חבר סגל אחד לכל 10.6 סטודנטים. לדבריו, "המשמעות היא שלמנחים יש פחות זמן להנחות את הסטודנטים ולסייע להם במחקרים, וייתכן שהגידול במספר הסטודנטים לתארים מתקדמים מצביעה על ירידה באיכותם הממוצעת של סטודנטים אלה".

לדבריו, "למרות הקשיים העצומים מבית ומחוץ, בנתה ישראל אוניברסיטאות מחקר. יותר מארבעה עשורים חלפו מאז, והמדינה הרבה יותר עשירה. עם זאת, לא הוקמה אף אוניברסיטת מחקר חדשה, ושיעור אנשי הסגל הבכיר באוכלוסייה ירד בהתמדה - גם כשמוסיפים את המכללות. כדי להגיע לרמות החיים הגבוהות בעולם ולהישאר שם, מדינה צריכה לעבור מהעתקת ידע ליצירת ידע, ואוניברסיטת מחקר היא המפתח לכך".

למרות זאת, לפי נתונים שאסף בן־דוד, רמת המחקר האקדמי בחמש אוניברסיטאות המובילות בישראל בתחומים פיזיקה, הנדסה, ומדעי המחשב (האוניברסיאות המובילות בכל אחד מהתחומים) דומה לרמה של חמש האוניברסיטאות המובילות בארה"ב. בן־דוד בחן את הפער בממוצע הציטוטים למאמר - מדד המשקף את איכות המחקר - בין האוניברסיטאות הישראליות לאמריקאיות, ומצא כי הוא כמעט נסגר בתחומים אלה. לדברי בן־דוד ל–TheMarker, "הרמה הגבוהה של המחקר בישראל נוצרה כשהיה בישראל דגש על איכותה, אך הוא הוסט. היתה בישראל תפנית לכיוון של הגדלת שנות הלימודים והתארים על חשבון האיכות. המיקוד עבר ממצוינות לכמות, ואנחנו עלולים לשלם על זה מחיר מאוד גבוה בעתיד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#