תוכנית הקיצוצים של האוניברסיטה העברית נחשפת - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

תוכנית הקיצוצים של האוניברסיטה העברית נחשפת

בתמורה לחבילת סיוע של כ-700 מיליון שקל, האוניברסיטה תידרש לבצע תוכנית התייעלות מקיפה שתימשך עשר שנים ותכלול גם קיצוץ בשכר הסגל הבכיר ובתנאי העסקתו

52תגובות
אוניברסיטה העברית.
אוליבייה פיטוסי

תוכנית ההתייעלות באוניברסיטה העברית נחשפת: האוניברסיטה תידרש לקצץ כ-800 מיליון שקל בתקציבה בעשר השנים הקרובות ולסגור גירעון של 1.3 מיליארד שקל על ידי מימוש נכסים - כדי לקבל את חבילת הסיוע מהמדינה, שתחלץ אותה מהמשבר הכלכלי בו היא נתונה. האוניברסיטה גם תידרש לעמוד במגבלות נוספות ולאשר קיצוץ בשכר הסגל הבכיר שלה ובתנאי ההעסקה שלהם.

כפי שנחשף אתמול ב-TheMarker, האוניברסיטה העברית קרובה לסיכום עם הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג ומשרד האוצר לתוכנית חילוץ. במסגרת התוכנית תזרים המדינה לאוניברסיטה בעשר השנים הקרובות 700 מיליון שקל - מעבר לתקציב שמועבר אליה מדי שנה.

עיקרי תוכנית ההתייעלות באוניברסיטה העברית

תוכנית הייעול שתידרש האוניברסיטה ליישם בתמורה היא המקיפה ביותר שביצעה בשנים האחרונות. לצד איזון התקציב שלה, משרד האוצר והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) מתכננים להטיל על האוניברסיטה כמה מגבלות במטרה לטפל באופן מעמיק בסוגיות שהתגלו בהתנהלותה השוטפת ושתרמו, לטענתם, להידרדרות במצבה הכלכלי. בשלב זה אין עדיין הסכמה בין הצדדים, אך באחרונה הגיע המו"מ לפריצת דרך משמעותית.

האוניברסיטה, שתקציבה מהמדינה מסתכם בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה, מתמודדת עם גירעון מצטבר של כ-1.3 מיליארד שקל, עם גירעונות שוטפים בתקציביה בשנים האחרונות, עם תזרים מזומנים שלילי של מאות מיליוני שקלים, ומעל לכל - עם חוב אקטוארי לפנסיה התקציבית של מרציה בהיקף של כ-13 מיליארד שקל. מדי שנה נאלצת האוניברסיטה להפריש 650-600 מיליון שקל לכיסוי חובות הפנסיה התקציבית, והתשלומים הללו צפויים להגיע לשיא בשנתיים הקרובות.

נכסי האוניברסיטה העברית

המשבר הכלכלי באוניברסיטה החריף בשנים האחרונות, אך הוא היה ידוע לכל הצדדים במשך עשרות שנים, ואף התקיימו לגביו דיונים ב-15 השנים האחרונות. עם זאת, עד היום לא הם לא הניבו תוצאות. באוניברסיטה טענו כי המדינה התחייבה בעבר לכסות את תשלומי הפנסיה התקציבית של המרצים בתמורה להקמת הקמפוס בהר הצופים. מנגד, גורמים באוצר האשימו את האוניברסיטה בהתנהלות בזבזנית ובתשלומי שכר ופנסיה חורגים.

במסגרת הסיכומים שבין האוניברסיטה לבין משרד האוצר והות"ת, האוניברסיטה תקבל מדי שנה תציב מיוחד שיסייע לה להתמודד עם מצבה הכלכלי. לפי הסיכום, תקציב חבילת הסיוע יתחלק כך שבשנים הראשונות ליישומו יועברו לאוניברסיטה סכומים גבוהים יותר, שיירדו בהדרגה עד 2027. זאת בתנאי שהאוניברסיטה תתחייב לעמוד בתוכנית ההתייעלות, תעמוד באבני דרך שייקבעו ותציג התקדמות ביישומה. התקציב יאפשר לה גם לפנות תקציבים נוספים להשקעה במחקר ובהוראה ובכך לשפר את מעמדה שנפגע בשנים האחרונות בעקבות מצבה הכלכלי.

סטודנטיות באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנה
אוליבייה פיטוסי

יותר סטודנטים ערבים וחרדים, פיתוח קשרים עם חברות היי-טק

במסגרת המו"מ בין הצדדים דרשו באוצר ובות"ת מהאוניברסיטה לסגור את הגירעון המצטבר בתקציבה במהלך עשר השנים הקרובות - בין היתר על ידי מימוש נדל"ן שברשותה או על ידי הגדלת ההכנסות מהנדל"ן. כפי שפורסם ב-TheMarker, לאוניברסיטה נדל"ן היקף של מאות דונמים שבו היא מפעילה את ארבעת הקמפוסים שלה, לצד נכסים רבים אחרים ברחבי המדינה - כולל שטחים חקלאיים, דירות ואף בניין מסחרי שקיבלה בירושה. השווי העדכני של נכסים אלה לא הוערך על ידה.

כמו כן דורשים באוצר מהאוניברסיטה לאזן את תקציבה ולא להיקלע לגירעונות נוספים, מתוך הנחה שהסיוע שתקבל יאפשר לה לעמוד בכך. האוניברסיטה אף תידרש לבצע תוכנית התייעלות רחבת היקף, בעלות של כ-80 מיליון שקל בשנה, על ידי קיצוצים שונים בתקציבה. בין היתר תידרש האוניברסיטה לקצץ 1% משכרם של חברי הסגל הבכיר שלה ולהקפיא את תקני המשרות בתפקידים המינהליים במוסד בכל תקופת ההתייעלות. חברי סגל אף יידרשו להסכים לביטול הקביעות בתפקידים, שמקשה על ניהול כוח האדם באוניברסיטה. ביטולה ייאפשר הזזת בעלי תפקידים לתפקידים שונים  וצפויה להביא לחסכון תקציבי.

האוניברסיטה אף נדרשת לייעל את כל הליכי רכישת הציוד שלה, כולל ציוד משרדי וציוד מחקר שנרכש על ידי חברי סגל. לשם כך יוקם מנגנון שיבצע רכישה מרוכזת תחת פיקוח הדוק יותר. המרצים באוניברסיטה יידרשו לחלוק שיעור גבוה יותר ממענקי המחקר שהם מקבלים. כיום, אם חוקר זוכה במענק מחקר, הוא מחויב להעביר רק חלק קטן ממנו לאוניברסיטה, את תוכנית ההתייעלות צפויה להגדיל את הנתח ל-10%-15%.

הוצאות הפנסיה הצפויות של האוניברסיטה העברית במיליוני שקלים בשנה

מלבד תוכנית ההתייעלות, בות"ת ובאוצר דורשים מהאוניברסיטה לעמוד בתנאים נוספים שלא קשורים למצבה הכלכלי, כמו הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים החרדים והערבים שלומדים בה. האוניברסיטה אף תידרש לשים דגש על פיתוח לימודים שקשורים לתחום ההיי-טק ועל פיתוח הקשרים עם חברות היי-טק שפועלות בירושלים ובשאר הארץ.

צעדים נוספים שהאוניברסיטה תידרש לנקוט קשורים לשדרת הניהול שלה. כדי להגביר את הפיקוח על פעילות הוועד המנהל של האוניברסיטה, היא תידרש לצרף אליו נציגי ציבור ולאפשר לחבריו להתמנות על ידי שופט בדימוס. כיום יו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה - איש העסקים מיקי פדרמן - מכהן גם כיו"ר חבר הנאמנים. המצב הזה שונה מהמצב באוניברסיטאות אחרות ואחד התנאים לקבלת תקציב הסיוע הוא הסכמה לכך שיו"ר חבר הנאמנים לא יוכל לשמש גם כיו"ר הוועד המנהל.

תוצאות האוניברסיטה העברית ב-2015-2014, במיליוני שקלים

האוניברסיטה העברית נחשבת לאחת האוניברסיטאות הידועות בעולם ולמעסיקה הגדולה ביותר בירושלים, פרט לממשלה. באוניברסיטה לומדים כ-23 אלף סטודנטים והיא מעסיקה כ-5,000 עובדים. במחקר שפירסם לאחרונה פרופ' שלמה חסון, ראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטה העברית, עלה כי התרומה הכלכלית של האוניברסיטה למדינה מסתכמת בכ-4.2 מיליארד שקל בשנה. 

התרומה הזאת מתקבלת בין היתר על ידי שכר העובדים והוצאות הסטודנטים, אך גם כתוצאה ממחקר ותגליות מדעיות. לפי המחקר של חסון, התרומה של האוניברסיטה לירושלים מסתכמת בכ-2.4 מיליארד שקל בשנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#