חילוץ היסטורי: הציבור ישלם 700 מיליון שקל להצלת האוניברסיטה העברית - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

חילוץ היסטורי: הציבור ישלם 700 מיליון שקל להצלת האוניברסיטה העברית

סוף למשבר: לאחר מגעים שנמשכו בעשור האחרון, המדינה תזרים לאוניברסיטה מאות מיליוני שקלים - לכיסוי חלק גדול מתשלומי הפנסיה התקציבית של המרצים ■ בנוסף תבצע האוניברסיטה קיצוצים ותמכור נדל"ן ■ תנאי השכר של הסגל הבכיר ייפגעו

118תגובות
האוניברסיטה העברית בהר הצופים
אמיל סלמן

משרד האוצר והאוניברסיטה העברית בשיתוף הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), צפויים להגיע בימים הקרובים לסיכום על תוכנית לחילוץ האוניברסיטה מהמשבר הכלכלי שבו היא נמצאת. לפי הסיכום בין הצדדים, המדינה תזרים לאוניברסיטה מאות מיליוני שקלים עד 2027 לכיסוי חלק גדול מתשלומי הפנסיה האקטוארית של המרצים. ההסכם יבטיח את יציבותה של האוניברסיטה בעשור הקרוב, שבו יגיע נטל תשלומי הפנסיה של האוניברסיטה לשיא המסכן את מעמדה.

במסגרת ההסכם, בעשר השנים הקרובות המדינה תעביר בכל שנה תקציב מיוחד לאוניברסיטה, כשבסך הכל בשנים אלה יועברו אליה כ–700 מיליון שקל. סכום זה משקף כמחצית מהגירעון המצטבר של האוניברסיטה, כשמאות מיליוני שקלים נוספים יגיעו מתוכנית התייעלות רחבת היקף שהאוניברסיטה תתחייב ליישם בעשור הקרוב.

לפי הערכות, ההסכם יאפשר לאוניבריסטה להשקיע תקציבים גבוהים יותר בשיפור ההוראה והמחקר וכך להגדיל בשנים הקרובות את הכנסותיה ממחקר, משכר לימוד ומתרומות. עובדי האוניברסיטה הזכאים לפנסיה תקציבית מקבלים את הפנסיה שלהם מתקציב המוסד בלי שהפרישו אליה במהלך שנות עבודתם, כשהחוב של הפנסיה העברית לפנסיה אקטוארית הוא הגדול ביותר באופן משמעותי מבין כל האוניברסיטאות בארץ, ומסתכם בכ–13 מיליארד שקל.

הוצאות הפנסיה הצפויות של האוניברסיטה העברית במיליוני שקלים בשנה

פנסיה תופחת

האוניברסיטה סיימה את 2016 עם גירעון שוטף של כ–20 מיליון שקל וגירעון מצטבר של כ–1.3 מיליארד שקל. מעיון בדו"חותיה הכספיים, עולה כי האוניברסיטה סיימה את השנה האחרונה בגירעון בתקציב השוטף וכי היא סובלת מתזרים מזומנים שלילי של כ–800 מיליון שקל.

מדי שנה האוניברסיטה מעבירה כ–650–600 מיליון שקל מתקציבה לצורך תשלומי הפנסיה האקטוארים של עובדיה, כשבכל שנה עלות הפנסיה תופחת — עד שלפי הערכות תגיע לשיא ב–2019. כבר היום המדינה מתקצבת את מחצית מהעלות השנתית של הפנסיה האקטוארית של עובדי האוניברסיטה.

האוניברסיטה העברית
אמיל סלמן/ג'יני

לפי ההסכם שצפוי להיחתם, המדינה תעביר סיוע כלכלי מדי שנה עד לשנת 2027, ובאותה שנה ממדי התשלום השנתיים לפנסיות האקטואריות צפויים לפחות. עד אז, במשרד האוצר ובאוניברסיטה מקווים שמצבו הכלכלי של המוסד יתייצב, והוא יוכל להתמודד עם ניהול התקציב באופן עצמאי. הוצאות הפנסיה התקציבית של ילוו את האוניברסיטה לאורך רוב המאה הקרובה, עד לשנת 2080 — אך לקראת 2030 הן צפויות לפחות.

מאז 1982 התנפחה החבות האקטוארית במוסד לממדים חריגים. ב–2008 מצא מבקר המדינה כי האוניברסיטה סובלת מגירעון אקטוארי של 9.2 מיליארד שקל. בדיקה שביצע TheMarker גילתה כי ב–2011 הגירעון התנפח ל–11.4 מיליארד שקל. דו"ח שהוכן על ידי אקטואר חיצוני ב–2013 הראה כי ההתחייבויות של האוניברסיטה הסתכמו אז ב–12.6 מיליארד שקל, ולפי הערכה שבוצעה ב–2015 החוב האקטוארי כבר גדל ל–12.7 מיליארד שקל.

האוניברסיטה העברית מחויבת לתת פנסיה תקציבית לעובדיה הקבועים מ–1982, ורק בתחילת שנות ה–2000 הנוהג הופסק. בנוסף לפנסיה התקציבית, חוקרי העברית זכאים להטבות רבות.

תוצאות האוניברסיטה העברית ב-2015-2014, במיליוני שקלים

האוניברסיטה דרשה מיליארד שקל

לפי הדו"חות הכספיים שלה, ב–2015 העבירה האוניברסיטה 635 מיליון שקל למימון הפנסיה התקציבית של עובדיה — שהם כ–22% מההוצאות של האוניברסיטה באותה שנה, שהסתכמו בכ–2.8 מיליארד שקל. אז המדינה העבירה לאוניברסיטה כ–1.5 מיליארד שקל, שהועברו אליה על ידי הות"ת. כ–300 מיליון שקל נוספים מומנו משכר לימוד, והשאר מתרומות ומהכנסות עצמאיות, כמו ממחקר. באחרונה התברר כי גם את 2016 האוניברסיטה סיימה בגירעון שוטף של כ-20 מיליון שקל.

לקראת פתיחת שנת הלימודים הקודמת, האוניברסיטה הכריזה על שביתה בגלל גירעון של כ–180 מיליון שקל בתקציבה השוטף. גם בשנים קודמות האוניברסיטה גילתה גירעונות שוטפים בתקציביה, אך הצליחה לצמצם אותם על ידי תוכניות התייעלות שונות, ולעתים גם על ידי שימוש בכספי תרומות שיועדו לצרכים אחרים. השביתה באוניברסיטה, שהיתה הראשונה בתולדותיה, נמשכה כשבועיים והסתיימה רק לאחר שזו קיבלה סיוע תקציבי זמני ממשרד האוצר, שאיפשר לה לפתוח את שנת הלימודים. מאז החל משא ומתן בין הנהלת האוניברסיטה למשרד האוצר ובשיתוף ות"ת, שצפוי להסתיים בימים הקרובים. במהלך המשא ומתן דרשה האוניברסיטה כי המדינה תעביר לה בעשור הקרוב כמיליארד שקל, אך משרד האוצר לא הסכים לדרישה.

פרופ' מנחם בן ששון
אמיל סלמן

בשנים האחרונות מצבה של האוניברסיטה החמיר, והיא אף הידרדה בדירוגים הבינלאומיים של איכות המחקר וההוראה. היא נדחקה מרשימת 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם של דירוג שנחאי, לאחר שבשנה שעברה דורגה במקום ה–87 ורק לפני חמש שנים דורגה במקום ה–53.

בנוסף לחוב האקטוארי שנושאת האוניברסיטה, אחד הגורמים למצבה הקשה הוא התנהלותה בארבעה קמפוסים ברחבי הארץ, כשקמפוס נוסף מנוהל בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון באילת. האוניברסיטה מחזיקה גם בבית החולים הווטרינרי בראשון לציון ובתחנת מחקר בנגב. ריבוי הקמפוסים מקשה עליה להתנהל כלכלית, שכן בכל אחד מהם היא נושאת בעלויות של אחזקה ותפעול. בשנים האחרונות האוניברסיטה וות"ת שקלו הצעה לסגור את בית הספר לחקלאות של האוניברסיטה ברחובות, אך ככל הנראה ההצעה לא תיושם בהסכם הנוכחי.

ביולי האחרון, במצגת שהעביר הנשיא היוצא של האוניברסיטה, פרופ' מנחם בן ששון, לחבר הנאמנים של המוסד, אמר בן ששון כי האוניברסיטה גיבשה יחד עם ות"ת ומשרד האוצר תוכנית התייעלות "שתסייע לנו להמשיך ולצמוח מבחינה אקדמית ולהשיג את יעדנו האסטרטגיים". בן ששון כתב במצגת כי "כשאני מביט קדימה אני רואה את האוניברסיטה ככוח שלא מוגבל על ידי אילוצים תקציביים".

באחרונה נכנס לתפקיד נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן, שכיהן עד לאחרונה כרקטור האוניברסיטה.

ריבוי נדל"ן

כפי שנחשף ב–TheMarker ב–2014, לצד מצבה העגום של האוניברסיטה היא מחזיקה בתיק השקעות לטווח קצר של כ–1.5 מיליארד שקל ובשטחי ענק בהיקף של מאות דונמים — שבהם ממוקמים הקמפוסים שלה ומעונות הסטודנטים אך חלקם כלל אינם משמשים למחקר והוראה. בנוסף לכך, היא מחזיקה בנדל"ן ברחבי הארץ שאינו משמש למחקר או להוראה בעלות של מאות מיליוני שקלים. בעבר האוניברסיטה הסבירה כי אינה יכולה לממש את נכסיה בשל התחייבות למשפחות התורמים, שתרמו לה את נכסיהם.

ב–2016 התפרסם דו"ח ביקורת חריף שערכה ות"ת על האוניברסיטה, שהתבסס על הדו"חות הכספיים שלה ל–2013, שבו נחשף כי האוניברסיטה לכאורה יצרה מצגי שווא על מצבה הכלכלי כדי לטשטש נתונים על עומק המשבר הכלכלי שבו היא מצויה. הדו"ח העלה חשד שלפיו היא גם מעלה באמונם של התורמים כשניצלה כספי תרומות שנוהלו בקרנות לצורך כיסוי גירעונות ופעולות שוטפות בניגוד לבקשות התורמים.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הנתונים בכתבה אינם מדויקים. בימים אלה מתקיימים מגעים מתקדמים בין האוצר, ות"ת והאוניברסיטה העברית. המגעים טרם הבשילו לידי הסכם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#