כמה כסף גובים בתי הספר על תשלומי הורים? אפילו משרד החינוך לא יודע - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה כסף גובים בתי הספר על תשלומי הורים? אפילו משרד החינוך לא יודע

ועדת החינוך אישרה לגבות תשלומים בהיקף של עד 6,900 שקל בתיכונים, אך כעת מתברר כי למשרד אין מידע על היקף הגבייה בכ-1,300 בתי ספר ■ פורום ועדי ההורים הישוביים: "שוק שחור בחסות המדינה" ■ משרד החינוך: "שיעור בתי הספר המדווחים עולה בשיעור מתמיד"

12תגובות
ילדים בבית ספר. אילוסטרציה
אמיל סלמן

משרד החינוך לא יודע מהו שכר הלימוד ב-28% מבתי הספר בארץ, והאם תשלומי ההורים בבתי הספר האלה נגבים בהתאם למגבלות שהטיל על גובה התשלומים או בניגוד לחוק - כך עולה מנתוני משרד החינוך. על פי ההערכות, חלק גדול מבתי הספר שאין פיקוח על תשלומי ההורים בהם הם חרדים.

על פי נהלי משרד החינוך, על כל בתי הספר בישראל להזין למערכת ממוחשבת (אפיק) את פירוט תשלומי ההורים שהם מבקשים לגבות מההורים לקראת כל שנת לימודים חדשה, כדי שניתן יהיה לבקר אותם ולבדוק האם הם תואמים לתשלומים שמאושרים מדי שנה על ידי ועדת החינוך ומשרד החינוך.

לאחרונה, אישרה ועדת החינוך לגבות תשלומי הורים בהיקף של עד 6,900 שקל בתיכונים, אך כעת מתברר כי למשרד אין מידע על היקף הגבייה של תשלומי ההורים בכ-1,300 בתי ספר שאינם מזינים את הפריטים למערכת הממחושבת, וייתכן שגובים  מההורים תשלומים עודפים וגבוהים במיוחד - בניגוד לחוק.

המשרד רשאי להטיל סנקציות כלכליות על אותם בתי ספר אך הוא נוטה שלא לעשות זאת. מאחר והם אינם מעבירים דיווחים שוטפים, יחידת הבקרה של משרד החינוך יכולה לפקח עליהם רק על ידי בדיקות אקראיות או בעקבות תלונות של הורים. בשנת 2017 נפתחו רק שלושה תיקי בדיקה נגד בתי ספר שחשודים בגביית יתר, שעדיין נמצאים בבדיקה.

"מדובר בשוק שחור בחסות המדינה", אמר בתגובה פז כהן, יו"ר פורום ועדי ההורים הישוביים. "המדינה, באמצעות עובדי ציבור, לוקחת כסף מהאזרחים בלי לדווח לרשויות על הכסף שנגבה. העובדה שאין יכולת לדעת כמה כסף גובים בכ-1,300 בתי ספר מוכיחה עד כמה מוסד תשלומי ההורים עושה עוול לחברה. איש לא יודע אם מאות אלפי ילדים זוכים לטיולים, תרבות ואפילו לספרי לימוד. לחילופין, יכול להיות שהילדים הללו נמצאים במסגרות שמתוקצבות על ידי המדינה ובמקביל ההורים רוכשים בתקציבים מופקעים שירותים נוספים. לא יעלה על הדעת שהמערכת הציבורית תתקצב מוסדות מבלי לוודא שאלו עומדים בכלל התקצוב הבסיסי - דיווח על מקורות ההכנסה מהציבור".

לאחרונה הכריז פורום ועדי ההורים, המייצג את ההורים לתלמידים במערכת החינוך, על מרד תשלומי הורים, ובשבוע שעבר קרא יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), להרחיב את מרד התשלומים גם לתשלומי הורים נוספים המיועדים למימון שיעורי העשרה (תל"ן) ורכישת שירותים מרצון.

"רכישת שירותים מרצון" ב-450 שקל

נהלי המשרד קובעים כי על כל בית ספר לקבל אישור חתום מוועד ההורים של המוסד על תשלומי ההורים השנתיים שהוא מבקש לגבות לפני הפנייה לכלל ההורים, וכן להקליד את נתוני תשלומי ההורים במערכת הממוחשבת של המשרד. לאחר מכן יש לקבל אישור ממפקח מטעם המשרד על גובה התשלומים. בנוסף לכך, על כל בתי הספר לקבל אישור ממפקח של המשרד על חוזר התשלומים שמופץ להורים, ובמידה וחלק מהתשלומים נועדו למימון שעות העשרה, על בית הספר להחתים כל הורה בנפרד על אישור התשלום.

בכל שנה המשרד בודק האם הסכומים שדווחו על ידי בית הספר במערכת הממוחשבת תואם לסכומים שאושרו בוועדת החינוך, ולאחר מכן הוא אמור לבדוק האם אלו הסכומים שנגבים בפועל מההורים ובמידה והסכומים גבוהים מהמותר, המשרד אמור להסדיר את התשלומים או להטיל סנקציות על בתי הספר, אלא שהמידע החסר אינו מאפשר ביצוע מעקב.

עם זאת, במשרד מציינים כי המצב השתפר בשנים האחרונות, בעקבות מאמציהם לעודד את הדיווחים על תשלומי ההורים. כך למשל, ב-2012 יותר ממחצית מבתי הספר לא דיווחו על גובה תשלומי ההורים, וב-2015 כ-40% לא דיווחו על גובה תשלומי ההורים בהם, כך שהשנה מספר בתי הספר המדווחים גבוה יותר.

לפי נתוני משרד החינוך, מדי שנה גובים בתי הספר כ–1.5 מיליארד שקל כתשלומי הורים. ואולם יחד עם עלות שיעורי ההעשרה וסעיפים נוספים שבתי הספר גובים מההורים, העלות לציבור ההורים בישראל גבוהה באופן משמעותי, ומסתכמת ב–4.5 מיליארד שקל בשנה. זאת, אף שלפי החוק תשלום ההורים היחיד שעל ההורים לשלם הוא דמי ביטוח בסך כ–50 שקל בלבד.

למרות זאת, בתי ספר רבים דורשים, באישור ועדת החינוך, לשלם גם עבור תגבור שיעורי ההעשרה בתוספת של עד 2,230 שקל, עבור הארכת יום הלימודים כ–600 שקל נוספים, 450 שקל עבור רכישת שירותים מרצון ו–1,500 שקל נוספים בשנה עבור תגבור לימודים בשתי מגמות לימוד נוספות.

משרד החינוך נמסר כי המשרד "מנהיג מדיניות ברורה להקלת הנטל של התשלומים על ההורים, ובהתאם לזאת מוביל שורה של רפורמות של חיסכון להורים ובהן: מסגרות הצהרוניות, השאלת ספרי לימוד, בתי הספר של החופש הגדול, חינוך חינם לגילי 4-3, ובימים אלה פועל המשרד לקידום מתווה החופשות. לקראת דיוני התקציב הבא, סוגיית תשלומי ההורים תובא לשם מתן מענה.

"באשר למערכת אפיק, הודות לתהליכי הבקרה והאכיפה שיעור בתי הספר המדווחים עולה בשיעור מתמיד. עם זאת, המצב עדיין אינו משביע רצון, שכן שיעור גבוה של בתי הספר עדיין לא מדווח. לנוכח זאת המשרד מגביר את פעולות האכיפה כדי להבטיח ששיעור המדווחים יגיע ל-100%".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#