אפליית התלמידים הערבים צומצמה - והישגיהם השתפרו - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפליית התלמידים הערבים צומצמה - והישגיהם השתפרו

לפי מחקר שנערך במכון טאוב, ב-15 השנים האחרונות הפערים בין המגזרים בשיעור הזכאות לבגרות צומצמו באופן משמעותי ■ מחבר המחקר, נחום בלס: "הדרך לשוויון אמיתי עדיין ארוכה, אך נראה כי המערכת מתקדמת בכיוון הנכון"

3תגובות
ירון קמינסקי

ב–15 השנים האחרונות נרשם שיפור משמעותי במצב מערכת החינוך במגזר הערבי, שבא לידי ביטוי בצמצום פערים לעומת התלמידים היהודים, אם כי אלה נותרו גבוהים — כך עולה ממחקר שפירסם אתמול כלכלן החינוך, נחום בלס, ממרכז טאוב למדיניות חברתית.

מערכת החינוך של המגזר הערבי עדיין סובלת מאפליה תקציבית, אף שבשנים האחרונות היא הצטמצמה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בעקבות תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי של משרד החינוך. לפי המחקר של בלס, השיפור בא על רקע כמה תהליכים חיוביים בציבור הערבי, שרובם מושפעים מהגידול התקציבי — כמו למשל גידול מרשים בהשכלת המורים, שרמתם האקדמית כיום דומה לזו של המורים בבתי הספר היהודיים; ירידה בצפיפות כיתות הלימוד לרמה דומה לזו של כיתות הלימוד בבתי הספר היהודיים; עלייה בשיעור התלמידים הלומדים בתיכונים; עלייה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות; ועלייה בשיעור הסטודנטים הערבים לתואר ראשון.

עלות ממוצעת לתלמיד לשנה בבתי ספר יסודיים בחינוך הרגיל, לפי מגזר ומצב כלכלי־חברתי, באלפי שקלים

בלס כתב כי "הדרך לשוויון אמיתי עדיין ארוכה, אך נראה כי המערכת מתקדמת בכיוון הנכון". לדבריו, "בשנים האחרונות מתחוללים תהליכים שמצביעים על מציאות מורכבת, ומחייבים חשיבה מחדש על הפערים הלימודיים בין היהודים לערבים. לצד אפליה קשה ומתמשכת בתחומים לא מעטים, ניתן להבחין גם במגמה חיובית של שיפור מהותי וצמצום פערים".

למרות מאמצי משרד החינוך להגדיל את התקציבים המיועדים לתלמידים מוחלשים כלכלית ולצמצם את הפערים בין תלמידים ערבים לתלמידים יהודים, תלמידים ערבים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים עדיין מקבלים תקציב נמוך מזה שניתן לתלמידים יהודים — גם אם אלה במעמד כלכלי חלש יותר. הפערים התקציביים אמנם צומצמו בשנים האחרונות, עקב הגדלת ההשקעה בבתי הספר הערביים אבל בתיכונים הפערים עדיין גדולים מאוד. בתיכונים לא בוצעה תוכנית השקעה דומה, ובהם תלמידים ערבים עדיין מופלים לרעה, ומתוקצבים בפער של עשרות אחוזים בהשוואה לתלמידים יהודים.

עלה שיעור הזכאים הערבים לתואר ראשון

שיעור הזכאים לתעודת בגרות לפי מגזר

לפי המחקר, ב–15 השנים האחרונות חל צמצום משמעותי בפערים בין המגזרים בשיעורי הזכאות לבגרות. שיעורי הזכאות לבגרות בקרב תלמידים דרוזים עלו כל כך, עד שהם עברו את אלה של התלמידים היהודים. שיעורי הזכאות בקרב התלמידים הערבים עלו באופן מרשים מכ–29% בשנת 2000 ל–50.3% ב–2016 — אך הם עדיין נמוכים מהממוצע הארצי (56%) ומהממוצע של התלמידים היהודים (62.5%). עם זאת, השיפור בזכאות לבגרות בקרב יהודים באותה תקופה היה נמוך יותר באופן משמעותי — מ–45.6% ל–62.5%.

בלס בחן גם את שיעור התלמידים שהמשיכו ללמוד באקדמיה, בלי קשר לזכאות לבגרות. מהנתונים עלה כי בעוד בשנים אלה היתה ירידה בשיעור התלמידים היהודים שהמשיכו ללמוד באקדמיה מ–48% ל–43% — בציבור הערבי חלה עלייה קלה מ–28% ל–29%.

מבין מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות, שיעור התלמידים הערבים עלה בשנים 2015–2000 מ–9% ל–10%, בשעה ששיעור מקבלי התואר הראשון היהודים ירד מ–91% ל–90%.

יותר תלמידים זכאים לבגרות מוגברת

בחינת שיעור הזכאים לבגרות מוגברת (4 יחידות ומעלה) במקצועות השונים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מעלה כי הפערים בין המגזרים צומצמו מאוד. כך למשל, הזכאות לבגרות של לומדי פיזיקה באופן מוגבר היא 99% בקרב יהודים ומוסלמים, וכך גם בקרב לומדי מדעי המחשב (98% בקרב מוסלמים ו–97% בקרב יהודים).

לפי המחקר, הנתונים משקפים שיפור ברמה האקדמית של ערבים בוגרי מוסדות ההשכלה הגבוהה, ושיפור הישגים במבחני המיצ"ב. ואולם, למרות השיפור, עדיין קיימים פערים גדולים בהישגי התלמידים הערבים במבחנים הבינלאומיים ובבחינת הפסיכומטרי.

"תופעת ההעתקות היא שולית בלבד"

בלס תוקף במחקרו את ההאשמה שעמה מתמודד הציבור הערבי, שלפיה השיפור בהישגי התלמידים הערבים הושג על ידי העתקות בבחינות הבגרות. לפי נתוני משרד החינוך, תופעת ההעתקות בבתי הספר הערביים שולית, שהיקפה כ–1% מהנבחנים בישראל וכ–1.8% בקרב התלמידים הערבים. בלס מבהיר כי "גם אם היקף התופעה גדול בהרבה מהמדווח היות שלא כל המעתיקים והמורים המסייעים נתפסים — לא סביר שהשפעת התופעה יכולה להיות חזקה כל כך. כמו כן, גם אם ההעתקות היו רחבות היקף, קשה לזייף שיעורי למידה והשתתפות בבחינות".

מהמחקר עולה כי ההתקדמות הגדולה ביותר בשנים האחרונות ניכרת בחינוך הגיל הרך. "בתוך 15 שנה בלבד סגר הציבור הערבי כמעט לחלוטין את הפער מבחינת שיעורי הלומדים במסגרות חינוך בגילי 4–5", נכתב במחקר. בין שנת 2000 ל–2015 שיעור התלמידים הערבים בגיל 4 שלמדו בגני ילדים עלה מ–58% ל–93% — שיעור קרוב לזה של ההתלמידים היהודים (100%). עם זאת, בגיל 3 עדיין קיים פער, ורק 84% מהילדים הערבים בני 3 לומדים בגנים — לעומת 100% מהיהודים.

בבתי הספר היסודיים, שיעור ההשתתפות של תלמידים ערבים בלימודים עלה בשנים אלה מ–79% ל–93%, והתקרב לשיעור ההשתתפות של תלמידים יהודים בבתי הספר היסודיים (97%), שלא השתנה בשנים האחרונות.

פחות תלמידים בכיתה

לפי המחקר, קצב הגידול של מורים בעלי תואר שני בציבור הערבי היה הגבוה ביותר בתקופה שנבדקה — וכעת הוא קרוב לשיעור המורים היהודים בעלי תואר שני. כך, למשל, חל גידול של 1,700% בקרב גננות בעלות תואר שני בציבור הערבי — בהשוואה לגידול של 223% בחינוך היהודי. בחינוך היסודי חל גידול של 441% בשיעור המורים בעלי תואר שני, לעומת גידול של 140% בציבור היהודי.

גם ניסיונות משרד החינוך לצמצם את הצפיפות בכיתות הלימוד השפיעו באופן ניכר על התלמידים הערבים. בניגוד לעבר, כיום הצפיפות בכיתות בבתי הספר היסודיים והחטיבות של המגזר הערבי נמוכה מזו של בתי הספר היהודיים — ממוצע של 28.2 תלמידים יהודים בכיתה בבתי הספר היסודיים לעומת 27.3 תלמידים ערבים בכיתה. גם בבתי הספר התיכונים, הצפיפות בכיתות צומצמה — אם כי נותרה גבוהה ביחס לזו שבבתי הספר היהודיים (32 לעומת 29.6).

לצמצום במספר התלמידים בכיתה בבתי הספר היסודיים של התלמידים הערבים היתה השפעה גם על התקציב שהושקע בכל תלמיד בכיתה, מכיוון שהתקצוב בבתי הספר היסודיים ניתן לכל כיתה, ולא לכל תלמיד. בלס מזכיר שהירידה צפיפות בכיתות הלימוד היתה בעקבות השקעה של משרד החינוך בבניית כיתות חדשות עבור בתי הספר הערביים, שסבלו במשך שנים ממחסור בכיתות לימוד, אך גם בעקבות צמצום בריבוי הטבעי של המגזר הערבי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#