"לא בית ספר לעשירים": הסוד של התיכון הטוב בישראל - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לא בית ספר לעשירים": הסוד של התיכון הטוב בישראל

בית הספר למדעים ומנהיגות בירכא הוא התיכון המצטיין בישראל כבר שנתיים ברצף ■ לומדים בו רק 200 תלמידים מהעדה הדרוזית שעוברים מבחני מיון, והנשירה ממנו היא אפסית ■ מנהל בית הספר, כמיל שלה: "אנו רוצים שהתלמידים שלנו יהיו בצמרת המשק והמדינה"

46תגובות
בית הספר למדעים ומנהיגות בירכא, אתמול
גיל אליהו

מה הופך בית ספר לתיכון הטוב ביותר בישראל? האם זה תקציב גבוה, מיקום, מורים טובים, שיטות הוראה, או שאולי בחירת תלמידים טובים מראש? כמיל שלה, מנהל בית הספר למדעים ומנהיגות דרכא שבירכא, טוען כי התשובה ברורה: "אנו מתמקדים באיכות, מכוונים את התלמידים לרף גבוה — ואחר כך לרף גבוה יותר מזה שהשיגו בעבר. מבחינתנו, המטרה היא להגשים את השאיפות שלהם. אנו רוצים שהתלמידים שלנו יהיו בצמרת המשק והמדינה ויפרצו את כל התחומים, ולכן צריך להוביל אותם להישגים הגבוהים ביותר במדינה. אנו מאמינים בכל תלמיד, ויודעים שכל אחד מהם יכול לחולל שינוי בחברה ולהשפיע על מאות נוספים".

על פי נתוני משרד החינוך שפורסמו השבוע, בית הספר הדרוזי בירכא הוא התיכון הטוב ביותר במדינה — כבר שנתיים ברצף. התיכון אינו רק מוביל במדד שיעור הזכאות לבגרות — 100%, לצד 34 בתי ספר נוספים בלבד בכל ישראל — אלא גם במדד שבוחן את איכות תעודת הבגרות של התלמידים. לראיה, שיעור התלמידים בעלי תעודת בגרות מצטיינת בבית הספר הוא הגבוה ביותר בכל התיכונים בארץ.

בנוסף, זהו התיכון היחיד בישראל שבו כל התלמידים לומדים אנגלית ברמה של חמש יחידות בבגרות, ושיעור התלמידים הלומדים בו חמש יחידות מתמטיקה הוא הגבוה בארץ — 75.8% בשנת הלימודים תשע"ו. כיום כל התלמידים בו לומדים מתמטיקה ברמה של חמש יחידות. שיעור הנשירה של התלמידים מבית הספר הוא אפסי. מבחינת אקלים חינוכי, התלמידים בו מדווחים על שיעורי אלימות נמוכה ועל מוטיבציה גבוהה ללמוד.

מוביל במדדים

ההצלחה של התיכון למדעים ומנהיגות בירכא מרשימה. ההישגים של התלמידים הלומדים בו גבוהים יותר מאשר בתיכונים המבוססים במדינה וגם בהשוואה לבתי ספר פרטיים אחרים במרכז שגובים שכר לימוד גבוה יותר משמעותית. זאת, גם בהתחשב ברקע הכלכלי של התלמידים ובכך שעד לפני כעשור בית הספר לא הצליח לעמוד במטרותיו, עמד בפני משבר וכמעט נסגר. עם זאת, מדובר בבית ספר שבוחר את תלמידיו — כ–200 בלבד — בקפידה באמצעות מבחני מיון לפני הקבלה ללימודים, ומקבל רק את התלמידים הדרוזים הטובים ביותר מהיישובים בצפון.

על פי נתוני משרד החינוך, שנחשפו לפני כחודשיים ב–TheMarker, חלק גדול מבתי הספר המצטיינים בישראל בוחרים תלמידים באמצעות מבחני מיון, או גובים שכר לימוד גבוה במיוחד — או עושים את שני הדברים. ועדיין, בית הספר בירכא מצליח יותר מכולם במדדים השונים, אף כי הדרך שעבר כדי להגיע להישגים אלה היתה ארוכה וקשה.

"משרד החינוך תמך בנו מאז ומתמיד"

לדברי שלה, "הישגים נובעים קודם כל משיתוף הפעולה בתוך בית הספר — בין המנהלים, המורים והתלמידים, אבל גם בינו לבין הקהילה שמסביבו ועם משרד החינוך, שמאז ומתמיד תמך בבית הספר".

שלה אומר כי "ההשפעה של בית הספר שלנו היא לא רק על התלמידים, אלא גם על שאר בתי הספר בעדה הדרוזית, באזור ובמדינה. ההישגים של בית הספר עודדו תחרות מול שאר בתי הספר, ואתה רואה אותה. אנו מצטיינים בכל התחומים. בעבר הלכנו לבתי הספר המובילים בישראל כדי ללמוד מהם, ואנו עדיין לומדים, אך גם הם מגיעים ללמוד מאתנו".

זו שנתו הרביעית של שלה בתפקיד מנהל בית הספר. הוא התחיל לעבוד בו כמורה לאנגלית וכמחנך עם הקמתו ב–2002, והתקדם לעמדת המנהל. בית הספר הוקם מלכתחילה כבית ספר לתלמידים מצטיינים, משום שלא היה כזה בציבור הדרוזי ומתוך רצון של מנהיגי העדה לשפר את מערכת החינוך, אך לא הצליח לעמוד במטרותיו במשך תקופה ארוכה.

ב–2009, לאור משבר עמוק שאליו נקלע תחום החינוך בקרב הציבור הדרוזי, השיק משרד החינוך תוכנית לשיפור מצב החינוך בבתי הספר בעדה. בין היתר, שר החינוך דאז, גדעון סער, הביא להחלטת ממשלה את ההצעה להכיר בקיומו של בית הספר בירכא כ"אינטרס לאומי מובהק", שהובילה להגדלת התמיכה התקציבית בו.

מנהל בית ספר התיכון דרכא, כמיל שלה
גיל אליהו

ב–2011 נכנסה לתמונה גם רשת החינוך דרכא של קרן רש"י, שכיום מפעילה כ–30 בתי ספר במדינה, והתחילה להשקיע בו משאבים נוספים — בעיקר בפיתוח המורים והצוות החינוכי בבית הספר ובשינוי שיטות ההוראה. מאז, הישגי בית הספר זינקו. כיום בית הספר בירכא הוא בית הספר העל אזורי היחיד בקהילה הדרוזית, והיחיד בציבור הדרוזי שהוכר על ידי משרד החינוך כבית ספר למדעים, מה שמאפשר לו למיין את התלמידים.

"מיומי הראשון בתפקיד התמקדנו בחזון של בית הספר — שהוא להצמיח מנהיגים דרוזים במדינה בתחום הפוליטי, באקדמיה ובמדעים, במגזר הציבורי ובצבא. הגדלנו את שיעור הלומדים חמש יחידות במתמטיקה ואנגלית, שאלה המקצועות המשמעותיים ביותר באקדמיה, וכיום כל התלמידים בתיכון לומדים 5 יחידות מתמטיקה ו–5 יחידות אנגלית. אולם הרעיון לא היה רק להגדיל את מספר הלומדים, אלא גם את ההישגים שלהם, ולכן כיום הציון הממוצע של התלמידים במתמטיקה גבוה מ–85, ובאנגלית הוא 91".

צוות המורים נבחר בקפידה

לדברי שלה, אחד הגורמים המשמעותיים להצלחת בית הספר הוא צוות המורים, שנבחר בקפידה. תנאי הקבלה כוללים מורים בעלי תואר שני לפחות. "נושא בחירת הצוות חשוב מאוד עבורנו. חשוב לנו שהמורים יהיו איכותיים, שתהיה להם עוצמה אינטלקטואלית ומוסר עבודה ושיהיו אכפתיים מאוד לתלמידים. מי שרוצה ללמד בבית הספר שלנו נכנס לכיתות, צופה בשיעורים שמתקיימים ובסוף מלמד את התלמידים שיעור אחד, שבו גם אני משתתף. בסוף, התלמידים ורכז המקצוע נותנים את חוות הדעת שלהם לגבי ההתאמה שלו לבית הספר. אם יש קונצנזוס בין התלמידים לצוות המקצועי, אנו קולטים אותו. כמובן שאנו דורשים לפחות תואר שני כדי לעבוד כמורה בבית הספר".

בחרתם מראש את התלמידים הכי טובים. מה הפלא שהם מצליחים?

שלה: "הדבר הזה אינו מובן מאליו. כשהקמנו את בית הספר היה שבר מאוד גדול מבחינה חינוכית בעדה הדרוזית. לא היתה לדרוזים מסגרת שתתמוך ותקדם תלמידים מצטיינים, שיש להם פוטנציאל גבוה. הקמת התיכון נתנה לנו אפשרות למצות את הפוטנציאל של כל תלמיד ותלמיד".

חינוך למצוינות

אולם כך אתם מסייעים רק לתלמידים הטובים, לא?

"תלמידים טובים הגיעו בעבר לתיכונים והלכו לאיבוד. כשהקמנו את בית הספר, תלמידים שאפו לעשות 4 יחידות במתמטיקה וכעת הם שואפים להצטיין בחמש יחידות. אז הם רק רצו להצליח בבגרויות וכיום הם רוצים להצטיין. לא היתה להם מסגרת, אך כיום הילדים האלה יכולים להתחרות עם כל התלמידים במדינת ישראל על המקומות הראשונים — ולא רק בבגרות.

"המטרה שלנו היא לחולל שינוי בבית הספר, אך גם בחברה; להזניק את התלמידים לעמדות שיאפשרו להם להתחרות עם התלמידים הכי טובים בישראל. אנו רוצים שהתלמידים שלומדים פה יהיו בצמרת המשק והמדינה ויפרצו את כל התחומים. אנו מאמינים שכל תלמיד יכול לחולל שינוי. תלמיד אחד יכול להשפיע על עוד מאה".

לדברי ד"ר גיל פרג, מנכ"ל רשת דרכא, הרשת בניהולו מתנגדת למיוני תלמידים ואינה מאפשרת אותם בשאר בתי הספר של הרשת, פרט לבית הספר בירכא. "הסיפור של בית הספר בירכא שונה כי הוא פועל במסגרת החלטת ממשלה, שקבעה שכמו שיש באוכלוסיות היהודית והנוצרית בתי הספר שמטפחים מצוינות, יש מקום להקים בית ספר שיהיה קטר שיוביל את העדה הדרוזית קדימה.

"לשמחתנו, נכנסנו לבית הספר הזה לפני כשש שנים. אנו זוכרים את הימים הראשונים ואת השיחות שלנו עם נכבדי העדה הדרוזית, שגם אחרי שבית הספר הוקם היו מתוסכלים מכך שהוא אינו מצליח להתרומם, אף שכבר אז היו בו מיונים של תלמידים. אנו מתנגדים למיון, אך כאן מדובר במקרה מיוחד ויוצא דופן של עדה שהיתה במשבר גדול ורצתה לפתח בעצמה מודל של מנהיגות ומצוינות, והם זכאים וראויים לו".

ושכר הלימוד פה הוא אינו חסם?

שלה: "זה אינו בית ספר לעשירים. שכר הלימוד בתיכון הוא 2,400 שקל בשנה, והוא כולל גם טיול שנתי שהוא חלק גדול מהעלות. אלה תשלומי הורים נמוכים יותר מהרף שנקבע על ידי משרד החינוך, והם נמוכים באופן משמעותי ביחס לבתי ספר אחרים במדינה. הגישה לבית הספר אינה מוגבלת רק למי שיכול לשלם. הרשת משקיעה הרבה כסף במלגות, ויש מלגות נוספות ממשרד החינוך. הכסף אינו משחק פה תפקיד גדול, ותלמידים שנמצאים במצב כלכלי קשה ורוצים ללמוד פה מקבלים תמיכה".

איך מעודדים את התלמידים ללמוד 5 יחידות מתמטיקה ואנגלית?

"כשהתחלנו ליישם את הרעיונות שלנו ולהגדיל את מספר הלומדים מתמטיקה ברמות הגבוהות, נוצרה בבית הספר אווירה שעודדה את ההישגים. אחד מהתלמידים בבית הספר שלנו קיבל 754 בפסיכומטרי. מאז כל התלמידים רוצים לעקוף אותו. האווירה בבית הספר היא של אמון בתלמידים וזה מעודד אותם להצליח".

וזה לא יוצר תחרות יתר ולחץ בקרב התלמידים?

"התלמידים כאן באמת מרגישים תחרות, ולכן אנו עובדים מאוד חזק גם על הפן החברתי. אנו עושים הכל כדי שהתלמידים ירגישו שייכות. אנו משמשים אבא ואמא בשביל חלק מהם, והמטרה שלנו היא לעזור להם להגשים את החלומות שלהם. השנה עזרנו לשתי תלמידות שלנו להוציא לאור ספרים שכתבו בעצמן — כל אחת מהן כתבה ספר עלילתי. התלמידים מתחברים לאווירה של בית הספר ומרגישים שזה הבית השני שלהם. הם נחשפים לא רק ללימודים, אלא גם לחשיבות של התרומה לקהילה, והם מבינים שהם יכולים לעשות דברים רבים ולקדם אותם".

הם לא כורעים תחת עומס הלימודים?

"התלמידים שלומדים כאן חזקים בלימודים, ומן הסתם זאת השאיפה שלהם כבר מהבית, ואנו מעודדים אותה. יש כאן ניצול של זמן והוראה חדשנית ואפקטיבית שמובילה אותם קדימה, והם לא מרגישים עומס יתר. התלמידים משתתפים גם בחלק מההחלטות לגבי מה שמתרחש בבית הספר".

בית ספר דרכא
גיל אליהו

יש גם לימודי רובוטיקה וחלל

בין היתר, בית הספר הקים מרכז סימולציה להעצמת הביטחון העצמי ויכולת ההנהגה של התלמידים. במרכז הם מפתחים יכולת עמידה מול קהל, התמודדות עם ראיונות עבודה וקבלת החלטות. הסימולציות מצולמות ובהמשך מנותחות עם התלמידים.

"כשאנו משוחחים אתם על כך שהם יהיו מנהיגי העתיד, אנו גם דואגים להכין אותם לכך. איננו מסתפקים בלהכין את התלמידים רק לאקדמיה, אלא גם למקומות אחרים שאליהם אולי יגיעו בעתיד. אנו גם מביאים מומחים שמכינים אותם למצבים שונים, כמו למשל מומחים שמכינים אותם לראיונות עבודה, ובשנת הלימודים הקרובה נביא אנשים שיכינו את התלמידים המעוניינים בכך במבחני ההכנה ללימודי רפואה בתוך התיכון", אומר שלה. בנוסף, בית הספר מתמקד בלימודי רובוטיקה, והוקם בו מרכז ללימודי חלל בתמיכת קרן רש"י וקרן רמון.

"אנו משתמשים בכל שיטה חדשנית שיכולה לקרב את התלמידים להישגים גבוהים. אנו משתמשים בטכנולוגיות בכיתה, אך גם עורכים שיחות אישיות עם התלמידים ומשתפים אותם בהווי בית הספר. אין שיטה אחת למתכון מנצח. אנו בוחנים הרבה הצעות, ובוחרים במה שמתאים לתלמידים ולמקצוע".

מה גילתם שעובד בלימודי המתמטיקה או האנגלית, למשל?

"בלימודי המתמטיקה והאנגלית אנו משתמשים פעמים רבות בשיטה של כיתה הפוכה — במקום שהילד ילמד מהמורה, הוא לומד את החומר בבית ואז מגיע לכיתה. אנו מעודדים כך את הסקרנות הטבעית של התלמידים. לעתים אנו נותנים לתלמיד לעמוד מול הכיתה ולהעביר מצגת, או ללמד. אין דרך טובה יותר ללמוד מאשר ללמד בעצמך את החומר. וזה גם מעודד תלמידים אחרים לעשות את זה".

למה חשוב לך שהתלמידים שלך ישובצו בעמדות מפתח במדינה?

"הדרוזים הם חלק בלתי־נפרד מהמדינה הזאת וההצלחה של המדינה היא גם ההצלחה שלנו. לכולנו יש מטרה אחת. אם המגזר הדרוזי יתקדם, אני בטוח שנוכל לקדם הרבה דברים במדינה, בתחום הצבאי, הפוליטי והאקדמי".

במקביל להצלחתו של בית הספר למדעים ומנהיגות בירכא, גם בתי הספר אחרים בציבור הדרוזי קוצרים הישגים. בית הספר התיכון בבית ג'אן, שאינו ממיין תלמידים, הציג השנה שיעור זכאות לבגרות של 99.5%, אחרי שבשנים קודמות דורג ברשימת בתי הספר המצטיינים במדד עם 100% זכאות לבגרות — למרות הרקע הכלכלי המורכב של תלמידי בית הספר. בתיכון פועלת תוכנית של עמותת יכולות של קרן רש"י, המתמקדת בשיפור ההישגים הלימודיים של התלמידים החלשים.

הרשת העל יסודית דרכא, שלה שייך בית הספר בירכא, הוקמה על ידי קרן רש"י ונתמכת כיום על ידי ארגון YRF האמריקאי. על פי נתוני משרד החינוך, זו רשת החינוך בעלת ההישגים הגבוהים בישראל. זאת, אף שבניגוד לרשתות חינוך אחרות כמו אורט ועמל, היא היחידה שאינה גובה דמי ניהול מתקציבי החינוך שמועברים לכל בית ספר על ידי משרד החינוך, ומשקיעה את כל התקציב בתלמידים. עם זאת, עדיין מדובר ברשת קטנה יחסית.

לדברי מנכ"ל דרכא, שניהל בעבר את תיכון בליך ברמת גן, "אנו רואים בהישג המדהים הזה של בית הספר בירכא הוכחה למה שאנו מנסים לטעון — בבית ספר מצוין, עם הצוות הנכון שמתוקצב נכון ומקבל את כל התמיכה שצריך, התלמידים יגיעו להישגים הגבוהים ביותר. בכל בית ספר הרכיב של הצוות וכושר המנהיגות שלו הוא החשוב ביותר.

"מבחינת הרשת, חשוב שבכל בית ספר יהיה את הצוות הטוב ביותר שאפשר להשיג, אך גם שהם יקבלו הדרכה שוטפת, הנחיה והכשרה לאורך הקריירה, ותמיכה רבה. בסופו של דבר, מי שעושה את העבודה הם האנשים בשטח. אם אין לך צוות מוכשר ומנהלים כמו שלה, שדואג שאף תלמיד לא יישאר מאחור, אז אי־אפשר לקצור פירות".

אולם חלק מההצלחה נובעת גם מהשקעה כספית גדולה שלכם בבית הספר.

"אנו משקיעים מיליון שקל בשנה בכל בית ספר שלנו, וכך בעצם אנו מספקים להם משאבים נוספים שבתי ספר אחרים מקבלים מהרשויות המקומיות ומההורים. ניהלתי את בליך ברמת גן, ושם הרשות המקומית, כמו שאר הרשויות המבוססות, השקיעה בבית הספר תקציבים נוספים מעבר לתקציב המדינה. רשת דרכא דואגת שלא יהיה מחסור בבתי הספר. אין מדובר בתוספות תקציב מטורפות, אלא ב–5%–15% מעבר למה שהמדינה מקצה. מצאנו שזה מספיק כדי להביא את בתי הספר למיצוי הפוטנציאל".

לדברי פרג, "המהלך שעשינו בעדה הדרוזית מתלווה לתהליך שעשתה עמותת יכולות בציבור הדרוזי. דרכא הובילה את הקבוצה המצטיינת, ויכולות דחפו במקביל את התלמידים המוחלשים. כיום אנו רואים שהציבור הדרוזי נמצא כבר במקום אחר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#