תוכנית בנט למלחמה בצפיפות בכיתות השפיעה בעיקר בהתנחלויות ובמושבים - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכנית בנט למלחמה בצפיפות בכיתות השפיעה בעיקר בהתנחלויות ובמושבים

בעקבות קצב גידול האוכלוסייה בהתנחלויות ובמושבים, שיעור פתיחת הכיתות בהם ב-2016 היה מהגבוהים בישראל ■ הצפיפות בערים הגדולות ירדה בשיעורים נמוכים ■ משרד החינוך: "יש פרמטרים לפתיחת כיתות. טבעי שייפתחו היכן שיש צורך, נוכח הגידול באוכלוסייה"

23תגובות
ילדים בכיתה
עופר וקנין

גידול מהיר באוכלוסייה בהתנחלויות ובמושבים הביא בשנה האחרונה לגידול ניכר בקצב פתיחת הכיתות בהן. מנגד, בערים הגדולות וביישובים שבהם הצפיפות בכיתות גבוהה יותר השינוי בצפיפות התלמידים ובשיעור בניית הכיתות היה קטן יותר - כך עולה מבדיקת נתוני משרד החינוך שערך TheMarker. הדבר נובע ממדיניות המעדיפה פתיחת כיתות לפי הגידול באוכלוסייה, ולא לפי הצפיפות בכיתות.

ב–2015 התחיל המשרד להוביל את תוכנית הדגל של שר החינוך, נפתלי בנט, לצמצום הצפיפות בכיתות הלימוד, שהביאה לבנייה של מאות כיתות לימוד חדשות בשנתיים האחרונות. בנט הכריז על התוכנית להפחתת הצפיפות בכיתות הלימוד לגודל של עד 34. עד כה הושקעו בתוכנית כ-270 מיליון שקל.

נתונים בתכבה

שיעור הגידול במספר כיתות הלימוד היה גבוה במיוחד בהתנחלויות, במושבים ובקיבוצים. אלה יישובים שבהם הגידול הטבעי היה מהגבוהים בישראל. הגידול נבע גם מהרחבתם כחלק ממדיניות ממשלתית.

כתוצאה מכך, בין 2015 ל-2016 בחלק מההתנחלויות המבודדות והקטנות נבנה מספר דומה של כיתות לזה שנבנה ביישובים גדולים בהרבה בפריפריה ובמרכז. כמו כן, רשימת היישובים שבהם שיעור הגידול במספר הכיתות היה הגדול ביותר אינה כוללת אף יישוב ערבי ורק כמה יישובים קטנים. מכיוון שהשינוי הגדול ביותר בבינוי הכיתות התרחש ביישובים הצומחים, לא ניתן מענה מתאים לכמה יישובים קטנים, שבהם הצפיפות בכיתות היא מהחמורות ישראל.

התוכנית של בנט תיושם בשנת הלימודים הקרובה בכיתות א'־ג'. במסגרתה, מספר התלמידים בכיתות הלימוד ביישובים המבוססים אמור לרדת כך שיהיה עד 34 תלמידים וביישובים המוחלשים עד 32 תלמידים. הצפיפות בכיתות א' ירדה ב-8.3% ב-2016 בהשוואה ל-2014. עם זאת, הצפיפות הכללית בכיתות הלימוד בבתי הספר היסודיים כמעט לא השתנתה, וב-2016 היא הסתכמה ב-26.5 תלמידים בכיתה בממוצע, אך בעתיד היא צפויה לרדת.

בסך הכל, ב-2015–2016 נבנו בבתי הספר היסודיים 777 כיתות לימוד חדשות. העיר שבה שיעור הגידול בכיתות הלימוד בבתי הספר היסודיים היה הגדול ביותר היא חריש המתפתחת; מיד אחריה ברשימה נמצאת ההתנחלות עלי זהב, שבה יש כ-120 תלמידים בלבד - ומספר כיתות הלימוד הוכפל. כך היה גם בהתנחלות כפר תפוח. בכל אחת מההתנחלויות האלה נבנו רק שתי כיתות לימוד - אך גם בקרית שמונה, שבה מספר התלמידים גדול פי עשרה, בדימונה שבה לומדים כ-3,000 תלמידים, ובאילת שבה לומדים כ–4,300 תלמידים, נבנו שתי כיתות לימוד בלבד בכל אחת.

גם בהתנחלויות בת עין, אלן שבות, משואה ועלי קצב הגידול של כיתות הלימוד היה גבוה במיוחד (כ-45%–50%). בהתנחלות בת עין, למשל, נבנו שבע כיתות לימוד חדשות בבתי הספר היסודיים; בהתנחלות עלי נבנו שמונה כיתות לימוד חדשות; ובהתנחלות אלון שבות, שבה לומדים כ-1,800 תלמידי יסודי, נבנו 20 כיתות לימוד. הסיבה היא ככל הנראה הגידול הניכר באוכלוסיית התלמידים בהתנחלויות האלה.

בשדרות, שבה מספר התלמידים דומה לזה שבאלון שבות, נבנו שלוש כיתות לימוד (עלייה של 4.6%). בבאר שבע, שבה לומדים כ-16.5 אלף תלמידים, נבנו רק 12 כיתות לימוד חדשות (גידול של 2%), ובקרית מלאכי, שבה לומדים כ-2,500 תלמידים, נבנו רק ארבע כיתות.

בחיפה, שמספר התלמידים בה גבוה מאוד, נבנו 22 כיתות לימוד; ואילו בראשון לציון, שבה לומדים 18 אלף תלמידים, נבנו עשר כיתות. מנגד, בהתנחלות אריאל נפתחה רק כיתה אחת, ובבית אל לא נפתחו כיתות חדשות.

עם זאת, הגידול בכיתות הלימוד בהתנחלויות עלי זהב ובית חורון, ובחריש - לא הספיק להדביק את קצב הגידול באוכלוסייה בהן, כך שהצפיפות בכיתות ביישובים אלה דווקא עלתה. בהתנחלויות שבהן חל הגידול הגבוה ביותר במספר הכיתות היה גם קצב הגידול הדמוגרפי הגדול בישראל, ככל הנראה בעקבות התרחבות שנובעת ממדיניות ממשלתית, כניסת תושבים חדשים ושיעור ילודה גבוה.

בחריש, היתה ב-2015–2016 עלייה של 164% במספר התלמידים בבתי הספר היסודיים; בהתנחלויות עלי זהב חלה עלייה של 150%; בכפר תפוח אירעה עלייה של 63% במספר התלמידים; בהתנחלות עלי 42%; ובאלון שבות קצב הגידול במספר התלמידים היה 33%. בהתנחלות תקוע, לעומת זאת, חלה ירידה במספר התלמידים, שבעקבותיה ירד מספרם הממוצע בכיתת הלימוד.

תוספת של 2% לכיתות הלימוד בירושלים

ברשימת עשרת היישובים שבהם הגידול באחוזים בכיתות חדשות היה הגבוה ביותר מופיעות שש התנחלויות, ושלושה מושבים וקיבוצים. כשמרחיבים את הבדיקה ליישובים שבהם שיעור הגידול בבניית כיתות היה גבוה מ-20% (24 יישובים), מגלים כי ההתנחלויות מייצגות מחצית מהן, והיתר קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים. אם מרחיבים את הבדיקה ל-50 היישובים שבהם שיעור הגידול היה גבוה ביותר - ההתנחלויות מייצגות שליש מהם.

ביישובים שבהם שיעור הגידול של כיתות הלימוד היה הגדול ביותר בולטים גם מושבים וקיבוצים. במקום השלישי מוקם הקיבוץ אשבל (50%), דומה לזה שהיה בהתנחלות תפוח. שיעור גידול מרשים אם כי נמוך יותר היה גם במושבים אליקים (43%), אמציה (41%), חמד (37%) ובקיבוץ משאבי שדה (37%), ואחריהם בהתנחלויות בארכה וברקן שבשומרון.

כשבוחנים את מספר הכיתות שנבנו ולא את הגידול באחוזים, ניכר כי בערים הגדולות מספר הכיתות שנוספו היה הגדול ביותר. העיר שבה נבנו הכי הרבה כיתות היתה ירושלים (82 כיתות לימוד), אך זו תוספות של 2% בלבד. בתל אביב נבנו 55 כיתות לימוד (גידול של כ-6%), ובפתח תקוה נבנו 34 כיתות לימוד (גידול של 4.5%). ברשויות ערביות כמו אבו גוש וכפר קאסם לא נבנו כלל כיתות לימוד.

לפיכך הצפיפות בערים האלה נותרה גבוהה. בפתח תקוה הצפיפות הממוצעת היא 30 תלמידים בכיתה. גם בחולון הצפיפות חמורה (כ-29 תלמידים בכיתה בממוצע), אך נוספו לה ב-2016 רק 24 כיתות לימוד, שהפחיתו את הצפיפות ב-4% בלבד. בתל אביב, שגם בה הצפיפות גבוהה מהממוצע (28.1 תלמידים בכיתה), התווספו 55 כיתות לימוד, אך הן הביאו לירידה של 2.5% בלבד בצפיפות.

גם בירושלים הצפיפות נותרה גבוהה, כ-28 תלמידים בכיתה. ברמת גן, תוספת של 15 כיתות לימוד, לא שיפרה את הצפיפות. גם בראשון לציון בנייה של עשר כיתות לימוד לא השפיעה באופן ניכר על הצפיפות הגדולה בכיתות הלימוד (29 תלמידים בכיתה בממוצע). בקרית אונו, הוד השרון, וכפר סבא, שבהן הצפיפות גדולה גם כן, לא היתה בינתיים השפעה ניכרת על הצפיפות הכללית בבתי הספר היסודיים. עם זאת, בערים אלה, כמו בשאר היישובים בישראל, היתה ירידה בצפיפות בכיתות א'־ב' בלבד, לעד 34 תלמידים.

ירידה בצפיפות בכיתות בהתנחלויות

בבדיקת היישובים שבהם ירידה הצפיפות - מטרתה המוצהרת של התוכנית - מופיעה ההתנחלות תקוע בראש הרשימה. בהתנחלות לומדים כ-500 תלמידים, ובין 2015 ל–2016 היתה בה ירידה של 22% בצפיפות בבתי הספר היסודיים, מ-29 תלמידים בממוצע לכיתה ל–22.6 תלמידים. כלומר, היישוב עבר מצפיפות גבוהה מהממוצע הארצי לצפיפות נמוכה מהממוצע הארצי בתוך שנה. בהתנחלות נבנתה הרחבה ובית ספר חדש, מה שמסביר את השינוי בצפיפות.

ביישוב הקהילתי אור הגנוז היתה ירידה של 20% בצפיפות בכיתות ל-17 תלמידים בכיתה. בהתנחלות מבוא חורון היתה ירידה של 17.5%, ל-22.3 תלמידים בכיתה, אחרי שנבנו בהתנחלות, שבה לומדים כ–450 תלמידים בלבד, חמש כיתות לימוד חדשות. גם בהתנחלות ברקן היתה ירידה של 12% בצפיפות ל-27.4 תלמידים בכיתה.

שינויים משמעותיים חלו גם ביישוב הקהילתי קציר (ירידה של 16%); בחצור הגלילית (ירידה של 15%); במושב כפר הרא"ה (ירידה של 14%); ובמושב נוה ירק (ירידה של 13%). לעומת זאת, במושב הדתי ניר עציון דווקא חל גידול ניכר בצפיפות בכיתות של 33% - מ-24 תלמידים בכיתה ל-31.7 תלמידים בכיתה.

נתונים מהכתבה

צפוף יותר דווקא ביישובים המבוססים

מנתוני משרד החינוך אפשר ללמוד כי בעיית הצפיפות מאפיינת יותר את בתי הספר ביישובי המרכז וביישובים המבוססים. מהנתונים עולה עוד כי בבתי הספר המוחלשים ביותר במגזר היהודי הצפיפות נאמדת ב-25.3 תלמידים בכיתה, בעוד בבתי הספר ביישובים המבוססים היא כ-30.6 תלמידים בכיתה.

בתי הספר שבהם מספר התלמידים הממוצע בכל כיתה הוא הנמוך ביותר נמצאים בעיקר ביישובים קטנים בפריפריה. כך, למשל, ביישוב הדתי אור הגנוז בצפון לומדים בממוצע כ-17 תלמידים בכיתה. ביישוב לומדים רק 169 תלמידים ובשנה האחרונה חלה בו ירידה של 20.5% בצפיפות בכיתות הלימוד. גם בכפר הנוער החרדי בית צבי לומדים כ–17 תלמידים בכיתה, ובקיבוץ הדרומי נאות סמדר כ-18 תלמידים בכיתה (אך הצפיפות בו עלתה ב-20% ב-2016). בקיבוץ בית העמק ובחצור הגלילית לומדים כ–20 תלמידים בכיתה.

לעומת זאת, הכיתות הצפופות ביותר בממוצע נמצאות ביישוב הקהילתי בית חשמונאי, שבהן לומדים בממוצע 33.6 תלמידים, ואחריו ביישובים ובקיבוצים בית יצחק, שמשית, חירות, עין חרוד, גבעת חיים, עיינות ובת חפר. במודיעין הצפיפות גם נחשבת גבוהה - בעיר לומדים בממוצע 31 תלמידים בכיתה. בכפר סבא, חולון, רחובות, נתניה וראשון לציון לומדים בממוצע 29–30 תלמידים בכיתה ובתל אביב ובחיפה לומדים בכל כיתה 28–29 תלמידים. בחלק מהיישובים האלה לא נבנו כיתות חדשות או שנבנו מעט כיתות. כך למשל, בבית חשמונאי נפתחו רק שתי כיתות, אף שמספר התלמידים עלה ב-15% - כך שבעיית הצפיפות בכיתה רק החמירה.

ממשרד החינוך נמסר כי "השר בנט הביא בשורה גדולה להורים ולתלמידים עם החלת הרפורמה לצמצום במספר תלמידים בכיתה. מאז קום המדינה ועד 2015 ישבו כ–40 ילדים בכיתה. השר בנט שינה זאת, כך שממוצע התלמידים בכיתות א'־ב' הוא כיום 27.

"באשר לפתיחת כיתות חדשות, יש נוסחאות מדויקות ופרמטרים קבועים לפתיחת כיתות, שאינן ניתנות לשיקולים דעת של גוף כזה או אחר. עם זאת, טבעי שכיתות חדשות ייפתחו היכן שיש צורך, נוכח הגידול באוכלוסייה, ללא כל קשר למיקום הגיאוגרפי.

טבלת נתונים

תל אביב, פתח תקוה, מודיעין, רחובות וחולון: בתי הספר הצפופים ביותר

בית הספר היסודי השיטה ברחובות הוא הצפוף ביותר בישראל - כך עולה מנתוני משרד החינוך. השיטה הוא בית ספר ממלכתי שבו לומדים כ-350 תלמידים בצפיפות ממוצעת של 36.8 תלמידים בכיתה - הגבוהה ב-30% מהצפיפות הממוצעת בכיתות הלימוד בישראל ב-2016.

אחרי השיטה דורג בית הספר יצחק שמיר בחולון, שהופיע גם בשנים הקודמות ברשימת בתי הספר הצפופים בישראל, עם צפיפות ממוצעת של 36.6 תלמידים בכיתה; ואחריו בית הספר ארגמן בנס ציונה שבו לומדים בממוצע 36.3 תלמידים בכל כיתה. גם בית ספר א.ד גורדון בתל אביב, שהיה בעבר הצפוף ביותר בישראל, מופיע ברשימה עם 35.7 תלמידים בכיתה.

נתוני משרד החינוך שהגיעו לידי TheMarker הם הבסיס לרשימת בתי הספר הצפופים בישראל. הרשימה מתייחסת לבתי ספר יסודיים ציבוריים בלבד, ואינה כוללת בתי ספר פרטיים וישיבות. ברשימת 50 בתי הספר הצפופים ביותר בישראל (הרשימה המלאה מפורסמת באתר TheMarker) בולטים בתי ספר מערי המרכז - כמו פתח תקוה, מודיעין, תל אביב, ראשון לציון וחולון - שבהם הצפיפות בכיתות הלימוד גבוהה במיוחד, גם אחרי יישום התוכנית של שר החינוך, נפתלי בנט, להקטנת הצפיפות בכיתות הלימוד.

ברשימה בולטים לרעה בתי הספר בפתח תקוה - ששבעה מהם היו מהצפופים ביותר בישראל - וכך גם מודיעין ותל אביב, עם שישה בתי ספר מכל עיר. גם חולון בולטת לרעה ברשימה עם חמישה בתי ספר צפופים במיוחד. ברחובות יש ארבעה בתי ספר שהיו בין 50 הצפופים בישראל, ובראשון לציון יש שלושה בתי ספר כאלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#