בתקופת סער, פירון ובנט: התקציב לתלמיד דתי עקף את כולם - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חשיפת TheMarker

בתקופת סער, פירון ובנט: התקציב לתלמיד דתי עקף את כולם

הפערים במערכת החינוך בישראל הם הגדולים בעולם המפותח, ושיטת התקצוב של משרד החינוך היא אחד הגורמים המרכזיים לכך ■ התקציב הממוצע לתלמיד בתיכון דתי גבוה ב-22% מבתיכון ממלכתי ■ בתיכונים נמשכת בינתיים האפליה התקציבית שפוגעת בתלמידים המוחלשים ביותר

55תגובות
תלמידי תיכון בתל אביב. שיטת התקצוב של משרד החינוך בתיכונים פוגעת בתלמידים המוחלשים ביותר
ניר כפרי

בתקופת כהונתם של שרי החינוך גדעון סער, שי פירון ונפתלי בנט, בין 2012 ל–2016, הגדיל משרד החינוך את התקציב לתלמידי תיכון דתיים בשיעור החד ביותר מבין שאר המגזרים — והוא הגיע לשיא של 33 אלף שקל לתלמיד בשנה. סכום זה גבוה ב–22% מהתקציב שניתן לתלמידי תיכונים ממלכתיים, וב–67% מהתקציב שניתן לתלמידי תיכון ערבים — כך עולה מנתונים שאסף משרד החינוך. בשנים אלה, גדל תקציב משרד החינוך במיליארדי שקלים. ניתוח של נתוני המשרד מלמד כיצד חולקה תוספת התקציב.

האי־שוויון בתקצוב התלמידים בתיכונים בישראל נחשף ב–2013 בתחקיר TheMarker, ומאז המשיך להתרחב באופן משמעותי בכל שנה, כולל ב–2016 — השנה האחרונה שלגביה יש נתונים זמינים.

עם זאת, לראשונה משרד החינוך התחיל לבחון יישום של תוכנית העדפה תקציבית מתקנת (תקצוב דיפרנציאלי) בתיכונים. אם תוכנית זו תיושם — היא תצמצם בשנים הקרובות בהדרגה את פערי התקצוב. תוכנית דומה, המיושמת בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים מאז 2014, הצליחה לצמצם חלק מהפערים. עד כה הושקעו בתוכנית המיושמת בבתי הספר היסודיים ובחטיבות כ–600 מיליון שקל מתוך תקציב שנתי של כ–1.2 מיליארד שקל — בשיטה שלפיה מועברים תקציבים גבוהים יותר לתלמידים מרקע כלכלי חלש.

כבר ב–2012 נצפו פערים בין תלמידי התיכון במערכת החינוך. מאז, התקציב שניתן לכל תלמיד תיכון דתי — שכבר אז היה גבוה יחסית — עלה ב–27%, יותר מבשאר המגזרים במערכת החינוך, ולכן פערי התקציב גדלו משמעותית. באותה תקופה, התקציב הממוצע לתלמידי תיכון בחינוך הממלכתי עלה ב–19% בלבד והסתכם ב–27 אלף שקל בשנה, ואילו התקציב הממוצע לתלמיד תיכון ערבי עלה באותה תקופה בשיעור דומה (20.5%), וכיום הוא מסתכם ב–20.8 אלף שקל בשנה. תלמידי תיכון ערבים מקבלים את התקציב הנמוך ביותר במערכת החינוך הציבורית כיום. תלמידי התיכונים החרדים אינם לומדים במערכת הציבורית, ומתוקצבים בכ–20 אלף שקל בשנה.

כמתואר

פערי ההישגים במערכת החינוך בישראל הם הגדולים בעולם המפותח, ומהגדולים ב–70 מדינות שנבדקו במבחני פיז"ה. שיטת התקצוב של משרד החינוך היא אחד הגורמים המרכזיים לכך. הפערים בחינוך בישראל עלולים לחזק את הקיטוב בחברה — בין ישראלים שמשתלבים בכלכלה ובתעסוקה המודרנית לכאלה שיוצאים ממערכת החינוך ללא הכלים הדרושים לכך. הם מצביעים על אי־יכולתו של משרד החינוך לעודד מוביליות.

הפערים האלה בולטים בעיקר על רקע מצבם הכלכלי של התלמידים הערבים, שרובם מרקע כלכלי נמוך מאוד (לפי מדד הטיפוח של משרד החינוך לבתי הספר, הבודק את הרקע החברתי־כלכלי הממוצע של התלמידים במוסד לפי השכלת ההורים והכנסתם, ומתחשב גם באזור שבו ממוקם בית הספר), לעומת התלמידים היהודים.

כ–40% מתלמידי התיכון היהודים הם מרקע כלכלי מבוסס במיוחד (אשכול חמישי מתוך חמישה). לעומת זאת, רק 1% מתלמידי התיכון הערבים מגיעים מרקע כלכלי דומה, ו–65% מהם מגיעים מהרקע הכלכלי החלש ביותר (אשכול תחתון מתוך חמישה).

שיטת התקצוב של משרד החינוך בתיכונים פוגעת בתלמידים המוחלשים ביותר בחברה ואינה מאפשרת את קידומם. לפי משרד החינוך, מ–2014 המשרד הקצה לתיכונים הדתיים שעות לימוד נוספות עבור תפילה ותקציב למינוי רבנים לבתי הספר, ולכן תקציבם גדל ב–40 מיליון שקל בשנה.

ככל שהתקציב שמשרד החינוך מעביר לכל תלמיד בבתי הספר התיכונים גבוה יותר, כך ניתן ללמד אותם יותר שעות או על ידי מורים ותיקים ומשכילים יותר, להציע מגמות לימוד יוקרתיות יותר ולספק שירותים טובים יותר כמו מעבדות וספרייה. בתי ספר שאינן מציעים שירותים ומגמות כאלה אינם מקבלים תקצוב נוסף, ועלולים להיתקע במעגל של תקצוב נמוך. שיטת התקצוב הנוכחית בתיכונים מעודדת אי־שוויון מכיוון שהיא מעניקה תקציבים גבוהים יותר לתיכונים שמציעים יותר לתלמידים, ושצוות המורים בהם איכותי יותר.

כמתואר

עם זאת, משרד החינוך אינו האחראי היחידי לפערי התקצוב בין בתי הספר. ככל שהרשות המקומית מבוססת יותר כך היא יכולה להוסיף תקציבים לבתי הספר, מעבר לתקציב של משרד החינוך. בנוסף, הורים ביישובים מבוססים גובים תשלומי הורים המיועדים לשיעורי העשרה ורכישת מחשבים, טאבלטים וציוד לתלמידים, וכך גדלים עוד יותר הפערים בין התלמידים.

תקצוב דיפרנציאלי - רק בקרב יהודים

לפי נתוני משרד החינוך, תלמיד תיכון מהרקע הכלכלי הנמוך ביותר מקבל בממוצע תקציב דומה לזה שמקבל תלמיד מהרקע הכלכלי המבוסס ביותר (כ–24 אלף שקל), ושאר התלמידים, מרקע בינוני, מקבלים תקציבים גבוהים יותר. בשנים האחרונות המצב אפילו החריף: משרד החינוך הגדיל את תקציבי תלמידי התיכון המבוססים ב–22% ואת של התלמידים המוחלשים ב–14% בלבד.

כמתואר

כיום, בשעה שמשרד החינוך בוחן תקצוב דיפרנציאלי בתיכונים, בחלק מהמקרים קיים למעשה תקצוב גבוה יותר ליישובים ולשכונות חלשים, שבהם התלמידים מקבלים תקציבים גבוהים יותר ב–50% מביישובים המבוססים — אך השיטה הזאת עובדת רק בקרב תלמידים יהודים.

תלמיד תיכון ערבי מהרקע החלש ביותר מקבל תקציב נמוך משמעותית מתלמיד יהודי מרקע כלכלי דומה — 21.3 אלף שקל בשנה לערבי, לעומת 35.6 אלף שקל (67% יותר) ליהודי. תלמיד יהודי מרקע בינוני יקבל תקציבים גבוהים ב–35% משל תלמיד ערבי מהרקע החלש ביותר ואף מתלמיד ערבי מרקע כלכלי דומה. כך, אם בוחנים את הממוצע בקרב תלמידים יהודים בלבד — הפערים קטנים באופן משמעותי מאשר אם בוחנים את הממוצע של כל התלמידים, כולל התלמידים ערבים.

שר החינוך, נפתלי בנט, אמר בתגובה: "פרסום נתוני השקיפות של מערכת החינוך הוא צעד נוסף להנגשת המידע לציבור, להורים ולאנשי החינוך במדינה. מערכת החינוך מקדמת בשנים האחרונות רפורמות לאומיות גדולות, ובהן צהרונים, סייעת שנייה בגנים, צמצום מספר התלמידים בכיתה וקידום שיעורי המתמטיקה. אנחנו שוקדים על תוכניות לאומיות נוספות, ובהן תקצוב דיפרנציאלי לתיכונים. אנחנו מכירים את הפערים הקיימים בהם, ובכוונתנו לטפל בזה בדיוק כפי שאנחנו עושים כיום בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים".

בבתי הספר היסודיים הפערים מצטמצמים

גם בבתי הספר היסודיים עדיין קיימים פערים בין המגזרים השונים והעדפה לטובה של התלמידים הדתיים. התקציב שמשרד החינוך מעביר לתלמידי בתי הספר היסודיים הדתיים מסתכם בכ–17.4 אלף שקל בשנה — גבוה ב–18.5% מהתקציב שמועבר לתלמידי בתי הספר היסודיים הממלכתיים (14.6 אלף שקל) וב–4% מזה שמועבר בממוצע לתלמידים הערבים (16.7 אלף שקל).

עם זאת, מ–2014 משרד החינוך ביצע מאמץ כדי להפחית את פערי התקצוב בין התלמידים בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים באמצעות העמקת שיטת התקצוב הדיפרנציאלית הקיימת. בנט המשיך ליישם את התוכנית של קודמו בתפקיד, פירון — והתוצאות ניכרות בנתונים החדשים. הגידול בתקצוב של בתי הספר החלשים היה הגבוה ביותר, ולכן יש צמצום פערים משמעותי בין האוכלוסיות שבא לידי ביטוי גם במגזר הערבי, אם כי עדיין נותרו פערים.

ייתכן שכתוצאה מכך, במבחני המיצ"ב האחרונים, לראשונה אחרי שנים רבות, ניתן היה להבחין במגמה של צמצום פערים מסוים בהישגי התלמידים. לפי משרד החינוך, התוכנית לצמצום פערים תיושם באופן כמעט מלא בשנת הלימודים הקרובה, ובתוך שנתיים הפערים צפויים להיסגר לחלוטין.

בנוסף לתוכנית לתקצוב דיפרנציאלי, גם התוכנית של בנט להפחית את הצפיפות בבתי הספר היסודיים סייעה בעקיפין לצמצום הפערים. התוכנית יושמה באופן דיפרנציאלי וצימצמה את מספר התלמידים בכיתות בעיקר בפריפריה (ל–32 תלמידים, בניגוד לעד 34 תלמידים ביישובים המבוססים). בשל התוכנית, התקציב המחולק לכל כיתה נחלק בין פחות תלמידים.

שר החינוך, נפתלי בנט. "בכוונתנו לטפל בפערים בדיוק כפי שאנחנו עושים כיום בבתי הספר היסודיים ובחטיבות"
אמיל סלמן

"רפורמת התקצוב הדיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים נושאת פרי", אומר מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב. "הנתונים הנוכחיים מצביעים על צמצום פערי התקצוב לטובת התלמידים מרקע מוחלש. תלמידים אלה מקבלים יותר שעות טיפוח ויותר ליווי אישי. לצד תוספת התקציב אנחנו מובילים תוכנית חומש המתמקדת בבתי הספר שבהם קיימים הפערים הלימודיים. גיבשנו לבתי הספר האלה תוכניות עבודה, וצירפנו להם ליווי של אנשי מקצוע. אין לי ספק שכל אלה ייצרו שינוי בתמונת הפערים".

מגמת צמצום פערים - גם בחטיבות הביניים

בהתאם לתוכנית של משרד החינוך, בבתי הספר היסודיים קיימת העדפה תקציבית מתקנת לבתי הספר המוחלשים. לפי הנתונים, התלמידים החלשים ביותר מבחינה כלכלית (מהאשכול התחתון מתוך חמישה) מקבלים את התקציב הגבוה ביותר (17.8 אלף שקל לשנה) — גבוה ב–35% משל התלמידים המבוססים ביותר (13.2 אלף שקל). ב–2012–2016 גם הגידול בתקציב של התלמידים המוחלשים היה חד יותר מלתלמידים המבוססים — 9% לעומת 5%.

בתי הספר הערביים עדיין סובלים מקיפוח תקציבי, גם כשמצבם הכלכלי חמור ודורש השקעה כלכלית נוספת. כך, תלמיד ערבי מרקע חברתי־כלכלי נמוך מאוד קיבל תקציב ממוצע של 17.2 אלף שקל בשנה — נמוך ב–16% משל תלמיד יהודי מרקע דומה.

הנתונים האלה באים לידי ביטוי בחלוקת שעות הלימוד בבתי הספר היסודיים — בעוד שתלמיד ערבי מוחלש קיבל 1.84 שעות לימוד בשבוע (לפי חישוב שבו מספר שעות הלימוד של הכיתה מחולק במספר התלמידים בה), תלמיד יהודי מרקע כלכלי זהה קיבל 2.22 שעות לימוד שבועיות. רוב התלמידים הערבים בבתי הספר היסודיים — 62% — מוגדרים ככאלה שבאו מהרקע החברתי־כלכלי הנמוך ביותר (האשכול התחתון) ואף תלמיד ערבי אינו נמצא באשכול העליון. לעומת זאת, רוב התלמידים היהודים בבתי הספר היסודיים (73%) שייכים לאשכול הגבוה ביותר.

ב–2014–2016, בסיום כהונתו של פירון ובתקופת כהונתו של בנט שהמשיך את יישום התוכנית, הגידול בתקציב לתלמידים הערבים בבתי הספר היסודיים היה חד יותר מלתלמידים יהודים (9% לעומת 5%), ומאז 2012 שיעור הגידול של תקציבי התלמידים בבתי הספר היסודיים הערביים היה גבוה יותר — 22% לעומת 13% בחינוך היהודי, כך שהפערים במגמת צמצום.

גם בחטיבות הביניים ניכרת מגמה של צמצום פערים כתוצאה מהתוכנית שמוביל משרד החינוך בשנים האחרונות, אבל היא אטי תיותר מבבתי הספר היסודיים. בחטיבות, הגידול המשמעותי ביותר בתקציבים בשנים האחרונות היה בעבור התלמידים המוחלשים, אך עדיין קיימים פערי תקצוב בין תלמידים יהודים לערבים ולטובת התלמידים הדתיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם