האוניברסיטאות הישראליות בצניחה: מי בכל זאת הצליחה להישאר בדירוג שנחאי?

האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן נותרו מחוץ לדירוג 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם של מכון שנחאי ■ הטכניון מוביל במקום 93, אך ירד 24 מקומות לעומת השנה הקודמת

ליאור דטל
הטכניון בחיפה
היחיד בין 100 המובילות. הטכניוןצילום: חגי פריד
ליאור דטל

האוניברסיטאות הישראליות נדחקו כמעט לגמרי מרשימת 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם שמפרסמת אוניברסיטת שנחאי. במספר כמה שנים הופיעו האוניברסיטה העברית, הטכניון ומכון ויצמן ברשימת 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם, אך השנה הצליח רק הטכניון להשתחל לרשימה.

הטכניון, המוסד האקדמי המוביל בישראל על פי הרשימה,  דורג במקום 93 - ירידה של 24 מקומות בהשוואה לשנה שעברה (69). האוניברסיטה העברית, שבכמה דירוגים בינלאומיים ניצבת בראש האוניברסיטאות בישראל, נדחקה מרשימת 100 הראשונות ודורגה השנה בקבוצת הדירוג 150-101. רק לפני חמש שנים דורגה העברית במקום 53 בדירוג שנחאי, אך מאז הדירוג שלה בירידה. בשנה שעברה דורגה העברית, שמתמודדת עם קשיים כלכליים משמעותיים, במקום 87.

מכון ויצמן דורג גם הוא בקבוצת הדירוג 150-101 - כפי שדורג מאז 2014. עם זאת, בשנים 2013-2012 הצליח מכון ויצמן להשתחל לרשימת 100 האוניברסיטאות המובילות. אוניברסיטת תל אביב דורגה השנה בקבוצת הדירוג 151-200. אוניברסיטאות בן גוריון ובר אילן מדורגות שתיהן בקבוצת הדירוג 500-400.

דירוג שנחאי הוא אחד משלושת דירוגי האוניברסיטאות המובילים בעולם. הדירוג משקלל כמה מדדים שונים בכל אוניברסיטה, שכוללים את מספר זכויות אנשי הצוות ובוגריה בפרסי נובל ומדליות פילדס, את מספר החוקרים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר בתחומם כפי שהיא נמדדת על ידי ציטוטים של מחקריהם על ידי חוקרים אחרים, ומספר המאמרים המפורסמים בכתבי עת מדעיים מובילים.

אוניברסיטת הרווארד, במארס
מקום ראשון בעולם בפעם ה-15 ברציפות. הרווארדצילום: Steven Senne/אי־פי

במקום הראשון ברשימה של 2017 דורגה אוניברסיטת הרווארד - ששומרת על מקומה בפסגה מאז החל להתפרסם הדירוג ב-2003. במקום השני ניצבת אוניברסיטת סטנפורד ולמקום השלישי הגיעה קיימברידג' הבריטית.

מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר בתגובה לדירוג כי "מדובר בצלצול התראה לממשלת ישראל, שחייבת לשים את המחקר בסדר עדיפות גבוה שכן למחקר האקדמי בישראל יש השפעה דרמטית על כל תחומי החיים במדינה ביניהם הביטחון הכלכלה, טכנולוגיה ועוד. מדובר במרוץ מול שאר מדינות העולם בהן מדינות ששמות נושא זה בראש סדר העדיפויות והתוצאות בהתאם".

ממל"ג נמסר בתגובה: "מאז 2011 חל מהפך בתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה. בשנים אלו התקציב גדל בכ-5 מיליארד שקלים והוא מוערך היום ב-11 מיליארד שקלים. הגידול התקציבי בא לידי ביטוי גם בגידול של מיליארדי שקלים בתקציב אוניברסיטאות המחקר, שהתבטא בשנים קודמות גם בעליות במדדים הבינלאומיים. באשר למדדים אלו, על פי רוב הדירוג מתאפיין מדי שנה בעליות וירידות ועל כן נכון יותר להסתכל על הישגי המוסדות בראייה ארוכת טווח. כמו כן, בשנים הקרובות צפוי גידול מצטבר של 5 מיליארד שקלים נוספים בתקציב ההשכלה הגבוהה. מל"ג וות"ת סומכים ידם על המוסדות שידעו להפיק לקחים ולהיטיב את הביצועים האקדמיים בשנים הבאות".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ