מורה ביום - מלצר בלילה: כמה שנים צריך לעבוד כדי לקבל 13 אלף שקל בחודש? - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מורה ביום - מלצר בלילה: כמה שנים צריך לעבוד כדי לקבל 13 אלף שקל בחודש?

הסכמי השכר שנחתמו עם המורים בעשור האחרון יצרו עובדי דור ב' - המורים הצעירים, ששכרם אינו מגיע אף למחצית מזה של המורים הוותיקים ■ בחישוב לפי שעות העבודה, השכר של המורים המתחילים נשחק בשנים האחרונות

117תגובות
מורה בכתה
דודו בכר

שגיא, מורה צעיר, נאלץ למלצר בסופי שבוע בגלל הכנסתו הנמוכה. בסרטון שעלה כחלק מקמפיין של ארגון המורים להעלאת שכר המורים, אומר שגיא: "לא רציתי לעשות כלום פרט לעבודה בבית הספר, אבל כשראיתי את תלוש השכר שלי ידעתי שאני חייב עוד מקור הכנסה. אני ממלצר בדרך כלל בסופי שבוע. במקום לנוח, לבדוק מבחנים או לפגוש חברים — אני עובד".

שכר המורים הצעירים בישראל נמוך — אבל אחד הגורמים האשמים בכך הוא ארגוני המורים, המייצגים את שגיא, שהיו שותפים ליצירת המציאות הזאת. בשנים האחרונות שכר המורים בישראל עלה מעל השכר הממוצע במשק, אחרי גידול ריאלי של עשרות אחוזים. לפי הערכות, המדינה מקצה מדי שנה כ–10 מיליארד שקל לתוספות השכר שהובטחו למורים בהסכמים שנחתמו עמם בעשור האחרון.

הבעיה היא כי אף ששכרם של המורים הוותיקים עלה משמעותית, וכיום דומה לשכר הממוצע ב–OECD, שכר המורים הצעירים בישראל הוא מהנמוכים במדינות הארגון. בכך ארגוני המורים היו שותפים ליצירה של מעין דור ב' בקרב המורים, הנאלצים להסתפק בשכר נמוך.

השכר עולה
השכר החודשי )ברוטו( של עובדי הוראה, באלפי שקלים

נטישה מהירה בחמש השנים הראשונות

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ב–2003–2014 שכר המורים הוותיקים (בני 45 ומעלה) בתיכונים עלה בכ–53% במונחים נומינליים, ובכ–25% ריאלית (בניכוי האינפלציה). באותה תקופה הגידול הריאלי בשכר הממוצע במשק היה כ–10% בלבד. לעומת זאת, שכר המורים הצעירים (25–34) בתיכונים עלה ריאלית בכ–14% בלבד. שכר המורים הוותיקים עלה עד 2014 ל–15 אלף שקל (ברוטו) בממוצע, ואילו שכר המורים הוותיקים הסתכם בפחות מחצי — כ–7,000 שקל (ברוטו).

בסך הכל, ב–2003–2014 השכר הממוצע של המורים בישראל עלה ב–33% במונחים ריאליים, ל–10,930 שקל בחודש. לפי הערכות, מאז עלה השכר לכ–13 אלף שקל בחודש, והוא נע כיום בין 7,200 שקל בממוצע בעשירון התחתון של השכר ל–21.5 אלף שקל בממוצע בעשירון העליון.

המטרה של ארגוני המורים ושל המדינה לא היתה לפגוע במורים הצעירים, אלא לשפר את השכר של המורים הוותיקים אחרי שנים רבות של עבודה בשכר נמוך במערכת. במגזר הציבורי וגם בתחום ההוראה, תוספת השכר ניתנת בעיקר לפי ותק והכשרות. עם זאת, פערי השכר הניכרים שנוצרו בישראל בין המורים לפי הוותק שלהם חורגים מהמקובל במדינות OECD. שכר המורים המתחילים בישראל הוא הנמוך ביותר לעומת עמיתיהם בשיא הוותק (בבתי ספר יסודיים) בהשוואה למדינות OECD, למעט דרום קוריאה.

משרד החינוך מנסה כבר שנים למשוך צעירים איכותיים למקצוע ההוראה, כדי לשפר את מערכת החינוך, אבל הוא מתקשה לעשות זאת — בין היתר עקב השכר הנמוך של המורים בשנותיהם הראשונות במקצוע. בסופו של דבר, מורים צעירים רבים עוזבים לאחר כמה שנים במערכת, ושיעור העזיבה הגבוה ביותר הוא בחמש השנים הראשונות לעבודה. בשנים אלה, בגילים 24–27, שכרם הממוצע של מורים בתיכון מסתכם ב–5,700 שקל לנשים ו–6,750 שקל לגברים — בעוד שכרם הממוצע של מורים באמצע שנות ה–50 לחייהם מסתכם בכ–16.7 אלף שקל לגברים ו–15.4 אלף שקל לנשים.

ישראל בתחתית הרשימה
השכר השנתי הממוצע של מורים מתחילים כשיעור מהשכר של
מורים בשיא הוותק באותה מדינה )בבתי ספר יסודיים( ב 2014

הבעיה בשכר המורים הצעירים בתיכונים בולטת עוד יותר כשבוחנים את התשלום שניתן להם לפי שעה. לפני החתימה על הסכמי השכר, ארגוני המורים חששו מפגיעה בערך השעה, וטענו כי בסופו של דבר הגידול בשכר לא ידביק את הגידול במספר השעות שיידרשו לעבוד. לפי נתוני הלמ"ס, הבעיה הזאת גולגלה לעבר המורים הצעירים: בשנים שנבדקו (2003–2014), השכר הריאלי לשעת עבודה של המורים הצעירים בתיכונים ירד ב–10% — כלומר, השכר שלהם בחישוב לפי שעה נפגע. לעומת זאת, השכר הריאלי לשעה של המורים הוותיקים עלה ב–11.5%. למעשה, רק השכר של המורים הצעירים נפגע, ובשאר קבוצות הגיל — מ–35 ומעלה — השכר לשעה עלה.

בעקבות הסכמי השכר, שבוע העבודה של מורי התיכונים הוארך ל–40 שעות שבועות. עם זאת, מורים בני 50–54 נדרשים לעבוד רק 38 שעות, ומורים בני 55 ומעלה — 36 שעות בשבוע בלבד. הלמ"ס בדקה את השכר לשעה באמצעות חלוקת ההכנסות השנתיות של המורים במספר שעות העבודה השבועיות שלהם.

ב–2011 נחתם הסכם עוז לתמורה עם ארגון המורים, המייצג את המורים בתיכונים. ההסכם מיושם כיום באופן מלא, ובעקבותיו עלה שכר המורים ב–51% בממוצע עבור תוספת של 26 שעות עבודה שבועיות, מ–24 שעות ל–40. עשר מתוך השעות האלה מיועדות לעבודה בתוך בית הספר, בנושאים שבארגון המורים טענו כי המורים מטפלים בהם בביתם ללא שכר. כתוצאה מההסכם, השכר הממוצע של מורי התיכונים הוא כיום כ–13.5 אלף שקל בחודש (ברוטו).

לפי נתוני הלמ"ס, מאז חתימת ההסכם ב–2011 עד 2014 שכר המורים בתיכונים בכל קבוצות הגיל עלה בכ–20%, אך שכרם של המורים הוותיקים היה גבוה יחסית עוד קודם לכן, בעקבות הסכמי השכר הקודמים. בעקבות ההסכם החדש, שגם בו לא היתה בשורה למורים הצעירים, פערי השכר בין המורים הצעירים לוותיקים התרחבו באופן ניכר — כך ששכר המורים הצעירים המתחילים אינו מגיע אף למחצית משכר המורים לקראת פרישה.

נמוך בתחילת הדרך - גבוה בשיא הוותק
השכר השנתי הממוצע בבתי הספר היסודיים, בדולרים

אין הסכמות על השכר וחלוקתו בתיכונים

בימים אלה, תוקפו של ההסכם מסתיים, וארגון המורים, בראשות רן ארז, מנהל משא ומתן עם האוצר על הסכם השכר החדש למורים. בסוף 2016 חתמה המדינה על הסכם שכר חדש עם הסתדרות המורים, המייצגת את מורי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. ההסתדרות הסכימה לקבל את תוספת השכר בשקלים ולא באחוזים, כך שההסכם צפוי לצמצם את פערי השכר בין המורים הוותיקים לצעירים, ולשפר את תנאי שכרם באופן משמעותי יותר. עם זאת, גובה תוספת השכר וחלוקתו עבור מורי התיכונים עדיין נמצא בדיונים בין משרדי האוצר והחינוך לארגון המורים.

בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, מצבם של המורים הצעירים דומה. ב–2003–2014, שכרם של המורים הוותיקים (בני 45–64) גדל ריאלית ב–33%, בעוד שכרם של המורים הצעירים גדל רק ב–25%. כך, שכרו של מורה בשיא הוותק (גילי 55–64) הסתכם ב–15.2 אלף שקל ב–2014 — גבוה ב–114% משכרם הממוצע של המורים המתחילים, שהיה כ–7,100 שקל בחודש. ב–2003, לפני החתימה על הסכמי השכר החדשים, שכרם של המורים הוותיקים היה גדול ב–100% מזה של המורים המתחילים. באשר לשכר לשעה, זה של המורים הוותיקים עלה בתקופה זו ב–11%, בעוד זה של המורים הצעירים נשחק ב–0.2%.

הפערים מתחדדים כשבודקים את הגידול בשכר של המורים הגברים שהיו קרובים לגיל פרישה בבתי הספר היסודיים (גילי 64–67). באותה תקופה שכרם עלה ב–65% ל–15.2 אלף שקל, בעוד שכרם של המורים הצעירים ביותר (24–27) עלה ב–48% ל–6,200 שקל — פער של 145% לטובת המורים הפורשים. כיום השכר הממוצע של מורה בבתי הספר היסודיים נאמד ב–13 אלף שקל, עם זאת, לפי ההסכם החדש שנחתם מול הסתדרות המורים, שכרם של המורים הצעירים צפוי לעלות בשיעור גבוה יותר מהשכר של המורים הוותיקים.

מורי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, המיוצגים על ידי הסתדרות המורים, חתמו ב–2008 על הסכם אופק חדש. לפי ההסכם, שבוע העבודה שלהם הוארך מ–30 ל–36 שעות שבועיות, בתמורה לתוספת שכר ממוצעת של כ–29%. עלות שני הסכמי השכר עם המורים, ב–2008 וב–2011, הוערכה עם חתימתם בכ–6.5 מיליארד שקל בשנה, אך כיום, בעקבות תוספות ועדכונים במספר המורים, תוספת השכר בהסכמים אלה מוערכת ב–8–10 מיליארד שקל בשנה.

השכר השעתי של המורים הצעירים ירד
השינוי הריאלי בשכר השנתי של עובדי הוראה לשעת עבודה
שבועית, בין 2003 ל 2014

גם במקצוע עם רוב נשי — הן מרוויחות פחות

בנוסף לפערי השכר הגדולים בישראל בין המורים הוותיקים לצעירים, קיימים פערים בין שכרם של גברים ונשים — המהוות רוב במקצוע ההוראה. בלמ"ס מסבירים כי חלק מהפער נובע מכך שמורות עובדות פחות שעות.

בבתי הספר היסודיים בחינוך היהודי, השכר (ברוטו) של מורים בני 24–27 עם תואר ראשון, ללא ותק, היה 6,200 שקל לגברים ב–2014, ו–5,810 שקל לנשים. אחרי כמה שנים, בגיל 28–31, שכרם של הגברים עולה ל–7,200 שקל, ושל הנשים — לכ–6,800 שקל. בגילי 35–39 השכר כבר גבוה בכ–60% מהשכר ההתחלתי — כ-10,000 שקל בחודש לגברים, ו–9,150 שקל לנשים.

השכר של המורים ממשיך לגדול לפי הוותק שלהם ולפי הכשרתם המקצועיות באופן קבוע עד לפרישה לפנסיה. בגיל 50 השכר הממוצע של המורים הגברים נאמד ב–14.6 אלף שקל בחודש ושל המורות ב–14 אלף שקל בחודש, ולקראת פרישה שכרם שני של המינים מסתכם בכ–15 אלף שקל.

בחטיבות הביניים המצב דומה: השכר ההתחלתי של הגברים הוא 6,500 שקל ושל הנשים 5,716 שקל, בתחילת גיל ה–40 הוא כ–12 אלף שקל בחודש, ולקראת פרישה הוא כ–15.5 אלף שקל (נתוני 2014).

הנתונים לגבי שכר המורים בתיכונים עדיין אינם מתייחסים לכל תוספות השכר של המורים שניתנו להם בעקבות הסכם השכר עוז לתמורה, שרק השנה הגיע לפרישה מלאה. לפי הנתונים, ב–2014 השכר ההתחלתי של מורה צעיר ללא ותק בתיכון היה 6,750 עבור גברים, ו–5,750 לנשים. בגילי 32–35 שכר הגברים הגיע ל–9,100 שקל, ושל הנשים לכ–8,100 שקל, ובגילי 36–39 השכר מסתכם בכ–11 אלף שקל לגברים ו–9,900 שקל לנשים.

בתחילת שנות ה–50 לחייהם שכרם של מורים בתיכון הוא כ–16.1 אלף שקל ושל מורות כ–15.5 שקל. השכר הגבוה ביותר של מורים בתיכון ב–2014 היה של קבוצת הגיל 56–63 — כ–16.7 אלף שקל בממוצע בחודש. שכרן של מורות בקבוצת הגיל הזאת היה כ–15.5 אלף שקל בחודש.

השכר-של.png


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#