מדביקים את הפער: הקמת מועצה לגיל הרך אושרה בקריאה שנייה ושלישית - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדביקים את הפער: הקמת מועצה לגיל הרך אושרה בקריאה שנייה ושלישית

המועצה תחל לפעול בתוך 6 חודשים ובראשה יעמוד שר החינוך; אחת ממטרותיה היא לאתר ילדים במצבי סיכון בשלב מוקדם ולסייע לילדים עם מוגבלויות וילדים במצבי עוני

6תגובות
מעון יום של נעמ"ת באשדוד
אילן אסייג

הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקמת מועצה לאומית לגיל הרך בישראל. לפי ההצעה, המועצה תקדם את החינוך לגיל הרך בגילי 6-0 בהתאם לתוכנית אסטרטגית רב שנתית, שתקבע ותתאם את הטיפול בגיל הרך בין משרדי הממשלה.

לפי החוק, המועצה, שתמונה על ידי שר החינוך, תחל לפעול בתוך 6 חודשים, תקדם תוכנית אסטרטגית שתתוקצב מתקציב מיוחד שישוריין לצרכי הגיל הרך ותפקח על יישומה. זאת, בדומה למועצה להשכלה גבוהה, המפקחת על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ומתווה את מדיניותה.

בנוסף, המועצה תאחד את כל התקציבים התוספתיים שיוקצו לגיל הרך בכל שנה מכל משרדי הממשלה, ותקבע את הקצאתם על פי סדר העדיפויות של המועצה, בהתאם לאישור ועדת שרים מיוחדת בממשלה שבה יכהן גם שר האוצר. זאת, כדי להמנע מבזבוז תקציבים, אי ניצולם, והקצאת תקציבים על פי לחצים פוליטיים.

בשנים האחרונות הצביעו מחקרים על הגיל הרך כשלב החשוב ביותר בהתפתחותם של ילדים, ועל קשר הדוק בין איכות החינוך והטיפול בילדים בגיל הרך להצלחה במשך החיים, פיתוח יכולות קוגנטיביות, התפתחות רגשית ושיפור הישגים בעתיד, אך המדינה מזניחה את הטיפול בגיל הרך והיא מפגרת בנושא זה אחרי המדינות המפותחות.

כיום, אין בישראל גוף שמרכז את הטיפול בגיל הרך, ומערכת החינוך לילדים מגיל 3 חודשים עד לגיל 6 מפוצלת בין משרדי הרווחה והחינוך, וסובלת מהיעדר תקציבים ותנאים נמוכים. בגלל מחסור חמור במעונות ובאנשי צוות, רוב הילדים עד גיל 3 לומדים במסגרות פרטיות ולא מפוקחות, וילדי הגנים לומדים בצפיפות הגבוהה ביותר מבין מדינות ה-OECD.

לפי דו"ח שפרסם הארגון לפני כחודש, הטיפול בגיל הרך בישראל מפגר אחרי העולם המערבי, וההשקעה בילדי הגיל הרך במעונות וגם בגני הילדים נמוכה במיוחד ביחס לשאר מדינות הארגון. זאת, למרות ששיעור הילודה בישראל הוא הגבוה ביותר מבין כל מדינות הארגון, ואפילו גבוה עוד יותר מבערב הסעודית.

ח"כ מנואל טרכטנברג
דוברות הכנסת

"החוק הוא השינוי החברתי שאליו כיוונה המחאת החברתית"

הצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) ואלי אלאלוף (כולנו), יחד עם חברי הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, יעקב מרגי (ש"ס), יפעת שאשא-ביטון (כולנו) ודוד אמסלם (ליכוד). שר החינוך, נפתלי בנט, ושר הרווחה, חיים כץ, תמכו בהצעה.

החוק קובע כי המועצה תמונה על ידי שר החינוך, שיכהן גם כיושב הראש שלה, ו-22 חברים נוספים שיכהנו בה בהתנדבות ויכללו מומחים לגיל הרך, נציגי מוסדות להכשרת מורים, נציגי משרדי הממשלה הרלוונטים, נציגי רשויות מקומיות, נציגי הורים ונציגי ציבור נוספים.

תפקיד המועצה יהיה לקדם את הטיפול בגיל הרך בישראל על כל היבטיו, והיא תכין תוכנית לאומית רב שנתית שתתייחס לצרכים שונים של הורים וילדים. בנוסף, המועצה תתאם בין משרד הרווחה האחראי על חינוך הגיל הרך בגילי 3-0, משרד החינוך האחראי על חינוך תלמידי הגן בגילי 6-3 והרשויות המקומיות. אחת ממטרותיה היא לאתר ילדים במצבי סיכון בשלב מוקדם, עיכוב בהתפתחות של תינוקות ופעוטות, קשיים בתפקוד ההורים ותיאום בין משרדים, כדי לסייע לילדים עם מוגבלויות וילדים במצבי עוני.

המחאה החברתית, קיץ 2011
ניר כפרי

"כיום הורים לילדים בגיל הרך נתקלים בקשיים רבים בכל הקשור לטיפול בילדיהם וסיוע בצרכים שונים", אמר טרכטנברג ל-TheMarker. "המועצה תקבע סטנדרטים ונהלים אחידים לטיפול בילדים על ידי כל הגופים - מהמעונות והגנים ועד המרכזים להתפתחות הילד, תדאג לתיאום בין הגופים ותציב את הילד במרכז, במקום שהרשויות השונות יטרטרו את ההורים מצד לצד". 

בדבריו במליאת הכנסת, אמר טרכטנברג כי "החוק הוא השינוי החברתי הגדול שאליו כיוונה מחאת קיץ 2011, כי כל שינוי מתחיל ועובר דרך השקעה מערכתית מסיבית בגיל הרך. זהו השלב שבו נקבעות היכולות של האדם, ועל כן גם הפערים העתידיים או שוויון ההזדמנויות". טרכטנברג הקדיש את החוק לזכרה של חוקרת החינוך, פרופ׳ פנינה קליין, שפעלה לקידום איכות הטיפול בילדים בגיל הרך.

אחד מהסעיפים המשמעותיים בחוק קובע כי המועצה תדרש גם לגבש המלצות לגבי היקף ההכשרה המקצועית, הניסיון ואיכות כוח האדם של העוסקים במקצועות הגיל הרך,  דוגמת מטפלים, גננים וסייעות. בנוסף, היא תקים מרכז מידע ומחקר בתחום הגיל הרך שיירכז את כל המידע והמחקרים הרלוונטים לנושא.

לפי החוק, התוכנית הרב שנתית שהמועצה תקדם תיושם במשך 3 שנים לפחות. היא תוגש לוועדת שרים לענייני הגיל הרך, שתדון בה כדי לאשר אותה בממשלה, והיא תתוקצב מתקציבי מיוחדים של משרדי החינוך והרווחה, שיופנו למטרה זאת מראש, כאשר חברי המועצה יפקחו על יישומה.

אלאלוף אמר כי "החוק אמור לשנות את היחס של המדינה לגיל הרך ולהעמיד את המשאבים הנדרשים".

ח"כ אלי אלאלוף
דוברות הכנסת

פרופ' רבקה לזובסקי, יו"ר ויצו העולמית, המפעילה 180 מעונות יום ברחבי הארץ, אמרה כי "זהו יום בשורה למאות אלפי משפחות בישראל, שנאלצו עד היום להתמודד לבדן עם מצוקת חינוך ילדיהן הקטנים. החינוך בגיל הרך סובל מאז ומעולם מהזנחה ומהיעדר מדיניות כוללת, והקמתה של רשות לאומית היא צעד דרמטי בדרך להסדרת התחום וליישום מדיניות לאומית הנדרשת כל כך".

מחדל המעונות

לפני חמש שנים, בעקבות המחאה החברתית, הממשלה הקצתה מיליארד שקל להקמת עשרות מעונות יום חדשים לקליטת עשרות אלפי ילדים ילדים בגילי 3-0, כדי להקל על הוריהם ולהבטיח את איכות הטיפול בילדיהם.

עד ליולי 2016 הצליחה הממשלה לפתוח 16 מעונות חדשים בלבד, שבהם מטופלים 1,200 ילדים - פחות מ-5% מהיעד שהגדירה הממשלה. כך עולה מסקירה של המרכז להעצמת האזרח, מרכז הפועל לקידום יכולת הביצוע של הממשלה, על יישום המדיניות הממשלתית לטיפול בגיל הרך.

הדו"ח של המרכז מצביע על "מחדל מתמשך במימוש החלטות הממשלה ועל כשל בכל אחד ממרכיביה". לפי הדו"ח, "במבחן התוצאה לא חל שינוי של ממש בתמונה העגומה של היצע מעונות היום בישראל, והממשלה עודנה רחוקה מהיעדים שהציבה לעצמה כבר ב-2012. כשל זה צורם במיוחד לנוכח משאבי התקציב הגדולים שהוקצו לטובת הטיפול במעונות, שלא תורגמו למימוש במציאות".

פנינה קליין
מוטי מילרוד

במשך שנים רבות הורים לפעוטות בישראל סובלים ממחסור חמור במסגרות מפוקחות ומסובסדות על ידי המדינה לטיפול בילדיהם, שפוגע ביכולתם להשתלב בשוק התעסוקה, פוגע בהם כלכלית ומאלץ אותם להישאר עם הילדים בבית או להעביר אותם למסגרות פרטיות, שאיכותן אינה מפוקחת על ידי המדינה. בישראל יש כ-600 אלף ילדים עד גיל 3, אך רק 23% נמצאים במעונות יום ומשפחתונים המפוקחים והמסובסדים, כמו למשל של ויצו ונעמת, כששאר הילדים נמצאים בבית או במסגרות פרטיות שהבטיחות, איכות אנשי הצוות בהם, המזון והטיפול בפעוטות אינם מפוקחים.

בעקבות המצב ב-2012, אישרה הממשלה את המלצות ועדת טרכטנברג, והחליטה להגדיל את היצע מעונות היום עד 2017, כדי לקלוט 30 אלף ילדים נוספים. תקציב הבינוי, שאושר על ידי משרד האוצר והועבר למשרד הכלכלה שטיפל אז בגיל הרך, הסתכם במיליארד שקל. בנוסף, הממשלה אישרה תקציב שנתי של כ-445 מיליון שקל לסבסוד הילדים החדשים במעונות.

עם זאת, עד היום, חצי שנה לאחר פקיעת תאריך היעד של הממשלה, התוכנית עדיין לא יושמה במלואה. נכון לאמצע 2016, נבנו 16 מעונות יום שבהם מטופלים 1,200 ילדים. עם זאת, בסקירה נכתב כי מאז 2016 משרד הרווחה הכיר ב-88 מעונות יום נוספים, אך לא ידוע אם הם אכן פועלים היום.

בדו"ח המרכז להעצמת האזרח נכתב כי "שש שנים לאחר המחאה החברתית, לא ניתן מענה משמעותי לפעוטות בגילי 3-0, והדרישה הציבורית נותרה ללא מענה. לנקודה זו משקל משמעותי בכל הקשור ליחסים בין האזרחים לבין מוסדות המדינה, שיש בה כדי לשחוק עוד יותר את מידת האמון הציבורי בהליכי קבלת ההחלטות וביצוען".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#