המוסר הפגום של נפתלי בנט: כך מונה אסא כשר לניסוח הקוד האתי לאקדמיה - חינוך - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המוסר הפגום של נפתלי בנט: כך מונה אסא כשר לניסוח הקוד האתי לאקדמיה

פרופ' אסא כשר אמנם ביצע את התפקיד בהתנדבות — אבל מקורות במערכת מביעים ספק בנוגע לסמכותו של שר החינוך, המכהן גם כיו"ר המל"ג, למנות את כשר לתפקיד מלכתחילה, ומותחים ביקורת על היעדר דיון מקדים כנהוג במקרים כאלה

40תגובות
פרופ' אסא כשר
תומר אפלבאום

פרופ' אסא כשר, שניסח את הקוד האתי השנוי במחלוקת למוסדות ההשכלה הגבוהה, מונה לתפקיד על ידי שר החינוך, נפתלי בנט, באופן אישי — ללא מכרז או הליך ציבורי של בחירת מועמדים, ובלי שהמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) דנה במינויו או ברעיון ניסוח הקוד.

גורמים במערכת ההשכלה הגבוהה הביעו ספק בסמכותו של בנט למנות את כשר לתפקיד מלכתחילה, מאחר שחוק המל"ג, המסמיך אותו לתפקיד יו"ר המל"ג, אינו מעניק לו סמכויות למינוי מומחים מטעמה. כשר ביצע את התפקיד בהתנדבות. חוק חובת המכרזים אמנם קובע כי על מוסדות ההשכלה הגבוהה להעדיף התקשרות במכרזים — אבל הוא מאפשר התקשרויות ללא מכרז כשלא ניתנת תמורה. בתקופה שבה ניסח כשר את הקוד, המל"ג הקצתה לו מקום עבודה במשרדיה.

מהמל"ג נמסר כי מכיוון שכשר התבקש על ידי בנט לספק חוות דעת ללא תמורה, ולא מונה לתפקיד רשמי, לא היה צורך במכרז.

במערכת ההשכלה הגבוהה מתחו ביקורת גם על אופן בחירתו של כשר ועל ניסוח הקוד — ללא דיונים מקדימים במועצה ובלי שנבחר באופן מסודר. במקרים אחרים, המל"ג בחנה נושאים מורכבים באמצעות ועדות שהקימה או באמצעות פניות לכמה מומחים.

ואולם הפעם פירסמה המל"ג בינואר הודעה לציבור בעיתונות ובאתר האינטרנט שלה, שבה הודיעה כי כשר 'מונה' על ידי בנט "להגיש למל"ג המלצות בדבר עקרונות וכללים של קוד אתי להתנהלות ראויה בכל תחומי הפעילות במסגרת המוסדות להשכלה גבוה, בממשקים שבין פעילות אקדמית לפעילות פוליטית".

רק לאחר מינויו של כשר לתפקיד פתחה המועצה בהליך של דיון ציבורי בנושא הקוד האתי, באמצעות הזמנה לציבור להביע עמדה. עם זאת, המועצה איפשרה לכשר להחליט את מי לזמן להשמיע את עמדתו בנוגע לניסוח הקוד.

נפתלי בנט
אוליבייה פיטוסי

"מדובר בתקדים"

הבחירה בכשר דומה לבחירה של אנשי ציבור לראשי ועדות על ידי משרדי הממשלה, למשל הוועדה למלחמה בעוני בראשות אלי אלאלוף. ואולם במקרים אלה מדובר בוועדות שבהן התקיים דיון ציבורי ארוך בהשתתפות מומחים.

במקרים הנוגעים לכלל המערכת, וגם במקרים הנוגעים למוסדות בודדים, המל"ג מעדיפה למנות ועדות מטעמה, המורכבות מנציגים ומומחים שונים. כך למשל, ב–2013 היא הקימה ועדה לבחינת מבנה המשילות של מערכת ההשכלה הגבוהה.

כמו כן, ב–2010, כששר החינוך דאז, גדעון סער, ביקש לנסח החלטה העוסקת בדעות פוליטיות במערכת ההשכלה הגבוהה, קיימה המל"ג ארבע ישיבות בנושא ולבסוף מינתה צוות שפעל בנושא וניסח החלטה, שהוצגה בפני מליאת המועצה לפני שהופצה בקרב האוניברסיטאות.

ההחלטה קבעה כי "החופש האקדמי הוא ערך יסוד בהשכלה ובמחקר", וכי "יש לדחות כל ניסיון לפוליטיזציה של האקדמיה". כמו כן, לפי ההחלטה, "יש למנוע מצב שבו סטודנטים או מרצים יסבלו מדחייה, השתקה, הדרה או אפליה לנוכח מאפיינים או השקפותיהם האישיות ובכלל זה עמדותיהם הפוליטית". אז הוחלט גם שדעות של מרצים לא יהוו שיקול דעת בעת מינויים או קידומם.

ההחלטה, שהתקבלה לאחר שסער הציף תלונות של סטודנטים על כך שנפגעו בעקבות השמעת דעותיהם הימניות, קבעה כי האחריות על אכיפתה תהיה של מוסדות ההשכלה הגבוהה, וכי עליהם לדאוג גם "לחשיפתם של הסטודנטים למבט מקיף ככל שניתן על מגוון המידע והטיעונים הרלוונטיים בתחומי הידע שהם רוכשים במהלך לימודיהם".

לפני הנוהג, המל"ג פונה למומחים מטעמה, המספקים חוות דעת במקרים שונים בתשלום סמלי וללא מכרז, אבל במקרים שבהם הנושא מורכב, וקיימים בו כמה מומחים, היא מעדיפה לא להסתפק במומחה בודד. לעתים, המועצה דואגת לשלוש חוות דעת שונות לפני קבלת החלטה מטעמה גם בנושאים הנוגעים למוסדות מעטים ולא לכל המוסדות האקדמיים בישראל.

ואולם במקרה של בנט וכשר המועצה להשכלה גבוהה אף לא קיימה דיון מקדים בנושא — היא לא דנה בהצעה לכתוב קוד אתי או בהצעה למנות את כשר לתפקיד, ודיון במועצה יתקיים רק לאחר שעבודתו של כשר הסתיימה.

תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, העוסק בממשל ומינהל ציבורי, אומר כי "מבחינה מקצועית תהליך כתיבת הקוד האתי לאקדמיה נראה לא רציני. עבודת המטה והתכנון בנושא כל כך חשוב — לא התקיימה. אם הממשלה רוצה לנסח קוד אתי, היא יכולה לעשות את זה כמו שצריך. יש לה את כל הכלים לכך".

לוטן מצביע על כתיבת הקוד האתי לשירות המדינה, בהובלת נציבות שירות המדינה. העבודה בוצעה בתהליך ארוך טווח, בהחלטת ועדה מקצועית, אישור הממשלה, ועל ידי צוות שפעל שנה. הצוות ערך ישיבות ציבוריות ושקופות בשיתוף הציבור.

מקור במערכת הוסיף כי "מדובר בתקדים. במקרה כזה היה עדיף למנות צוות או ועדה שתדון בהיבטים שונים של הנושא. יש תחושה של מחטף ושל הנחתת הוראות מלמעלה, במקום לנסח אותן בדיון ציבורי".

המל"ג רשאית כאמור לפנות למומחים לבחינת נושאים שונים ללא מכרז. מעבר לכך, ייתכן כי אם היה נערך מכרז, כשר היה זוכה בו, לאור ניסיונו בכתיבת קודים אתיים. כשר ידוע כמנסח הקוד האתי של צה"ל, ואולם הקוד שניסח הוחלף על ידי צה"ל בראשית שנות ה–2000, בקוד אתי חדש — רוח צה"ל — שנכתב על ידי ועדת מומחים בשיתוף קצינים בכירים.

כך או כך, בישראל יש מומחים נוספים הפועלים בתחום ובהם מחברי הקוד האתי החדש של צה"ל — פרופ' משה הלברטל, פרופ' דני סטטמן, פרופ' אבי שגיא, פרופ' שאול סמילנסקי, ופרופ' נעם זהר — ומומחים בולטים נוספים כמו פרופ' יצחק בן בנבג'י מאוניברסיטת תל אביב. ייתכן כי אלה היו מציעים מסמך שונה. גופים רבים במגזר הציבורי והפרטי מבקשים בשנים האחרונות לקדם עקרונות אתיים או חברתיים לפעילותם ובוחרים במומחים שיעשו זאת עבורם בתשלום.

"ההמלצות של כשר יידונו במל"ג"

האוניברסיטה העברית. החלטת המל"ג מ– 2010 קבעה כי "יש לדחות כל ניסיון לפוליטיזציה של האקדמיה"
אמיל סלמן/ג'יני

הקוד האתי שניסח כשר עבור האוניברסיטאות, שפורסם בסוף השבוע, עורר התנגדות עזה באקדמיה וביקורת על תוכנו. ראשי האוניברסיטאות הודיעו השבוע כי הם מתנגדים בתוקף לקוד האתי, וכי "רבים מסעיפיו עוסקים באופי כלל הפעילות האקדמית בתחומי המחקר וההוראה. בכך הופך הקוד לאוסף של כללים מוכתבים שלטונית על מכלול הפעילויות האקדמיות של חברי הסגל האקדמי בישראל". התאחדות הסטודנטים הודיעה כי תשבית את לימודים, אם הקוד במתכונתו הנוכחית יאושר.

במערכת ההשכלה הגבוהה הביעו ספק לגבי סמכותה ויכולתה של המל"ג לאכוף את הכללים של כשר, אם יאושרו. לפי החוק, המל"ג אמורה לעסוק בהכרה אקדמית במוסדות ובחוגים, בעוד הוועדה לתכנון ותקצוב, הפועלת במסגרתה, אחראית על תקצוב המוסדות ופיקוח על השימוש בתקציב.

מהמל"ג נמסר: "שר החינוך פנה לכשר בבקשה לקבל את חוות דעתו בנושא הנמצא בתחום מומחיותו, הכנת מסמך קוד אתי שיובא לדיון בפני מליאת המל"ג. כשר הסכים, בהתנדבות מלאה ובלי שהיה זכאי לכל תמורה בגין כך. לפיכך, ומאחר שאין מדובר ברכישת שירותים, הפנייה לכשר אינה חייבת בעריכת מכרז. בנוסף, מכיוון שכשר מונה באופן ישיר על ידי שר החינוך ויו"ר המל"ג, המלצותיו יידונו במליאת המל"ג באחד מדיוניה הקרובים, והמליאה היא שתקבע אם לאמץ את המלצותיו — דבר שצוין מפורשות בכתב המינוי שניתן לו על ידי השר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם