חינוך חינם? ההורים משלמים עד 4.3 מיליארד שקל בשנה - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חינוך חינם? ההורים משלמים עד 4.3 מיליארד שקל בשנה

כ-15-5% מהתשלומים מכסים חובות של הורים אחרים - שלא משלמים מסיבות כלכליות או אידאולוגיות ■ יו"ר ועדת החינוך בכנסת מקדם רפורמה שתטיל את תשלומי ההורים כמס על כלל האזרחים במסגרת התשלומים לביטוח הלאומי

44תגובות
תיכון
מיכל פתאל

התשלומים השנתיים של הורים לבתי הספר ולגני הילדים, מסתכמים בעד 4.3 מיליארד שקל בשנה - כך עולה מאומדן עדכני של משרד החינוך שפורסם במסגרת סקירה של מכון המחקר והמידע של הכנסת.

המסמך פורסם לבקשתו של יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), המקדם מהלך לרפורמה בתשלומי ההורים, להפחתתם ואף לביטולם. מרגי קיים כמה ישיבות בנושא, שבהן נבחנה האפשרות שעלתה בעבר בהצעות חוק, להטיל את תשלומי ההורים כמס על כלל האזרחים במסגרת הביטוח הלאומי, ובהתאם לגובה משכורתם. במידה שהמהלך יצא לפועל, בתי הספר יפסיקו לגבות את תשלומי ההורים, והעובדים יממנו אותם כחלק מהתשלום החודשי לביטוח הלאומי, ובהתאם למידת ההשתכרות שלהם.

נתונים כתבה

הורים לתלמידים במערכת החינוך משלמים מדי שנה מאות ואף אלפי שקלים למוסדות החינוך בהם לומדים ילדיהם, כאשר התשלומים הולכים וגדלים בכיתות הגבוהות. בעבר, מצא משרד החינוך כי חלק גדול מהתשלומים נגבים בניגוד לחוק, מעבר לסכומים שאושרו על ידיו.

כיום, לפי חוק לימוד חובה, תשלום החובה היחיד שעל ההורים לשלם לבתי הספר והגנים הוא תשלום עבור ביטוח תאונות, בשווי 50 שקל בשנה. עם זאת, משרד החינוך מאפשר לבתי הספר לגבות תשלומי רשות עבור מסיבות סיום, השאלת ספרי לימוד וטיולים. אלו מגיעים לעד 266 שקל בגני הילדים, 917 שקל בחינוך היסודי, כ-1,200 שקל בחטיבות הביניים וכ-1,400 שקל בתיכונים. עם זאת, בתי הספר רשאים לגבות סכומים נוספים עבור שיעורי העשרה ותגבור באלפי שקלים בשנה מההורים. בנוסף, חלק מהם דורשים מההורים תשלומים נוספים מעבר לאלה שאושרו על ידי משרד החינוך.

נתונים כתבה

בנובמבר האחרון נחשף ב-TheMarker כי הורים לתלמידים בבתי ספר רבים בישראל משלמים מדי שנה בין עשרות למאות שקלים עבור מימון פעילויות וצרכים שונים, אך מדיווחים שהגיעו לידי TheMarker מתברר כי סכומים אלה משמשים פעמים רבות - ללא ידיעת ההורים המשלמים - לכיסוי חובות של הורים אחרים, שמסרבים לשלם מסיבות אידיאולוגיות או כלכליות, ולא למימון הפעילות עבור ילדיהם. לפי מקורות הבקיאים בנושא, כ-15-5% מהתשלומים מכסים חובות של הורים אחרים - שלא שילמו מסיבות מגוונות. זאת משום שמשרד החינוך לא קבע מדיניות ברורה לטיפול בסוגיית סרבני התשלום.

לפי משרד החינוך, העלות המרבית של תשלומי ההורים (הכוללים את תשלומי החובה והרשות) מסתכמת בעד 1.62 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, העלות בפועל גבוהה יותר, כי בתי ספר רשאים לגבות תשלומים גם על שיעורי העשרה ו"רכישת שירותים" נוספים, ולפי המשרד רק אלה מסתכמים בעד כ-3 מיליארד שקל בשנה. כך שבסך הכל האומדן המרבי של משרד החינוך עומד על כ-4.3 מיליארד שקל בשנה. 

גם במרכז המחקר והמידע ערכו אומדנים בניסיון להעריך את העלות הכוללת של תשלומי ההורים, ולפי חישובים אלה הם היו נמוכים יותר. לפי אומדן שערך מרכז המחקר והמידע, בסך הכל ההורים שילמו בשנת הלימודים הנוכחית כ-1.54 מיליארד שקל במסגרת תשלומי ההורים לתלמידים בגני הילדים ועד לסיום י"ב, כולל תשלומי החובה והרשות, אך ללא שיעורי ההעשרה שעלותם גבוהה בהרבה. עם זאת, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטקה, ההורים מעבירים כספים נוספים למוסדות החינוך, שמסתכמים ב-3.9 מיליארד שקל בשנה (לפי נתוני 2014). בנוסף, מנתוני הלמ"ס עולה כי ההורים משלמים מדי שנה כ-23.8 מיליארד שקל עבור רכישת שירותי חינוך, הכוללים את תשלומי ההורים, ספרי לימוד, חוגים ושיעורים פרטיים.

לפי סימולציות שערכו במרכז, במידה שההצעה להשית את תשלומי ההורים על כלל העובדים כחלק מתשלום הביטוח הלאומי תתקבל, ההפרשה לביטוח לאומי של שכיר המשתכר שכר ממוצע (כ-10,500 שקל בחודש) תגדל ב-28 שקל לחודש, ועובד המשתכר פי שניים מהשכר הממוצע ישלם 78 שקל בחודש עבור תשלומי ההורים. בקרב עצמאים, עצמאי המשתכר שכר הממוצע יעביר 23.7 שקל עבור תשלומי הורים ואילו ההפרשה של עובד המשתכר עד לגובה שכר המינימום תעמוד על כ-0.7 שקלים נוספים. זאת, במידה שתוספת הגבייה לביטוח הלאומי תחול גם על עובדים שאין להם ילדים במערכת החינוך. עם זאת האומדן הזה מתייחס רק לגביית תשלומי החובה והרשות, שהוערכו בכ-1.5 מיליארד שקל, ולא את מימון תשלומי שיעורי ההעשרה שהוערכו על ידי משרד החינוך בכ-3 מיליארד שקל בשנה. לפי הסימולציה שערכו במרכז, תוספת גבייה של 1.5 מיליארד שקל בגין שירותי חינוך תבוא לידי ביטוי בתוספת של 3.56% מכלל הכספים הנגבים על ידי המוסד לביטוח לאומי.

כיתה בתיכון
ניר כפרי

המוסד הלאומי מתנגד להצעה

ועדת החינוך של הכנסת הכריזה כבר בשנה שעברה על כך שתפעל להפחית את תשלומי ההורים או לבטל את הגבייה שלהם על ידי בתי הספר על ידי העברת האחריות לגורם אחר, כמו הביטוח הלאומי. עם זאת, הביטוח הלאומי מסר למרכז המידע והמחקר של הכנסת כי הוא "אינו רואה את ייעדו כגובה מסים אלא כמוסד ביטוחים", וכי הוא מתנגד להוגדלת תשלום דמי הביטוח הלאומי כדי לממן את תשלחומי ההורים. "המוד לביטוח הלאומי מעלה את הצורך להבחין בין גביית דמי סל שירותים נוספים בחינוך לבין גביית דמי הביטוח הלאומי, שנגבים במתכונת ביטוחית במסגרת מנגנון הענקת קצבאות, ואינם דומים לכספים הנגבים כמס או תשלום נוסף", נכתב במסמך של המרכז.

גם משרד החינוך הבהיר בפני המרכז כי קיימות בעיות בהצעה הנוכחית מאחר והיא לא תכלול את התשלומים על שיעורי ההעשרה ותמנע גמישות ממוסדות החינוך.

25 שנים של ניסיונות לבטל את תשלומי ההורים

כבר לפני 25 שנה ועדה שמונתה על ידי משרד החינוך המליצה לבטל את תשלומי ההורים בטענה שאינם שוויונים, מכבידים על ההורים, ויוצרים פערים במערכת החינוך. ההמלצה לא יושמה עד היום, ונטל התשלומים על ההורים גדל מאז באופן משמעותי.

הוועדה הוקמה בתחילת שנות ה-90 ונקראה "המועצה הציבורית המייעצת לנושא תשלומי ההורים". ב-92 היא הגישה לשר החינוך דאז, זבולון המר, המלצה לבטל את גביית תשלומי ההורים על ידי מוסדות החינוך ולממנם באמצעי גבייה אחר על ידי מס אחיד שייגבה מכלל אזרחי המדינה, ויהיה תלוי בגובה ההכנסה.

הוועדה מנתה את הכשלים שקיימים גם היום בגביית תשלומי ההורים, כמו למשל העדר התחשבות בהכנסות ההורים, העדר פיקוח ומנגנון גבייה, וגבייה עודפת מההורים. בנוסף, בחלק מהמקרים בתי ספר משתמשים בתשלומי הורים גבוהים כאמצעי נסתר לסינון תלמידים משכבות חלשות. הוועדה הציעה להגדיל את תשלומי הביטוח הלאומי, או לגבותם על ידי תוספת לארנונה ברשויות המקומיות, או לחלופין לגבות היטל מיוחד שייגבה על ידי הרשויות המקומיות - ובכל מקרה לאסור על בתי הספר לגבות את תשלומי ההורים.

גם חברי ועדת דו"ח דברת שהוגש לממשלה ב-2005, הגיעו למסקנה שיש להגביל את גביית תשלומי ההורים, והציעו לבטל את התשלומים על שעות לימוד נוספת ולהעביר את גביית התשלומים מבתי הספר לגופים אחרים שבסוף לא הוקמו. ב-2007 הציעה שרת החינוך דאז, יולי תמיר, מתווה חדש לגביית תשלומי הורים באמצעות אגרה מיוחדת שתתתחשב במצבם הכלכלי של ההורים - אך לבסוף התוכנית לא יצאה לפועל. בשני העשורים האחרונים הוגשו גם הצעות חוק לכנסת בנושא שלא אושרו.

ב-2012 הציגה הממשלה בשורה בנושא תשלומי ההורים, לאחר שהחליטה לאמץ את המלצות דו"ח ועדת טרכטנברג ולסבסד את תשלומי ההורים מתקציב משרד החינוך. עם זאת, ב-2013 שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, החליט לבטל את המהלך.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#