דירוג התיכונים: מי מוביל בת"א, ירושלים, חיפה - ומי החלשים? - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ניתוח TheMarker

דירוג התיכונים: מי מוביל בת"א, ירושלים, חיפה - ומי החלשים?

נתוני ההישגים של התיכונים בישראל מגלים: בבתי ספר שבהם לומדות אוכלוסיות מבוססות, שיעור הזכאות לתעודת בגרות הוא 80% - כמעט כפול מבבתי הספר החלשים ביותר ■ מיהם התיכונים בעלי ההישגים הגבוהים והנמוכים ביותר ב-16 רשויות מקומיות?

30תגובות
תיכון שבח מופת בת"א
גוגל סטריט ויו

משרד החינוך נוקט כבר עשרות שנים מדיניות של אינטגרציה לשילוב תלמידים מרקע כלכלי שונה בבתי הספר, במטרה להעניק לכל תלמיד הזדמנות שווה. ואולם נתוני משרד החינוך שנחשפו בשבוע שעבר ב–TheMarker על הישגי התיכונים בישראל מגלים כי קיימת אחידות ברמה הכלכלית של התלמידים בבתי הספר המצטיינים.

כך, מרבית התלמידים המבוססים מצליחים להתברג לתיכונים החזקים, גם אם הם מתגוררים ביישובים ממעמד כלכלי נמוך. לעומתם, רבים מהתלמידים המוחלשים מוצאים עצמם בבתי ספר שבהם הסיכוי להגיע לתעודת בגרות נמוך, או שהם מנותבים לבתי ספר מקצועיים.

עד לאחרונה סירב משרד החינוך לחשוף נתונים שיאפשרו לערוך השוואה בין הישגי התיכונים בכל המדינה, למרות בקשות רבות שהועברו אליו בנושא. אך באחרונה העביר משרד החינוך את הנתונים על ההישגים של כל התיכונים בישראל ועל המעמד הכלכלי של התלמידים בכל תיכון לבכירים במערכת ולראשי הרשויות המקומיות במדינה — כדי שאלה יקבלו תמונה מקיפה על איכות התיכונים שבאחריותם, במטרה לשפר את איכות הלימודים בבתי הספר.

חשיפת הנתונים עשויה לאלץ את הרשויות המקומיות ואת משרדי האוצר והחינוך להתייחס פעם נוספת לשיטת התקצוב של התיכונים בישראל, שאינה מעודדת אפליה מתקנת. הנתונים גם מעלים סימני שאלה על מדיניות משרד החינוך, ועל אחריות ההורים ומנהלי בתי הספר לפערי הענק בהישגים החינוכיים בישראל, וכתוצאה מכך, לפערים בחברה בכלל.

בדיקה של שיעור הזכאות לבגרות ושל שיעור התלמידים המצטיינים בכמה ערים גדולות בישראל ב–2015, מגלה כי רק בתי ספר מעטים המיועדים לאוכלוסייה המוחלשת מצליחים להגיע להישגים גבוהים. ככל שציבור התלמידים בבית ספר מסוים מוגדר על ידי משרד החינוך כבעל רקע כלכלי־חברתי גבוה יותר— כך גם שיעור הזכאות לבגרות ושיעור המצטיינים גבוה יותר.

בתיכונים שבהם לומדים תלמידים מהשכבות הכלכליות המבוססות, השיעור הממוצע של הזכאות לתעודת בגרות היה הגבוה ביותר — 82.2% מהתיכונים, כאשר שיעור התלמידים שהצטיינו במבחני הבגרות היה 13%.

לעומתם, בבתי הספר שבהם תלמידים הוגדרו על ידי משרד החינוך כתלמידים ממעמד כלכלי נמוך ביותר, שיעור הזכאות הבגרות הממוצע היה 43.5% מהתיכונים — נמוך כמעט בחצי משיעור הזכאות של התיכונים עם התלמידים המבוססים. השיעור הממוצע של התלמידים המצטיינים בבתי ספר אלה היה 1.7% בלבד.

משרד החינוך דירג את הרמה הכלכלית של התלמידים בבתי הספר לפי חמישונים, כאשר 1 מייצג את התלמידים מהרמה הכלכלית הגבוהה ביותר ו–5 מייצג את הרמה הכלכלית הנמוכה ביותר. בבדיקה מדגמית של בתי הספר המצהירים על עצמם כמקצועיים, מגלה כי הרמה הכלכלית הממוצעת של התלמידים הלומדים בהם היא 4.5 — כלומר, מהנמוכים בקרב תלמידי התיכון.

דירוג התיכונים
דה מרקר

תיכונים חלשים כוללים גם כאלה הקולטים תלמידים שנשרו מתיכונים מוצלחים יותר, ולעתים גם אוכלוסייה מרקע כלכלי קשה במיוחד. מסגרות אלה לא תמיד יאפשרו להם לסיים תיכון עם תעודת בגרות מלאה, אך משרד החינוך מפעיל אותן בעיקר כדי לספק לתלמידים מסגרת תומכת, שתסייע להם לסיים 12 שנות לימוד. אך קליטתם במוסדות חינוך חזקים, שלהם משאבים רבים יותר ואפשרויות השקעה גדולות יותר, עשויה לסייע לתלמידים אלה יותר.

משרד החינוך מודע לפערים

על פי משרד החינוך, תלמידים מצטיינים בבחינות הבגרות הם אלה שנבחנו ב–30 יחידות לימוד וקיבלו ציון ממוצע של 90, או נבחנו ב–25 יחידות לימוד וקיבלו ציון ממוצע של 95. על פי המשרד, תלמידים שנבחנו ב–3 יחידות במתמטיקה או באנגלית אינם נחשבים מצטיינים.

אחד מבתי הספר התיכון המובילים בישראל, שההישגים של התלמידים בו גבוהים במיוחד ושיעורי הנשירה וניסיונות ההעתקה בבחינות הבגרות אפסיים — הוא תיכון עתיד למדעים בלוד של רשת עתיד. אף שתיכון זה ממוקם באחת הערים החלשות בישראל, התלמידים הלומדים בו הם ממעמד כלכלי גבוה, מכיוון שהוא ממיין תלמידים נבחרים מכל יישובי האזור.

באותה עיר שוכן בית ספר לחינוך טכנולוגי, גם הוא של רשת עתיד, ובו אף תלמיד אחד לא היה זכאי לתעודת בגרות ב–2015, שכן התיכון מיועד להיות מסגרת חינוכית לחברה הערבית והתלמידים בו הם מהמעמד הכלכלי הנמוך ביותר.

כיום אין מנגנון של העדפה מתקנת בתקציבים של בתי הספר התיכונים (תקצוב דיפרנציאלי). בתי ספר המיועדים לשכבות החלשות ביותר מקבלים ממשרד החינוך תקציב זהה לבתי הספר המיועדים לתלמידים מרקע כלכלי מבוסס, אף שהמשאבים הכלכליים שהם מקבלים מהרשויות המקומיות ומההורים גדולים בהרבה.

בעבר הציעו משרד החינוך והאוצר הציעו תוכנית לתקצוב דיפרנציאלי, שתגדיל את תקציבי החינוך ברשויות חלשות כלכלית על חשבון הרשויות המבוססות. אך הנתונים הנחשפים כעת, שהיו ידועים למשרד החינוך, מגלים כי קיימים פערים חריפים בתוך הרשויות המקומיות. הפערים האלה באים לידי ביטוי ברשויות המבוססות כמו בחלשות, ובתקציב שמשרד החינוך מעביר לבתי הספר השונים בתוך כל רשות. כך למשל, המשרד מעביר מזה שנים לתלמידי תיכון דתיים תקציב גבוה משמעותית מזה שמקבלים תלמידי תיכון חילונים וערבים.

בדיוני התקציב האחרונים הציע משרד האוצר תוכנית חדשה לתקצוב לפי אפליה מתקנת בתיכונים, שתתחשב במעמד הכלכלי של התלמידים בכל תיכון ובכל רשות, ולכן תאפשר להעניק סיוע ממוקד לכל תיכון, אך משרד החינוך דחה את יישומה למועד לא ידוע.

פרט לשיטת התקצוב, סיבות נוספות לפערים בהישגי התלמידים נובעות מהבדלים בהשקעה של הרשות המקומית ושל ההורים בבתי ספר בשכונות החלשות בכל יישוב, וכן בקשיים ביורוקרטיים לעבור בין בתי הספר. כמו כן, משרד החינוך אינו פועל כדי למגר את מבחני המיון וראיונות הקבלה, שמעבירים בתי הספר המובילים כדי לסנן את התלמידים המתקבלים אליהם, ולא מונע מבתי ספר לגבות שכר לימוד גבוה — המשמש גם הוא כמסננת לתלמידים חלשים.

התיכונים הדתיים בולטים בהישגים

בעיר רחובות קיימים שני תיכונים מצטיינים במיוחד: מקיף אמי"ת הדתי ואורט מקס שיין הממלכתי, ששיעור הזכאות לתעודות בגרות בהם הוא יותר מ–96%. התלמידים בשני התיכונים האלה הם ממעמד כלכלי שהוגדר על ידי משרד החינוך כבינוני־גבוה. לעומתם, בתיכון טכנולוגי נעמ"ת — אחד מבתי הספר עם ההישגים הנמוכים ברחובות, שבו לומדים תלמידים שהרקע הכלכלי שלהם הוגדר חלש־בינוני — רק 5.5% היו זכאים לתעודת בגרות.

בתי הספר המצטיינים במדינה בכמה מדדים — מקיף חדש ט' ואולפנת הרב שאולי — נמצאים בעיר אשדוד ולומדים בהם תלמידים ממעמד כלכלי בינוני־גבוה. לעומתם, בית הספר האקסטרני אנקורי הוא בעל הישגים נמוכים יחסית — ולומדים בו תלמידים ממעמד חלש־בינוני.

תיכון אוסטרובסקי ברעננה. אין מנגנון של העדפה מתקנת בתקציבים של בתי הספר
עזרא לוי

שני התיכונים הטובים ביותר בנתיבות, תפארת שרה ובית יעקב אהל חיה, הם חרדיים. שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב הבנות שלומדות בהם גבוה במיוחד — 90.4% ו–94.4% בהתאמה — ובאופן לא מפתיע, הן ממעמד כלכלי בינוני וגבוה. לעומת זאת, בתיכון עם ההישגים הנמוכים בעיר, מקיף דרכא, לומדים תלמידים מהמעמד הכלכלי החלש ביותר. בנתניה, בבית הספר הדתי בר אילן, שיעור הזכאות לתעודת בגרות הוא 97% ולומדים בו תלמידים ממעמד כלכלי בינוני־גבוה, ואילו בגימנסיה נתניה, שבה שיעור הזכאות לתעודת בגרות הוא 9% בלבד ואף תלמיד בה לא זכה בתעודת בגרות מצוינת — אוכלוסיית התלמידים היא מהמעמד החלש־בינוני.

בתל אביב פועלים כמה בתי ספר מוכרים הנחשבים לטובים במדינה, שתלמידיהם בעלי ההישגים הגבוהים ביותר: הישיבה התיכונית בר אילן — 100% זכאים לתעודת בגרות, 17% מצטיינים ושיעור נשירה הנמוך מ–1%; בית הספר שבח מופת — שיעור זכאות לבגרות של 100%; ועירוני א' — שיעור זכאות של 99.5%. בכולם לומדים תלמידים המגיעים ממעמד כלכלי גבוה או בינוני־גבוה.

אולם בבית הספר הטכנולוגי של נעמ"ת בעיר, שבו רק 3.3% מהתלמידים היו זכאים לתעודת בגרות ב–2015, לומדים תלמידים ממעמד כלכלי נמוך. עם זאת, אחד התיכונים המובילים בעיר מבחינת שיעור הזכאות לתעודת בגרות הוא תיכון תל אביב החרדי, שבו לומדות בנות חרדיות ושיעור הזכאות לתעודת בגרות בו הוא מהגבוהים בישראל.

בחיפה, אחד מבתי הספר המובילים בעיר הוא התיכון הנוצרי אורתודוקסי, שממיין תלמידים ומצטיין בשיעור הזכאות תעודת הבגרות בו. לומדים בו בעיקר בני המעמד הגבוה בעיר. כך גם בשני בתי ספר מובילים אחרים בעיר: אולפנת אמי"ת ואולפנת צביה, שבהם לומדים תלמידים מהמעמד הבינוני והגבוה. לעומתם, במקיף מופת בסמ"ת לומדים תלמידים מרקע כלכלי חלש, ושיעור הזכאות לתעודת בגרות בו הוא 42%, כאשר 2% מהתלמידים הצטיינו.

גם ביישובים ממעמד כלכלי נמוך במיוחד, כמו אום אל־פחם, שנמצאת בתחתית האשכולות החברתיים־כלכליים בישראל, בולטים הפערים בהישגי התלמידים. בית הספר התיכון המוביל ביישוב הוא עתיד אלאהליה, שהישגי התלמידים בו מצוינים והם נחשבים מהטובים במדינה. ואולם מדובר בתיכון שממיין את התלמידים המתקבלים אליו, השייכים למעמדות המבוססים ביישוב.

תיכון פחות מצליח בעיר מופעל על ידי אותה רשת חינוך — עתיד אום אל־פחם, שהתלמידים בו ממעמד כלכלי נמוך. ב–2015 פחות מ–10% מהתלמידים בו היו זכאים לתעודת בגרות, ואף אחד מהם לא הצטיין.

באחרונה ירדה ירושלים לדירוג 3 באשכולות הכלכליים־חברתיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בעיר שבה לצד אוכלוסייה אמידה מתגוררת אוכלוסייה חלשה מאוד, בעיקר בקרב הציבור החרדי והערבי. חלק מבתי הספר בעיר הם מהטובים במדינה, ולומדים בהם תלמידים מהשכבות המבוססות — כמו אולפנת חורב הפרטית, עירוני־דתי רוטשילד, הגימנסיה העברית, מדעים ואמנויות הפרטי וליד האוניברסיטה הפרטי.

בבאר שבע פועלת האולפנה חן במדבר, שבה 97% מהתלמידות זכאיות לבגרות. האולפנה נחשבת אחד ממוסדות החינוך הטובים בעיר, והתלמידות הלומדות בה הן מהמעמד הבינוני. לעומת זאת, בבית הספר המקצועי בעיר, מח"ט רעות של רשת עמל, שנמצא במחנה נתן ומיועד לחברה הבדואית, לא נערכות בחינות בגרות ולומדת בו אוכלוסייה חלשה.

למרות המעמד הנמוך - תעודת בגרות מלאה

לעומת כל אלה, קיימים גם תיכונים יוצאי דופן, שמגיעים לשיעורים גבוהים של זכאות לתעודת בגרות, למרות העובדה שהסטודנטים בהם מגיעים ממעמד כלכלי חלש. עירוני ג' בבאר שבע, למשל, נחשב אחד המוצלחים בעיר — 88% מהתלמידים בו היו זכאים לתעודת בגרות ב–2015 — אף שבין כותליו לומדת אוכלוסייה חלשה מבחינה כלכלית.

בתיכון מקיף דרכא בבת ים לומדת אוכלוסייה ממעמד כלכלי נמוך־בינוני, והוא נחשב אחד המצליחים בעיר, אפילו יותר מבתי ספר שבהם תלמידים ממעמד כלכלי גבוה יותר. באשדוד אחד התיכונים הטובים ביותר הוא מקיף ד', שהתלמידים בו מוגדרים ברמה כלכלית נמוכה־בינונית, אך הישגיהם גבוהים יחסית ושיעור הזכאות לתעודת בגרות הוא כ–94%.

בתיכון נתיבי נועם בגדרה של רשת דרכא לומדת אוכלוסייה ברמה כלכלית נמוכה יחסית, אך שיעור הזכאות לתעודת בגרות בו הוא 98% — הגבוה בעיר. במקיף ממלכתי־דתי בראשון לציון שיעור הזכאות לבגרות גבוה במיוחד — 95.8%, אף שלומדים בו תלמידים מרקע כלכלי חלש יחסית, ושיעור המצטיינים בו נמוך, ועומד על 1.3%.

כמתואר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#