הוצאה לא מוכרת: לח"כים אין מושג כיצד יוקצו עשרות מיליארדי שקלים בתקציב המדינה - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הוצאה לא מוכרת: לח"כים אין מושג כיצד יוקצו עשרות מיליארדי שקלים בתקציב המדינה

התקציב כולל אלפי סעיפים ללא פירוט - בין השאר אין מידע על אופן החלוקה של 4.5 מיליארד שקל שיועברו לרשויות המקומיות, ו-1.7 מיליארד שקל נוספים מסתתרים תחת הכותרת "הוצאות שונות" ■ גם השנה האוצר מסרב לחשוף את המידע לפני אישור התקציב

6תגובות
ההצבעה בכנסת על תקציב 2016
אמיל סלמן

עשרות מיליארדי שקלים בהצעת התקציב שהוגשו לאישור חברי הכנסת אינם שקופים. ההצעה אינה מאפשרת להם להבין מהו סדר העדיפויות של התקציב לפני שהם מתבקשים לאשר אותו בכנסת. כיום החוק אינו מחייב את האוצר לחשוף את תוכן הסעיפים לפני אישור התקציב.

חברי הכנסת אינם מקבלים את התקציב המלא לפני אישורו, אלא רק את תקציב המשרדים, התחומים ותוכניות הפעולה. בהצעה המוגשת להם אין פירוט של תקנות לכל סעיף, ולכן הם אינם יודעים מהי חלוקת המשאבים המלאה של תקציב המדינה. למרות זאת, התקציב שעבר בקריאה ראשונה בכנסת צפוי לעלות להצבעה עד סוף השנה. בדומה לשנים קודמות, המידע המלא זמין במשרד האוצר — אך המשרד מסרב לחשוף אותו בפני חברי הכנסת והציבור לפני אישור התקציב.

מנתוני הסדנה לידע ציבורי, תקציב 2016 כלל 4,457 תקנות תקציב שפרטיהן לא הובאו לידיעת הציבור וחברי הכנסת עד לאישורם. לפי הערכות, גם התקציב לשנתיים הקרובות כולל מספר דומה של תקנות שעדיין לא נחשפו.

כך למשל, 1.7 מיליארד שקל מהצעת התקציב שהוגש לחברי הכנסת ל–2017 מופנים לסעיף המכונה "הוצאות שונות", אך לא קיים פירוט על אילו הוצאות מדובר וכיצד התקציב הזה יחולק.

מנכ"לית הסדנה לידע ציבורי, שבי קורזן
ישראל הדרי

ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני), קיימה אתמול דיון על הנושא בוועדת השקיפות בכנסת שבראשותה. לאחר הדיון אמרה: "הממשלה בנתה שיטה סמויה לניהול התקציב, שהמטרה שלה היא להשאיר כמה שיותר כסף בצד מחוץ לשירותים לאזרח, לטובת מילוי הסכמים קואליציוניים ודילים פוליטיים. לכן באוצר לא מוכנים שהציבור ייחשף לתקציב האמיתי, ולכן הם ממציאים תירוצים כל כך הזויים. שקיפות היא המפתח לניהול תקציב איכותי, כמו במדינות מתוקנות שמשקיעות את הכסף של האזרחים בחזרה באזרחים ולא בחברי הקואליציה".

שבי קורזן, מנכ"לית הסדנה לידע ציבורי, הוסיפה: "כמה כסף בתקציב המדינה מוקדש לסייעת שנייה? איפה עומדות להיבנות כיתות לימוד? כמה כסף יוקצה לעיר ללא אלימות? אלה הדברים שמעניינים אותנו האזרחים. אלה הדברים שבשבילם בחרנו בחברי הכנסת, אבל הם לא מסוגלים לייצג את האינטרסים שלנו, מכיוון שהאוצר מסתיר מהם את המידע הקריטי הזה. הרעיון שנלמד מה היתה ההקצאה התקציבית רק אחרי ההצבעה — שם ללעג את כל רעיון הדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו. המידע הזה קיים, הוא נמצא במחשבי האוצר. מה יש לו להסתיר? שיפרסם".

הסעיף שמסתיר תקצוב להתנחלויות

בדיקה שערכה הסדנה לידע ציבורי בהצעת תקציב המדינה איתרה סעיפי תקציב נוספים שלמרות עלותם הגבוהה, לא ניתן פירוט על אופן הקצאתם. תקציב 2017 כולל 4.5 מיליארד שקל שיועברו לרשויות המקומיות, אך לא ניתן פירוט על אילו רשויות מקומיות מדובר, או אפילו האם מדובר ברשויות מקומיות בפריפריה או במרכז. כך, בשלב זה לא ידוע מה יהיו המענקים שיינתנו ליישובי הדרום והצפון אם בכלל, ואיזה סכום יועבר לירושלים בגין המעמד המיוחד שהיא מקבלת כעיר בירה — שב–2016 היה 260 מיליון שקל.

תקציב 2017 כולל גם 14 מיליון שקל בסעיף המכונה "מענקים לרשויות מקומיות". הציבור וחברי הכנסת שיאשרו אותו עשויים לחשוב שכל רשות יכולה ליהנות ממענקים בתקציב הזה, אך עיון בשימוש בתקציב ב–2016 מגלה כי כל התקנות שהופיעו תחתיו חולקו להתנחלויות.

כמתואר

בנוסף, לפי הבדיקה בשלב זה לא ידוע כיצד תתחלק התמיכה של משרד התרבות בין מוסדות התרבות השונים, אף שמדובר בכ–900 מיליון שקל, ולא ידוע אם יינתן תקציב גבוה יותר למוסדות במרכז או בפריפריה.

תקציב המדינה מתייחס גם לתקצוב הכבישים, אך לא מפרט על אילו כבישים מדובר. המדינה תקצה השנה 4.2 מיליארד שקל לפיתוח "כבישים בין־עירוניים", אך לא קיים מידע נוסף. לאחר אישור תקציב 2016, משרד האוצר פירסם את התקנות, וכך היה ניתן להבין אילו כבישים נסללו ופותחו, אך בשלב הזה הנתונים האלה עדיין לא ידועים. כך גם לא ידוע כיצד יוקצה תקציב בהיקף של מיליארד שקל שניתן לפיתוח כבישים עירוניים, ובאילו ערים מדובר.

תקציב החינוך וההשכלה הגבוהה ייהפך להיות התקציב הגדול ביותר מבין כל משרדי הממשלה בשנתיים הקרובות, אך חברי הכנסת שיאשרו אותו לא יודעים כיצד מבוצעת ההקצאה בחינוך אלא רק לאחר שיאושר. בתקציב החינוך, ניתן לראות בהצעת התקציב כי המדינה מעוניינת להקצות 12.3 מיליארד שקל ללימודים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, אך גם התקציב הזה אינו מפורט כלל. בסעיף חינוך מיוחד, שמסתכם ב–6.7 מיליארד שקל, חברי הכנסת לא יידעו על מה הם מצביעים. תקציב התיכונים יסתכם ב–2017 ב–8.2 מיליארד שקל, ותקציב גני הילדים יסתכם בכ–6.6 מיליארד שקל, וגם כאן אין פירוט לגבי אופן חלוקתו.

באופן דומה לא ניתן לדעת מה יהיה סך התמיכה בלימודי היהדות ב–2017, שנאמד ב–2016 ב–50 מיליון שקל, מה תהיה התמיכה בבתי הספר הפריפריה, שנאמדה ב–195 מיליון שקל ב–2016, ואיפה ייבנו כיתות לימוד חדשות בתקציב הפיתוח של המשרד.

תקציב המדינה ל–2017 כולל תמיכות של 6 מיליארד שקל בתחבורה הציבורית, אך לא ברור כיצד הם יחולקו ואיזו רשות מקומית תזכה לתמיכה בשיעור גבוה יותר.

שפיר פנתה לפני כמה חודשים למשרד האוצר וביקשה להעביר את פירוט התקנות אל חברי הכנסת. בדיון שנערך אתמול בנושא בוועדת השקיפות, אמרה: "משרד האוצר חוסך מהציבור ומחברי הכנסת את המידע המשמעותי ביותר על תקציב המדינה, את המידע שנמצא ברוב סעיפי התקציב. חברי הכנסת מקבלים מידע על 1,000 סעיפים מהתקציב, אבל אין להם נתונים על כ–5,000 תקנות שונות שבהן נמצאים כספי הציבור".

ח"כ סתיו שפיר
עופר וקנין

איתי טמקין, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר שהגיע לדיון, הסביר את עמדת האוצר: "התקציב שמוגש לכנסת עובר בקרה קפדנית מאוד, אך התקנות אינן עוברות את אותן רמות הבקרה, ולכן הן יכולות להשתנות גם לאחר הגשת התקציב לכנסת. בכל שנה ביצענו שינויים ברמת התקנות גם לאחר שהתקציב עבר בקריאה ראשונה, ולא ניתן להגיש מידע שאינו מבוקר". לדבריו, "הגשת מידע לא מאושר שעלול להשתנות יכול גם לגרום נזק לגופים שתלויים בתקציב".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המשרד מגיש לאישור הכנסת את תקציב המדינה, ברמה המפרטת יותר מ–700 סעיפים, תחומים ותוכניות, בדומה לרמת הפירוט המקובלת ב–OECD. עם הצעת התקציב מוגשים דברי הסבר מפורטים לכל אחת מהצעות התקציב של משרדי הממשלה השונים, וכן מפורסם ספר עיקרי התקציב המכיל תיאור מדיניות מקיף של הממשלה לשנות התקציב הקרובות. בשנים האחרונות, המשרד פועל להנגיש את תקציב המדינה לציבור הרחב באמצעות השקת מערכת אינטרנטית הכוללת את כלל נתוני התקציב, פרסום סרטוני הסבר וכן פתיחת שערי משרד האוצר לאזרח ומענה על שאלות בנושא התקציב על ידי גורמים מקצועיים.

"תקנות התקציב מפורסמות לציבור לאחר אישור התקציב ובמועד סיום העבודה, שכן עד אישור התקציב מעמדן אינו סופי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#