בן־דוד: "מדיניות קיצונית דחפה את ישראל לקטבים ברמת החיים והאי־שוויון" - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בן־דוד: "מדיניות קיצונית דחפה את ישראל לקטבים ברמת החיים והאי־שוויון"

מדיניות קיצוץ הקצבאות שהונהגה ב-2003 הובילה לעלייה בשיעור התעסוקה ללא התייחסות לאיכותה - והפכה את ישראל למדינה שבה שיעורי העוני הם מהגבוהים במערב ■ באותו זמן, ירדה ההוצאה הציבורית על הכשרת עובדים ביחס לתמ"ג במחצית

11תגובות
בית ספר מרחבים בראשון לציון. "מערכת החינוך של ישראל זקוקה לרפורמה"
מוטי מילרוד

המדיניות הכלכלית בישראל יצרה מצב חריג ביחס למדינות המפותחות, והפכה אותה למדינה שבה שיעורי העוני הם הגבוהים במערב למרות שיעורי התעסוקה הגבוהים - כך מראה מחקר חדש של מוסד שורש, בראשות פרופ' דן בן־דוד מאוניברסיטת תל אביב.

לפי המחקר, קיצוץ הקצבאות ב–2003 כחלק משינוי המדיניות הכלכלית שנועד להוציא את המשק ממיתון, אמנם הוביל לעלייה בשיעור התעסוקה, אך מכיוון שהמדיניות לא שמה דגש על איכות התעסוקה, היה למהלך תוצאות לא מתוכננות שממשיכות להשפיע על כלכלת ישראל עד היום.

המחקר מתאר את הקיצוץ בקצבאות כ"מדיניות קיצונית, ניסוי טבעי עם תוצאות כלכליות־חברתיות יוצאות דופן, שדחפו את ישראל לקטבים בכל הקשור לקביעת רמת החיים, האי־שוויון והעוני". לטענת בן־דוד, הקטנת הקצבאות "הקטינה מאוד את שיעור הישראלים שאינם מועסקים. אך בעוד שהמדינה טיפלה בבעיית הכמות, היא התעלמה כמעט לחלוטין מהסוגיה החשובה ביותר — איכות העובדים, וזה פספוס אדיר". עוד קובע בן־דוד כי "הממצאים מבליטים עד כמה נחוצה תפנית במדיניות המשפיעה על רמת ההון האנושי בישראל".

לפי המחקר, המדיניות הכלכלית השלטת בישראל ב–13 השנים האחרונות גרמה לאנומליה ייחודית לישראל — שיעור העוני לפי ההכנסות ברוטו במדינה הוא מהנמוכים ב–OECD, אך שיעור העוני לפי ההכנסות נטו (לאחר מסים וקצבאות) הוא מהגבוהים במדינות הארגון.

לרוב, נהוג לייחס את הגידול בעוני בישראל בכלל, והגידול בעוני בקרב משפחות עובדות בפרט לקיצוץ בקצבאות ולמדיניות הרווחה. אך בן־דוד טוען כי הבעיה נעוצה דווקא בהזנחת מערכת החינוך ומנגנון הכשרת העובדים. לפי סימולציה שערך, רפורמה מקיפה במערכת החינוך היתה תורמת תרומה משמעותית לצמיחת התמ"ג בעשורים הקרובים.

תופעת "עובדים אך עדיין עניים"

כמתואר

המחקר של מכון שורש ממחיש עד כמה נפגעו מקבלי הקצבאות בישראל כתוצאה מהקיצוץ של תחילת שנות ה–2000. מאז 2001, קצבת הילדים הממוצעת למשק בית ירדה ב–46%, דמי האבטלה הממוצעים ירדו במחצית וקצבת הבטחת ההכנסה הממוצעת ירדה בחצי, במונחים ריאלים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתגאה בשיעורי התעסוקה הגבוהים בישראל, אך לפי המחקר, המדיניות שהוא הוביל כשר אוצר ב–2003 הביאה לגידול בתעסוקה בעיקר בקרב עובדים בעלי השכלה נמוכה (עד 15 שנות לימוד).

כמתואר

לדברי בן־דוד, "המקור המרכזי לגידול בתעסוקה הוא בעיקר בקרב האוכלוסייה הפחות משכילה, שנדחפה לשוק העבודה בגלל הקיצוץ בקצבאות. הדבר הוביל לתופעת העובדים העניים המוכרת לנו".

כך, הגידול בתעסוקה של בעלי השכלה נמוכה מאז 2002 היה גבוה משמעותית מהגידול בשיעורם באוכלוסייה: גידול של 165% ב–2002–2014 לעומת 43% ב–1990–2002, לפני המיתון. לעומת זאת, הגידול בשיעור התעסוקה בקרב המשכילים כמעט לא השתנה: 80% ב–2003–2014, בהשוואה ל–73% ב–1990–2002.

"בעלי השכלה נמוכה נאלצו לצאת לעבוד ולהחליף קצבאות בשכר, אבל לא נעשה מאמץ לשדרג את הכלים והתנאים שיאפשרו לעובדים החדשים להתמודד בהצלחה במשק המודרני", טוען בן־דוד. ואכן, לפי המחקר ההוצאה הציבורית על הכשרת עובדים ביחס לתמ"ג ירדה בחצי מאז 2000.

השכלה ברמה של מדינות עולם שלישי

ההשקעה בהכשרה מקצועית למבוגרים בישראל נדרשת במיוחד, לאור הרמה הנמוכה של מערכת החינוך — המפגרת אחרי העולם המערבי. במבחני פיז"ה הבינלאומיים שנערכו ב–2012, 33.5% מהתלמידים הישראלים נכשלו במבחן במתמטיקה — השיעור הגדול ביותר של נכשלים בקרב מדינות הארגון. תלמידים אלה דורגו ברמה שלפי OECD תקשה עליהם להשתלב בעבודה ובחברה. אלה גם התלמידים שבעקבות כשלי מערכת החינוך יש להם סיכוי גבוה במיוחד לחיות בעוני בבגרותם.

מבדיקה שביצע בן־דוד במסגרת המחקר, טיפול ממוקד בתלמידים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר במערכת החינוך, והעלאת ההישגים שלהם במבחנים הבינלאומיים לרף גבוה יותר, היתה תורמת באופן חסר תקדים לצמיחה בישראל. מניתוח שערך, המבוסס על מודלים קודמים, התמקדות בתלמידים החלשים ביותר במערכת החינוך ושיפור ההישגים שלהם תוביל לכך שהתמ"ג בישראל (בנוסף לשיעור הצמיחה הצפוי) עשוי לגדול פי שלושה ב–80 השנים הקרובות — ל–3,462 מיליארד שקל בהשוואה ל–1,150 מיליארד שקל כיום.

לדברי בן־דוד, "התוצאות הכלכליות־חברתיות של העלאת רמת החינוך של התלמידים החלשים ביותר בישראל צפויות לשנות ללא הכר את תוואי הצמיחה הנוכחי של המדינה. אין די בפתרונות נקודתיים. מערכת החינוך של ישראל זקוקה לרפורמה מבנית מקיפה ויסודית, שתתמקד בקביעת לימודי ליבה לכל תלמידי ישראל ללא יוצא מן הכלל, שינוי שיטת הקבלה ללימודי הוראה ותגמול המורים, וארגון מחדש של משרד החינוך והתנהלותו".

בין היתר, בן־דוד מציין במחקר כי כיום ממוצע הציונים במבחן הפסיכומטרי של הלומדים במכללות להוראה (המהווים כ–79% מהסטודנטים לחינוך) הוא 494 — נמוך במיוחד מהממוצע של הסטודנטים במכללות (529) ובאוניברסיטאות (617). הציון הפסיכומטרי הממוצע של סטודנטים לחינוך באוניברסיטאות היה גבוה יחסית (603) — אך רק 6% מהסטודנטים לחינוך לומדים בהן. "אין די בהגדלת מספר הסטודנטים בהשכלה הגבוהה. חשוב מאוד להגדיל את מספר הלומדים ברמות הגבוהות ביותר באקדמיה", אומר בן דוד. "ישראל עדיין יכולה לשנות כיוון. אך לאור העובדה ששיעור גדול של האוכלוסייה מקבל השכלה ברמה של מדינות עולם שלישי, היכולת לבצע את השינויים הדרושים יורדת והולכת, בעוד שהזמן שנותר לעשות זאת אוזל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#