מיתון באקדמיה: למה ירד מספר הלומדים לתואר ראשון?

מאז פתיחת המכללות בשנות ה-90 גדל מספר הסטודנטים פי שלושה, אך בשנים האחרונות הוא בקיפאון ■ בשנת הלימודים הקרובה תירשם ירידה של 0.6% במספר הסטודנטים לתואר ראשון לעומת אשתקד - אך מספר הנרשמים למכללות ימשיך לגדול

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המכללה למינהלצילום: תומר אפלבאום
ליאור דטל

מערכת ההשכלה הגבוהה צמחה מאז פתיחת המכללות בשנות ה–90, ומספר הסטודנטים גדל מאז פי שלושה — אך בשנים האחרונות הוא נכנס לקיפאון ואף יורד. בשנת הלימודים האקדמית שתיפתח בשבוע הבא צפויים ללמוד 310.5 אלף סטודנטים — עלייה של 0.2% לעומת השנה שעברה, בזכות עלייה במספר הלומדים בתארים המתקדמים. עם זאת, מספר הסטודנטים לתואר ראשון ירד ב–0.6% — כ–1,350 סטודנטים פחות מאשר בשנה שעברה.

הנפגעות העיקריות מהמצב הן האוניברסיטאות: בתוך שנה אחת נרשמה ירידה של 4.1% במספר הלומדים לתואר ראשון בשבע אוניברסיטאות המחקר בישראל וירידה של 2.9% במספר הלומדים באוניברסיטה הפתוחה. לעומת זאת, המכללות הציבוריות והפרטיות ממשיכות לצמוח ומספר הסטודנטים הלומדים בהן צפוי לגדול בשנה הקרובה בכ–3.2%. ואולם, גם העלייה במספר הסטודנטים במכללות קטנה יותר השנה בהשוואה לשנים קודמות.

מדובר בהמשך מגמה שהחלה ב–2014 (תשע"ה), אז חלה לראשונה ירידה של כ–1,000 סטודנטים במספר הלומדים לתואר ראשון בכלל המערכת. ב–2015 עלה חלה עלייה של 2,000 במספר סטודנטים, בעיקר בזכות הגידול במספר הלומדים במכללות, אך השנה צפויה להירשם ירידה נוספת.

במערכת ההשכלה הגבוהה צופים כי הירידה במספר הסטודנטים תימשך גם בחמש השנים הקרובות. להאטה יש השלכות כלכליות על המוסדות להשכלה הגבוהה, המסתמכים על שכר לימוד כמקור הכנסה ומתוקצבים גם על פי מספר הסטודנטים הלומדים בהם. בשנות ה–90, לאחר פתיחת המכללות, גדל מספר הסטודנטים בקצב של כ–8% בשנה, אך בחמש השנים האחרונות ירד קצב הגידול ל–1.5% בשנה וקצב הגידול במספר הסטודנטים בקרב הלומדים לתואר ראשון ירד ל–1.1% בשנת הלימודים האחרונה. השנה הוא יהיה 0.2% בלבד.

ביקוש גבוה ללימודי ארכיטקטורה

מאז 1990 מספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות הפרטיות, ששכר הלימוד בהן מסתכם בעשרות אלפי שקלים בשנה, גדל ב–560% ומספר הסטודנטים במכללות הציבוריות גדל בכ–650%. לעומת זאת, באוניברסיטאות ירד מספר הסטודנטים לתואר ראשון ב–55% ב–26 השנה האחרונות.

מהמל"ג נמסר כי המגמות האלה צפויות להימשך גם בשנת הלימודים הקרובה, וכי הקיפאון במספר הסטודנטים בכלל המערכת נובעת ממיצוי שכבת הגיל הפונה ללימודים לתואר ראשון עקב האטה בקצב הגידול באוכלוסייה, ובשל העובדה שגם שיעור הזכאים לבגרות אינו גדל.

המקצוע המבוקש ביותר ללימודי תואר ראשון ביחס להיצע הוא רפואה, כשרק 1 מבין 4 מועמדים מצליח להתקבל אליו. בנוסף, קיים ביקוש גבוה ללימודי ארכיטקטורה (אחד מכל 2.5 מועמדים מתקבל), ולמקצועות עזר רפואיים. המקצוע בעל הביקוש הנמוך ביותר הוא מדעי הרוח (1 מתוך 1.3 מתקבלים ללימודים), ואחריו פסיכולוגיה, חשבונאות וכלכלה. עם זאת, רוב הסטודנטים לומדים מדעי החברה (19.2%), הנדסה ואדריכלות (18.1%), וחינוך (16.1%).

בשנים האחרונות מתחולל משבר בלימודים ההומניסטיים: מ–1996, מספר הסטודנטים למדעי הרוח ירד ב–66%. לעומת זאת, מספר הסטודנטים למינהל עסקים עלה באותה תקופה ב–230%.

באחרונה הכריזה הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המל"ג על תוכנית רב־שנתית שתתמקד בין היתר בפיתוח תחום מדעי הרוח ובשילוב הציבור החרדי והערבי במערכת ההשכלה הגבוהה. יו"ר הות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, מסרה בתגובה לנתונים כי "מדעי הרוח מהווים נדבך חשוב במערכת השכלה הגבוהה וברקמתה החברתית של המדינה. לפיכך החלטנו להשקיע משאבים בפיתוח תחומי מדעי הרוח מתוך תקווה שכבר בעתיד הקרוב נוכל לראות שינוי מגמה בתוכניות אלה, שהלכו וגוועו בשנים האחרונות. יחד עם זאת, חייבים להבין כי לא מדובר בתוכניות קסם, ובסופו של דבר — הבחירה באשר למסלול הלימודי היא של הסטודנטים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker