מחדל תשלומי השכר: ארגון המורים פותח בעיצומים בבתי הספר התיכוניים

מחאת המורים יצאה לדרך לאחר שבערב החג התברר לאלפי מורים, שוב, כי לא קיבלו שכר מלא או לא קיבלו שכר כלל עבור חודש ספטמבר: "צריך הרבה יותר מ-5 יחידות במתמטיקה כדי לחשב מה השכר שנקבל"

ליאור דטל
מורים בחדר מורים
מורים בחדר מוריםצילום: ניר שמול
ליאור דטל

ארגון המורים, המייצג את מורי בתי הספר העל יסודיים, הודיע על הפסקת הפעילויות מחוץ לבית הספר, ניתוק מגע עם נציגי משרד החינוך וכי לא יקיים את הוראות מנכ"לית המשרד. זאת, במחאה על מחדל השכר במשרד החינוך שפגע בכ-14 אלף מורים. הארגון הודיע כי הוא נערך לפתוח בעיצומים, לרבות השבתה, בבתי הספר העל יסודיים החל מיום חמישי, אם לא יימצא פתרון לסוגיה. היום (ג') צפויה להתקיים פגישה ראשונה בעניין המשבר שפרץ לפני כחודש בין שר החינוך, נפתלי בנט, ליו"ר ארגון המורים, רן ארז, בניסיון להגיע להבנות משותפות ולמנוע את העיצומים.

במקביל, קבוצת המורים שפתחה במאבק באופן עצמאי בתחילת החודש, ופועלת ללא קשר לארגוני המורים, תצא להפגין הערב מול ביתו של בנט ברעננה. מטה המאבק של עובדי ההוראה ביקש מהמורים בישראל להתחיל את השיעור הראשון שלאחר החגים, מחר, כשהם משרטטים את קו העוני על הלוחות בכיתה - כחלק צעדי הסברה לשיפור מעמד המורים בישראל.

מחאת המורים יצאה לדרך לאחר שבערב החג התברר לאלפי מורים, שוב, כי לא קיבלו שכר מלא או לא קיבלו שכר כלל עבור חודש ספטמבר. חלק מהמורים אף קיבלו הודעה לפיה הם חייבים אלפי שקלים למשרד החינוך, ללא התראה מוקדמת. שר החינוך, נפתלי בנט, התייחס לנושא לראשונה רק כשבועיים וחצי לאחר שפרץ, והודה כי בעקבות תקלה במערך תשלומי השכר במשרד החינוך, שכרם של כ-14 אלף מורים נפגע. הבעיה חוזרת על עצמה בשנים האחרונות, אך ככל הנראה זו הנוכחית היא הגדולה ביותר שהתרחשה בשנים האחרונות.

הזדמנות לתקן עוול היסטורי

היום התכנסה במשרד החינוך ישיבת הוועדה הראשונה לבחינת מערך תשלום השכר למורים שכינס בנט בעקבות האירועים, וזו אמורה להציע פתרונות בתוך 30 ימים. בראש הוועדה עומדים בנט עצמו, מנכ"לית המשרד מיכל כהן ומזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן. וסרמן נוטל חלק בוועדה אף שהוא חשוד בסחיטה באיומים וקבלת שוחד, והורחק ממשרדו עד ה-1 בדצמבר על פי צו בית משפט ובהמלצת המשטרה.

בארגון המורים, בראשות רן ארז, הכריזו לפני כשבועיים על סכסוך עבודה סביב נושא השכר, ולאחרונה הודיעו כי יפתחו בעיצומים לאחר החגים. בהסתדרות המורים, בראשות וסרמן המייצגת את עובדי הגנים, בתי הספר וחלק מהמורים בחטיבות הביניים, החליטו לשתף פעולה עם משרד החינוך.

שר החינוך נפתלי בנט, בחודש שעבר
שר החינוך, נפתלי בנטצילום: אמיל סלמן

בעקבות כך, הפיצו גורמים בהסתדרות המורים עצומה נגד הנהלת ההסתדרות הקוראת להצטרף לסכסוך העבודה שהכריז ארגון המורים. "עובדי ההוראה חברי הסתדרות המורים נדהמו הבוקר לקרוא את הודעת הנהגת ההסתדרות בה היא תומכת במשרד החינוך ומוכנה לסייע לו לעזור לעובדי ההוראה. אנו דורשים מהנהגת ההסתדרות לחזור בה מההודעה מבישה זו שאינה מייצגת את החברים ופוגעת במאבק לקידום מעמד עובדי ההוראה".

ארז כתב לבנט מכתב חריף, שבו האשים את בכירי משרד החינוך באחריות למחדל.  ״אנחנו שבעי ועדות, ומנכ״לית משרד החינוך איננה זקוקה לחודש על מנת ללמוד את הבעיה. מנכ״לית משרד החינוך היתה מודעת ליחס החוזר והמשפיל כלפי המורים: היא מכהנת בתפקיד בארבע השנים האחרונות ולפני כן היתה שנים נוספות סמנכ״לית המשרד ומנהלת המינהל הפדגוגי, אשר תפקידו לטפל במורים ובבתי הספר. אם עד היום מנכ״לית משרד החינוך אינה מודעת לבעיה החוזרת, זה מצב מאוד חמור. אם היא ידעה אך לא עשה דבר בנידון, זה רע וחמור עוד יותר״. לדברי ארז, מטרת הוועדה היא ״לדחות ולמסמס את הסוגיה״.

גם מטה מאבק המורים שפתח במחאה התנגד להקמת הוועדה, ונציגיו דרשו להפגש עם בנט ולדון עמו בתוכנית לרפורמה בתשלומי השכר. לאחר שבקשתם לא התקבלה, התפצלו כמה ממובילי המחאה המקוריים והגיעו לדיון הראשון בוועדה שהתקיים היום.

לאחר כינוס הוועדה שהקים בנט, שלח ארז מכתב נוסף לבנט ובו הציע מתווה לפתרון הבעיה, הכולל הקמת מנגנון בקרה על מערכת השר ועל מינוי נציב קבילות מורים, קיבעת דירוג מקצועי לכל העוסקים בתשלומי השכר וכן למנהלי בתי הספר ועובדי המזכירות השונים, ושינוי בנהלי ההערכות לפתיחת שנת הלימודים. 

בתחילת דבריו בישיבה היום אמר בנט כי היא "תביא לתיקון הליקויים שקיימים במערך השכר של עובדי ההוראה בישראל. נוצרה הזדמנות לתקן עוול היסטורי. זאת בעיה חמורה שפוגעת עשרות שנים במורים. נפתור את הבעיה הזאת במשמרת שלי". עם זאת, לאחר ששמע את עדויות המורים ונציגי המשרד, אמר בנט "עלו פה הרבה מאוד נקודות. זה יגזור מאות פעולות קטנות שבסוף יתכנסו לכדי פתרון. חשוב לי להדגיש שזה לא זבנג וגמרנו. לא נפתור הכל במכה אחת. אם זה יקח שנתיים אז זה יקח שנתיים. יהיו פתרונות ביניים. לא נצליח להגיע ל-100% ב-1 בספטמבר הבא".

מנכ"לית המשרד, מיכל כהן, אמרה בישיבה: "זה לא מטה קסם. זה לא שעד עכשיו ישנו ועכשיו נפתור את הבעיה. נוכל למנף את המחאה לדבר הרבה יותר טוב. אני מקווה שנצא מהמשבר הזה מחוזקים".

במהלך הישיבה היה נראה כי בנט לא בקיא בשיטת תשלומי השכר של משרד החינוך, ושאל שאלות לגבי הגורמים לבעיות התשלומים. הוא שאל לגבי שעות הקבלה במוקדי משרד החינוך, על פורטל המידע לעובדי ההוראה, על אופן הטיפול, ומה היקף כוח האדם במשרד האחראי לטיפול בשכר המורים ואילו מערכות אחראיות על תשלום השכר.

רן ארז, יו"ר ארגון המורים
רן ארז, יו"ר ארגון המוריםצילום: מוטי מילרוד

בתשובה לשר החינוך אמרה מנכ"לית המשרד כי כ-360 עובדים במשרד החינוך אחראים על תשלום שכר המורים. לדבריה, כל עובד אחראי על תשלום שכר של כ-700 מורים, אך קיימות גם חברות חיצוניות שאמורות לסייע בהליך.

עוד עלה בישיבה כי ארבע מערכות שכר שונות אחראיות כיום על תשלומי השכר לעובדי ההוראה, וכי משרד החינוך פירסם מכרז לבניית מערכת חדשה בעשרות מיליוני שקלים שתאחד את כל מערכות השכר ואת בסיס הנתונים. לפי הערכות, המערכת החדשה תושלם בעוד כשנתיים.

כהן דיברה על מערכות השכר ואמרה כי "יש 180 אלף מקבלי שכר. זו מערכת שכל ספטמבר צריכה להקים את עצמה מחדש. אנחנו נשענים על דיווח וזה תלוי בזמן ההגעה של הפרטים. אם היה פתרון פשוט, היינו פועלים על פיו".

במהלך הדיון עלו כמה סיבות שגרמו למחדל השכר הנוכחי. בתחילה, במשרד החינוך טענו כי מדובר בקיזוזים רטרואקטיביים של החזר הנסיעות בעקבות הפחתת תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית. המשרד המשיך לדבוק בגרסה הזאת גם לאחר שמובילי מחאת המורים הפיצו תלושי שכר בהם נראו קיזוזים של אלפי שקלים, ולעתים עשרות אלפי שקלים עבור מרכיבי שכר שונים של המורים.

בדיון עלו בעיות נוספות, ובהן קשיי תשלום ועדכון שכר למספר גבוה של מורים, קשיים בכוח האדם במשרד החינוך, מורכבות גדולה וקושי בהבנת תלוש השכר של המורים, אי קבלת שירות מספק מנציגי משרד החינוך במקרים של תקלה בשכר, בעיות בעדכון תוספות שכר המגיעות למורים על השתלמויות שהם עברו, אי התאמות בין מאגרי מידע שונים על עובדי הוראה ומערכות השכר השונות. בנוסף, על סוגיית השכר של עובדי ההוראה מעיבים קשיים ביישום שתי הרפורמות בבתי הספר – "עוז לתמורה", שנחתמה עם ארגון המורים, ו"אופק חדש", שנתחמה עם הסתדרות המורים - ושתיהן מיושמות ביחד בבתי הספר השש שנתיים.  

קמים יום אחד ומגלים שאנחנו במינוס

גיל, מנהל חטיבת ביניים בירושלים אמר בדיון כי "מורה חדש מגיע למערכת ושואל אותי כמה הוא אמור להרוויח ואני לא יודע לענות לו. צריך הרבה יותר מ-5 יחידות במתמטיקה כדי לחשב מה השכר שהוא צריך לקבל. את הבלאגן הזה אני אמור לנהל. בבית הספר היה מנהל שהיה אומר למורים שהוא יוציא את פנקס הצ'קים שלו וישלם להם והם יחזירו לו אחר כך. מצאתי מורה מדהים לאנגלית, עם דוקטורט בבלשנות אנגלית. אבל היו בעיות עם תעודת ההוראה שהיתה לו, ובינתיים העסקנו מורה עם דוקטורט שקיבל משכורת של 2,500 שקל. לא לקבל משכורות בספטמבר זה פשע. זה לא בסדר. איזה מורה שמכבד את עצמו יבוא לעבוד כשאני אומר לו שלא בטוח שיהיה לו שכר בספטמבר?"

גיל טען כי הוא מעוניין להוביל את צוות המורים בבית הספר שלו בהיבט הפדגוגי, אך מוצא את עצמו עסוק בעיקר בביורוקרטיה של משרד החינוך. בנט התנגד לדברים: "זה מצב שאני לא מקבל. האחריות של מנהל היא לא רק פדגוגית. בסוף אם אתה מ"פ בצבא אתה אחראי לא רק על התרגילי האש וההכשרה, אלא על הכל. אבל אנחנו כמערכת צריכים לצייד אותך כדי שתוכל לתת מענה".

מורה נוספת אמרה בוועדה כי "לא מדובר רק בבעיה של מורים חדשים, אלא גם של המורים הותיקים. המחדל הזה מתקיים לאורך כל השנה, והוא לא יכול להסתיים בוועדה שתשמע הצעות. צריך להיות שינוי מקיף, משמעותי, נכון ואמיתי של בניית אמון בין הצדדים".

בתגובה למקרים של מורים רבים ששכרם קוזז באלפי שקלים, למשל בעקבות תשלומי יתר שניתנו לפני שנים, פנה בנט לנציג משרד האוצר ואמר "יכול להיות ששגינו בשכר לפני שבע שנים, אבל המורים לא ידעו על כך, ובנו מערכת ציפיות והוצאות. הם קנו בית, למשל, ואז יום אחד זה קרה. אין התיישנות בעניין הזה?" נציג משרד האוצר השיב כי "בהרבה מאוד מקרים לא מקזזים לעובד, במיוחד אם משכתנעים שלא ידע שקיבל סכום יתר".

מורה שנכחה בוועדה אמרה בתגובה לדברים כי "בתלוש השכר שלנו יש סעיף שאומר שמשרד החינוך יכול לעשות טעויות בשכר, ושאם יתגלו טעויות אז יקחו מאיתנו את השכר בחזרה, אבל אנחנו לא אשמים בטעויות של משרד החינוך. לא יכול להיות שיום אחד נקבל משכורת של 1,000 שקל או שנגלה שאנחנו במינוס".

מורה נוספת דיברה על הקשיים בקבלת תוספת שכר שמגיעה למורים בעקבות השתלמויות או השכלה גבוהה, ועל כך שלמרות בקשותיה לעבוד במשרה מלאה, היא מועסקת ב-70% משרה. "יש מסכת ביורוקרטית ואינספור טפסים שצריך להעביר, ואז מחכים כמה חודשים כדי שהמשכורת תתעדכן. חוץ מזה יש קושי לקבל משרה מלאה. זו ממש עבודה לקבל עוד שעות. אני יכול להשקיע 100% אבל נותנים לי שכר על 70%".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ