המדינה תוסיף 7 מיליארד שקל לתקציב ההשכלה הגבוהה; בנט: נשקיע מיליארד שקל בציבור הערבי

בין יעדי התוכנית הרב שנתית: בלימה של בריחת המוחות, העברת הקורסים לאינטרנט והצלת מדעי הרוח ■ שר החינוך: "נדע שהצלחנו כשחתן פרס הנובל הבא יגיע משדרות וכלת מדליית פילדס תגיע מאלעד"

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר החינוך נפתלי בנט יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה, פרופ׳ יפה זילברשץצילום: אמיל סלמן
ליאור דטל

המדינה תשקיע בשש השנים הקרובות כ-7 מיליארד שקל בתוכנית להמשך פיתוח מערכת ההשכלה הגבוהה. התוכנית הרב שנתית החדשה תיושם עד לשנת 2021 ותכלול תוספות שייכללו בבסיס תקציב המערכת החל משנת הלימודים הקרובה. במסגרת התוכנית יגדל תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה בכ-2 מיליארד שקל, כך שבסיום שנת 2021, במידה שהתוכנית תיושם במלואה ולא תקוצץ, הוא יסתכם בכ-12 מיליארד שקל - זאת בהשוואה לכ-10 מיליארד שקל כיום.

התוכנית הוצגה היום על ידי יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה, פרופ׳ יפה זילברשץ, שעמדה בראש הצוות שהגה את התוכנית, במסיבת עיתונאים שנערכה בירושלים בהשתתפות שר החינוך נפתלי בנט, נשיא הטכניון פרופ׳ פרץ לביא, הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי, ויו"ר התאחדות הסטודנטים גלעד ארדיטי.

שר החינוך הודיע במסיבת העיתונאים כי מיליארד שקל יושקעו בהנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר הערבי. "להשכלה הגבוהה יש תפקיד מרכזי בשימור היתרון היחסי של מדינת ישראל. העתיד של מדינת ישראל תלוי בה. בתוכנית השש שנתית החדשה אנחנו מציבים רף גבוה. לא נבחן על המחקר לבדו אלא גם על התרומה של מערכת ההשכלה הגבוהה לצמצום הפערים החברתיים במדינת ישראל. נדע שהצלחנו כשחתן פרס הנובל הבא יגיע משדרות וכלת מדליית פילדס תגיע מאלעד.

בנט התייחס, בין השאר, לנושא התשתיות במוסדות להשכלה הגבוהה: "זה לא סוד שמגיעים לאוניברסיטה ורואים תשתיות מיושנות. אנחנו נהפוך למובילים עולמיים בתחום הביג דאטה. מדובר ביכולת לקחת מאגרי מידע ענקיים ולעשות מהם שכל. נקים דאטה בייס מרכזי שבו ניסוי לא מוצלח של מדען אחד יהיה חומר גלם למדען שני. זה ייצור פריצות דרך.

האוניברסיטה העבריתצילום: טס שפלן

"אני למדתי באוניברסיטה העברית בפקולטה למשפטים. היה שם חדר ידוע שמספרו היה 302. המרצה שם הקריא במשך שנים את אותו החומר. וזה היה ככה אז וזה כך גם היום. זה לא יכול להיות. נעבור לשיטות הוראה חדשניות ומתקדמות ולצד זה נעשה דבר יפיפה בעיניי, שהוא חממות יזמות באוניברסיטאות. אנחנו מביאים את הגראז' לאוניברסיטה. כשהייתי בלימודים הקמתי חברת סטארט-אפ ונאלצנו להרחיק מהאוניברסיטה ולהתחיל את התהליך בעליית גג בירושלים. למה לא לעשות את זה באוניברסיטאות? איפה שכל הידע והגישה לנתונני המחקר מכל העולם.

"למה נוצר מצב שהאוניברסיטה נדמת כמוסד ישן ומעלה עובש ובשביל החדשנות צריך ללכת לגוגל? זה צריך להיות בתוך האוניברסיטה. את זה נעשה לראשונה בהיקף משמעותי.

"בנוסף, נתאים את המקצועות הנדרשים במשק ללימודים בפועל. זו גם מצוקה של ההיי-טק הישראלי. אנחנו סוגרים משרדים ומעבירים להודו אבל יש לנו מוחות כאן. נגדיל השקעה משמועתית בתחום ההנדסה, והמתמטיקה. אנחנו צריכים להיות אור לגויים ולראות פה סטודנטים הודים, סינים ואמריקאים. לראות את החכמים ביותר להגיע למדינת ישראל. בואו נמשוך לפה כי מציון תצא תורה".

איפה יושקעו 7 מיליארד שקל?

אוניברסיטת בן גוריוןצילום: אליהו הרשקוביץ

התקציבים ישמשו לחיזוק מערכות המחקר, מחשוב הלימודים והקמת מערך של למידה אינטרנטית, שיפור תשתיות מחקר והתמקדות בביג דאטה ומחשוב הנתונים. בנוסף, הם ישמשו לבלימת בריחת המוחות ולהנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים בפריפריה ולכאלה הבאים מאוכלוסיות מיוחדות דוגמת המגזר הערבי, החרדי והאתיופי.

. זילברשץ אמרה כי התקציב יושקע בכמה מוקדים, כשתוספת של 2 מיליארד שקל תופנה לשיפור המחקר באוניברסיטאות ולהגדלת תקציבי מענקי המחקר והקרנות התחרותיות. 

תקציבים נוספים יושקעו בתוכניות הבאות:

■ הגדלת תקני הסגל באוניברסיטאות כדי לאפשר לחוקרים ישראלים שעברו לחו״ל לחזור לעבודה בתחום המחקר בארץ.

■ השקעה במיזם לאומי ללמידה מרחוק באמצעות האינטרנט, שתאפשר לסטודנטים ללמוד קורסים שלמים המוכרים על ידי המל״ג כחלק מהתואר באמצעות האינטרנט. זאת, כחלק מניסיון להנגיש את מערכת ההשכלה הגבוהה וכן לשפר את איכות ההוראה. 

■ הנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה לחרדים ולערבים. תקציבים נוספים יופנו לתוכניות להגדלת הנגישות של תלמידי הפריפריה למערכת ההשכלה הגבוהה, על ידי איתור תלמידים המסוגלים ללמוד באקדמיה אך סביר שיתקשו להגיע אליה. יינתן להם ליווי וסיוע ממוקד בלימודים, עד לקבלה למוסד השכלה גבוהה. תוכנית דומה תיושם גם בקרב תלמידים בני העדה האתיופית. 

■ התמקדות במספר תחומי מחקר חדשניים ושיפור תשתיות המחקר בהם, לצד העלאת תוצרי מחקר רבים לענן, תוך התמקדות במחשוב המחקר ובביג דאטה. 

■ הגדלת מספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההנדסה כדי לסייע למחסור בכוח האדם בתעשייה. 

■ הגדלת מספר הסטודנטים בבתי הספר הבינלאומיים המגיעים מחו״ל כדי ללמוד בישראל והגדלת מספר הדוקטורנטים הזרים שיעשו בארץ את הכשרת הפוסט דוקטורט שלהם. בשלב זה, נראה כי המל״ג תתמקד בסטודנטים מצפון אמריקה, מהודו ומסין. 

■ התמקדות בהצלת הלימודים במדעי הרוח, וכן דגש על לימודי היהדות באוניברסיטאות ובמכללות.

■ איחודים בין מוסדות להשכלה גבוהה, בעיקר מכללות להוראה.

■ הגברת ייצוג נשים בסגל הבכיר.

ב-2010 הציגה הות״ת את התוכנית הרב שנתית הקודמת שלה, בתקציב של כ-7.5 מיליארד שקל, אשר הסתיימה לאחרונה. התוכנית שמה דגש על שיפור איכות המחקר וההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה, מניעת בריחת מוחות והנגשת האקדמיה למגזר החרדי והערבי.

במל״ג דיווחו כי השיגו את רוב יעדי התוכנית, אך לא הצליחו להגדיל את כמות סגל החוקרים בישראל בהתאם למטרותיה המקוריות, ובעוד שהתוכנית לשילוב חרדים באקדמיה קוצרת הצלחה חלקית, התוכנית לשילוב ערבים באקדמיה נמצאת בחיתוליה. זילברשץ ציינה כי במסגרת התוכנית החדשה, התוכנית לשילוב ערבים וחרדים באקדמיה יימשכו ותקציבם יגדל משמעותית.

הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי אמר היוםב במסיבת העיתונאים כי "משרד האוצר הכריז על  צמצום אי השויון בישראל כיעד המרכזי שלו בתקציב המדינה לשנתיים הקרובות. המשרד רואה בחינוך בכלל ובהשכלה הגבוהה בפרט ככלים מרכזיים לחיזוק הצמיחה והפריון במשק ומתן שוויון הזדמנויות לכלל יחדי ישראל, ואת מערכת ההשכלה הגבוהה כנקודת פסגה.

"אי אפשר להגיע אליה מבלי להשקיע כבר בגיל הרך. לאור זאת, סיכמנו עם משרד החינוך על תכנית שתיתן למערכת ההשכלה הגבוהה את המשאבים הנדרשים לה להמשך צמיחה ושגשוג. אחד הדברים המשמעותיים בתוכנית הוא הגדלת מספר הסטודנטים הערבים והחרדים מתוך תפיסה שהחברה הישראלית והכלכלה הישראלית חייבת את זה".

יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, אמרה כי "מדובר ביום חג. התוכנית מיועדת בראש ובראשונה להקמת תשתיות מחקר ועידוד המצוינות המחקרית להפיכת מדינת ישראל למעצמת ידע, כמו גם לקידום המחקר במדעי הטבע, היהדות, החברה והרוח. יוקצו משאבים להנגשת ההשכלה הגבוהה לכל רבדי החברה בישראל ולפתיחת שערי המוסדות להשכלה גבוהה בפני סטודנטים בינלאומיים יהודים ושאינם יהודים התוכנית תקדם את יצירת הקמפוס החדש ותתמקד בפיתוח למידה מקוונת ובמיזמים לקידום חדשנות ויזמות בהוראה".

גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים, אמר כי "מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה להפסיק לדבר על כסף ולדבר על המהות. יש היום כסף במערכת והשאלה היא מה הרלוונטיות של התואר ומה המשמעות שלו. ההשכלה הגבוהה צריכה להיות מסקרנת ומאתגרת וכדי להיות כזאת המערכת צריכה לזוז מאזור הנוחות שלה. אסור למרצים להיכנס לכיתה ולחשוב רק על מתי הם יוצאים ממנה אלא להיות המרצים הכי טובים ולגרום לסטודנטים לרצות ללמוד איתם והסטודנטים צריכים להפסיק לחשוב רק על סיום התואר כמה שיותר מהר. המערכת לא צריכה לרצות את הסטודנטים ואסור שהמוסדות יראו את עצמם כמפעל להענקת תארים".

פרופ' פרץ לביא, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא הטכניון, אמר כי "מדובר  בהישג משמעותי שיאפשר למוסדות להגדיל את ההשקעה בתשתיות המחקר, בהוראה ובחינוך אקדמי לצד משאבים לצמצום תופעת בריחת המוחות, החזרת חוקרים מחו"ל ומאבק בחרם האקדמי. האקדמיה הישראלית היא זאת שהפכה את ישראל לסטארט-אפ ניישן (אומת הסטארט-אפ), והיא תסייע להפוך אותה ללינדג ניישן (אומה מובילה)".

פרופ' שלמה גרוסמן, יו"ר ועד ראשי המכללות, אמר כי "ההחלטה להגדיל את מספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון במכללות תיתן מענה הולם לביקוש הגובר ללימודים. המשאבים שיוקצו למכללות יושקעו בשיפור וחיזוק איכות ההוראה לטובת הסגל האקדמי והסטודנטים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker