ילדים עם צרכים מיוחדים נותרו ללא שיבוץ ולא התחילו את שנת הלימודים - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ילדים עם צרכים מיוחדים נותרו ללא שיבוץ ולא התחילו את שנת הלימודים

סייעות החינוך המיוחד בנתניה פתחו בעיצומים ■ הורים מדווחים כי עשרות ילדים עם צרכים מיוחדים לא קיבלו שיבוץ, או ששובצו במוסדות מרוחקים או שאינם מתאימים לצורכיהם, וכי במקרים רבים לא נרכשו אמצעי הנגשה עבורם ■ משרד החינוך: "ישנם מצבים שבהם נמצאה מסגרת, אך ההורים לא מסכימים לשיבוץ"

תגובות
כיתת לימוד לילדים בעלי צרכים מיוחדים
אייל טואג

עשרות תלמידים עם צרכים מיוחדים נותרו ללא מענה — ולא פתחו את שנת הלימודים, או שהגיעו למוסדות הלימוד ללא הסיוע שאותו הם זכאים לקבל ממשרד החינוך, כמו הנגשת המוסדות וסייעות. הנגשת מוסדות החינוך, שיבוץ התלמידים אליהם וגיוס סייעות הם נושאים שהיו אמורים להיפתר עוד לפני סוף שנת הלימודים הקודמת, אך עדיין לא נפתרו.

כשבוע לפני פתיחת הלימודים התריעה עו"ד רויטל לן־כהן, מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, בפני ועדת החינוך של הכנסת כי מאות תלמידים לא שובצו עדיין למוסדות חינוך, וכי יש מחסור בסייעות שילוב וסייעות רפואיות. בתגובה מסר משרד החינוך ל–TheMarker כי "עם תחילת שנת הלימודים אף תלמיד בחינוך המיוחד לא יישאר ללא סייעת או ללא שיבוץ".

עם זאת, לפי דיווחים שהתקבלו בקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ובפורום ועדי ההורים היישוביים, עד היום עשרות הורים בחינוך המיוחד עדיין לא קיבלו שיבוץ לגני הילדים ובתי הספר. מדובר בתלמידים שגרים ביישוב שבו אין מסגרות של חינוך מיוחד, או שלא נותר במוסדות אלה מקום ולא נמצאה מסגרת שמתאימה להם במרחק סביר מביתם. חלק מההורים קיבלו שיבוץ למוסד שאינו מתאים לצורכי ילדיהם או שמרוחק משמעותית ממקום מגוריהם.

בנוסף, הורים מדווחים כי קיים מחסור חמור בסייעות שאמורות ללוות את הילדים, ורבים התלוננו על כך שעדיין לא נמצאה עבור ילדיהם הסעה למוסד הלימודים.

דיווחים נוספים מלמדים כי במקרים רבים, לא נבנו או נרכשו עבור הילדים אמצעי הנגשה במבני בתי הספר, או אמצעי הנגשה בכיתות הלימוד. למשל, קיים מחסור במערכת שמע שנועדו לסייע לתלמידים כבדי שמיעה, ובאמצעים שנועדו לסייע לכבדי ראייה. אחד מבתי הספר בירושלים לא הונגש עבור ילדה המתניידת בעזרת כסא גלגלים כבר ארבע שנים.

לדברי לן־כהן, משרד החינוך טוען כי מדובר בילד בודד, בעוד בפועל "מדובר בעשרות מקרים. הדברים האלה חוזרים שנה אחר שנה. זה כשל מערכתי, ואין הפקת לקחים אפילו ברמה הפשוטה".

בנוסף, כמה ילדים עם אלרגיות מסכנות חיים לא פתחו את שנת הלימודים, מכיוון שלא נמצא עבורם פתרון. כיום, כל תלמיד עם אלרגיה מסכנת חיים זכאי לקבל סייעת שתפקידה הוא להימנע ממגע עם אלרגנים ולהעניק טיפול רפואי דחוף במקרה הצורך. משרד החינוך מאפשר כיום קבלת סייעת במקרים של אלרגיה מסכנת חיים רק עד כיתה ב'. ביום שישי האחרון אושפזה ילדה עם אלרגיה לאחר שחטפה התקף בתוך בית הספר. למזלה, אמה נכחה במקום.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "כ–200 אלף תלמידים עם צרכים מיוחדים ילמדו השנה במסגרות החינוך השונות, בתקציב של כ–7 מיליארד שקל. לקראת פתיחת שנת הלימודים, נערך המשרד למתן מענה וטיפול אישי בכל פנייה ופנייה, והרוב המכריע של התלמידים אכן שובצו בזמן, לרוב כבר בסוף יוני. שיבוצים מאוחרים התקיימו עבור אלה שהתנהלו בעניינם ועדות במהלך חופשת הקיץ. ישנם מצבים שבהם נמצאה מסגרת התואמת את צורכי התלמיד, אבל ההורים לא מסכימים לשיבוץ, ולפיכך מצטיירת תמונה לא נכונה כאילו לילדים אלה אין שיבוץ. לגבי אלרגיות: כל התלמידים הרגישים למוצרי מזון מקבלים סיוע מגיל 3 עד סוף כתה ב'. בהתאם לחוות דעת מקצועיות, בכתה ג' הסיוע מופסק, ובית הספר נערך לכך".

בנתניה הפסיקו לסייע בהאכלה

סייעות מערך החינוך המיוחד בנתניה פתחו בעיצומים בכל מוסדות החינוך המיוחד בעיר, במחאה על תנאי העסקתן על ידי העירייה. במסגרת העיצומים, הסייעות מסרבות לסייע בהזנת תלמידי החינוך המיוחד הזקוקים לכך ולדאוג לניקיונם האישי. בשלב זה, צוות המורים בעיר מנסה לדאוג לרווחת התלמידים ואף דואג לצורכיהם במידת הצורך, אף שזה אינו תפקידם. "העובדים רוצים לשפר את תנאי ההעסקה, אבל למה דווקא על גבם של הילדים הנכים שלנו?", אמר אב לתלמיד באחד מבתי הספר לחינוך מיוחד בעיר.

מעיריית נתניה נמסר כי "עבודת הסייעות הנדרשת נעשית בהתאם לחוקת העבודה ועל פי הסכם העבודה הקיבוצי, והעירייה אינה חורגת ממנו. ההסתדרות לא אישרה את סכסוך העבודה, וכל הנחייה, ככל שניתנה על ידי יו"ר ועד העובדים, אינה פוטרת על פי דין מביצוע המטלות. העירייה תיצמד לחוקת העבודה, ומי שלא יעבוד על פיה עלול לעמוד לדין משמעתי, כמו גם להיות חשוף לתביעות אישיות מטעם הורי הילדים".

במשרד החינוך סירבו להגיב לדברים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#