שכר של 6,000 שקל בחודש: "התואר הראשון לא רלוונטי" - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שכר של 6,000 שקל בחודש: "התואר הראשון לא רלוונטי"

שיטות לימוד מיושנות, תארים שאינם רלוונטיים לשוק העבודה - אלה הן רק כמה מהבעיות של מערכת ההשכלה הגבוהה ■ ועדת מומחים שהקימה התאחדות הסטודנטים: ללמד תואר ראשון בשנתיים, לבטל את הבחינה הפסיכומטרית

148תגובות
אליהו הרשקוביץ

במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל גובר החשש שמאות אלפי הסטודנטים שלומדים לתואר ראשון נתקעים במערכת מאובנת, הפועלת בשיטות מיושנות וברמה לא מספיקה, ומוציאה אותם לשוק העבודה עם הכשרה שאינה מספקת.

"ביותר מדי מקומות התואר הראשון כבר לא רלוונטי", אומר יו"ר התאחדות הסטודנטים, גלעד ארדיטי. "את כל מה שהסטודנטים עשו בשלוש שנים, ניתן לעשות גם בפחות זמן ולקבל אפקט דומה. נהפכנו למערכת שמעבירה הרבה תכנים - אבל לא מעבירה את הערך המוסף.

"אנשים סקרנים הם אלה שהניעו את האנושות, ואם מכבים ליותר מדי אנשים צעירים בישראל את הניצוץ, אז הם מפסיקים לשאול למה, הם פחות אקטיבים ומתעניינים פחות במה שקורה סביבם. לכן הם גם משלימים עם כל מיני מערכות שהם פוגשים בדרך", הוסיף ארדיטי.

גרפיקה המציגה את עיקרי ההמלצות של הוועדה בהן למשל עידוד הוראה בצורה חדשנית וחלופה לפסיכומטרי

על הרקע הזה יזמה התאחדות הסטודנטים הקמה של ועדת מומחים לעדכון מערכת ההשכלה הגבוהה. הוועדה, שבה השתתף גם מנכ"ל קרן מנדל בישראל משה ויגדור, שהיה בעבר מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), קראה למערכת ההשכלה הגבוהה לקבל אחריות על חלקה בעידוד האי־שוויון בישראל. הוועדה המליצה על צעדים שיש לנקוט כדי לעדכן את מבנה הלימודים לתואר הראשון, בין היתר במטרה לצמצם את האי־שוויון. ההמלצות הוגשו למל"ג, והן צפויות לעלות במהלך הדיונים על תוכנית רב־שנתית חדשה, לחמש השנים הקרובות.

בדו"ח הוועדה נכתב כי "הוועדה קוראת למערכת ההשכלה הגבוהה להכיר בחלקה ביצירת ובשימור המציאות הקיימת של חוסר שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית. על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לשאול את עצמה מה תפקידה במדינה שמתרחש בה תהליך של התרחבות והעמקה של פערים חברתיים כלכליים.

"לשם כך עליה להכיר כי מערכת ההשכלה הגבוהה, כפי שהיא מתנהלת כיום, משמרת הלכה למעשה את האי־שוויון החברתי. עליה לקחת על עצמה חלק מהאחריות הלאומית לבלימת העמקת האי־שוויון בישראל, לנקוט צעדים לחיזוק המנגנונים ליצירת שוויון הזדמנויות וגיוון במערכת, ולשאוף להיות מנגנון שמאפשר צמיחה מכלילה".

לדברי ויגדור, "אי־אפשר להסתפק בזה שהסטודנטים ילמדו נושאים טכניים, יעבירו את הזמן, ובסוף כשיגיעו למקומות העבודה יגידו להם - יופי שיש לכם תואר, עכשיו תשבו ותתחילו ללמוד מה עושים באמת".

ארדיטי מוסיף: "הבעיה היא לא רק שאין קשר בין האקדמיה לתעסוקה. כל מערכת ההשכלה הגבוהה - המרצים, הרגולטורים וגם הסטודנטים - נמצאים באזור הנוחות שלהם. יש פה קשר של שתיקה, אף אחד לא מאתגר את המערכת כי כולם מפחדים לשנות. נקודת המוצא של המערכת ושל הרגולטורים היא שהסטודנטים תמיד ימשיכו לבוא. אבל אם המצב יישאר כמו שהוא כיום, אז פחות ופחות אנשים יגיעו למערכת ההשכלה הגבוהה כי היא תאבד את המעמד שלה, וזה כבר מתחיל לקרות".

אדי קפרוב

לטענת ארדיטי, במערכת ההשכלה הגבוהה מורידים את הרמה כדי להביא עוד סטודנטים. "האבסורד הוא שמי שמסיים תיכון ומגיע לאקדמיה הולך אחורה. אפילו מערכת החינוך התקדמה מהר יותר ממערכת ההשכלה הגבוהה, ומי שמגיע למכללה או לאוניברסיטה עלול למצוא את עצמו במקום מיושן יותר ממה שהכיר בתיכון. כשהיינו תלמידים אמרו לנו שבאקדמיה נפסיק לשנן את החומר ונלמד באמת, אבל זה לא תמיד המצב".

חברי הוועדה ממליצים לפתח מנגנון שיאפשר לסטודנטים להשלים תואר ראשון בתוך שנתיים בלבד (במקום שלוש שנים כמקובל כיום), באמצעות לימודים רצופים ללא צמצום בתוכני הלימוד.

הוועדה ממליצה עוד לשלב בתואר הראשון קורסים שיתמקדו בלמידה אקטיבית של הסטודנטים כדי לאפשר להם התנסות מעשית כחלק מתוכנית הלימודים ועבור נקודות זכות. בנוסף היא ממליצה לאפשר למרצים לפתח תוכניות לימודים ניסיוניות, שבהן יוכלו לשלב סוגים שונים של שיטות למידה והערכה בעבור תגמול מיוחד.

ארדיטי אומר כי היוזמה להקמת הוועדה נבעה מכך ש"לסטודנטים יש כאן את האינטרס הכי גדול. אנחנו רואים חשיבות ב-10.5 מיליארד שקל שהמדינה משקיעה במערכת ובשנים שבהן אנחנו מבלים בה. אי־אפשר להגיד - בסדר, נעביר פה את הזמן ונקבל תואר וזהו - צריך לדחוף את המערכת קדימה".

בוועדה, שפעלה במשך חמישה חודשים, השתתפו בין השאר פרופ' שלמה בידרמן, נשיא המכללה האקדמית תל אביב־יפו, ד"ר יפעת ביטון מבית הספר למשפטים במכללה למינהל, פרופ' גלית יובל, מבית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, פרופ' אורי קירש, החוקר את מדיניות ההשכלה הגבוהה בישראל ובעולם במוסד נאמן שבטכניון, הרב רפי פוירשטיין, נשיא מרכז פוירשטיין המוביל פרויקט לתחליף לבחינה הפסיכומטרית, והפעילה החברתית דפני ליף.

"צריך להפסיק ליצור את הקסטות של ימינו"

גרף המראה כי במשך חמש שנים לא חלה צמיחה במספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה

"יש אנשים שאומרים: 'עשינו מה שאמרתם לנו, הלכנו, למדנו לתואר - והנה אנחנו מרוויחים 6,000 שקל בחודש'. זו סוגיה שצריך לבדוק אותה לעומק. המערכת האקדמית היא כלי מרכזי למדיניות חברתית, וצריך לחשוב איך מפסיקים ליצור את את הקסטות של ימינו", אומר ויגדור.

"במציאות הנוכחית בישראל המערכת יכולה לעשות יותר מהעברת ידע, ולסייע בהקטנת האי־שוויון", הוא מוסיף. "האקדמיה יכולה להיות אחד הכלים להשגת המטרה הזאת. לאוניברסיטאות בישראל יש אחריות נוספת כלפי הפריפריה, קבוצות מיעוט וחרדים. כיום התואר הראשון הוא כלי למוביליות חברתית, ולכן הוא תורם למי שעשה אותו. השאלה היא מהי מידת הרלוונטיות שלו לחברה בחוץ".

ההמלצה הגדולה ביותר של הוועדה בתחום צמצום האי־שוויון היא לפתח תוכנית רב־שנתית להנגשת ההשכלה הגבוהה לפריפריה, ולפני כן לפתח מחקר שיספק תמונת מצב עדכנית ומדויקת על התת־ייצוג של מגזרים שונים ויוצאי הפריפריה במערכת ההשכלה הגבוהה ומיפוי צורכיהם.

הוועדה ממליצה לבחון חלופה למבחן הפסיכומטרי, שעליו נטען כי הוא מוטה נגד מועמדים שאינם יכולים להרשות לעצמם ללמוד בקורסי הכנה או שאינם דוברי עברית כשפת אם. "הבחינה הממיינת יכולה להיות מוטה ומושפעת בקלות על ידי משאבי המועמד או הגעתו מהפריפריה. למערכת ההשכלה הגבוהה נחוץ מנגנון מיון המכיר בפוטנציאל הצמיחה של המועמד ולא כזה המתמקד בהישגים".

בנוסף, ממליצה הוועדה להקים מערך מסובסד של מכינות מדעיות, שיאפשרו למועמדים להתקבל לא רק למערכת ההשכלה הגבוהה, אלא גם ללימודי מגמות מדעים יוקרתיות - שכיום הם לא עומדים בתנאי הסף שלהן, אך יש להם פוטנציאל להצליח בהן. לפי הוועדה, על המכינות לתת עדיפות למועמדים מהיישובים המוחלשים ומהפריפריה. בנוסף, היא מציעה להקים סדנאות שיסייעו לסטודנטים מאזורים בעלי נגישות נמוכה להשכלה גבוהה לרכוש כלים אקדמיים שילוו אותם במשך הלימודים לתואר.

התנסות מעשית תמורת נקודות זכות

אגודת הסטודנטים א

כותבי הדו"ח מבקרים בחריפות את שיטת ההוראה המיושנת כיום במכללות ובאוניברסיטאות וכותבים: "הקניית ידע גרידא אינה מרחיבה את דעתו של האדם באופן מספק. נכון להיום האקדמיה ממשיכה לשמר את אותן שיטות הוראה שמתקיימות בה כמעט מראשיתה, בניגוד מוחלט לשינויים הדרסטיים שהתרחשו כמעט בכל תחומי החיים", נכתב בדו"ח.

"ההיצמדות לשיטות ההוראה המסורתיות מעצימה את הנתק בין התכנים, הכלים והמיומנויות הנלמדים במהלך התואר לבין אלה הנדרשים על ידי שוק התעסוקה בסיום הלימודים, ויוצרים קושי מהותי להשתלב בו בסיומם.

"יותר מדי אנשים מאבדים את הניצוץ בעיניים בתואר הראשון, כי הם מגיעים למערכת שמושכת אותם למטה, משעממת אותם ומחנכת לבינוניות", טוען ארדיטי. "הם מבינים שהם צריכים רק לקבל את התעודה ומתחילים לשחק את המשחק. כדי להחזיר להם את הניצוץ, צריך להפסיק לחפש לרצות אותם ולהתחיל להנהיג. מנהיגות אקדמית זה לא רק גיוס תרומות, אלא הצורך להתוות דרך לסטודנטים".

לדברי ארדיטי, "יש במערכת ההשכלה הגבוהה 300 אלף סטודנטים, וברור שלא כולם ילכו להיות חוקרים באקדמיה כי רובם יפנו לשוק העבודה, אבל למערכת זה לא כל כך ברור והיעד הוא עדיין להכשיר את כל הסטודנטים למחקר. בסוף הרבה מקומות מוכרים לסטודנטים אשליה שאומרת רק תבואו ללמוד - ותהיה לכם עבודה. אבל האמת היא שלא בטוח שיש קשר והם חווים תסכול ואכזבה. קשה להתקבל לעבודה בלי ניסיון, ובגלל זה סטודנטים רבים מתחילים לעבוד כבר בשנה השנייה ללימודים. שוק העבודה מאותת לאקדמיה שהעולם שבחוץ פועל אחרת.

"תמיד מסבירים שמערכת ההשכלה הגבוהה צריכה להתמקד במחקר כי היא צריכה לשנות את האנושות, אבל אי־אפשר להגיד שבסוף הכי חשוב זה ללמד את כולם סטטיסטיקה, כדי להכין אותם להיות חוקרים. צריך להבין איזה כישורים מערכת ההשכלה הגבוהה יכולה לתת בכל תחומי הלימוד כדי לשלוח לשוק העבודה אנשים עם סט כישורים שיתאים למאה ה-21. זה לא פחות חשוב", אומר ארדיטי.

ויגדור מסביר כי "הרעיון הוא לתת לסטודנטים כלי חשיבה, לשפר את היכולת שלהם לקרוא ולכתוב ולהביא את עצמם לידי ביטוי, כדי שיתפקדו נכון יותר בחברה. אלה כלים שלא בטוח שניתנים להם כיום". לדבריו, אחת ההמלצות עוסקת בהעמקת מדעי הרוח וערכים בכל הדיסציפלינות. "מדעי הרוח נותנים יותר תוכן ועוזרים לפתח את החשיבה", הוא אומר.

אייל טואג

בנוסף, חברי הוועדה ביקרו את מערכת ההשכלה הגבוהה על כך שעד היום לא בוצע מחקר מקיף שבחן את השפעת התרומה של פרויקט התנדבות של הסטודנטים עליהם ועל הקהילה.

"מדובר במצב אבסורדי שסותר לגמרי את רוח האקדמיה הדוגלת בפעולות מבוססות מחקר וידע ויש צורך דחוף בתיקון מיידי של המצב הקיים", נכתב בדו"ח. כותבי הדו"ח מציעים לבצע מחקר כזה כדי לבדוק אם התוכניות הקיימות כיום יעילות ותורמות לקהילה, וכן לפתח אמצעים נוספים למעורבות של האקדמיה בקהילה, כגון מסלולים לפיתוח מיזמים חברתיים על ידי סטודנטים.

"מוסדות ההשכלה הגבוהה מתייחסים לסטודנטים ברצינות, ויש מרצים שנותנים חשיבות עליונה לקשר עם הסטודנט", טוען ויגדור. "אבל הוועדה מציעה לבדוק איך אפשר לתת לסטודנטים כלים משמעותיים יותר. זה אתגר גדול, אבל אנחנו צריכים ליצור דינמיקה חדשה שתעשה שינוי. אנחנו יכולים לצמצם את הפערים ולצייד את הסטודנטים בכלים שיתרמו יותר לעצמם ולחברה. בסופו של דבר רוב האנשים באים לקבל ידע ורוצים להתפתח. צריך לתת לאוניברסיטאות יותר כלים כדי לעשות את זה".

אליהו הרשקוביץ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#