מחכים כבר 20 שנה: חוק יום לימודים ארוך יידחה שוב בחמש שנים

באוצר מעריכים כי דחיית החוק תחסוך יותר מ-2 מיליארד שקל בתקציב המדינה, אך ככל שנוקפות השנים עלותו גדלה ומקשה על יישומו בעתיד

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ילדים בכניסה לבית ספר עם קלסרים בידיהם
ילדים בבית הספרצילום: דודו בכר

חוק יום חינוך ארוך, שנחקק ב–1997, יידחה בחמש שנים נוספות, ל–2022 — כך מציע משרד האוצר לקראת דיוני התקציב ל–2016–2017. המשרד מעריך שדחיית החוק תביא לחיסכון של יותר מ–2 מיליארד שקל מתקציב המדינה, הנדרשים ליישומו המלא. ואולם, ככל שנוקפות השנים עלותו התקציבית גדלה בשל הגידול במספר התלמידים במערכת החינוך, ומקשה על יישומו גם בעתיד.

חוק יום חינוך ארוך אושר בממשלתו הראשונה של נתניהו, שהכריז אז על חקיקתו כעל רגע היסטורי. החוק היה אמור לספק לילדים מגני חובה ועד לכיתות חטיבות הביניים יום לימודים ארוך, ברוב ימי השבוע, עד השעה 16:00. במסגרתו גם היו אמורים הילדים לקבל ארוחה חמה. אולם, החוק נתקל בקשיים ומיושם מאז באופן חלקי בפחות ממחצית ממוסדות החינוך בישראל.

לפי הצעת החוק, הוא היה אמור להיות מיושם באופן מלא כבר מ–2001, ואולם משרד האוצר בשיתוף משרד החינוך הודיעו מאז על דחיות חוזרות ונשנות שלו. בפעם האחרונה שבה החוק נדחה, הוחלט ליישמו באופן מלא עד ל–2017, אך כעת דורש האוצר לדחות שוב את יישומו בחמש שנים נוספות.

החוק נועד לסייע לתלמידים בסוף שנות ה-90, שכעת הם בעצמם הורים לילדים במערכת החינוך — שיהיו הדור השני של תלמידים שלא יוכלו ליהנות ממנו. יישום החוק היה מיטיב גם עם ההורים שכיום מממנים פתרונות אחר הצהריים עבור התלמידים. במשרד האוצר הסבירו כי רפורמת אופק חדש שנחתמה עם הסתדרות המורים ב–2008 והביאה להגדלת שעות העבודה של המורים בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים תמורת תוספת לשכרם, יכולה להיות מעין תחליף לחוק, אך בניגוד ליום חינוך ארוך שאמור להטיב עם כלל התלמידים ולספק גם פתרון לאחר הצהריים וגם העשרה לימודית וחינוכית, אופק חדש מספקת בעיקר שעות לימוד נוספות בקבוצות קטנות, לחלק מהתלמידים, והיא אינה מהווה פתרון כולל.

גם התחליף לחוק בוטל

ב-2012 החליטה הממשלה ליישם את המלצת ועדת טרכטנברג להקמת צהרונים מסובסדים על ידי המדינה, כתחליף ליישום חוק יום חינוך ארוך, אולם גם ההצעה הזאת בוטלה ברוב חלקי הארץ בממשלת נתניהו הקודמת על ידי משרד האוצר ושר החינוך לשעבר שי פירון, והוחלט להשאיר את התוכנית רק בישובים המוחלשים ביותר.

חוק חינוך ארוך נחקק במטרה "לתת הזדמנות שווה בחינוך לכל ילד בישראל כדי להביאו למיצוי מרבי של כישרונותיו". בחוק נקבע כי בתוך שלוש שנים מערכת החינוך בישראל תעבור ללמד לפחות 41 שעות שבועיות במקום כ–36 שעות שבועיות כיום. תלמידי בתי הספר בישראל היו אמורים ללמוד שמונה שעות ביום במשך ארבעה ימים בשבוע, חמש שעות ביום אחד, וארבע שעות ביום שישי.

במקור החוק כלל את כל מערכות החינוך מגני החובה ועד כיתות י"ב אך במהלך השנים החוק תוקן וכיום הוא מגיע רק עד חטיבות הביניים. למעשה, החוק המקורי נחקק כבר ב–1990 ביוזמת יו"ר ועדת החינוך של הכנסת באותה תקופה, מיכאל בר זוהר, ממפלגת העבודה. אז הקפיא שר החינוך, זבולון המר, את החוק שקבע כי יום הלימודים יהיה ארוך אך יתקיים רק עד יום חמישי, בטענה שהתלמידים יתקשו ללמוד עד שעות אחר הצהריים וכי החופש בימי שישי יקשה על ההורים.

ממשיכיו בתפקיד — שולמית אלוני ואמנון רובינשטיין — המשיכו לא ליישם את החוק. ב–1995 בוצעו ניסיונות נוספים להעביר את החוק. לבסוף, ב–1997 הצליח ח"כ מאיר שטרית להעביר את החוק בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker