"אי אפשר ללמד ליבה כשהמורים 
עצמם לא למדו מתמטיקה או עברית"

בעקבות ביטול חובת לימודי הליבה, טענו במערכת הפוליטית כי החוק ממילא לא יושם ■ לטענת יועץ לשעבר במשרד החינוך לענייני המגזר החרדי, על הממשלה לבנות תוכנית רחבת היקף להכשרת מורים ולפיתוח חומרי לימוד מתאימים - כדי לאפשר לימודי ליבה לחרדים בתוך 5–10 שנים ■ הרב נפתלי רוטנברג: "הסיבה להתנגדות ללימודי הליבה היא עצם הכפייה בחוק"

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית ספר קהילת יעקבצילום: RONEN ZVULUN/רויטרס
ליאור דטל

בלילה שבין שני לשלישי אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק לביטול חובת לימודי ליבה במוסדות החרדיים המקבלים תקציב מהמדינה. 37 ח"כים הצביעו בעד ההצעה ו–33 התנגדו.

למרות ביטול החוק, חובת לימודי הליבה בכל מוסדות החינוך החרדיים נותרה בעינה, אך עדיין לא קיים מנגנון אכיפה כלפי מוסדות שאינם ממלאים אותה. רוב התלמידים החרדים לא למדו לימודי ליבה מלאים גם אחרי חקיקת החוק, שצפוי להתבטל, מכיוון שהוא מעולם לא יושם.

ועדת החינוך של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לביטול החוק, המתייחס למוסדות "הפטור" החרדיים, שבהם לומדים כ–55 אלף תלמידים, שאינם לומדים את לימודי הליבה באופן מלא - ולא לשאר המוסדות החרדיים, שבהם לומדים כ–350 אלף תלמידים, שאף הם אינם מלמדים את לימודי הליבה באופן מלא, למרות שהם מחויבים לכך.

"הדרך להרחבת לימודי הליבה היא מלמטה"

לימודי הליבה עוגנו בחוק כבר בתחילת שנות ה–50, אך רק בתחילת שנות ה–2000, משרד החינוך התקין תקנות לאכיפת חובה זו. עם זאת, מדיניות מקלה עם הציבור החרדי איפשרה לרוב בתי הספר החרדיים להתחמק מלימודי ליבה מלאים, כך שכיום רובם מלמדים ליבה באופן חלקי, או שאינם מלמדים מקצועות הליבה, פרט לתנ"ך. שר החינוך, נפתלי בנט, צפוי להתקין בקרוב תקנות שיסדירו את תקצוב כל בתי הספר החרדיים לפי כמות לימודי הליבה שהם מלמדים, אך ככל הנראה בשלב זה לא תוצג חלופה לחוק שבוטל, או פתרון שיביא ללימודי ליבה בציבור החרדי.

פרופ' נפתלי רוטנברגצילום: תמר עבאדי

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), אמר בדיון שנערך אתמול בוועדה כי החוק שנחקק ב–2013 ושצפוי להתבטל לא הביא לגידול בהיקף לימודי הליבה במוסדות הפטור במגזר החרדי. למעשה, לדבריו, כשהמוסדות ניצבו מול איום הקיצוץ בתקציבם אם לא ילמדו את לימודי הליבה בהיקף גבוה יותר — הם היו מוכנים לוותר על תקצוב משרד החינוך, בתמורה להסרת מעט הפיקוח שמוטל עליהם. "אף מוסד פטור לא החל ללמד את מקצועות הליבה. מדובר בקבוצה קטנה שגם אם משרד החינוך ייקח להם את סמל המוסד הם לא ילמדו את מקצועות הליבה. תהליכים שבכפייה לא יצלחו".

לדברי הרב פרופ' נפתלי רוטנברג, רב היישוב הר אדר ועמית בכיר במכון ון ליר, "הסיבה להתנגדות ללימודי הליבה בבתי הספר החרדיים היא עצם הכפייה בחוק המדינה". רוטנברג עמד בראש פרויקט ללימודי ליבה חינוכית לכל ילדי ישראל וכתב יחד עם ליבת אבישי ממכון ון ליר את הספר אחדות מתוך שונות, שהציע דרכים ליישום תוכנית ליבה בכל מגזרי החינוך בישראל. לדבריו, "הדרך להרחבת יישום לימודי הליבה בחברה הישראלית כולה, כולל קהילות חרדיות רבות היא מלמטה.

"בסופו של דבר תהיה גם חקיקה, אך זו תבטא מציאות מיושמת בשטח ותעודד אותה, ולא תשחק לידיהם של הקיצוניים ותשרת מאבקים פנים חרדיים".

רוטנברג הוסיף כי ממחקר שנערך במכון נמצא שברוב מוסדות החינוך של החרדיות, לימודי הליבה נלמדים ברמה משביעת רצון, ובקרב הבנים, באופן חלקי בלבד.

למנוע מעברים
 בין מוסדות הלימוד

ב–2015 הסתכם תקציב מוסדות החינוך החרדיים בכ–2.4 מיליארד שקל, והוא מחולק בין המוסדות בהתאם לרמת לימודי הליבה המוצהרת שלהם — ככל שמוסד מלמד ליבה בהיקף גבוה יותר, כך תקציבו אמור להיות גבוה יותר — אך בהיעדר אכיפה, אין סנקציות כלפי מוסדות שאינם מלמדים את לימודי הליבה.

במערכת החינוך הזהירו כי בעקבות ביטול החוק, מוסדות הפטור שאליהם הוא התייחס, המקבלים תקצוב של כ–55% מזה של בית ספר רגיל על ידי משרד החינוך, ובתמורה כמעט ואינם מלמדים את לימודי הליבה, ינצלו את ביטול החוק ויבקשו לשנות את מעמדם למוסדות המתוקצבים בשיעור גבוה יותר, וכך יקבלו תקציב גבוה יותר מבלי להגדיל את היקף לימודי הליבה בהם, ולכן יש למנוע מעברים בין המוסדות.

תלמידים בחינוך החרדיצילום: איל ורשבסקי

הבעיה לא נעוצה רק בהסכמת המנהיגים החרדים ללמד את מקצועות הליבה, אלא בכך שאין מי שילמד אותם בבתי הספר. מרבית המורים החרדים לא קיבלו תעודת הוראה המוכרת על ידי משרד החינוך, ורבים מהם כלל לא למדו את המקצועות או את הוראתם.

לדברי ד"ר נרי הורוביץ, ששימש יועץ להקמת המחוז החרדי במשרד החינוך, בשלב זה אין כל אפשרות לחייב את בתי הספר החרדיים ללמד לימודי ליבה. "יש חסמים פדגוגיים ומבניים שלא מאפשרים לדבר על מתכונת של לימודי חול בציבור החרדי. רוב המורים בבתי הספר החרדיים אפילו לא למדו את מקצועות הליבה, ואין להם תעודות הוראה בתחומים כמו מתמטיקה ועברית. רוב המורים החרדים 
התמחו בהוראת לימודי קודש ובחינוך מיוחד".

הורוביץ טוען כי "ספרי הלימוד אינם מותאמים לציבור החרדי — לקצב הלימוד, למספר שעות הלימוד ולסוג המורים. בנוסף, כל לימודי החול במוסדות החרדיים נעשים רק אחרי הצהריים, וזה חסם משמעותי, מכיוון שהמסר לילדים הוא שלימודי החול והליבה חשובים פחות, והם מגיעים ללמוד אותם כשהם כבר עייפים".

לדבריו, "ללא סגירת המעברים, מוסדות פטור ינועו בהמוניהם למרחב המתוקצב של המוכר שאינו רשמי ולא יהיה ניתן לקדם, בבוא העת, תוכנית מותאמת. עד אז נישאר בזמן בין השמשות, ללא משילות בחינוך החרדי הגדל והולך".

לדברי הורוביץ, על הממשלה לבנות תוכנית ייעודית רחבת היקף להכשרת מורים לציבור החרדי ולפיתוח חומרי לימוד מתאימים עבורם, כדי לאפשר לימודי ליבה בציבור החרדי בתוך 5–10 שנים. "הגיע הזמן שנתחיל לטפל בנושא ברצינות ולדאוג לכך שילדים חרדים יקבלו תוכנית לימודים מותאמת ומודולרית בעבורם, שתתאים לכל שכבות הגיל ותשרת אותם בחייהם. לשם כך צריך להניח תשתיות טובות, וזה אומר שצריך להכשיר אלפי מורים חרדים ללימודי חול, ולפתח חומרי לימוד חדשים".

"יש התנערות מציבור שרוצה להשתלב"

צילום: גיל כהן-מגן

"צריך לזכור שההתנגדות של מוסדות הפטור נובעת גם משוני מהותי במבנה בית הספר, שאינו פועל כמו במבנה של בית ספר בחינוך המערבי", מוסיף רוטנברג. "החינוך בקהילות החרדיות עצמאי לא רק ביחס למדינה, אלא גם ביחס לקהילות חרדיות דומיננטיות, המנסות לכפות את ההגמנויה שלהן — ליטאים על חסידים, חסידות גדולה על קטנה ממנה, או אשכנזים על ספרדים".

עם זאת, לדבריו, גם במוסדות הפטור, שאליהם התייחס החוק לחיוב לימודי ליבה "חלה התקדמות משמעותית ביישום לימודי חול מרצון במהלך 10–15 השנים האחרונות, תוך מאמץ מרוכז ביוזמת הנהלת אגודת הת"תים בבני ברק, שהיא הגוף המרכזי העיקרי והמוביל בארץ בתחום מוסדות הפטור".

לדברי הורוביץ, "נושא לימודי החול במגזר החרדי היו נגועים בפוליטיקה מיום חקיקת חוק חינוך ממלכתי, כאשר במשך 50 שנה למדינה ולמשרד החינוך לא היתה כל כוונה לפקח על הלימודים.

"גם התגבשותה של ליבה בחינוך הממלכתי בראשית שנות ה–2000 הביאה למהלך מהוסס של עיצוב תכנית יסוד מינימליסטית לחינוך החרדי, וגם היא עברה פוליטיזציה ומשפטיזציה שהסתירו כמה חלולה הדרישה ללימודי ליבה והנחות היסוד העומדות מאחוריה. יישומה, בדגם של מקל וגזר תקציבי, מעולם לא נבחנה".

הורוביץ מוסיף כי "ההכרה כי לא ניתן לדרוש מהחרדים לימודי חול כשהמורים לא קיבלו הכשרה בתחום ובהיעדר ספרי לימוד חילחלה, ונעשו צעדים ראשונים לעיצוב מדיניות פדגוגית כוללת. במשרד החינוך הבינו כי לא נכון להגדיר ילד חרדי במונחי אחוז מילד ממלכתי ולקוות שבפחות שעות, אחר הצהריים, ללא מורים וספרים, ניתן לבסס לימודי חול מותאמים.

ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) אמר בדיון בוועדת החינוך כי "מדינת ישראל מתנערת מהאחריות שלה כלפי הציבור שרוצה להשתלב. הציבור החרדי משווע לתעסוקה ייחודית. הוא רוצה לצאת מהעוני אבל אם לא נבנה עבורם את היסודות המינימליים — נעשה להם עוול".

ב–2011 עמד טרכטנברג בראש הוועדה לשינוי כלכלי־חברתי, שהמליצה לפעול בתחום לימודי הליבה במגזר החרדי, בין היתר באמצעות יצירת שיח בין מערכת החינוך למוסדות החינוך החרדיים ופעולות הסברה בקרב הציבור החרדי על יתרונות לימודי הליבה.

גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים, אמר בתגובה לאישור החוק: "החלטת הממשלה היא אבסורדית. מצד אחד המדינה מייצרת, ובצדק רב, מסלולים, שתפקידם להתמודד עם טעויות היסטוריות, לשילוב הסטודנטים החרדים ומשקיעה באותם מסלולים מאות מיליוני שקלים. מצד שני, אותה ממשלה יוצרת חסמים בקרב אותה אוכלוסייה בדיוק, ומרחיקה מהסטודנטים העתידיים את ההזדמנות ללמוד לתואר אקדמי ולהשתלב בשדה המחקר ובשוק התעסוקה".

החוק לחיוב לימודי ליבה שנדון בוועדה, נחקק ב–2013 על ידי שרי החינוך והאוצר לשעבר, שי פירון ויאיר לפיד, אך לא נאכף. בדיוני התקציב שנערכו בסוף 2014, שרי החינוך והאוצר ביקשו לדחות את יישום החוק ל–2018 במסגרת חוק ההסדרים, כדי להעביר את האחריות על יישומו לממשלה הבאה - אולם בסופו של דבר חוק ההסדרים לא אושר בשל הקדמת הבחירות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker