למרות ההבטחות: משרד החינוך זונח 5,000 ילדים עם צרכים מיוחדים בחופש הגדול

בשנה שעברה הבטיח שר החינוך, נפתלי בנט, כי ימצא פתרון לקייטנות עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים - אך גם השנה הם נותרו ללא מענה, ונשלחים לביתם ללא טיפול רפואי

ליאור דטל
גן לילדים עם מוגבלות
גן לילדים עם מוגבלותצילום: אריאל שליט
ליאור דטל

משרד החינוך יזניח בחופש הגדול כ–5,000 ילדים עם צרכים מיוחדים המטופלים במסגרות חינוך מיוחד וזקוקים לרצף חינוכי, לטיפולים רפואיים ולטיפולים משלימים רצופים. תלמידים אלה ינותקו כעת משגרת יומם ומהמסגרת התומכת בהם.

כיום רק חלק מתלמידי החינוך המיוחד מקבלים פתרונות חינוכיים, טיפוליים ורפואיים במהלך חופשת הקיץ. משרד החינוך לא הסדיר פתרונות לחופש הגדול עבור כ–5,000 תלמידים במסגרות חינוך מיוחד. חלקם נשלחים לביתם ללא פתרון בחופשת הקיץ, ובכל מקרה הטיפולים הפרא־רפואיים שהם מקבלים מופסקים בחודשי הקיץ, וכך גם תוכנית ההזנה — כך שהם נותרים במסגרות ללא מזון וטיפולים. במקרים אחרים, יום הלימודים של התלמידים בחינוך המיוחד מקוצץ בחופשת הקיץ ב–3–4 שעות.

בשנה שעברה הודו גורמים במשרד החינוך כי אין ספק 
שכ–5,000 הילדים בחינוך המיוחד אמורים לקבל מענה ממשרד החינוך בחודשי הקיץ — שאם לא כן קיימת סכנה לכך ש"מצבם הבריאותי והרגשי ייפגע באופן בלתי־הפיך", לדבריהם. למרות זאת, עד כה לא נמצא מענה.

הורים לילדים עם מוגבלויות משלמית את המחיר: ב-25 אלף משפחות הורה אחד עוזב לחלוטין את העבודה: הפסד של 2.4 מיליארד שקל למשק

בשנת הלימודים הקודמת, שר החינוך, נפתלי בנט, הבטיח להורי התלמידים למצוא פתרון עד לקיץ הקרוב — אך לבסוף משרד החינוך לא סייע להם כלל. למעט תלמידים שאובחנו כאוטיסטים ומיעוט מהתלמידים הסיעודיים שמסיימים את שנת הלימודים ב–15 באוגוסט, שאר התלמידים במסגרות החינוך המיוחד מסיימים את בתי הספר וגני הילדים ב–30 ביוני או ב–30 ביולי, ובכל מקרה ביולי־אוגוסט משרד החינוך מפסיק להעניק להם טיפולים רפואיים ומזון במוסדות החינוך, ובכך קוטע את רצף הטיפולים שלהם לתקופה של חודשיים.

הסיבה שהתלמידים לא מקבלים מענה היא בשל חלוקה מיושנת של משרד החינוך, שמאפשרת המשך קבלת רצף טיפולי, חינוכי וחברתי רק לפי הגדרות רפואיות, ולא על פי צורכיהם של הילדים ורמת תפקודם האמיתית. כך למשל, בעוד שתלמידים אוטיסטים בתפקוד גבוה זוכים להארכת שנת הלימודים וליום לימודים ארוך, ילדים שמוגדרים כמעוכבי התפתחות לא זוכים לכך, אף שלפעמים מדובר בילדים שרמת התפקוד שלהם נמוכה מאוד.

הארכת שנת הלימודים עבור תלמידי החינוך המיוחד קבועה בחוק החינוך המיוחד, אך משרד החינוך התחמק מהתקנת תקנות שנדרשו בחוק לקביעת סוג הילדים שזכאים לכך.

בנוסף לקטיעת רצף הטיפולים, מדובר בילדים שלא יכולים להשתלב בכוחות עצמם בקייטנות העירוניות או הפרטיות, ומכיוון שמעולם לא נעשה מאמץ אמיתי כדי להשאירם בקהילה שבה הם למדו בפעילות הקיץ — ברוב המקרים הפתרון היחיד שההורים מוצאים עבורם הוא להשאירם בבתים עם המשפחה, בנתק מהקהילה. ברוב המקרים, לפחות אחד ההורים נשאר גם הוא בבית במהלך חופשת הקיץ.

סקר שערך באחרונה מינהל המחקר במשרד הכלכלה והתעסוקה עבור כנס של עמותת קשר מצא כי ההפסד להורים לילדים עם מוגבלויות בשל אובדן כושר השתכרותם ב–2015 היה 7.5 מיליארד שקל.

ארגוני הורים הנאבקים על זכויות תלמידים עם צרכים מיוחדים דורשים כבר שנים רבות ממשרד החינוך להסדיר את הנושא. ב–2015 קבוצות של הורים הפועלות בתחום, ובהן בזכות, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ועמותת קול הזכויות, ניהלו מאבק מול משרד החינוך בדרישה לפתור את הבעיה.

ביוני 2015 נערך דיון בנושא בוועדת החינוך של הכנסת, שבסופו דרשה הוועדה ממשרד החינוך להקצות תקציב להארכת הלימודים כבר בקיץ 2016. הוועדה ביקשה ממשרדי החינוך והבריאות להכין בתוך שבוע תוכנית עם פירוט העלויות להארכת תוכניות הלימודים למשך כל חודשי הקיץ — אך עד היום המשרדים לא נענו לדרישת הוועדה.

בהמשך, הבטיחו בכירי משרד החינוך לפתור את המשבר. השר בנט התערב בנושא באופן אישי, והבטיח להורים להסדיר את המצב עד לאפריל האחרון, אך בסופו של דבר לא נמצא פתרון במועד. במאי האחרון נערך דיון נוסף בוועדת החינוך של הכנסת, שבסופו הוועדה "הצרה על כך שלמרות הצהרות משרד החינוך — הוא לא נערך להרחבת השירותים הנדרשים".

"הילד שלי לא יכול לחכות לתקציב 2017"

"ראינו כבר בפסח את הרגרסיה שנגרמה לבננו כתוצאה מהיציאה מהשגרה ולוח החופשות הלא־מותאם", אומרת טלי בריל, אם לילד בן ארבע וחצי הלומד בגן חינוך מיוחד במצפה רמון. "הילד שלי לא יכול לחכות לתקציב 2017. כולם מודעים לחשיבות רצף הטיפול בגיל הרך למימוש הפוטנציאל של כל ילד". לדבריה, על שר החינוך למצוא דרך להקדיש תקציבים "גם לאלה שלא יכולים לצעוק ושאין להם יחצ"נים וכוח פוליטי, אבל עתידם נמצא בידיו".

יוליה בן משה, מנכ"לית עמותת קול הזכויות ואם לילד עם מוגבלות פיזית קשה, אומרת כי בחודשי הקיץ יום הלימודים בבית הספר שבו לומד בנה מתקצר בשלוש שעות, ובנוסף הטיפולים הרפואיים וארוחות הצהריים מופסקים.

"יש כאן אפליה מול אוכלוסייה אחרת בחינוך המיוחד, שממשיכה להתנהל בשגרה גם בקיץ, ולומדת עד 16:45", היא אומרת. "התחלנו את המאבק לפני כמה שנים, ואנחנו מבינים שהדרישה שלנו כרוכה בתקציב, אך ניתן היה כבר להתחיל את התהליך ולייצר תוכנית עבודה. מדי שנה מבטיחים לנו פתרונות ובסוף משאירים אותנו ואת ילדינו בידיים ריקות".

רויטל לן כהן מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים אומרת כי "אני מצפה מבנט לעמוד בהתחייבויות שלו. כל פנייה שלנו למשרד החינוך, גם בעניינים פרטניים, נענתה בתשובות שליליות, ומחזירה אותנו לחלוקה — שגם נציגי משרד החינוך הסכימו בדיון האחרון בכנסת כי היא מיושנת. החלוקה צריכה להתאים לצרכים ותפקודים, ולא לתוויות רפואיות".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "ילדי החינוך המיוחד מקבלים מענה חינוכי מלא בכל יולי. מעבר לכך, המשרד מאריך את הלימודים בהתאם לרמת התפקוד ולצרכים השונים. כמו כן, נושא החופשות בחינוך המיוחד נמצא על שולחן דיוני התקציב, וכל פנייה 
הכוללת מקרה חריג נבחנת באופן פרטני".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ