בפעם הראשונה: כסף יועבר מבתי ספר תיכונים חזקים - לחלשים - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בפעם הראשונה: כסף יועבר מבתי ספר תיכונים חזקים - לחלשים

שיטת תקצוב התיכונים כיום אמנם מבוססת על נוסחה אחידה - אך יוצרת עיוותים בהקצאת המשאבים ופערים גדולים ■ תוכנית חדשה שיוזם משרד האוצר עשויה לצמצם את האי־שוויון במערכות החינוך ובחברה בכלל

16תגובות
תלמידים בבתי ספר תיכון
מיכל פתאל

משרד האוצר מקדם לראשונה תוכנית לשינוי שיטת התקצוב בבתי הספר התיכוניים -שיכלול תקצוב דיפרנציאלי גם בהם. הצעד יוצע על ידי משרד האוצר בחוק ההסדרים לתקציב 2017–2018, כאחד מהצעדים לצמצום האי־שוויון במערכת החינוך בישראל ובחברה הישראלית בכלל.

המהלך שיוזם האוצר עשוי להביא בטווח הארוך גם להסטת תקציבים מתלמידי החינוך הדתי בתיכונים, שכיום מקבלים את התקציב הגבוה ביותר לתלמיד - ליישובים הערביים. על פי התוכנית, התקצוב הדיפרנציאלי יהיה בגובה של עד 50% - כלומר התלמידים המוחלשים ביותר יקבלו תקציב גבוה ב–50% מהתקציב שמקבלים התלמידים בבתי ספר חזקים. ככל הנראה, התוכנית תגובש על ידי משרד החינוך ותיושם במסגרת התקציב הקיים בשנת הלימודים שתפתח ב–2017.

כיום משרד החינוך מיישם מנגנון לתקצוב דיפרנציאלי על ידי העדפה תקציבית מתקנת של יישובים ושכונות מוחלשים ומרוחקים מהמרכז. אף שהמנגנון אינו אפקטיבי מספיק כדי לצמצם פערים, הוא מצליח לייצר העדפה תקציבית מסוימת כלפי התלמידים המוחלשים.

ואולם בשלבי החינוך של החטיבות העליונות אין כיום מנגנון יעיל של תקצוב דיפרנציאלי המאפשר אפליה מתקנת לתלמידים ביישובים ובשכונות המוחלשים. כפי שנחשף ב–TheMarker ב–2014, שיטת התקצוב הקיימת אף מעניקה עדיפות לתלמידים בתיכונים בבתי הספר המבוססים, שנהנים באמצעותה ממגמות לימוד יוקרתיות ותנאי לימוד ושירותים טובים יותר - זאת, למרות חשיבות החינוך בגיל התיכון, שבו מתקיימים בחינות הבגרות, כאשר רק כמחצית מבני גיל התיכון מסיימים אותן בהצלחה.

שיטת התקצוב הקיימת בתיכונים משקפת את טיב התיכון, וככל שהתיכון מוצלח יותר ומעניק שירותים ברמה גבוהה יותר לתלמידיו, כך התקציב שלו גבוה יותר. אף שהשיטה הזאת מעודדת את בתי הספר התיכונים להצטיין, היא לא מאפשרת לבתי הספר החלשים יותר - ובמיוחד בתי הספר הערביים - להשתפר, שכן היא לא מקנה להם תקציבים כדי לעשות זאת.

תיכון עירוני ד ת"א
מוטי מילרוד

פערים של 100%

בבדיקה שביצע TheMarker ב–2014 בקרב 210 תיכונים ברחבי ישראל, התגלו עיוותים בהקצאת המשאבים ופערים גבוהים שלעתים מסתכמים גם ב–100% בתקצוב שעות הלימוד בבתי הספר התיכונים — אף שהתקצוב מבוסס על נוסחה אחידה לכל התיכונים. כך למשל, התגלה כי בחלק מהמקרים תיכונים המיועדים לאוכלוסיות הבדואיות או הערביות בערים מעורבות מקבלים מחצית מהתקצוב שמקבלים תיכונים ליהודים.

עוד התגלה, כי ב–45% מהתיכונים שנבדקו כלל לא מקיימים לימודים במגמה מדעית והתלמידים שלומדים בהם לא יכולים לגשת לבגרות ב–5 יחידות במקצועות כימיה, פיסיקה או ביולוגיה. גם במקרה הזה הגורם המרכזי לכך נובע משיטת התקצוב של התיכונים בישראל, שמעניקה תקציב גבוה יותר לבתי ספר תיכונים שמלמדים מגמות לימוד יוקרתיות יותר, אך לא מעודדת בתי ספר מוחלשים לשלב מקצועות כאלה בתוכנית הלימודים.

לפי נתוני משרד החינוך, ב–2014 תוקצב תלמיד תיכון דתי ב–29 אלף שקל לשנה — 18% יותר מתקציב של תלמיד יהודי בתיכונים הממלכתיים, שתקציבו היה נמוך בכ–4,500 שקל לשנה; ו–55% יותר מתקציב של תלמיד תיכון ערבי, שקיבל תקציב הנמוך בכ–10,000 שקל.

בין השנים 2012–2014, תוספת התקציב הגבוהה ביותר לתלמידי התיכון ניתנה לתלמידי התיכון הדתיים, והנמוכה ביותר ניתנה לתלמידי התיכון הערבים. בנוסף, התוספת הגבוהה ביותר ניתנה לתלמידים ביישובים המבוססים, והתוספת הנמוכה ביותר — לתלמידים ביישובים המוחלשים ביותר.

מעגל של עוני

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מרבית תלמידי התיכון בישראל לא לומדים מקצועות מדעיים כמו ביולוגיה, פיזיקה וכימיה. כמו כן, על פי הלמ"ס, שיעור התלמידים בעלי רקע כלכלי מבוסס שלומד מקצועות מדעיים בתיכון גבוה פי ארבעה מאשר שיעור התלמידים בעלי רקע כלכלי נמוך שלומד את המקצועות האלה. נתוני הלמ"ס מגלים גם כי תלמידים באזור המרכז בכלל ובתל אביב בפרט לומדים יותר מקצועות מדעיים מאשר באזורי הדרום וירושלים.

שיטת התקצוב הקיימת כיום בתיכונים יוצרת פער בהקצאת מעבדות ושירותים נוספים בין התלמידים השונים, ומעניקה לתיכונים תקציב גבוה יותר בהתאם לשיעור התלמידים שניגשים לבגרות באותו מוסד — ולפיכך מאפשרת תקציבים נמוכים יותר לבתי ספר שבהם שיעור ההגשה של תלמידים לבגרות נמוך יותר או שאינם מגישים לבגרות.

בנוסף, בתי הספר המבוססים מקבלים תקציבים גבוהים יותר מכיוון שבמרבית המקרים המורים בהם בעלי ותק ורמת השכלה גבוהים יותר. כך, על פי נוסחת התקצוב הרשמית והנוכחית של משרד החינוך, תלמידים בבתי ספר עם מורים בעלי פחות ניסיון או תלמידים הלומדים בתיכון שנחשב מוצלח פחות - זוכים למשאבים נמוכים באופן משמעותי מאלה שלומדים אצל מורים ותיקים יותר ובתי ספר הנחשבים למוצלחים יותר. במקרה כזה, ייתכן שהעיקרון הזה מונע מבתי ספר בעלי הישגים נמוכים לגייס מורים ותיקים ומקצועיים יותר, שהיו משפרים את רמת הלימודים ומביאים לכך שמספר גבוה יותר של תלמידים מבית הספר ייגשו למבחני הבגרות.

שיטת התקצוב קובעת כי ככל שרמת השירותים בבית הספר גבוהה יותר - למשל, אם קיימת בו ספרייה או מעבדות — התקציב לכל תלמיד יהיה גבוה יותר. לפיכך, בתי ספר חלשים, שאין להם יכולת לבנות ספריות ולתחזק מעבדות, זוכים לתקציב נמוך יותר שלא יאפשר להם לבנות ספריות או מעבדות — ומתקשים לספק רמה גבוהה של לימודי מדע, אם בכלל.

משרד האוצר מנסה מדי שנה להעביר בחוק ההסדרים תוכנית לתקצוב דיפרנציאלי בין בתי הספר — על ידי שינוי שיטת התקצוב בין הרשויות המקומיות המבוססות למוחלשות, אך עד כה התוכנית לא יצאה לפועל בשל ההתנגדות של הרשויות המקומיות. הפעם המשרד מגבש תוכנית שונה, שמתמקדת בבתי הספר התיכונים, המתוקצבים באופן מלא על ידי המדינה, והפערים ביניהם גבוהים במיוחד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#