סטירת לחי מצלצלת לאומת הסטארט־אפ

הבדיקה של OECD מגלה כי שיעור גבוה של ישראלים צפוי להיכשל בעולם התעסוקה המודרני ויתקשה להשתלב בחברה וגם קרנית פלוג מזהירה מפני הנזק הצפוי לצמיחה העתידית של ישראל כתוצאה מכשליה של מערכת החינוך ■ זה הזמן להתעורר

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליאור דטל

הנתונים החדשים על רמתם הנמוכה של המיומנות והכישורים בקרב הישראלים, בהשוואה לממוצע במדינות המפותחות, מצטרפים למידע קודם שסיפק OECD על ישראל, שהכניס אותה למועדונים מפוקפקים נוספים — כמו המדינות המובילות במדדי העוני והאי־שוויון, בהשקעה נמוכה בתלמידים בבתי הספר, בהשקעה נמוכה בשירותי רווחה, ובהישגים נמוכים במבחנים הבינלאומיים לתלמידים.

נתונים אלה מצטרפים גם לנתונים הידועים לנו על מערכת החינוך המיושנת בישראל, הפערים בתוכה ובחברה, האפליה התקציבית כלפי התלמידים הערבים וההתעלמות מהמתרחש בחינוך החרדי. אולי במבחן הבא הנבחנים יישאלו אם קיים קשר בין הנתונים שכבר ידועים, לבין הנתונים שהתפרסמו אתמול.

הפעם המכה כואבת במיוחד, כי היא נוגעת במשאב החשוב והרגיש ביותר של ישראל — ההון האנושי. הבדיקה של OECD מגלה כי שיעור גבוה של ישראלים צפוי להיכשל בעולם התעסוקה המודרני, ויתקשה להשתלב בחברה. התגובה המיידית של מקבלי ההחלטות תהיה ודאי להאשים את האוכלוסייה הערבית והחרדית בציון הנמוך — אך ממשלות ישראל, שמונעות מהאוכלוסייה הערבית להתקדם בשל תקצוב נמוך, ואינן מסייעות לחרדים להשתלב בחברה ובשוק העבודה בשל חוסר קביעת מדיניות ואכיפתה — הן אלה שנושאות באשמה. ממשלות ישראל הן גם אלה שנושאות באשמה בנוגע לממצא המטריד ביותר שהתגלה בנתוני הדו"ח — ישראל סובלת מהפערים הגדולים ביותר במערב בכישורים של האוכלוסייה.

אחת מנקודות האור הבודדות בנתונים שפורסמו היא ששיעור המצטיינים בישראל אינו נמוך מהממוצע במדינות OECD. מנגד, בכיר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אמר אתמול כי כמעט ברבע מהמדינות שהשתתפו במבחנים, ההישגים של בוגרי תיכון בלבד היו גבוהים מאלה של הישראלים בעלי ההשכלה האקדמית.

משרדי היי-טק

באחרונה הזהירה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, מהנזק הצפוי לצמיחה העתידית של ישראל כתוצאה מכשליה של מערכת החינוך. בבנק ישראל יבחנו בימים הקרובים את ממצאי הדו"ח, כדי לנסות להעריך כיצד רמת הכישורים הנמוכה בישראל פוגעת בכלכלה — שהרי כישורים נמוכים מובילים לעבודה בשכר נמוך או לאבטלה, לתשלום מסים נמוך ולצורך בתמיכה גבוהה יותר מהמדינה.

זה עשור וחצי שהציבור בישראל מביע דאגה מהתוצאות הנמוכות של ישראל במבחנים הבינלאומיים שנערכים לתלמידים, אך המבחנים החדשים של OECD מציירים תמונה מדאיגה הרבה יותר — וחושפים כי ההישגים הנמוכים של התלמידים במערכת החינוך משקפים את רמת הכישורים הכללית בחברה.

מערכת החינוך הישראלית אינה יכולה להתחמק מאחריותה לתוצאות העלובות של ישראל בדו"ח האחרון — וההישגים הנמוכים בדו"ח נוגעים גם למי שעברו בה לפני עשרות שנים. התמונה שעולה מהדו"ח הנוכחי וממבחנים בינלאומיים קודמים, מוכיחה כי מערכת החינוך אינה מצליחה לשפר את עתידם של תלמידיה ואינה מצליחה להכשיר אותם לחיים. מערכת החינוך נכשלה בתפקידה העיקרי — לחנך ולהקנות כישורים הנחוצים לתלמידים כדי לשלבם בחברה ובתעסוקה, לאפשר להם מוביליות חברתית ולצמצם את הפערים בישראל.

מערכת החינוך בישראל נחשבת כבר שנים למערכת נחותה, המפגרת אחרי העולם המערבי המפותח, ואינה מצליחה להתמודד עם אתגרי העולם המודרני. גם OECD הזהיר את ממשלת ישראל כמה פעמים בשנים האחרונות כי עליה לשפר את מערכת החינוך, ובמיוחד לשים דגש על לימודי הליבה לחרדים ועל צמצום פערים בין התלמידים, בדגש על האוכלוסייה הערבית — אך עד כה בממשלה התעלמו מהאזהרות.

הפערים בידע ובכישורים באוכלוסיית ישראל — שמתחילים במערכת החינוך, אך נובעים גם מהיעדר הכשרה לאחר הלימודים — הם אחד הגורמים העיקריים לפערים הכלכליים העצומים בישראל ולקיטוב החברתי בה. מיומנויות נמוכות מקשות מאוד על השתלבות בענפי תעסוקה שהפריון והשכר בהם גבוהים. הדברים משתקפים בנתוני OECD באופן ברור: בכל המדינות שנבדקו — ככל שרמת המיומנות של תושבי המדינה היתה גבוהה יותר, כך גם שכרם היה גבוה יותר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker