הנתונים העגומים: הישראלים פחות חכמים מאזרחי המדינות המתקדמות - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מחקר דרמטי

הנתונים העגומים: הישראלים פחות חכמים מאזרחי המדינות המתקדמות

דו"ח OECD: תושבי ישראל הבוגרים (בני 16–65) מגלים רמת מיומנות נמוכה בקריאה, במתמטיקה ובפתרון בעיות ■ פערי הידע בישראל - הגדולים ביותר

204תגובות
אלברט איינשטיין
Getty Images

בשעה שחלק קטן מהישראלים עובד בענפים עתירי ידע והכשרה, חלק גדול מאוד מתושבי ישראל מפגרים מאחור - וחסרים להם כישורים בסיסיים, הנחוצים להשתלבות בשוק העבודה המודרני ולתפקוד בחברה.

תושבי ישראל הבוגרים (בני 16–65) מגלים רמת מיומנות נמוכה בקריאה, במתמטיקה ובפתרון בעיות - כך קובע הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) על סמך מבחנים בינלאומיים שערך ב–34 מדינות, שתוצאותיהם לגבי ישראל ועוד כמה מדינות פורסמו אתמול. התוצאות של הישראלים בכל התחומים ממקמות אותם בתחתית הדירוג של המדינות שהשתתפו במבחנים.

על פי המבחנים, כמעט כל בוגר שלישי בישראל חסר כישורים בסיסיים בתחום המתמטיקה - 31% מהנבחנים בישראל נכשלו במבחנים בתחום החשבון. עוד עולה מהנתונים כי במיומנויות קריאה (בשפה המקומית), רמתם של בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל היא נמוכה מזו של בעלי השכלה תיכונית בלבד בשבע מהמדינות שהשתתפו במבחן.

ישראל מתבלטת לא רק ברמה הממוצעת הנמוכה, אלא גם בפערים הגדולים בין הנבחנים המצטיינים לאלה שתוצאותיהם היו הגרועות ביותר. הפערים ברמת הכישורים של התושבים בישראל הם מהגדולים ביותר במדינות המערב.

במתמטיקה, הפערים בישראל שניים רק לאלה בסינגפור. בתחום פתרון הבעיות, הם הגדולים ביותר מבין כל המדינות שהשתתפו במבחנים. 34 המדינות שנבדקו כוללות את מרבית החברות ב–OECD, אך למשל מקסיקו, החברה בארגון, לא נבדקה, ולעומתה נבדקה אינדונזיה, שאינה חברה בו.

דירוג המדינות מתמטיקה - המידע בטקסט

הפערים ברמת הכישורים בישראל ניכרים במיוחד בין בוגרים שמצבם הכלכלי שונה, ובין יהודים וערבים. פערים דומים מתגלים במבחנים בינלאומיים אחרים, שבהם משתתפים תלמידים בבתי הספר בישראל.

שר החינוך, נפתלי בנט, צייץ אתמול בטוויטר: "עשור של הידרדרות שלנו מול העולם הוא מצב חירום של ממש. אמשיך בכל כוחי להחזיר מצוינות, ולהציב רף גבוה לתלמידי ישראל".

המשנה לנגידת בנק ישראל, ד"ר נדין בודו־טרכטנברג, אמרה בתגובה להצגת הנתונים: "אנו צריכים לשאוף ולכוון לא רק לממוצע, אלא למדינות ברמה הגבוהה ביותר. הצמיחה הכלכלית בישראל סבירה, אך לא מאפשרת לנו לסגור את הפער משאר מדינות OECD כבר 20 שנה. ראינו שגם בשיעור הפריון אנו לא משתפרים, ואחת המטרות באמצעות הסקר הזה היא לאתר מקורות שבאמצעותם נוכל ללמוד ולהסיק בנוגע לשיפור הפריון".

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), אמר כי "אנחנו רוצים לשנות את תוצאות הסקרים הבאים. זה חייב להתחיל במערכת החינוך. אנחנו אמנם מלמדים את התלמידים בישראל, אך לא מקנים להם מיומנויות למידה. אנחנו לא מאפשרים להם לפתח מיומנויות חיים אישיות".

לדברי ח"כ מנואל טרכנטברג (המחנה הציוני), "הממצאים הם ציון נכשל מהדהד לכל מערכת עיצוב הכישורים והמיומנויות של אוכלוסיית ישראל.

מבחני מתמטיקה - הנתונים בטקסט

"צריך להסתכל בראש ובראשונה על הגיל הרך, מכיוון שאנו יודעים שמה שקורה בגיל הרך קובע את גורלו של האדם שנים קדימה. דווקא ישראל, שהתברכה בשיעור הילודה הגבוה בעולם המערבי — מפנה גב לדור העתיד שלה".

איכות ההון האנושי

מבחני הכישורים הם חלק מפרויקט מתמשך וארוך טווח של OECD, שעלותו בעבור ישראל הסתכמה ב–20 מיליון שקל בחמש השנים האחרונות, וכלל בחינות לכ–6,400 משתתפים. מטרת המבחנים שנערכו היא למדוד את רמת המיומנות בתחומי יסוד שבהם משתמשים כדי להתקדם בחברה ובשוק העבודה. אלה כישורים בסיסיים שהמשתתפים במבחן יכולים להיתקל בהם בחיי היומיום בעבודה או בחברה, כמו הזמנת חדר מלון, החלפת מוצר שנרכש באינטרנט, הבנה של הוראות, קריאה של גרפים והבנת נתונים, חישוב אחוזים ואף שימוש בפונקציות שונות בגיליון אלקטרוני בתוכנה "אקסל".

במסיבת עיתונאים שנערכה ביום שני בתל אביב, ובה הוצגו תוצאות המבחנים, אמר וויליאם תורן, בכיר בתחום החינוך 
ב–OECD: "הנבחנים לא נדרשו לבצע חישובים מורכבים, אלא להראות הבנה ולהתמודד עם נושאים שהם עשויים להיתקל בהם במהלך חייהם. כל מי שמתמצא בכלכלה או בחינוך מבין את החשיבות של ההתייחסות לאיכות ההון האנושי ולכישורים שלו, לצד התמודדות עם האי־שוויון, לכלכלה".

בניתוח שערכו לתוצאות המבחנים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) והרשות הארצית למדידה והערכה של משרד החינוך נכתב כי "לבוגרים השולטים במיומנויות אלה יש סיכוי טוב להפיק את המרב מהאפשרות והמשאבים הקיימים במדינות המפותחות, ואלה שאינם שולטים במיומנויות אלה — עלולים להישאר מאחור".

דירוג המדינות, קריאה -  הנתונים המלאים בטקסט

סקר מיומנות הבוגרים של OECD מכונה PIAAC, ומבוסס על מבחן בינלאומי שנערך ב–34 מדינות ובקרב יותר מ–200 אלף משתתפים. המבחנים נערכו בשני סבבים החל ב–2011 ועד 2015, וכללו מאות אלפי משתתפים. בכל מדינה נבדקו לפחות 4,000 איש. המבחנים בישראל נערכו ב–2013 וב-2014, והסבב הבא ייערך ב–2021 ויסתיים ב–2022.

בישראל הסקר נערך ונותח בשיתוף הלמ"ס והרשות למדידה. הוא נערך בבתי המשתתפים בשפות עברית, ערבית ורוסית, באופן ממוחשב. משתתפים בעלי רמה נמוכה במחשבים נבחנו במבחן מודפס. OECD עורך גם את מבחני פיז"ה הבינלאומיים, שנערכים בקרב תלמידי כיתה ח', שבהם הישגיהם של תלמידי ישראל נחשבים נמוכים בהשוואה למדינות המפותחות, והפערים בין הישגי התלמידים הם הגבוהים במערב.

פערי ענק בין 
יהודים לערבים

בכל שלושת התחומים — בקריאה, במתמטיקה ובפתרון בעיות — תושבי ישראל הבוגרים הגיעו להישגים נמוכים משמעותית מהממוצע מב–34 המדינות שהשתתפו במבחנים. בקריאה, למשל, ישראל דורגה במקום 28 בין 34 המדינות. רק תושבי סלובניה, ספרד, יוון, איטליה, צ׳ילה ואינדונזיה השיגו ציונים נמוכים יותר.

הציון הממוצע בקריאה בישראל היה 251 נקודות (בסולם של 200–800) — רחוק מהממוצע של מדינות OECD שנסקרו, שהיה 263 נקודות.

מבחני קריאה -  הנתונים בטקסט

למעשה, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבה רוב התושבים הגיעו לרמת הישגים בסיסית למדי במתמטיקה וקריאה — רמה 2 — שאינה דורשת התמודדות עם בעיות מורכבות, בעוד רוב התושבים במדינות OECD שנבדקו הגיעו לרמה 3. בראש המדינות שבהן ההישגים בקריאה היו הגבוהים ביותר דורגו יפן ופינלנד.

במבחן במתמטיקה דורגה ישראל במקום 29, והציון שלה היה דומה לציון של ארה"ב וקפריסין. רק יוון, איטליה, ספרד, טורקיה וצ'ילה הגיעו להישגים נמוכים יותר. הציון הממוצע של הבוגרים בישראל במתמטיקה היה 251 נקודות — לעומת 263 בממוצע במדינות OECD שנבדקו. במבחני הקריאה והמתמטיקה, 60% מהישראלים דורגו בשלוש הרמות הנמוכות ביותר מתוך שש רמות הישגים.

הישגי הישראלים בפתרון בעיות בסביבה ממוחשבת היו אף הם נמוכים מאוד. רק 27% מהאוכלוסייה בישראל הצליחו בבחינה והגיעו לשתי רמות המיומנויות הגבוהות ביותר (רמות 2–3 מתוך שלוש רמות). היתר הגיעו לרמה הבסיסית ביותר (1), או נכשלו בבחינה. רק ברוסיה, סלובקיה, סלובניה, אירלנד, פולין, ליטא, צ׳ילה, יוון, וטורקיה שיעור המצליחים בבחינה היה נמוך יותר.

הפערים בהישגים בישראל על סמך רקע כלכלי ובין ערבים ויהודים היו עצומים. בעוד שיעור המצטיינים בישראל במבחן הקריאה ביישובים המבוססים ביותר (אלה המדורגים באשכולות הסוציו־אקונומיים 8–10) היה 17%, ושיעור הנכשלים היה 14% — ביישובים המוחלשים ביותר (1–3) שיעור המצטיינים הסתכם ב–5% בלבד, וכרבע מהמשתתפים במבחן נכשלו בו.

עם זאת, שיעור הבוגרים המצטיינים בישראל, שהגיעו לרמות הגבוהות ביותר, דומה לשיעור המצטיינים הממוצע של מדינות הארגון שנבדקו, ובישראל, כמו במדינות אחרות, הצעירים בולטים לטובה — והישגיהם של בני 25–34 היו גבוהים מאלה של בני 55–64. ואולם במדינות אחרות, כמו פינלנד, קוריאה והולנד, נרשם זינוק מרשים יותר במיומנויות הצעירים ביחס לבוגרים. 
ב–OECD מסבירים כי זוהי דוגמה לאופן שבו מערכת החינוך יכולה להשפיע לטובה על החברה ועל הכלכלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט
מוטי מילרוד

מצבם של הנבחנים הערבים היה גרוע עוד יותר, ורמת המיומנויות שהציגו במבחן (שנערך גם בשפה הערבית) היתה נמוכה מאוד, ברמה דומה לשלוש המדינות שדורגו במקום האחרון במבחנים: צ'ילה, אינדונזיה וטורקיה. זוהי עדות להשקעה הנמוכה של המדינה בחינוך התלמידים הערבים ובהכשרתם לאחר הלימודים. המצב אצל הנבחנים החרדים היה מורכב יותר: שיעור החרדים שנכשלו במבחנים בעברית ובמתמטיקה לא היה גבוה באופן מובהק מאשר בקרב שאר הנבחנים, אך רבים מהם נכשלו במבחן פתרון בעיות, שנערך באופן ממוחשב.

הישגיה של ישראל במבחנים לא נפגעו בשל העובדה שהיא 
מדינה קולטת עלייה, והפערים בציונים בין עולים חדשים לוותיקים בישראל היו נמוכים במיוחד בהשוואה לממוצע במדינות 
הארגון שהשתתפו.

אוצר מלים בסיסי

27% מהנבחנים בישראל נכשלו במבחן בקריאה לאחר שציוניהם דורגו ברמה הראשונה הנמוכה ביותר (רמה 1), או שהם לא הגיעו אפילו לסף הכניסה לרמה זו. זהו שיעור הנכשלים מהגבוהים במדינות OECD שנבדקו, וגבוה משמעותית משיעור הנכשלים הממוצע בארגון — 19% בלבד.

המשמעות לכך היא שחלק גדול מהישראלים הציגו כישורי התמודדות עם אוצר מלים בסיסי, ועם טקסטים קצרים ופשוטים בלבד. במקביל, שיעור האוכלוסייה בישראל בשלוש הרמות הגבוהות ביותר (3–5) היה 37% — לעומת ממוצע של 46% במדינות OECD שנבחנו. עם זאת, שיעור המצטיינים הסתכם ב–8.1% — בדומה לממוצע מדינות הארגון (10.6%).

רמי שלוש

במבחן בקריאה הפערים בישראל היו גדולים מאוד — בין המצטיינים בבחינה (האחוזון ה–95) לבעלי ההישגים הנמוכים ביותר (האחוזון החמישי) היה פער של 180 נקודות, לעומת 154 נקודות בממוצע במדינות ה–OECD שהשתתפו.

הפער בישראל הוא הגדול ביותר במערב, והשני בגודלו בין כל המדינות שהשתתפו במבחן אחרי סינגפור. כ–46% מהתושבים הערבים שהשתתפו במבחן בישראל, ונבחנו בשפה הערבית, נכשלו — לעומת 22% מהיהודים שנכשלו.

הציון הממוצע של ישראל בקריאה ובמתמטיקה מציב אותה ברמה 2 מתוך חמש רמות הישגים. הרמה הראשונה היא הנמוכה ביותר (רמה אחת מעל רמת הבסיס), ונחשבת בסיסית למדי מבחינת היכולות הנדרשות מהמשתתפים בבחינה.

ברוב המדינות שהשתתפו בבחינה, רוב התושבים נמצאים ברמה 3 בהבנת הנקרא ובקריאה, ואולם בישראל רוב הנבחנים דורגו ברמה 2. משמעותו של מצב כזה, שהתגלה רק במדינות בודדות, היא שלרוב תושבי ישראל יש יכולת מוגבלת בתחום הבנת הנקרא, בעיקר בטקסטים ארוכים.

יכולת רוב הישראלים במספרים — נמוכה

כמעט שליש מתושבי ישראל (31%) נכשלו במבחן במתמטיקה, שמטרתו היתה לבדוק יכולות שימוש במתמטיקה, הנדרשות במגוון מצבים בחייהם של בוגרים בחברה. שיעור הנכשלים בישראל היה מהגבוהים בקרב המדינות שהשתתפו במבחן. בממוצע, כ–23% מהמשתתפים בכל המדינות נכשלו בו. לעומתם, 10% מהמשתתפים במבחן בישראל הצטיינו בו והגיעו לרמות הגבוהות ביותר (4–5), בדומה לממוצע במדינות OECD שהשתתפו, שהיה 11%.

הפערים בין ההישגים של הנבחנים הישראלים במתמטיקה היו שניים רק לסינגפור. גם כאן התגלו פערים גדולים בין יהודים וערבים: רק 1% מהמשתתפים הערבים הגיעו לרמה הגבוהה ביותר, לעומת 13% מהיהודים. 54% מהערבים הגיעו לרמות הנמוכות ביותר, לעומת 25% מהיהודים. OECD מצא כי בעוד שברוב מדינות הארגון שנבדקו — רוב התושבים נמצאים ברמה השלישית במתמטיקה, בישראל רוב התושבים נמצאים ברמה השנייה. לכן, היכולת של רוב הישראלים הקשורה למספרים, נמוכה יותר.

14% אינם יודעים להשתמש במחשב

עד כמה תושבי ישראל יכולים להשתמש בטכנולוגיה דיגיטלית כדי לבצע מטלות יומיומיות ולתקשר עם אחרים? 18% מתושבי ישראל נכשלו במבחן שדרש פתרון בעיות באמצעות מחשב (בהשוואה ל–14% בשאר המדינות שהשתתפו). 14% נוספים כלל לא נבחנו במבחן, מפני שדיווחו כי אינם יודעים להשתמש במחשב, או מפני שמיומנויותיהם במחשבים היו נמוכות מדי (בהשוואה ל–15% בכלל המדינות בארגון שנבחנו).

התוצאות בתחום פתרון הבעיות בסביבה ממוחשבת חולקו לשלוש רמות, וב–OECD הציגו כמדד להצלחה את שיעור הנבחנים שהגיעו לשתי הרמות הגבוהות. בישראל, 27% מהמשתתפים במבחן פתרון הבעיות הגיעו לרמות אלה, שיעור נמוך מעט מממוצע מדינות הארגון שהשתתפו — 31%.

הפערים במבחן במחשבים היו הגבוהים ביותר בקרב כל המדינות שהשתתפו במבחן. גם במבחן זה התגלו פערים גדולים בין היהודים לערבים בישראל, והתגלה כי 34% מהאוכלוסייה הערבית חסרי מיומנויות בסיס במחשוב, בהשוואה ל–9% מהיהודים. בקרב נבחנים חרדים, 14% לא עמדו בתנאי הסף הדרושים לעריכת המבחן הממוחשב, או שאמרו שאין להם כלל ניסיון עם מחשבים.

רמת מיומנות גבוהה יותר = שכר גבוה יותר

הבדיקה מצאה כי ככל שעולה רמת המיומנות שהציגו הנבחנים בבחינה, כך עולה גם שכרם. כך למשל, בישראל שכרם של מי שהגיעו לרמות הגבוהות ביותר בקריאה (4–5) הוא 15.3 אלף שקל בממוצע — גבוה כמעט פי שניים מהשכר הממוצע של הנכשלים בבחינה, 8,500 שקל.

הקשר נמצא בקרב נשים וגברים כאחד, אך למרות זאת, שכרן של הנשים היה נמוך משכר הגברים, גם כאשר רמת הכישורים והמיומנות שלהן היתה גבוהה יותר. בישראל שכרה הממוצע של אישה בעלת מיומנות קריאה ברמה 3, שנחשבת גבוהה, היה 11.9 אלף שקל בממוצע — בעוד שכרם של הגברים במיומנות הנמוכה יותר (2) היה 12.2 אלף שקל בממוצע. שכרן החודשי של נשים ברמת המיומנות הגבוהה ביותר בקריאה היה נמוך בכ–3,000 שקל משל גברים באותה רמת מיומנות, ונמוך בכ–2,000 שקל משל גברים ברמה 3, הנמוכה משלהן.

כדאי להיוולד 
להורים משכילים

המבחן ביסס את ההנחה המקובלת שלפיה רמת ההשכלה של המשתתפים בסקר קשורה קשר הדוק ליכולות ולמיומנות הדרושות להשתלבות בחברה. ככל שרמת ההשכלה של המשתתפים במבחן היתה גבוהה יותר, כך הישגיהם במבחן היו גבוהים יותר. ממוצע הציונים בקריאה של בעלי תואר שני ושלישי, למשל, היה גבוה ב–83 נקודות מהציונים של מי שלא סיימו תיכון. בישראל, 59% מקרב בעלי השכלה נמוכה גילו חוסר מיומנות בסיסי במחשבים, לעומת 5% מבעלי ההשכלה העל־תיכוניים וההשכלה הגבוהה. גם הציון הממוצע של משתתפים בסקר שהוריהם היו בעלי רמת השכלה גבוהה היה גבוה יותר. הציון הממוצע של נבדקים שהוריהם היו בעלי השכלה גבוהה היה גבוה בממוצע ב–52 נקודות מאשר הציון הממוצע של נבדקים שהוריהם היו בעלי השכלה נמוכה. פערים גדולים נמצאו גם בין מועסקים לאנשים שאינם בכוח העבודה.

"רכישת השכלה 
לא נגמרת בכיתה י"ב"

״התמונה העגומה של ההישגים הנמוכים בישראל בהשוואה למדינות העולם ופערים מגזריים וחברתיים גדולים, מתגלה לנו בכל המחקרים החינוכיים הבינלאומיים שנערכים בישראל״, אומרת פרופ׳ מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך. ״מטריד לגלות תמונה דומה החוזרת ומתגלה במחקר חדש. ממצאי המחקר מדאיגים ומחייבים תכנון וראייה אסטרטגית מערכתית ארוכת טווח, המחייבת שיתוף פעולה בין המשרדים הממשלתיים.

"התכנון צריך להתחיל מחשיבה על החינוך בגיל הרך ובית הספר ולהמשיך בחשיבה בכל הנוגע לפיתוח מקצועי של מבוגרים בשוק העבודה, ובכלל זה בהכשרה במסגרות ההשכלה הגבוהה. רכישת השכלה ופיתוח מיומנויות אינם תהליכים שנפסקים בכיתה י"ב, ואף לא עם קבלת תואר אקדמי או תעודה מקצועית. למידה תמידית (Lifelong Learning) חיונית בעולם הגלובלי שבו אנו חיים".

בדיון מיוחד שנערך אתמול בכנסת, אמרה ח״כ עליזה לביא (יש עתיד) כי ״הממצאים שעולים מהסקר מדאיגים ומטרידים. ישראל נמצאת באופן גורף מתחת לממוצע מדינות OECD, וזהו תמרור אזהרה ענק״. לדבריה, ״מיומנויות החיים השונות הן תנאי הכרחי להשתלבות בתעסוקה, הן תנאי הכרחי ליכולת להשתכר בכבוד, וליכולת להתקדם ברמה האישית ולשגשג ברמה הלאומית.

"על המדינה להקים גוף רב מערכתי שיהיה אחראי על ההכשרה וההכנה לעולם הטכנולוגי החל בגיל הרך ועד מערכת ההשכלה הגבוהה ולהגדיר זאת כיעד לאומי".

גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, אמר: "בשנים האחרונות אנחנו מתריעים על כך שאין קשר מספק בין האקדמיה לבין שוק התעסוקה, ונתונים אלה הם עוד הוכחה לכך. על המוסדות האקדמיים לבחון איך לצד מחקרים אקדמיים וחומר תיאורטי הם יכולים להקנות כלים ההכרחיים לשוק העבודה של היום, שיעזרו לנו כסטודנטים לממש את הפוטנציאל שלנו, ולהצליח בשוק העבודה בעתיד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#