אנחנו נשלם את המחיר

כך התנפח בור הפנסיה הענק של האוניברסיטאות - ל-30 מיליארד שקל

בדיקת TheMarker: למרות הגירעון האקטוארי הכבד, אין כל מו"מ להסדר, ואתמול התפרסמו לראשונה נתונים חלקיים בלבד מהדו"חות שלהן

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הגירעון האקטוארי של האוניברסיטאות התנפח בשנים האחרונות לכ–30 מיליארד שקל - כך עולה מהערכות עדכניות של המוסדות ושל בכירים במערכת ההשכלה הגבוהה ל–2015. ערכו של הגירעון, המשקף את חובות האוניברסיטה לתשלומי פנסיה תקציבית שלא הופרשו עבור חברי הסגל שלהם, גדל בכ–5 מיליארד שקל מאז הבדיקה הקודמת שערך TheMarker ב–2012, והוא גבוה כיום פי שניים מאשר ערכו בדו"ח מבקר המדינה מ–2008, שחשף את עומק הבור שבו שקעו אוניברסיטאות המחקר הוותיקות בישראל. באותה תקופה, החוב האקטוארי של האוניברסיטאות הסתכם בכ–15 מיליארד שקל.

ההתחייבות לפנסיה של האוניברסיטאות גדלה כתוצאה מעלייה בתוחלת החיים ובשל הריבית הנמוכה במשק. האוניברסיטה שמצבה הוא החמור ביותר היא האוניברסיטה העברית, שהגירעון האקטוארי שלה מוערך בכ–13 מיליארד שקל. בשל היקף החוב, האוניברסיטה נאלצת להפריש כל שנה ועד ל–2080 מאות מיליוני שקלים בשנה מתקציבה ומתקציב המדינה, כדי לשלם את חובות הפנסיה של המרצים (התשלומים השנתיים יפחתו לקראת סיום התקופה). ב–2014 לבדה העבירה האוניברסיטה העברית 655 מיליון שקל לצורך תשלום פנסיות, שכוללים גם תנאי פרישה ייחודיים ומופלגים של אנשי הסגל שלה, כאשר מחצית מהסכום הוזרם ישירות מתקציב המדינה.

האוניברסיטה העבריתצילום: דניאל בר און

למרות האיום הגדול בעתיד על יציבותן הפיננסית של האוניברסיטאות, אין כיום משא ומתן להסדרת החוב בכל האוניברסיטאות, והוא מתמקד, ללא התקדמות משמעותית, באוניברסיטה העברית בלבד. ללא טיפול, בשנים הקרובות צפוי הגירעון האקטוארי של המוסדות להשכלה גבוהה - להמשיך לגדול.

הגירעון האקטוארי השני בגודלו הוא של הטכניון, שהסתכם ב–2015 ב–8.1 מיליארד שקל, ואילו הגירעון האקטוארי של אוניברסיטת תל אביב הסתכם באותה שנה ב–6.8 מיליארד שקל. הגירעון האקטוארי של אוניברסיטת חיפה הסתכם ב–2015 ב–2.1 מיליארד שקל. גם הטכניון סובלת מהתחייבות פנסיונית גבוהה, של 8.1 מיליארד, שעלולה לאיים עליה בעתיד. הסכומים המיועדים לכיסוי תשלומי הפנסיה לעובדי המוסדות להשכלה גבוהה צפויים להמשיך לגדול בשנים הקרובות. ואולם, בשלב זה מצבן של מוסדות אלה יציב.

בנוסף, למרות שלא הנוהגה בה מעולם פנסיה תקציבית, לאוניברסיטת בר אילן חוב של כ–600 מיליון שקל לעובדיה, כתוצאה מהסכמים שנחתמו ב–2008 עם הסגל הבכיר בכל אוניברסיטאות המחקר.

אתמול החלה הוועדה לתכנון ולתקצוב לחשוף לראשונה את נתוני הדו"חות התקציביים של כלל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל - אך הנתונים לא כוללים מידע על הגירעון האקטוארי של האוניברסיטאות, המכללות הפרטיות והציבוריות - לציבור הרחב.

הוועדה עדיין לא פירסמה את הדו"חות הכספיים המלאים של האוניברסיטאות, שכולן פרט לאוניברסיטת בר אילן אינן מפרסמות את דו"חותיהם. לפיכך הדו"חות אינם כוללים פירוט של מצבה הכספי של כל אוניברסיטה וביאורים נוספים על המצב הכספי.

מהוועדה לתכנון ולתקצוב נמסר כי החל מהשנה הבאה יועלו הדו"חות המלאים של כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, וכי ההחלטה התקבלה בהמשך לקביעת הנחיות דיווח כספי אחידים למוסדות להשכלה גבוהה וכחלק ממדיניות הוועדה לתכנון ולתקצוב להגברת השקיפות.

כבר ב–2010 החלו מגעים ראשונים בין משרד האוצר להנהלות האוניברסיטאות ולארגון הסגל הבכיר, שמייצג את חברי הסגל הבכירים בכל האוניברסיטאות, להסדרת הגירעון האקטוארי. המרצים אף הביעו נכונות לכמה ויתורים הנוגעים לתנאי פרישתם, אך בתמורה הם דרשו ערבויות מהמדינה להבטחת הפנסיה שלהם. למרות זאת, המשא ומתן עצמו מעולם לא החל, ומשרד האוצר והוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה מעדיפים להתמקד במשאים ומתנים נקודתיים בכל אוניברסיטה בנפרד.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי ״תקציב ההשכלה הגבוהה עומד על כ–10 מיליארד שקל, כאשר שיעור גדול מתוכו מיועד לתקציב האוניברסיטאות.

אוניברסיטת בן גוריון

"בהתאם לנתונים שבידי המשרד, כל האוניברסיטאות, למעט העברית מאוזנות תקציבית, משמע תשלום המחויבות האקטוארית מהווה חלק אינטרגלי מהתקציב השוטף של 
המוסד. בכל הנוגע לתשלומי פנסיה תקציבית, המדינה משקיעה בכל שנה כ–600 מיליון שקל לתמיכה במוסדות המשלמם פנסי תקציבית״.

המרכז הבינתחומי הרצליה: שכר של 1.1 מיליון שקל לנשיא

המרכז הבינתחומי הרצליה, בדומה למכללה למינהל, הוא מוסד שאינו מתוקצב. המרכז הוא מכללה פרטית שמסתמכת בעיקר על שכר הלימוד של הסטודנטים - שהיווה 75% מהכנסותיו ב–2014 ושהסתכם ב–234.5 מיליון שקל.

שכר הלימוד בבינתחומי מאפשר לממן גם את הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות, שתופסות נתח גדול מתקציב המכללה - 19.5% - שהסתכמו ב–63.1 מיליון שקל ב–2014. כך, שכרו של נשיא המכללה ב–2014, פרופ׳ אוריאל רייכמן, הסתכם ב–1.1 מיליון שקל. בנוסף, שכרם של שלושה מרצים במכללה הסתכם בכ–900 אלף שקל ב–2014.

הכנסותיה של המכללה הסתכמו ב–2014 ב–311 מיליון שקל - עלייה של 2.2% בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת, והוצאותיה היו 323.1 מיליון שקל. בסוף השנה היא הפסידה 12 מיליון שקל. גם את 2013 סיימה המכללה עם הפסד של 8.1 מיליון שקל. ואולם, מצבה הכלכלי של המכללה איתן יחסית ונותר לה עודף של 28 מיליון שקל בהון העצמי - כשסך נכסיה הסתכם ב–457.5 מיליון שקל.

הטכניון: ירידה בהכנסות מתיקי השקעות

הטכניון צילום: חגי פריד

הטכניון סיים את 2014 ברווח מרשים של כ–300 מיליון שקל, ואת השנה שקדמה לה ברווח של 367.8 מיליון שקל. עם זאת, 2015 הסתיימה בהפסד של 40.5 מיליון שקל - כתוצאה מירידה בהכנסות מתיקי השקעות.

הטכניון הוא המוסד היחיד מבין האוניברסיטאות הוותיקות שמפרסם לציבור את תקציר דו"חותיו הכספיים, שבהם נכלל גם מידע לגבי 2015. ב–2015 הכנסות הטכניון הסתכמו בכ–2 מיליארד שקל, והיו בהמשך מגמת גידול בהשוואה ל–2014–2013, שכללו גידול של כ–8% בהכנסות משכר הלימוד של הסטודנטים בהשוואה ל-2014 - ל–219 מיליון שקל. גידול נוסף חל בסעיפי ההכנסות ממחקר.

בנוסף, לטכניון יש עודף של כ–5 מיליארד שקל בהון העצמי שלו, וב–2014 תיק ההשקעות שלו לטווח הארוך הסתכם ב–5.7 מיליארד שקל. ב–2015 הסתכם הגירעון האקטוארי של הטכניון ב–8.1 מיליארד שקל - והוא כלל את הגירעונות האקטואריים של החברות הבנות שלו.

אוניברסיטת אריאל: התקציב הגבוה ביותר מהמדינה

אוניברסיטת אריאל נמצאת עדיין בהליכים של מעבר מתקצוב כמכללה ציבורית לתקצוב של אוניברסיטה. אף שהיא עדיין מתוקצבת כמכללה, החלק היחסי שהיא מקבלת מתקציב המדינה הוא הגבוה ביותר מבין כל שאר המכללות הציבוריות - כפי שהיה גם לפני שהוכרה כאוניברסיטה.

תקציבה של אוניברסיטת אריאל הסתכם ב–2014 ב–151.6 מיליון שקל - גידול של 15% בהשוואה לתקציבה מהמדינה בשנת הלימודים הקודמת, מה שהוביל לגידול דומה של כלל הכנסותיה, שהסתכמו ב–2014 ב–343 מיליון שקל. ההכנסות של האוניברסיטה משכר לימוד הסתכמו ב–130.5 מיליון שקל, בהשוואה ל–125 מיליון שקל בשנת הלימודים הקודמת.

ההכנסות של האוניברסיטה מתרומות עלו מ–30 אלף ב–2013 ל–470 אלף שקל ב–2014. האוניברסיטה סיימה את שנת הלימודים ברווח של כ–11 מיליון שקל בשנה - בדומה למצב בשנת הלימודים הקודמת.

אוניברסיטת תל אביב: ההכנסות משכר לימוד עלו

ב–2014 הצליחה אוניברסיטת תל אביב להגדיל את הכנסותיה ב–7.2%, ל–2.37 מיליארד שקל. האוניברסיטה סיימה את שנת הלימודים ברווח של 13.6 מיליון שקל.

ההכנסות משכר לימוד עלו ב–1.3% ל-419 מיליון שקל, וההכנסות מתקציב המדינה עלו ב–6% - ל–1.2 מיליארד שקל. באותה שנה האוניברסיטה גייסה תרומות בסך 20.4 מיליון שקל, בדומה לשנה הקודמת. מצבה הכלכלי של האוניברסיטה איתן, וב–2014 היא סיכמה בעודף של 1.7 מיליארד שקל בהון העצמי שלה. בנוסף, לאוניברסיטה השקעות לטווח ארוך בהיקף של 2.9 מיליארד שקל ושווי כלל הנכסים שלה מוערך בכ–5 מיליארד שקל. עם זאת, באחרונה הוערך החוב האקטוארי של האוניברסיטה לעובדיה ב–6.8 מיליארד שקל.

מכון ויצמן: רווח של 1.1 מיליארד שקל

מצבו הכספי של מכון ויצמן הוא מרשים במיוחד - בהשוואה לשאר האוניברסיטאות. המכון סיים את 2014 ברווח של 1.1 מיליארד שקל, ואת 2013 ברווח של 445 מיליון שקל, שאותם הוא מתעתד להעביר לקרנות ההשקעה של המכון.

ככל הנראה, הרווח התאפשר כתוצאה מהכנסות ממחקר ומחברת היישום של המכון. ההכנסות של מכון ויצמן הסתכמו ב–2.8 מיליארד שקל ב-2014, והוצאותיו הסתכמו ב–1.6 מיליארד שקל. בין היתר, המכון קיבל תרומות בהיקף 209 מיליון שקל, ותקציבו מהמדינה הסתכם ב–426 מיליון שקל. בנוסף, למכון יש עודף של 7.5 מילארד שקל בהון העצמי שלו. למכון אין הכנסות משכר לימוד, שכן אין בו לימודים לתואר ראשון וכל הסגל שלו עוסק במחקר.

האוניברסיטה העברית: הפסד של 49 מיליון שקל

מצבה הכלכלי של האוניברסיטה העברית - האוניברסיטה המובילה בישראל - הוא גרוע במיוחד, והחמור ביותר מבין שאר מוסדות ההשכלה הגבוהה. האוניברסיטה סיימה את 2014 בהפסד של 49 מיליון שקל. היא סובלת מגירעון מצטבר של כ–1.3 מיליארד שקל ומתזרים מזומנים שלילי של מאות מיליוני שקלים, כאשר הגירעון האקטוארי שלה קרוב לכ–13 מיליארד שקל.

על רקע משא ומתן בין האוניברסיטה לבין משרד האוצר והוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה על עריכת תוכנית הבראה משמעותית, שתכלול מכירת נכסים וקיצוצים בשכר ובתנאי הפנסיה, התפרסמה ביקורת חריפה על התנהלותה הכספית ב–2013. מהדו"ח עלה כי האוניברסיטה ניסתה לטשטש נתונים על מצבה העגום, וכי היא ניצלה כספי תרומות שהוגבלו בקרנות צמיתות וכספים שיועדו למחקר לפעילויות שוטפות ולכיסוי גירעונות.

ב–2014 הכנסותיה של האוניברסיטה מהמדינה הסתכמו ב–1.4 מיליארד שקל, והן היוו כמחצית מכלל הכנסותיה, שהסתכמו ב–2.9 מיליארד שקל. הכנסותיה משכר לימוד גדלו ב–3.5%, ל–276 מיליון שקל, וההכנסות מתרומות הסתכמו ב–112 מיליון שקל - בדומה לשנה הקודמת (113.6 מיליון שקל). תקציב הוצאות ההנהלה הסתכם ב–3.7% מכלל ההוצאות, שהסתכמו ב–2.9 מיליארד שקל.

המכללה למינהל: גירעון שנתי של 15 מיליון שקל

המכללה למינהל, המכללה הפרטית הגדולה בישראל, סיימה את 2014 בהפסד של 15.3 מיליון שקל. גם את שנת הלימודים הקודמת סיימה המכללה בהפסד של 9.7 מיליון שקל.

למכללה עודף בהון עצמי של 128 מיליון שקל.

הפקדונות ארוכי הטווח של המכללה המכללה הסתכמו ב–2014 בכ–400 אלף שקל בלבד - כך עולה מהנתונים החלקיים שפרסמה הות"ת. עם זאת, מדו"חות המכללה עולה כי תיק ההשקעות שלה הסתכם בשווי של כ-60 מיליון שקל ב-2014. בשל מצבה הכספי, המכללה החלה ליישם תוכנית התייעלות בתחילת 2015, שכללה הפחתת שכר לסגל האקדמי ולסגל המינהלי.

המכללה למינהל היא מכללה שאינה מתוקצבת - היא לא מקבלת תקציב מהמדינה ומסתמכת בעיקר על הכנסות משכר לימוד. ב–2014 הכנסותיה הסתכמו ב–328.7 מיליון שקל (עלייה של 2.6% בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת), כששכר הלימוד של הסטודנטים אחראי ל–47% מההכנסות. ההכנסות של המכללה למינהל היו הגבוהות ביותר מבין כל המכללות הפרטיות בישראל. ואולם, ההוצאות היו גבוהות יותר (344 מיליון שקל) ויצרו גירעון שנתי. בנוסף, ב–2014 נרשמה ירידה של 22 מיליון שקל בהכנסות משכר הלימוד במכללה, בהשוואה ל–2013. הוצאות ההנהלה במכללה היו 6.2% מתקציבה, כאשר ב–2013 השכר הגבוה ביותר ניתן לדיקאן בית הספר למינהל עסקים, ששכרו ברוטו באותה שנה הסתכם ב–690 אלף שקל.

אוניברסיטת בר אילן: גירעון של 600 מיליון שקל בהון עצמי

אוניברסיטת בר אילן סיימה את שנת הלימודים של 2014 בהפסד של 15.9 מיליון שקל - ואת השנה שקדמה לה בהפסד של 19.6 מיליון שקל.

בנוסף, האוניברסיטה סובלת מגירעון של 600 מיליון שקל בהון העצמי שלה, כלומר כלל ההתחייבויות שלה גבוה ב–600 מיליון שקל מהשווי של כל הנכסים שלה. ב–2014 הוצאותיה של האוניברסיטה הסתכמו ב–1.2 מיליארד שקל, מהם 5.2% לכיסוי הוצאות ההנהלה. כך למשל, שכרו השנתי (ברוטו) של דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה היה 943.1 אלף שקל.

הכנסותיה של האוניברסיטה מהמדינה עלו ב–6% והסתכמו ב-635.5 מיליון שקל, אך ההכנסות מתרומות ירדו ב–40% בהשוואה ל–2013 - ל–7.7 מיליון שקל. כמו כן, ההכנסות משכר הלימוד ירדו ב–1.5% והסתכמו ב–254.8 מיליון שקל. בנוסף, לאוניברסיטה יש תיק השקעות לטווח הרחוק של 218 מיליון שקל.

בניגוד למוסדות האחרים, בר אילן לא היתה נהוגה פנסיה תקציבית, ולכן היא אינה מאויימת על ידי גירעונות אקטואריים.

עם זאת, האוניברסיטה צברה חובות של כ–580 מיליון שקל לעובדיה. החוב הנצבר נוצר מכיוון שבר אילן - בדומה לאוניברסיטת בן גוריון - נדרשה להפריש בדיעבד סכומים נוספים לקרנות הפנסיה של העובדים, בעקבות השיפור בתנאי השכר של הסגלים הבכירים באוניברסיטה, שנקבעו בהסכמים שנחתמו עמם כבר ב–2008.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker