פירמידה באוניברסיטה העברית: לאן נעלמו 1.1 מיליארד שקל?

בדו"ח ביקורת חריף טוענת המועצה להשכלה גבוהה כי האוניברסיטה השתמשה בחשבונאות יצירתית כדי לטשטש את מצבה הכספי ■ נשיא האוניברסיטה העברית: הות״ת אשמה במצבה הכספי הרעוע של האוניברסיטה

ליאור דטל
ליאור דטל

האוניברסיטה העברית נקטה חשבונאות יצירתית ויצרה מצגי שווא על מצבה הכלכלי לוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) כדי לטשטש נתונים על מצבה הכספי העגום - כך עולה מדו"ח ביקורת שהוזמן על ידי הות"ת ב–2014, ומתייחס לדו"חות הכספיים של האוניברסיטה מ–2013.

מדו"ח הביקורת עולה כי האוניברסיטה מעלה באמון התורמים כשניצלה כספים בקרנות צמיתות ובקרנות שהשימוש בהם מוגבל למטרות מסוימות לצורך כיסוי גרעונות ופעולות שוטפות, זאת בניגוד להסכמים הקשורים לקרנות מסוג זה, הקובעים כי האוניברסיטה תהנה רק מפירות הקרן ורק למטרות מסוימות. בין השאר, כ–10 מיליון שקל מכספים שהוגדרו תקציבי מחקר - שימשו למתן חסות של האוניברסיטה לוועידת הנשיא ב–2013, שבה הוצגו תערוכת מדע של האוניברסיטה.

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן ששוןצילום: אמיל סלמן

"מצבה הפיננסי של האוניברסיטה העברית קשה מאוד", נכתב בדו"ח, "עד כדי קושי לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות ולביצוע המחקרים והפרויקטים להם התחייבה מול התורמים". לפי הדו"ח, האוניברסיטה סובלת מגירעון מצטבר של כ–1.3 מיליארד שקל ומתזרים מזומנים שלילי של מאות מיליוני שקלים בשנה - "מצב נזילות האוניברסיטה גרוע, דבר המתבטא בין היתר בשימוש בתקבולים לצורכי מחקר ופרויקטים מיוחדים, ובנכסי קרנות צמיתות (קרנות שניתן להשתמש רק בפירותיהם; ל"ד) לכיסוי פעילותה השוטפת". לפי דו"ח הביקורת, הנכסים הצמיתים של האוניברסיטה, בהם האוניברסיטה אינה יכולה להשתמש, מהווים כ–66% מסך נכסיה אך האוניברסיטה הציגה אותם אותם כדי לתת רושם שיתרת המזומנים והנכסים הנזילים שלה גבוהים יותר ולטשטש את קשייה התזרימיים.

בות"ת ובאוצר רואים את ממצאי הדו"ח בחומרה רבה יותר. "השיטה הזאת מזכירה את שיטת הפירמידה", אמר בכיר במערכת ההשכלה הגבוהה המעורה בפרטים. "האוניברסיטה רוקנה כמעט חצי מהקרנות והשתמשה בכספים. כל עוד היא או החוקרים שלה הצליחו לגייס עוד כספים אז אי אפשר לראות את זה אבל אם היתה האטה בגיוס הכספים אז האוניברסיטה לא היתה יכולה לעמוד בכך וזה היה נחשף. אם זה היה קורה בחברה בורסאית רשות ני"ע היתה פותחת בחקירה".

בדו"ח ביצוע שהגישה האוניברסיטה לות"ת לסיכום 2013 עלה כי סיימה את השנה ללא גירעון, ולכן קיבלה על כך מענק כספי מתקציב הוועדה, אך דו"ח הביקורת חושף כעת כי בניגוד לדיווחים של האוניברסיטה לות"ת - באותה שנה נוצר לאוניברסיטה גירעון של כ–114 מיליון שקל.

הצעה לתיקון הליקויים - עד יום שישי הקרוב

האוניברסיטה העברית נחשבת לאוניברסיטה המובילה בישראל על פי דירוגי איכות בינלאומיים. תקציבה ב–2013 הסתכם בכ-2.7 מיליארד שקל בשנה, שמחצית ממנו מתוקצב על ידי המדינה והיתר באמצעות שכר הלימוד, תורמים וקרנות מחקר.

נכסי האוניברסיטה העברית
נכסי האוניברסיטה העברית

בעקבות ממצאי הדו"ח החמורים, החליטה הות"ת להטיל סנקציות תקציביות על האוניברסיטה עד לתיקון הליקויים בדו"ח, ולהקפיא 17.1 מיליון שקל, שהיתה אמורה להעביר לה לסיוע במימון הפנסיות באוניברסיטה. הות"ת איימה על האוניברסיטה בעוד סנקציות תקציביות במידה ויתגלו הפרות נוספות.

בהחלטת הוועדה, שהתקבלה בעקבות ממצאי הדו"ח, נכתב כי "הות"ת רואה בחומרה רבה את התנהלות האוניברסיטה, ובפרט את אופן הדיווח התקציבי והכספי של האוניברסיטה לות"ת. כמו כן, הות"ת רואה בדאגה את מצבה הפיננסי של האוניברסיטה". הוועדה הטילה על הוועד המנהל של האוניברסיטה, בראשות איש העסקים מיקי פדרמן, להעביר הצעה לתיקון הליקויים עד ליום שישי הקרוב. בנוסף דורשת הוועדה כי מנכ"לית האוניברסיטה וסמנכ"ל הכספים שלה יאשרו מעתה את נאותות הדיווחים הכספיים של האוניברסיטה באופן אישי.

הדו"ח הוגש בספטמבר האחרון על ידי רואה החשבון דורון פרלשטיין ממשרד שמידט בן צבי. בשבועות האחרונים ממצאי הדו"ח הובאו לדיונים בוועד המנהל של האוניברסיטה ובהנהלת משרד האוצר. כעת, במשרד האוצר דורשים מהאוניברסיטה לפתח תוכנית הבראה מקיפה.

דו"ח הביקורת מצא כי האוניברסיטה נמצאת בתזרים מזומנים שלילי וסובלת מגירעונות, ולכן היא מסתמכת על שימוש בכספים שנועדו למחקרים תרומות לצורך המשך תפקודה השוטף. מהאוניברסיטה נמסר כי "מזומנים המתקבלים לביצוע מחקרים ופרויקטים מיוחדים ולהשקעות ברכוש אכן משמשים גם לתפעולה השוטף של האוניברסיטה, אך לא ניתן לומר כי כל פעילות האוניברסיטה ממומנת מאותם תקבולים".

1.17 מיליארד שקל ירדו מקרנות האוניברסיטה

מיקי פדרמן
מיקי פדרמן, יו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה העבריתצילום: מוטי קמחי

מדו"ח הביקורת עולה כי האוניברסיטה השתמשה בקביעות בכספים שנצברו בקרנות צמיתות - קרנות שהוקמו על ידי תורמים שדרשו כי האוניברסיטה תשתמש רק בפירות הקרן ולא בקרן עצמה - לצורך מימון פעילותה השוטפת וכדי לאזן את תקציבה. בנוסף, היא השתמשה בקרנות מחקר, המכילות כספים שהתקבלו מגופים חיצוניים בארץ ובחו"ל לצורך מימון המחקר של חוקרי האוניברסיטה, לצורך מימון פעולות שאינן קשורות למחקר.

נכון לספטמבר, בקרנות הצמיתות ובקרנות המוגבלות זמנית של האוניברסיטה היו אמורים להיות נכסים בסך כולל של 2.8 מיליארד שקל, לפי דו"חות האוניברסיטה. בפועל, באותה שנה, סך הנכסים עמד על 1.69 מיליארד שקל. כלומר, לאורך השנים, האוניברסיטה רוקנה 1.17 מיליארד שקל מהקרנות שלה - "ככל הנראה לטובת כיסוי גירעונות שנוצרו", לפי הדו"ח.

"אסור היה לעשות שימוש בקרנות למטרות אלה", נכתב בדו"ח. "השימוש בקרנות הזמניות והצמיתות, כמו גם תזרימי המזומנים השליליים מצביעים על כך שמצבה הפיננסי של האוניברסיטה קשה מאוד עד כדי אפשרות כי בהתקיים אי־אלה נסיבות, כגון האטה בקצב התרומות לפרויקטים חדשים, היא עלולה להגיע לכדי קושי לעמוד בהתחייבותיה. שימוש בכספים מוגבלים זמנית מותר רק למטרות שלשמן יועדו, ושימוש בכספים אלה באופן קבוע הוא אסור". האוניברסיטה לא רק השתמשה בכספי הקרן אלא גם נטלה מהן הלוואות בהיקף של כ–40 מיליון שקל.

"חלה טעות בניסוח הדו"ח הכספי"

ההוצאות השנתיות הצפויות לפנסיה באוניברסיטה העברית
ההוצאות השנתיות הצפויות לפנסיה באוניברסיטה העברית

האוניברסיטה העברית טענה כי השימוש בקרנות ובמענקים היה זמני וכי "הדבר מותר מבחינה משפטית ונועד לאפשר לה להתקיים מבחינה תזרימית". האוניברסיטה הוסיפה כי "התקבולים העתידיים ישמשו לכיסוי התחייבויות קיימות". באוניברסיטה טענו גם כי "השקעת הכספים לזמן קצר אינה סותרת את ההסכמים שלה עם התורמים, וכי הדבר נעשה בהתאם לחוות הדעת של היועצים המשפטיים"

לפי הדו"ח, הקרנות הצמיתות של האוניברסיטה צברו בעקבות משיכת יתר מהן גירעון של 161 מיליון שקל. מהאוניברסיטה נמסר כי הגירעון נוצר כתוצאה ממספר שנים שבהן התשואות בקרנות היו נמוכות אך היא לא האטה בעקבות כך את העברת הסכומים לפרויקטים השונים וכי שינתה את מדיניותה בנושא מאז.

הביקורת כללה בדיקה מדגמית של הוצאות האוניברסיטה שסווגו בדו"חות תחת סעיף "שחרור מהגבלה למחקר", כלומר כספים שנועדו לשמש את המחקר שמבוצע באוניברסיטה, אך מצאה כי הם שימשו גם לצרכים אחרים שאינם קשורים למחקר. כך בנוסף למימון ועידת הנשיא, כ–4.2 מיליון שקל מכספי המחקר שימשו לניהול כפר הסטודנטים וכ–5 מיליון שקל שימשו להעסקת עובדים זמניים. באוניברסיטה טענו מנגד כי חלה טעות בניסוח הדו"ח הכספי וכי הסעיף היה אמור להיקרא "כספים ששוחררו למחקר ולפרויקטים מיוחדים".

ההפסד הגבוה נמחק ולא הועבר לוועדה

בניין באוניברסיטה העברית בירושלים, ב-2010
האוניברסיטה העבריתצילום: דניאל בר און

לפי הדו"ח, בדיווח של האוניברסיטה לות"ת לא נכללו הוצאות של כ–28 מיליון שקל שנכללו בדו"ח הכספי של האוניברסיטה. בנוסף, הדו"ח שהוגש לות"ת כלל עודפי תקציבים של 44 מיליון שקל, שאינם חלק מפעילות שוטפת. מהאוניברסיטה נמסר בתגובה כי היא פעלה לפי הנחיות הות"ת באותה תקופה, וכי החל ב–2014 היא מדווחת על מצבה הכספי על פי ההנחיות החדשות של הוועדה.

לפי הדו"ח, האוניברסיטה לא דיווחה לות"ת על הפסד של 88 מיליון שקל בפרויקט בינוי כפר הסטודנטים שיזמה ב–2002. האוניברסיטה התחייבה לשלם 80 מיליון שקל להקמת הכפר, ולקחה הלוואה מכספי הקרנות הצמיתות שלה, מתוך הנחה שתצליח לכסות אותה באמצעות כספי תרומות עתידיים. בפועל, ב–2009 היא דיווחה על ההפסד הגבוה, אך לפי דו"ח הביקורת, בדו"חותיה מ–2010 הביאור על ההפסד הגבוה נמחק ולא הועבר לוועדה. כעת מתכננת הות"ת לבדוק לעומק גם את התנהלות האוניברסיטה בנוגע לכפר הנוער.

"ריבוי מערכות עשוי לגרום לטעויות"

עוד נמצא כי בדו"ח הכספי של 2013, האוניברסיטה הציגה יתרות של עשרות מיליוני שקלים בסעיפים שונים, אך אלה נעשו "בהתאם לאומדנים והשערות ובניגוד לתקינה החשבונאית". הדו"ח מציין כי האוניברסיטה לא פעלה לפי הוראות הות"ת בכמה הזדמנויות ולא העבירה לה דיווחים הנדרשים ממנה. כך למשל, האוניברסיטה ביצעה עסקה במסגרתה מכרה את מעונות שטרן בקרית יובל לוועדת הקרנות שלה ב-36 מיליון שקל כדי לשפר את מצבה התזרימי מבלי לדווח על כך לות"ת למרות שהיתה מחויבת לכך, גם לא לאחר שהות"ת פנתה אליה בנושא.

מערך המחשוב של האוניברסיטה כולל רשימה של 90 תוכניות המרכזות את המערכות הכספיות השונות באוניברסיטה, ולפי הדו"ח — "מצב של ריבוי מערכות מחשוב במערכת הכספים עשוי לגרום לטעויות וקשיים בבקרה כוללת על הנתונים".

מצבה הכספי של האוניברסיטה הביא אותה לבצע תוכניות התייעלות שונות בשנים האחרונות, שנועדו לאפשר לה לאזן את תקציבה. לפי דו"ח רואה החשבון — אם לא היתה עושה זאת, מצבה הפיננסי הנוכחי היה כיום חמור עוד יותר. הגורם האחראי למצבה הכספי של האוניברסיטה הוא תשלומי הפנסיה התקציבית שאליהם היא מחויבת, הכוללים תנאי פרישה ייחודיים ומופלגים של סגל המרצים שלה.

האוניברסיטה משקיעה מדי שנה חלק גדל והולך מתקציבה לצורך תשלום תנאי הפנסיה של המרצים, במקום להשקיע אותו בפיתוח המחקר וההוראה. ב–2014 העבירה האוניברסיטה כרבע מתקציבה — כ–655 מיליון שקל — לצורך תשלומי הפנסיה השנתיים, כשמחצית מהסכום הוזרם ישירות מתקציב המדינה. הגירעון האקטוארי של האוניברסיטה הוערך בסכום עתק של 12.6 מיליארד שקל. בנוסף לחובות הפנסיה, האוניברסיטה מתקשה להתנהל בגלל גודלה שנפרש על פני שישה קמפוסים שונים ברחבי המדינה — שלושה בירושלים, בית חולים וטרינרי בבית דגן, פקולטה לחקלאות ברחובות וקמפוס משותף עם אוניברסיטת בן גוריון באילת.

"האוניברסיטה מודעת לבעיותיה התקציביות"

מהאוניברסיטה העברית נמסר: "דו"ח ות"ת הגיע להנהלת האוניברסיטה ונלמד היטב, נידון בוועד המנהל שלה ובסדרת פגישות בין ות"ת, האוצר והאוניברסיטה. הדו"ח מציג בעיות וליקויים ב–2012–2013, שרבים מהם כבר טופלו מאז. התייחסות מפורטת, כולל תיקון מירב הליקויים עליהם הצביע הדו"ח, נמסרה לות"ת".

"האוניברסיטה העברית מודעת היטב לבעיותיה התקציביות ובאישור הות"ת — יצאה לסדרת תוכניות לאיזון תקציבי, הבראה והתייעלות. אלה ועוד נעשו בשנים האחרונות כדי לממן את תשלומי הפנסיה התקציבית על חשבון פעילות שוטפת. הגירעון האקטוארי של האוניברסיטה הוא בראש ובראשונה באחריות ות"ת ומשרד האוצר, שהתחייבו בהסכם חתום לפני כ–16 שנה, במקביל להתחייבות האוניברסיטה לחדול לבטח עובדים חדשים בפנסיה תקציבית, לסייע לאוניברסיטה במימון מחויבות פנסיונית והפרו התחייבות זאת.

"האוניברסיטה העברית היתה הראשונה במשק הישראלי לזהות את הבעייתיות של הפנסיה התקציבית ועברה מרצון ובשותפות חברי הסגל שלה להסכם פנסיה צוברת לפני למעלה מ–16 שנה. האוניברסיטה חוזרת וקוראת למשרד האוצר ולות"ת להמשך הידברות ולעבודה משותפת עם כל הצדדים וסגל האוניברסיטה על מנת להגיע לפתרון כולל ורחב היקף שיאפשר התנהלות כספית איתנה של האוניברסיטה ועמידה במשימותיה האקדמיות.

"חשוב לזכור כי על כתפי האוניברסיטה העברית מוטלת אחריות ציבורית ואקדמית גדולה תרומת האוניברסיטה למדע, לעיר ירושלים ולמדינת ישראל היא אדירה, ועל כן הפתרון חייב להיות שלם. פגיעה באוניברסיטה העברית היא פגיעה במדינת ישראל במעמדה בעולם".

האונ' העברית בדרך לתוכנית הבראה משמעותית

משרד האוצר והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) דוחקים באוניברסיטה העברית להחיל תוכנית הבראה מקיפה לצורך שיפור מצבה הכלכלי. התוכנית תכלול קיצוצי שכר ותנאי פנסיה, קיצוצים בסגל ומכירת נדל"ן השייך לאוניברסיטה בהיקף של כ–100 מיליון שקל בשנה, ב–5–10 השנים הקרובות. בנוסף, הות"ת ואגף הממונה על השכר באוצר דורשים מהאוניברסיטה להסדיר את חריגות השכר וחריגות הפנסיה.

בעקבות ממצאי דו"ח הביקורת ומצבה הכספי הקשה של האוניברסיטה העברית, התקיים בשבוע שעבר דיון בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. הנושא נידון גם בוועד המנהל של האוניברסיטה. בשלב זה, האוצר מתכנן להציע לאוניברסיטה סיוע כספי של כ–35 מיליון שקל בשנה מתקציב המדינה — המותנה בכך שהאוניברסיטה תעמוד בתוכנית ההתייעלות, ותצליח לקצץ בכל שנה כ–65 מיליון שקל מתקציבה. לא ברור עדיין אם האוניברסיטה תסכים להצעה, שכן כבר ביצעה תוכניות התייעלות בשנים האחרונות בהיקפים נמוכים יותר.

התוכנית תאפשר לאוניברסיטה להתמודד עם תשלומי הפנסיה השנתיים, שיוצרים גירעון מובנה של כ–180 מיליון שקל בשנה בתקציב האוניברסיטה, ושעמו האוניברסיטה מתמודדת בתחילת כל שנה תקציבית. התוכנית אמורה לסייע לאוניברסיטה להפחית 100 מיליון שקל מהגירעון המובנה, כשעל פי בדיקת האוצר, הסדרת חריגות שכר וחריגות הפנסיה באוניברסיטה תניב לה חיסכון של כ–80–100 מיליון שקל נוספים.

הטבות הפנסיה המיוחדות באוניברסיטה העברית מוערכות בכ–70–80 מיליון שקל בשנה. החוקרים נהנים מתנאי פנסיה ייחודיים, כמו פרישה מוקדמת בגיל 60. בנוסף, חוקרי האוניברסיטה זכאים לסעיף יוקר פנסיה, שהופך אותה לגבוהה בכ–12%–20% יותר מהפנסיה באוניברסיטאות אחרות.

הות"ת לעברית: החליפו את פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן

בהחלטה תקדימית קראה מליאת הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) לוועד המנהל של האוניברסיטה העברית להחליף את חברת רואי החשבון של האוניברסיטה, קסלמן וקסלמן (PWC).

החברה מלווה את האוניברסיטה בשנים האחרונות ומבקרת את הדו"חות הכספיים שלה.

בהחלטתה מציינת הות"ת כי במהלך תקופת הביקורת הוחלפו סמנכ"ל הכספים וראש אגף התקציבים של האוניברסיטה, וכי "יש חשיבות לרענון והחלפת רואי החשבון המבקרים של הדוחות הכספיים של כל מוסד מעת לעת והתקשרות עמם לתקופה מוגבלת, והאוניברסיטה העברית נקראת להחליף את רואי החשבון המבקרים שמשמשים בתפקידם זה שנים רבות".

מקסלמן וקסלמן נמסר: "האוניברסיטה העברית הינה לקוח חשוב של הפירמה. אנו מנועים מלהגיב בנושא".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ