הנתון המדהים על מערכת החינוך בירושלים: רק 12% מהתלמידים חילונים - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנתון המדהים על מערכת החינוך בירושלים: רק 12% מהתלמידים חילונים

75% מהתלמידים - חרדים או ערבים ■ בנט מכריז על ירושלים מאוחדת - אבל משרד החינוך מקצה לתלמידים הערבים רק כ-50% מליהודים

10תגובות

שר החינוך, נפתלי בנט, הכריז שלשום כי שנת הלימודים הבאה תצוין כ"שנת אחדות ירושלים", לרגל 50 שנה לאיחודה, במטרה "להגביר את הזיקה של התלמידים לעיר, תולדותיה ומורשתה". ואולם אחדות ירושלים לא באה לידי ביטוי כשבוחנים את האופן שבו מתקצב משרד החינוך את התלמידים מהמגזרים השונים בעיר. הפערים אמנם קיימים בכל רחבי ישראל, אבל בירושלים הם מתגלמים באופן החריף ביותר.

מערכת החינוך בירושלים היא מהמפולגות בישראל. בניגוד למצב בשאר הארץ, יש בה רוב של תלמידים חרדים וערבים - כ-80% מתלמידי העיר - שדווקא הם זוכים להשקעה נמוכה משמעותית מהמדינה, והפיקוח עליהם חלקי. תלמידים יהודים בבתי הספר הממלכתיים בעיר מקבלים ממשרד החינוך תקציב של כ-20 אלף שקל בשנה לתלמיד, ואילו תלמידים ערבים, הלומדים בעיקר במזרח העיר, מקבלים תקציב נמוך כמעט בחצי - כ-11,200 שקל בשנה בממוצע.

שר החינוך נפתלי בנט
ששון תירם

כך עולה מהנתונים העדכניים ביותר שפירסם משרד החינוך, המתייחסים לתקציב שמקבלים תלמידים בבתי הספר ברחבי ישראל בשנת הלימודים תשע"ד (2013–2014), שנחשפו באחרונה ב–TheMarker. הנתונים אמנם מתייחסים לתקופה שלפני מינויו של בנט לתפקיד שר החינוך, אבל הם לא השתנו משמעותית מאז.

כ-41% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים בירושלים הם חרדים, רובם אינם לומדים את לימודי הליבה, הפיקוח על הנעשה בבתי הספר שלהם הוא חלקי, ולפעמים לא קיים כלל. תלמיד חרדי בירושלים מקבל בשנה תקציב של כ-9,100 שקל בממוצע בלבד. זאת, מאחר שרוב בתי הספר החרדיים בירושלים הם בתי ספר פרטיים, וכן עקב הפיקוח החלקי, העובדה שאין בהם לימודי ליבה, ומשום שאינם מדווחים למשרד החינוך על מספר וזהות המורים בהם.

בתי הספר עם התקצוב הכי גבוה בירושלים

כ-38% תלמידים בבתי הספר היסודיים בעיר הם ערבים - שמופלים תקציבית בהשוואה לתלמידים היהודים בעיר. מערכת החינוך במזרח ירושלים סובלת מהזנחה של המדינה, מצפיפות גבוהה יותר, מחסור בכיתות לימוד ומשיעור נשירה גבוה של תלמידים. רוב התלמידים במזרח ירושלים לומדים על פי חומרי הלימוד הפלסטניים, ונבחנים בבגרות פלסטינית ולא במבחני הבגרות הישראליים - גורם שמשפיע על התקצוב - שכן ככל ששיעור תלמידים גבוה יותר זכאי לבחינות הבגרות הישראליות, כך תקציב בתי הספר גבוה יותר. עם זאת, ככל הנראה, הזכאות לבגרות אינה הגורם המסביר היחיד לפערים אלה.

ממשרד החינוך נמסר: השוני בתקצוב מושפע מפרמטרים שונים. התקצוב ביסודי הוא עבור כיתה, וקיימת שונות בצפיפות בכיתות - בפרט בחינוך הממלכתי־דתי, כך שמספר התלמידים הממוצע לכיתה משפיע על התקצוב. כמו כן, קיימת הקצאה דיפרנציאלית לפי מדדי טיפוח. באשר לחטיבות העליונות, יש הבדלים בתקצוב לפי מגמות לימוד שנלמדות בבתי הספר, כמו מסלולים טכנולוגיים, ודיפרנציאליות בהקצאת המשאבים על פי מדדי טיפוח.

השקעה נמוכה בערבים ובחרדים

באחרונה תקף ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, את ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, בטענה שבתי הספר בירושלים סובלים מתקצוב נמוך יותר בהשוואה לבתי הספר בתל אביב ובשאר ישראל. מנתוני משרד החינוך עולה כי ההשקעה של משרד החינוך בתלמיד בחינוך הממלכתי בירושלים היא כ-17,200 שקל בשנה - גבוהה יותר מההשקעה הממוצעת בתלמיד בבית ספר יסודי ברחבי ישראל (כ-14 אלף שקל). לעומתה, ההשקעה בתלמיד בחינוך הממלכתי־דתי היא 15,700 שקל - נמוכה במעט מההשקעה הממוצעת בתלמידים בזרם החינוך הזה ברחבי ישראל (כ-16,600 שקל). ואולם תלמדי החינוך הממלכתי־דתי ברחבי ישראל זוכים לתקציב הגבוה ביותר מבין המגזרים השונים.

אמיל סלמן

הפערים בין ההשקעה בתלמידים בירושלים נובעים מההשקעה הנמוכה בתלמידים הערבים בעיר, שמהווים שיעור גבוה מכלל התלמידים בה. ב-2014 קיבל תלמיד ערבי בבית ספר יסודי בעיר כ-9,300 שקל בממוצע בלבד - נמוך באופן משמעותי מההשקעה בתלמידים ערבים הממוצעת בישראל (כ-15,300 שקל). בנוסף, בתי הספר הערבים בעיר הם בתי הספר הצפופים ביותר (28.4 תלמידים בממוצע בכיתה), ואילו בתי הספר הממלכתיים-דתיים הם בעלי צפיפות נמוכה יחסית (26 תלמידים בכיתה בממוצע).

מנתוני משרד החינוך עולה כאמור כי ההשקעה בתלמי דים  חרדים בעיר נמוכה. ואולם תלמידי בתי הספר היסודיים של רשת מעיין החינוך של ש"ס מקבלים תקציב גבוה יותר (14.1 אלף שקל בממוצע לתלמיד) מתלמידי החינוך העצמאי המזוהה עם יהדות התורה (10.6 אלף שקל) - ושניהם מקבלים תקציבים גבוהים יותר משאר התלמידים החרדים בעיר (כ-4,000 שקל בלבד).

הפערים בין התלמידים בעיר באים לידי ביטוי גם ברשימת בתי הספר שתלמידיהם זוכים לתקציב הגבוה ביותר ממשרד החינוך בעיר. בית הספר בעל התקציב הגבוה ביותר לכל תלמיד ב-2014 היה התיכון הדתי ג'ינגולי. בין עשרת בתי הספר בעלי התקציב הגבוה ביותר בעיר יש רק שני בתי ספר ממלכתיים - עמל ליידי דיוויס ובית הספר היסודי פרנקל. ברשימה בולטים גם התיכון הדתי אורט ספניאן, ובית הספר העל־יסודי ארץ הצבי.

גם בבתי הספר העל־יסודיים בירושלים בולטת העדפה תקציבית לתלמידים בחינוך הממלכתי ובחינוך הממלכתי דתי, לעומת תלמידים ערבים וחרדים. בממוצע ארצי תלמיד תיכון דתי מקבל תקציב גבוה בכ-55% מתלמיד ערבי.

מערכת החינוך בירושלים
שיעור התלמידים לפי מגזר
עלות ממוצעת של תלמיד בירושלים לפי מגזר (בשקלים, לשנה) חרדי - 9100 שקל
שיעור התלמידים לפי מגזר - 40 אחוז חרדים

תוספות מיוחדות לבתי הספר הדתיים

משרד החינוך מפעיל תקציב של העדפה מתקנת בבתי הספר היסודיים, שבשנת הלימודים הנוכחית אף העומק, אבל לא באופן שיספיק לסגור את הפערים בין התלמידים. הפערים בתקצוב התלמידים בבתי הספר נובעים, בין היתר, מתקצוב גבוה יותר למוסדות דתיים בשל שעות תפילה ושיעור גבוה יותר של עולים חדשים, וכן בגלל שהצפיפות בהם קטנה יותר - מה שגורם לחלוקה של תקציב גדול יותר לכל תלמיד. זאת, מכיוון שהתקצוב בבתי הספר היסודיים נקבע לפי כיתה.

בתיכונים לא קיים בכלל מנגנון של העדפה מתקנת, והפערים התקציביים בהם הרבה יותר גבוהים. הפערים בתיכונים בירושלים הם תוצאה של העובדה שרוב התלמידים הערבים והחרדים בעיר לא נבחנים בבחינות הבגרות, וכן תוצאה של שיטת התקצוב של משרד החינוך - שמעניקה תקציבים גבוהים יותר לבתי ספר שבהם יש מורים משכילים ומנוסים יותר (שזכאים לשכר גבוה יותר).

על אלה יש להוסיף חלוקה לא הוגנת של כיתות לתלמידים מוחלשים ותלמידים מחוננים, תוספת תקציבית מיוחדת ללימודי יהדות ותוספות נוספות שמקבלים תלמידים בבתי הספר הדתיים, מעבר לתקציב שניתן לשאר התלמידים.

כמו כן, בבתי הספר התיכונים, ככל שיש יותר מגמות לימוד מדעיות, כך עולה התקציב. שיטת תקצוב זו פוגעת בבתי ספר חלשים, בהם בתי ספר ערבים רבים, שעקב היעדר תקציב לא יצליחו לפתוח מסלולים מדעיים, ולזכות בתקציב גדול יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#