הזדעזעתם מדו"ח העוני? הנה מספרים הרבה יותר קודרים

מדד העוני האלטרנטיבי של לתת מצא כי 31.9% מהציבור בישראל חי בעוני ■ לפי המדד, 8.2% מהישראלים סובלים ממחסור במזון וכ–30% מתקשים לקרר או לחמם את דירתם

ליאור דטל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

כשליש מהציבור בישראל נמצא במחסור ובמצוקה, קורס תחת יוקר המחיה, מתקשה לספק צרכים הדרושים למחיה בכבוד, וחלקו אף חווה רעב בשנה האחרונה — כך עולה ממדד העוני האלטרנטיבי שערך ארגון לתת באמצעות מכון המחקר ERI.

נתוני מדד העוני האלטרנטיבי, שלפיהם 31.9% מהציבור בישראל חי בעוני — 2.6 מיליון נפשות, מהם 1.6 מיליון בוגרים ו–988 אלף ילדים (30.2% מכלל הילדים בישראל) — גבוהים מנתוני הביטוח הלאומי, שלפיהם 18.8% מהמשפחות בישראל חיו בעוני ב–2014. עם זאת, נתוני העוני בקרב ילדים נמוכים במעט מנתוני הביטוח הלאומי, שלפיהם 30.8% מהילדים בישראל חיו בעוני בשנה שעברה. הביטוח הלאומי מודד עוני באופן המקובל בעולם המערבי, על פי ההכנסה היחסית של משקי הבית, ולא לפי דיווחים על מצוקה ומחסור. אלה נתוני מדידת העוני הרשמיים של המדינה, והם מבוססים על מדגם רחב הרבה יותר מזה שבו השתמשו במדד העוני האלטרנטיבי.

המדד האלטרנטיבי מבוסס על דיווח של מדגם מייצג (500 בוגרים) באוכלוסייה. המדד מבוסס על מתודולוגיה שגיבש צוות חוקרים בינלאומי שפעל בחסות מועצת המחקר האוסטרלית, והותאמה למצב בישראל. הסקר בוצע על ידי מכון המחקר רותם. טעות הדגימה היא 4.5%.

15% סובלים ממחסור הקשור לדיור

חלוקת מזון בבית חב"ד באופקים
חלוקת מזון בבית חב"ד באופקיםצילום: אליהו הרשקוביץ

מהסקר עולה כי 8.2% מהציבור סובלים ממצוקה ומחסור במזון, כש–2.3% מהנשאלים דיווחו כי הם סובלים מרעב וממחסור חמור במזון. 6.7% סבלו ממחסור במזון עם רעב מתון, ו–11.4% סובלים מאי־ביטחון תזונתי (היעדר ודאות לגבי אספקה סדירה של מזון מזין למשפחותיהם).

עוד עולה מהסקר כי 15.1% מהמשתתפים דיווחו על מחסור הקשור לדיור — מגורים ברחוב או פחד לאבד את מגוריהם. 8.2% דיווחו כי הם חווים מצוקה הקשורה לבריאותם בגלל מצבם הכלכלי. 41.5% מהנשאלים דיווחו על השכלה נמוכה. כמו כן, נמצא כי 29.6% מהציבור סובל ממצוקת יוקר המחיה, שבאה לידי ביטוי בקשיים לקרר או לחמם את דירתם, פיגור בתשלומי חשבונות וחובות, ניתוקי מים וחשמל ועיקולים.

בכל תחום נשאלו המשתתפים בסקר כמה שאלות, שמהן עולה אם הם חווים מחסור חמור או קל. אנשים שדיווחו כי הם חווים רעב או אנשים שסיפרו כי אין להם קורת גג או שעומדים לפנות אותם מדירתם, סווגו כסובלים ממחסור קשה. לצורך שקלול שיעור התושבים שסובלים ממחסור או מחסור חמור, מכון המחקר הגדיר כעניים אנשים שדיווחו על מחסור בשלושה מתוך חמשת התחומים או על מחסור חמור בשניים מתוך החמישה.

עובדים — וזקוקים לסיוע במזון

הסקר השנתי של ארגון לתת בקרב הפונים לסיוע לעמותות המזון מספק תמונת מצב קשה על חייהם וחיי ילדיהם. סקר זה נערך בקרב 707 נתמכים המקבלים סיוע ב–98 עמותות מזון ברחבי הארץ. הסקר בוצע באמצעות פנייה אישית של נציגי העמותה לנתמכים, וטעות הדגימה היא 3.8%.

בסקר בולטת תופעה של עובדים שעדיין נזקקים לסיוע במזון: 47% ממי שפנו בשנה האחרונה לקבלת עזרה או מזון מהעמותות עובדים, אך למרות זאת חיים בעוני. רובם (71%) מקבלים שכר של עד 4,000 שקל בחודש, ו–64% מהם אינם מקבלים זכויות סוציאליות בסיסיות במקום עבודתם.

41% מהאנשים שהגיעו לעמותות דיווחו כי בעבר נמנו עם מעמד הביניים. 25% אמרו כי הם חולים כרוניים, נכים או בעלי מוגבלויות. 59% אמרו כי הם זקוקים לתמיכה נפשית ו–18% אמרו כי תיכננו להתאבד או לפגוע בעצמם בגלל מצבם הכלכלי הקשה (עלייה של 28.5% במספר האנשים שדיווחו כי שקלו להתאבד לעומת השנה שעברה). 9% מהאנשים שמקבלים סיוע בעמותות המזון הם חסרי דיור — אין להם קורת גג או שהם מתגוררים בקביעות בבית מחסה.

13% מבעלי העמותות אמרו כי אם בקדנציה הנוכחית הממשלה לא תקדיש משאבים נדרשים לפתרון בעיית האי־ביטחון התזונתי בקרב נזקקים, הם ישביתו את פעילות העמותה. 50.6% אמרו כי ימשיכו להסתמך על תרומות הציבור.

רבע מהנזקקים 
לא אכלו יום שלם

הרוב המוחלט של הנזקקים המתייצבים בפתחי עמותות המזון (90%) דיווחו כי הם סובלים ממחסור או ממגוון דל במזון. 37% מהנתמכים העידו כי חשו ברעב בשנה האחרונה ורבע מכלל הנזקקים דיווחו כי היו מקרים שבהם לא אכלו במשך יום שלם. 12% מכלל הנזקקים דיווחו כי נאלצו לחפש מזון בפחים, לקבץ נדבות או לאכול שאריות מזון שנזרקו. בארגון לתת מדווחים כי מדובר בעלייה של 16% ביחס לשנה שעברה.

89% מהפונים לסיוע מוותרים על קניית תרופות בגלל מצוקה כלכלית (40% באופן קבוע ו–49% לעתים), ו–89% דיווחו כי ויתרו על טיפולי שיניים.

ל–80% מנתמכי הסיוע אין תעודת בגרות

חייהם של הילדים החיים בעוני ומסתמכים על עמותות הסיוע עגומים: 27% מהילדים נתמכי הסיוע בעמותות דיווחו שחשו רעב במהלך השנה האחרונה; 14% מהם דיווחו כי בשנה האחרונה התמודדו עם מצב שבו לא אכלו יום שלם כי הוריהם לא הצליחו להשיג עבורם מזון; 24% מהילדים דילגו על ארוחות או צמצמו אותן בגלל מצוקה כלכלית; ו–24% מהילדים העידו כי קרה שהלכו לבית הספר ללא כריך או מזון. 14% מהילדים שקיבלו סיוע בישראל התנסו בקיבוץ נדבות, איסוף אוכל מפחי אשפה וגניבת אוכל.

15% מההורים הנתמכים אמרו שילדיהם נאלצו לעבוד במהלך שנת הלימודים, ו–9.5% דיווחו כי אחד או יותר מילדיהם נאלצו לעבור לפנימייה.

62% מהנתמכים בעמותות נאלצו לוותר על תרופות או על טיפולים רפואיים בעבור ילדיהם באופן קבוע (12% מהם) או לפעמים (50%). בנוסף, 57% מההורים דיווחו כי אינם יכולים להעניק לילדיהם חוגים ושיעורים פרטיים בגלל מצבם הכלכלי, ו–44% נוספים העידו שאינם יכולים לרכוש ספרים וציוד לבתי הספר. ל–80% מנתמכי הסיוע אין תעודת בגרות. 44% מכלל הנתמכים העידו כי הם רוצים לשפר את השכלתם במידה רבה, אך 66% אמרו כי הסיבות המונעות מהם לעשות זאת הן גובה שכר הלימוד ומגבלות הטיפול בילדים.

קצבת הזקנה אינה מספיקה לצורכי בסיס

תמונת המצב של הקשישים החיים בעוני חמורה גם היא: 96% מהקשישים שמקבלים סיוע בעמותות אמרו כי קצבת הזקנה אינה מאפשרת להם למלא את צורכיהם הבסיסיים. 52% מהם אינם מסוגלים לשלם בעבור תרופות ושירותים רפואיים, ו–43% סובלים ממחסור בארוחות מזינות.

בחודש הבא גמלת השלמת ההכנסה למקבלי קצבאות זקנה תגדל ב–134–524 שקל בחודש. הצעד אמור לשפר במעט את מצבם של חלק מהקשישים הענייםֿ. המהלך, שהוא אחת ההמלצות הבודדות המיושמות מדו"ח הוועדה למלחמה בעוני, נועד להעלות אותם מבחינה סטטיסטית מעל לקו העוני.

אחת מהמלצות הרבות של דו"ח הוועדה למלחמה בעוני שאינן מיושמות קראה לבחון את מדיניות ניתוק החשמל והמים ממשקי בית עניים שלא עמדו בתשלומים. 54% ממקבלי הסיוע דיווחו כי בשנה האחרונה נותקו ממים או מחשמל, 41% אמרו כי הם לא עומדים בתשלומי החשבונות, 58% עברו הליך של הוצאה לפועל או פינוי מדירה ו–21% חוששים שיאבדו את דירתם.

יו"ר לתת, ז'יל דרמון, ומנכ"ל לתת, ערן וינטרוב, אמרו כי "אי־אפשר להשלים עם מציאות שבה יותר מ–30% — כמעט מיליון ילדים — הם עניים, ועדיין אין תוכנית רב־שנתית לטיפול בנושא. אנחנו מוותרים על העתיד של הילדים שלנו ועל התקווה שיהיה פה משהו טוב יותר. בתרחיש הרע הזה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו חיים בחברה משוסעת, אלימה, בעלת מרקם שבור, עם מציאות של מהומות ברחובות וכאוס חברתי. חייבים לטפל בעוני, גם כי זה הדבר הראוי לעשות מבחינה ערכית ומוסרית, גם מכיוון שזה יעיל כלכלית למשק וגם משום שזה אפשרי: הפתרונות ידועים, המסקנות וההמלצות קיימות. עכשיו צריך לקחת אחריות ולנצח את העוני".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker