שכר לימוד של 120 אלף שקל: סוף לחגיגת תוכניות המנהלים הפרטיות באוניברסיטאות - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שכר לימוד של 120 אלף שקל: סוף לחגיגת תוכניות המנהלים הפרטיות באוניברסיטאות

עשרות תוכניות לתואר שני פרטי מוצעות כיום באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות - בשעות נוחות, עם תנאי קבלה מקלים ומרצים מצטיינים ובשכר לימוד גבוה ■ כך זה ייראה כעת

23תגובות

המועצה להשכלה גבוהה בולמת את התוכניות החוץ־תקציביות באוניברסיטאות - תוכניות הלימוד הפרטיות בשכר לימוד גבוה, הידועות גם בכינוי "תוכניות מנהלים".

בישיבתה האחרונה החליטה המועצה לאמץ את המלצות ועדת גרונאו, שבחנה את הנושא והגישה את המלצותיה במאי — ולחייב את מוסדות ההשכלה הגבוהה להגביל ואף לצמצם את מספר התלמידים בתוכניות אלה. החלטת המועצה תחייב את המוסדות גם להשוות את מסלולי הלימוד ותנאי הקבלה של הסטודנטים בתוכניות המנהלים לתנאי הקבלה במסלולים הרגילים, כולל עמידה במבחני GMAT כתנאי קבלה לתואר שני במינהל עסקים ובשאר החובות האקדמיות 
במהלך הקורס.

סטודנטים באוניברסיטה העברית
תומר אפלבאום

כמו כן, ההחלטה תחייב את המרצים המלמדים בתוכניות למנהלים, שנחשבים למרצים בכירים ומבוקשים, לתת עדיפות ראשונה ללומדים במסלולים הרגילים. מוסדות ההשכלה הגבוהה יידרשו לקבל אישור מהמועצה כתנאי לפתיחת תוכניות לימוד כאלה, ורק בתנאי שיציעו תוכניות דומות ובעלות תנאי קבלה דומים לציבור הרחב.

המועצה איפשרה למוסדות ליישם את ההחלטה בתוך שלוש שנים, ובקרוב הן יידרשו להציג בפניה מתווה ליישום מלא של ההחלטה. מוסדות שלא יישמו אותה צפויים לעמוד בפני סנקציות תקציביות.

החלטת המועצה מתייחסת לתוכניות המנהלים החוץ־תקציביות המתקיימות בעיקר באוניברסיטאות, אך גם בקרב כמה מכללות ציבוריות, ומיועדות בעיקר לבכירים ועובדים בשירות הציבורי, וכן לתוכניות אקדמיות שמוזמנות על ידי גופים ציבוריים ומערכת הביטחון. הוועדה, בראשות פרופ' ראובן גרונאו מהאוניברסיטה העברית, דנה גם באפשרות לבטל את כל התוכניות החוץ־תקציביות, אך בחרה שלא להמליץ על כך.

פרופ' ראובן גרונאו
טלי מאייר טלי מאייר

בדו"ח הוועדה נכתב: "היתרונות בתוכניות אלה עולים על החסרונות ובלבד שתוקם ותופעל מערכת בקרה מתאימה. הוועדה מכירה ביתרונות הכרוכים בקיומן של התוכניות, כל עוד מובטח שאין זליגת משאבים מהמערכת המתוקצבת לתוכניות אלה, ואין פגיעה בסטודנטים בתוכניות הרגילות". ל–TheMarker הסביר גרונאו: "מכיוון שיש ביקוש בקרב אנשים מבוגרים יותר להשכלה הגבוהה, חשבנו שאין סיבה למנוע מהם חינוך איכותי גם באוניברסיטאות. קבענו שהרמה בתוכניות האלה תהיה זהה עד כמה שניתן לתוכניות הרגילות וקבענו מגבלות על שכר המרצים. מצאנו נקודת איזון שתאפשר לעמוד בביקוש להשכלה גבוהה בגבולות מוגדרים, תחת מנגנון בקרה שיכלול נציגים מטעם הציבור, הסטודנטים ונציגי האוניברסיטאות, שיוודאו שהתוכניות החוץ־תקציביות יהיו באיכות שווה לתוכניות המתוקצבות. קבענו אמות מידה שאנחנו מקווים שימנעו פגיעה באיכות האקדמית ובחובות האקדמיות בתוכניות אלה. הלומדים בתוכניות אלה יידעו שמי שמגיע אליהן צריך ללמוד ולא רק לקבל תעודה. המוסדות יוודאו שקיום תוכניות כאלה לא יפגע בתוכניות המתוקצבות ובשאר הסטודנטים באוניברסיטה בגלל זליגת מקורות לתוכניות החוץ־תקציביות".

פרופ' חגית מסר ירון, סגנית יו"ר המל"ג, מוסיפה: "המועצה אישרה את המלצות דו"ח גרונאו מתוך מחויבות להנגשת ההשכלה הגבוהה על כל רבדיה לכל מי שעומד בדרישות האקדמיות, והקפדה על כך שהסטודנטים, שמשאביהם הכלכליים מוגבלים, לא ייפגעו". לדבריה, "הסדרה זו מבטיחה שמרכז הכובד של המוסדות המתוקצבים, הן כמותית והן איכותית, יישמר במתן השכלה גבוהה ציבורית, וכי פעילות חוץ־תקציבית, ככל שקיימת, תשרת את הרובד הציבורי ולא תפגע בו".

משלמים כמעט פי תשעה מסטודנט רגיל

נפתלי בנט, שר החינוך ויו"ר המל"ג
אוליבייה פיטוסי אוליבייה פיטוסי

בישראל פועלות כיום כ–35 תוכניות מנהלים חוץ־תקציביות באוניברסיטאות, ולעתים גם במכללות ללימודי תואר שני, שבהן לומדים כ–2,300 סטודנטים. חלק גדול מהם לומדים באוניברסיטת תל אביב, שמציעה תוכניות חוץ־תקציביות רבות. התוכניות החוץ־תקציביות זכו לכינוי "שר"פ אקדמי", משום שהן מתקיימות בתוך האוניברסיטאות ומשתמשות לעתים במשאבים ציבוריים, אך הן ממומנות באופן פרטי בעבור סטודנטים שמשלמים שכר לימוד גבוה באופן חריג, לעתים פי תשעה מהמקובל בלימודי התואר השני. בתמורה לשכר הלימוד הגבוה הם מקבלים ברוב המקרים תנאים מועדפים משאר הסטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה, הכוללים לימודים במסלולים מקוצרים ובימי לימוד נוחים לתואר, תנאי קבלה נמוכים יותר, ותנאי לימוד מועדפים עם מרצים מצטיינים. רוב התוכניות מתמקדות בלימודי מינהל עסקים, מדיניות ציבורית ומשפטים, והן פופלריות בקרב מנהלים ועובדים בשוק הפרטי ובמגזר הציבורי.

האוניברסיטאות מפיקות מהתוכניות האלה הכנסה גבוהה כתוצאה משכר הלימוד הגבוה, שמסייעת להן להגדיל את תקציביהן, וגם מצליחות לשלם כך שכר לימוד גבוה באופן משמעותי למרצים בהן. כך הן מנסות להתחרות מול המכללות הפרטיות שמצליחות לגייס אנשי סגל מובילים מהאוניברסיטאות בשכר גבוה ומרוקנות את האוניברסיטאות מאנשי סגל מצטיינים. עם זאת, התוכניות יוצרות אפליה בין הלומדים בעלי האמצעים בתוכניות המיוחדות לשאר הסטודנטים במוסדות, שלעתים נפגעים כתוצאה ממחויבות קודמת לתוכניות המנהלים.

"בשנות ה–2000, נוכח המצוקה התקציבית שאליה נקלעו האוניברסיטאות", אומר גרונאו, "צצה תופעה של הפרטת החינוך הגבוה בתוך החינוך המתוקצב, במקביל להקמת המכללות הפרטיות. כך נוצרו באוניברסיטאות ובמוסדות המתוקצבים איים שבהם יש שכר לימוד חריג ותוכניות ייחודיות".

חגית מסר ירון, סגנית יו"ר המל"ג:
עזרא לוי

כבר ב–2004 החליטה המל"ג לצמצם את מספר התוכניות ולהגביר את הפיקוח עליהן, אך היא לא עשתה זאת — ומספר התוכניות רק גדל. ב–2012 פירסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת חריף נגד המל"ג על כך שלא פיקחה כראוי על התוכניות ואיפשרה להן לפרוח, לעתים תוך שימוש במשאבי ציבור, ותשלום שכר מנופח למרצים המלמדים בהן. שכר הלימוד לתואר שני מסתכם ב–13,781 שקל בעבור שתי שנות לימודים, אך שכר הלימוד הנמוך ביותר בתוכניות הלא מתוקצבות מסתכם בכ–20 אלף שקל בתוכניות הזולות ביותר, ומגיע עד ל–120 אלף שקל. כך למשל, שכר הלימוד בתוכניות הלא מתוקצבות באוניברסיטת תל אביב נע בין 69 אלף שקל בתוכנית הבינלאומית למשפטים, 80 אלף שקל בתוכנית הדו־שנתית למנהלים, ו–115 אלף שקל בתוכנית רקאנטי ללימודי מינהל עסקים למנהלים. באוניברסיטה העברית שכר הלימוד בתוכניות אלה נע בין 40 אלף שקל ל–99 אלף שקל לתואר בתוכנית המנהלים במינהל עסקים. בטכניון שכר הלימוד בתוכניות אלה נע בין 68 ל–120 אלף שקל, ואילו באוניברסיטת בר אילן הוא מגיע לכ–85 אלף שקל באחת התוכניות. באוניברסיטת חיפה שכר הלימוד נע בין 35 ל–45 אלף שקל. לדברי גרונאו, הוועדה לא שמה מגבלות על שכר הלימוד באוניברסיטאות כדי לא לפגוע בתחרות שבין האוניברסיטאות למכללות הפרטיות על הסטודנטים המבוגרים והמועסקים.

האטרקטיביות תיפגע

בעקבות החלטת המל"ג, האוניברסיטאות יחויבו לא רק באישור המל"ג לפתיחת התוכניות, אלא גם יידרשו לוודא שהתוכניות הציבוריות ותוכניות המנהלים יהיו זהות מבחינת רמתן, תנאי הקבלה, התוכן האקדמי וסגל המרצים לתוכניות הרגילות למוסד. בכך ייתכן שתיפגע האטרקטיביות של תוכניות המנהלים בקרב סטודנטים מבוגרים, אך ניתן יהיה לוודא כי רמת הלימודים, אנשי הסגל ותנאי הקבלה במסלולים הציבוריים שמיועדים לכלל הסטודנטים תהיה גבוהה כמו זו שהאוניברסיטאות מציעות במסלולים הפרטיים ובשכר גבוה — ולהפך. המל"ג קבעה גם כי לא תאשר בקשות לפתיחת תוכניות מנהלים ללימודי תואר ראשון. עם זאת, המועצה החליטה כי המוסדות יוכלו לקבל 10% מהמשתתפים בתוכניות גם אם לא עמדו בתנאי הקבלה של המסלולים הרגילים. כיום נפוצות בכמה אוניברסיטאות תוכניות לימוד לתואר שני שהוזמנו על ידי גורמים חיצוניים, כמו משרד הביטחון. המל"ג קבעה כי גופים חיצוניים לא יוכלו להתערב בתכנים האקדמיים ובניהול התוכניות, שיהיו באחריות מלאה של המוסדות האקדמיים.

מספר הסטודנטים בתוכניות החוץ־תקציביות יוגבל, ובחלק מהמקרים אוניברסיטאות יידרשו להפחית את מספר הסטודנטים הלומדים בהן — צעד שיגביל את האוניברסיטאות בפתיחת תוכניות חדשות ובהגדלת ההכנסות מסטודנטים הלומדים בהן. לפי החלטת המועצה, ככלל, שיעור התלמידים בתוכניות המנהלים לא יעלה על 25% מתלמידי מסלולי לימוד דומים בתוכניות הרגילות במוסדות. כלומר, שיעור הסטודנטים שלומדים למשל בתוכנית המנהלים לתואר שני במינהל עסקים יהיה נמוך מרבע בהשוואה לסטודנטים לתואר שני הרגיל באותו מוסד. כמו כן, מספר הסטודנטים הלומדים לתואר שני בתוכניות אלה לא יעלה על 10% מכלל הסטודנטים לתואר שני באותו מוסד. כך למשל, לפי הנתונים בדו"ח הוועדה, כ–12% מהסטודנטים לתואר שני באוניברסיטת תל אביב לומדים כיום במסלולים למנהלים, והיא תידרש להפחית את מספרם לכ–10% 
מכלל הסטודנטים.

גדי פרנק, מנכ"ל המל"ג
מיכל פתאל

בנוסף, שיעור הסטודנטים למינהל עסקים בתוכניות למנהלים בתל אביב הוא כ–27% מכלל הלומדים לתואר במסלולים הרגילים, ובמסלול למנהלים במינהל ציבורי לומדים כ–46% מסך הסטודנטים במסלול, ולכן האוניברסיטה תידרש לצמצם את מספר הלומדים בתוכניות אלה באופן משמעותי.

באוניברסיטה העברית, 33% מהלומדים לתואר שני במינהל עסקים עושים זאת בתוכניות חוץ־תקציביות, ושיעור הסטודנטים בתוכניות הפרטיות שלומדים מינהל ציבורי הוא 29% בהשוואה לשאר הסטודנטים במסלול הלימוד הציבורי. בחיפה שיעור הסטודנטים במסלולים אלה מסתכם ב–43% במינהל עסקים וב–59% במשפטים.

במקביל לתוכניות חוץ־תקציביות המיועדות לסטודנטים בוגרים בעיקר, מתקיימות באוני־ברסיטאות ובמכללות גם תוכניות חוץ־תקציביות שמיועדות לתלמידים וסגל מחו"ל, אך הוועדה לא דנה בהן בשלב זה והציעה למל"ג לקבוע כללים מיוחדים הנוגעים אליהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#