כך הגדיל משרד החינוך בסתר את תקציבי התלמידים הדתיים - על חשבון החילונים והערבים - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חשיפה

כך הגדיל משרד החינוך בסתר את תקציבי התלמידים הדתיים - על חשבון החילונים והערבים

בתוך שנתיים, בתקופת כהונתו של שי פירון, זינק התקציב שמעביר משרד החינוך לתלמידי התיכון הדתיים בשיעור הגבוה ביותר, וכיום הם זוכים לתקציבים הגבוהים ביותר במערכת החינוך - גבוהים בהרבה מאלו שמקבלים תלמידי החינוך הממלכתי

29תגובות

תקופת כהונתו של שי פירון במשרד החינוך היטיבה עם התלמידים הלומדים בבתי הספר הדתיים - שהמשיכו לקבל תקציבים גבוהים יותר מאשר תלמידים חילונים וערבים, ולעתים על חשבונם. ב–2014 גדל התקציב שמשרד החינוך משקיע בכל תלמיד תיכון דתי ב–12% בהשוואה לתקציב ב–2012, שיעור הגידול הגבוה ביותר בקרב תלמידי תיכון מקבוצות שונות, ובהן חילונים, ערבים וחרדים - כך עולה מנתונים שפירסם משרד החינוך.

תלמיד תיכון בזרם החינוך הממלכתי־דתי קיבל ב–2014 תקציב ממוצע של 29 אלף שקל בשנה, לעומת 25.9 אלף שקל ב–2012. לעומתו, תלמיד תיכון בזרם החינוך הממלכתי, זרם החינוך המרכזי בישראל, קיבל תקציב נמוך ב–4,400 שקל, שהסתכם ב–24.6 אלף שקל בשנה (עלייה של 8% בהשוואה ל–2012 - הנמוכה בחצי משיעור תוספת התקציב שקיבל תלמיד דתי מהמשרד).

אוליבייה פיטוסי

לפי נתוני משרד החינוך, התקציב המועבר לתלמיד דתי גבוה בכ–18% מזה שמועבר לתלמיד בזרם החינוך הממלכתי. תלמידים ערבים וחרדים קיבלו תקציבים נמוכים עוד יותר. למעשה, הפערים בין תלמידי תיכון דתיים וחילונים התרחבו באופן משמעותי ב–2012–2014. ב–2012 הם הסתכמו ב–14%, כשתלמיד תיכון דתי זכה לתקציב גבוה ב–3,844 שקל מתלמיד תיכון חילוני, וכיום הפער גדל ב–1,216 שקל בשנה.

האפליה התקציבית שבה נוקט משרד החינוך בבתי הספר התיכונים, וההעדפה התקציבית שהוא מפגין על חשבון תקציבו לתלמידים מאזורים ושכבות שונות, נחשפה בראשונה ב–TheMarker ב–2013. בשנה שעברה, רגע לפני שפירון התפטר, פירסם משרד החינוך בהוראתו את הנתונים באופן רשמי. הנתונים שפירסם המשרד ל–2014 ממפים תקציב בהיקף 33 מיליארד שקל, מתוך תקציב כולל של כ–50 מיליארד שקל, שהועבר לבתי ספר וגני ילדים ברחבי המדינה.

האפליה התקציבית בין התלמידים, יחד עם היעדר אפליה מתקנת בבתי הספר התיכונים, היא אחת הסיבות העיקריות לפערים הגדולים בהישגים בין התלמידים. אלה באים לידי ביטוי גם בשיעורי זכאות נמוכה מאוד ביישובים המוחלשים והערבים, ולהוצאות גדולות של הורים על למידה מחוץ לשעות הלימודים ומורים פרטיים.

תוספת התקציב הנמוכה - לחלשים

הגידול התקציבי השני בגודלו קרב תמידי תיכון היה בקרב תלמידים חרדים, שלומדים בדרך כלל בישיבות ובמוסדות פרטיים אחרים - ולכן התקציב שהם מקבלים ממשרד החינוך מראש נמוך יותר. אלה קיבלו בין 2012 ל–2014 תוספת תקציבית של 10%, שנחשבת גבוהה בהשוואה למגזרים אחרים - כך שכל תלמיד חרדי זכה בממוצע ב–2014 לתקציב של 17.6 אלף שקל.

היישובים הערביים נחשבים לעניים ביותר במדינה, ושיעור הזכאות לבגרות בהם נמוך במיוחד. קשה להסביר אם כך מדוע בתקופת פירון כשר החינוך תלמיד תיכון ערבי קיבל בממוצע את תוספת התקציב הנמוכה ביותר - 5% בלבד. התקציב שהושקע בהם בממוצע הסתכם ב–18.7 אלף שקל בשנה - פער של 55% לטובת תלמידי התיכון הדתיים, לעומת פער של 46% ב–2012.

נפתלי בנט שיעור מתמטיקה
ששון תירם

בממוצע, ההשקעה בתלמיד בבית הספר התיכונים בכל המדינה עלתה ב–2012–2014 ב–8% ל–22.8 אלף שקל.

גם בבתי הספר היסודיים, התלמידים שזכו לתקציבים הגבוהים ביותר הם תלמידים בזרם החינוך הממלכתי־דתי, שקיבלו בממוצע תקציב של 16.6 אלף שקל לתלמיד - עלייה של 9% בהשוואה ל–2012. ב–2014 נראה שבוצע ניסיון לצמצם את הפערים בין התלמידים הערבים ליהודים, וההשקעה בכל תלמיד ערבי בבתי הספר היסודיים הערביים המלכתיים עלתה ב–12% ל–15.4 אלף שקל - פער של כ–1,300 שקל או 8% בין תלמיד דתי לתלמיד ערבי.

גם בבתי הספר היסודיים הפער בין תלמידים חילונים וערבים לתלמידים בזרם החינוך הדתי התרחב. תלמיד בבית ספר יסודי ממלכתי קיבל תקציב של 14 אלף שקל בשנה - עלייה של 8% בהשוואה ל–2012 ונמוך ב–2,600 שקל מתלמיד בבית ספר יסודי ממלכתי־דתי. הפער גדל ב–287 שקל בהשוואה לפער ב–2012.

בין 2012 ל–2014, התקציב שהופנה לתלמידים בבתי ספר יסודיים גדל בממוצע ב–7%, וכיום הוא מסתכם בכ–13.3 אלף שקל בממוצע לתלמיד בשנה, לעומת 12.4 אלף שקל ב–2012. הגידול נובע מתוספת לשכר המורים בעקבות הסכמי השכר שנחתמו עמם בשנים האחרונות, מהתקציב שנדרש לצורך הפעלת הקייטנות בחופש הגדול ומתוכנית סבסוד הצהרונים בשכבות החלשות ביותר ובירושלים.

התקציבים שהועבר לתלמידי רשתות החינוך הפרטיות של ש"ס ויהדות התורה (מעיין החינוך התורני והחינוך העצמאי) הוקפאו בין 2012 ל–2014, והסתכמו ב–12.8 אלף שקל לתלמיד בשנה - נמוך יותר מהתקציב שמועבר לתלמידים בבתי הספר הממלכתיים, אך עדיין גבוה באופן משמעותי מזה של שאר בתי הספר הפרטיים, שהסתכם ב–5,548 שקל לתלמיד בשנה. זאת, למרות בעיות שהתגלו בניהול הרשתות, היעדר פיקוח מספק, ולימודי ליבה חלקיים ברשתות החרדיות.

בין 2012 ל–2014 ירד תקציב בתי ספר הפרטיים החרדיים שאינם מוכרים על ידי משרד החינוך ואינם מלמדים ליבה ב–6% בלבד, והוא מסתכם ב–3,990 שקל לתלמיד. במשרד החינוך והאוצר תיכננו ב–2013 להפחית את תקציבם באופן משמעותי, כדי לחייב אותם ללמד לימודי ליבה, אך בסופו של דבר הוחלט לדחות את המהלך.

העדפה מתקנת - ליהודים בלבד

בניגוד למצב בבתי הספר התיכונים, בבתי הספר היסודיים קיים מנגנון של העדפה מתקנת, שמבטיח תקציב גבוה בכ–29% לתלמידים מהרקע הכלכלי החלש ביותר, בהשוואה לתלמידים המבוססים ביותר - 16.4 אלף שקל בשנה לעומת 12.6 אלף שקל בשנה, בהתאמה.

עם זאת, נתוני משרד החינוך מצביעים על כך שמנגנון ההעדפה המתקנת פועל רק לגבי התלמידים היהודים, ואינו מתפקד כשמדובר באזרחים ערבים - ואף מקפח אותם תקציבית. לפי כללי התקצוב של המשרד, התלמידים הערבים זכאים לתקציבים גבוהים יותר, מכיוון שרובם (85%) לומדים ביישובים ברמה כלכלית חלשה, לעומת 17% מהתלמידים היהודים. בפועל, הם זוכים לתקציבים נמוכים יותר מאשר תלמידים יהודים מרקע כלכלי מבוסס יותר - מה שמביא לאפליה של עשרות אחוזים בתקצוב התלמידים הערבים.

מזה שנים משרד החינוך מדווח בספרי התקציב כי תלמידים ערבים זוכים לפחות שעות לימוד, לשירותים טובים פחות ולתוכניות דלות יותר מאשר תלמידים יהודים. גם ב–2014, על אף שיפור קל במצב - נותרו פערים גדולים.

לפי נתוני המשרד, תלמיד יסודי יהודי מרקע כלכלי חלש ביותר מקבל תקציב גבוה ב–23% מאשר תלמיד ערבי מרקע כלכלי זהה, שלפי עקרונות התקצוב של משרד החינוך אמור לקבל תקציב דומה. תלמיד יהודי מרקע כלכלי מוחלש במיוחד מקבל תקציב של 19.4 אלף שקל - גבוה ב–3,716 שקל מהתקציב שמקבל תלמיד ערבי מרקע זהה לחלוטין.

פער דומה קיים גם בקבוצת התלמידים מרקע כלכלי "חלש־בינוני", והוא מסתכם ב–2,341 שקל לטובת התלמידים היהודים (17.5 אלף שקל לעומת 15.1 אלף שקל). הפער קיים גם עבור תלמידים יהודים וערבים ביסודי מרקע כלכלי "בינוני", והוא מסתכם ב–2,130 שקל לתלמיד (פער של 15%).

בחטיבות הביניים הפער משמעותי במיוחד. תלמידים ערבים מרקע כלכלי חלש ביותר זכו לתקציב ממוצע של 16.7 אלף שקל - נמוך ב–8,116 שקל מזה של תלמידים יהודים מאותו רקע (24.9 אלף שקל בשנה), כלומר תקציב גבוה יותר ב–48% משל הערבים באותו מצב כלכלי בחטיבות הביניים.

בחטיבת הביניים מתקיים אבסורד תקציבי בין התלמידים היהודים והערבים. תלמידים יהודים בחטיבות מרקע כלכלי בינוני־חזק זוכים לתקציב גבוה יותר מאשר תלמידים ערבים מהרקע הכלכלי החלש ביותר (17.5 אלף שקל לתלמידים יהודים מרקע מבוסס לעומת 16.7 אלף שקל לתלמידים ערבים מהרקע הכלכלי החלש ביותר).

בתיכון הפער הוא אדיר: תלמיד יהודי חלש זוכה לתקציב של 31.4 אלף שקל ב–2014, לעומת זאת תלמיד ערבי מאותה רמה כלכלית זוכה רק ל–18.7 אלף שקל בשנה - 12.7 אלף שקל בשנה יותר לתלמיד היהודי, או פער של 67%. הפער ב–2012 היה 12 אלף שקל - 68.5%, כך שהוא לא השתנה. גם תלמיד תיכון יהודי בשכבת הכלכלית המבוססת ביותר יקבל תקציב שגבוה יותר מתלמיד ערבי בשכבות המוחלשות ביותר - 21.3 אלף שקל בשנה.

עיוות גדול 
בתקצוב התיכונים

ב–2012, הפערים בין תלמידים יהודים וערבים מהרקע הכלכלי החלש ביותר הסתכמו ב–3,925 שקל, וכיום הם מסתכמים ב–200 שקל פחות, כך שהפער בתקצוב בין התלמידים הערבים והדתיים במערכת החינוך הממלכתי הצטמצם ב–5% בלבד. עם כניסתו של פירון לתפקיד שר החינוך הוא הציב את צמצום הפערים בראש סדר העדיפויות שלו, לטענתו אפילו על חשבון בתי הספר הדתיים, יחד עם הסדרת הלימודים והתקציבים בבתי הספר החרדים. ואולם לפי נתוני המשרד שמפורסמים עכשיו, נושאים אלה כמעט ולא טופלו.

בשנה שעברה, לקראת סיום כהונתו של פירון, השיק משרד החינוך את תוכניתו לצמצום פערים על ידי מתן תוספות תקציביות לתלמידים המוחלשים ביותר, כולל הערבים. ואולם מדובר בתוכנית בהיקף נמוך, שתפעל רק בבתי הספר היסודיים - ולא צפויה לסגור את הפערים. התוכנית תתוקצב גם השנה, אך בינתיים שר החינוך החדש, נפתלי בנט, הגיע לסיכום מול הליכוד דווקא על חיזוק נוסף של בתי הספר הממלכתיים־דתיים, שבכל מקרה מתועדפים לטובה.

מכיוון שמנגנון ההעדפה המתקנת פועל רק כשמדובר בתלמידים יהודים, תלמידים בבתי ספר יסודיים ערביים מרקע כלכלי נמוך במיוחד זוכים לתקציבים נמוכים באופן משמעותי מזה של תלמידים מבוססים במיוחד. ואולם מכיוון שלא קיימים בבתי הספר היסודיים תלמידים ערבים מהרקע הכלכלי המובסס ביותר, נוצרת תמונת מצב שמצביעה כל כך שהתקצוב הממוצע של היהודים נמוך יותר משל הערבים - שאינה משקפת את המציאות.

ניתוח תקציב משרד החינוך ממחיש את העיוות הגדול שקיים בתקצוב התיכונים, שהם שלב החינוך הקריטי ביותר בהיבט של השתלבות באקדמיה ובתעסוקה, שכן בו לומדים לקראת בחינת הבגרות. דווקא בשלב זה אין שום מנגנון של העדפה מתקנת, וגם התוכנית החלקית שהציג משרד החינוך בשנה שעברה, לא מטפלת בתקציב בתי הספר התיכונים.

התקציב בבתי הספר התיכונים כל כך מעוות, שב–2014 הגידול הגבוה ביותר בתקציב ניתן דווקא לתלמידים מהרקע הכלכלי המבוסס ביותר, שזכו לתוספת של 10% לתקציב שקיבלו. לעומת זאת, תלמידים מהרקע הכלכלי החלש ביותר קיבלו תוספת תקציבית של 2% בלבד, שהיתה הנמוכה ביותר - גורם שלמעשה טירפד את הניסיון להקטין את הפערים בין התלמידים מרקעים כלכליים שונים.

בסך הכל, התקציב שמועבר לתלמיד תיכון חלש במיוחד היה גבוה בכ–600 שקל בממוצע בשנה מזה שקיבל תלמיד תיכון מהרקע הכלכלי הגבוה ביותר. זאת, למרות שהפערים בזכאות לבגרות בין תלמידים מרקעים כלכליים שונים מסתכמים בעשרות אחוזים.

מיטיבים בעיקר עם תלמידים דתיים

בעקבות מדיניות התקצוב של משרד החינוך, שמיטיבה בעיקר עם תלמידים דתיים, קשה למצוא בתי ספר חילוניים או ערביים ברשימת בתי הספר שתלמידיהם זכו לתקציב הגבוה ביותר ב–2014. התיכון שתלמידיו קיבלו את התקציבים הגבוהים ביותר ב–2014 היה ישיבת מטה בנימין בהתנחלות בית אל. כל תלמיד בבית הספר קיבל תקציב של 60.7 אלף שקל בשנה - גבוה באופן משמעותי מהממוצע הארצי.

ברשימת בתי הספר התיכוניים בעלי התקציב הגבוה ביותר ב–2014, קיים רק בית ספר ממלכתי אחד - עירוני ד' בתל אביב. ברשימה מופיעה גם ישיבת קרלין סטולין בבני ברק ותיכון יעדים הדתי באור יהודה.

ברשימת עשר חטיבות הביניים בעלות התקציב הגבוה ביותר ניתן למצוא רק בתי ספר דתיים, ואף בית ספר חילוני או ערבי. החטיבה המתוקצבת ביותר היתה חטיבת הביניים הדתית תחכמוני בחדרה (42.4 אלף שקל לתלמיד) ולאחריה מקיף לאורו נלך בבני ברק (40.8 אלף שקל לתלמיד) וישיבת בני עקיבא בימין הרצוג באילת.

בחודשים האחרונים מנהלות הרשויות המקומיות המוחלשות קמפיין נגד הרשויות המקומיות המבוססות ביותר, בדרישה לקבל תקציבים גבוהים יותר על חשבון הרשויות המבוססות. זאת, בטענה שכיום הן מקבלות תקציבים נמוכים יותר ממשרד החינוך, וכי הרשויות המבוססות מגדילות באופן משמעותי את תקציבי המשרד על חשבון תקציבים אחרים ותשלומי הורים.

נתוני משרד החינוך מגלים כי כבר כיום, הרשויות המוחלשות בפריפריה מקבלות תקציבים גבוהים יותר מהרשויות המבוססות ביותר. עם זאת, קיימים הבדלים בין הרשויות הדתיות וההתנחלויות לבין הרשויות במרכז ובפריפריה והרשויות החרדיות והערביות.

ירושלים אמנם מקבלת תקציב נמוך של 13.1 אלף שקל לתלמיד בממוצע של כל שכבות הגיל, אך זאת מכיוון שלומדים בה הרבה תלמידים חרדים וערבים, שזוכים לתקציבים נמוכים יותר ממשרד החינוך. לעומת זאת, התקציב שניתן להתנחלות הסמוכה מעלה אדומים הסתכם ב–19.3 אלף שקל לתלמיד בשנה, לעומת 14.9 אלף שקל לתלמידי מודיעין. תלמידי ההתנחלות בית אל קיבלו תקציב של 17.9 אלף שקל, בדומה לתקציב התלמידים הממוצע בהתנחלות אפרתה. ההתנחלות קרית ארבע מקבלת תקציב גבוה עוד יותר, של 21.9 אלף שקל, כשהשיאנית מבין כל הרשויות המקומיות במדינה היא ההתנחלות מעלה אפרים, שם כל תלמיד מקבל בממוצע 
28.9 אלף שקל בשנה.

רק כמה קילומטרים מפרידים בין נצרת לנצרת עילית, אך משרד החינוך מעביר לתלמידי נצרת עילית תקציב גבוה ב–32%, בדומה למצב ביישובים ערביים רבים - שמקבלים תקציב נמוך יותר.

בפריפריה זוכים תלמידי קרית שמונה וקצרין לתקציב ממוצע של כ–23 אלף שקל, ובעפולה לכ–22 אלף שקל, אך תלמידי טבריה מסתפקים ב–18.7 אלף שקל. בדימונה התקציב מסתכם ב–19.6 אלף שקל ובירוחם כל תלמיד מקבל בממוצע כ–19 אלף שקל. במצפה רמון כל תלמיד מקבל כ–17.2 אלף שקל בשנה, בדומה לבחדרה - תקציבים גבוהים יותר מאשר בערים המבוססות יותר, כמו חיפה (16.2 אלף שקל לתלמיד בממוצע), רעננה (16.8 אלף שקל), הרצליה (16.5 אלף שקל), חולון (16.3 אלף שקל), פתח תקוה (15.1 אלף שקל), רמת גן (15.2 אלף שקל) וראשון לציון (16.2 אלף שקל). בתל אביב כל תלמיד מקבל 17 אלף שקל בממוצע.

מה גורם לפערים בתקצוב?

באופן פרדוקסלי, בתי הספר התיכונים הטובים ביותר, שמעסיקים את המורים המנוסים והמשכילים ביותר ונותנים לתלמידים שלהם אפשרות לבחור מגמות לימוד מדעיות ושרמת השירות בהם גבוהה, מקבלים תקציבים גבוהים יותר. לעומת זאת, בתי ספר בפריפריה שאינם יכולים לספק לתלמידיהם את המורים ואת התנאים הקיימים בבתי הספר המבוססים - מקבלים תקציבים נמוכים יותר.

בנוסף, בבתי הספר הדתיים יש תוספת שעות שניתנת לטובת תגבור לימודי יהדות - שאינה ניתנת לצורך תגבור שיעורי העשרה מקבילים או אחרים בבתי הספר הממלכתיים. בתי ספר תיכון דתיים מקבלים גם תוספת תקציבית מיוחדת, שניתנת רק להם.

לפי משרד החינוך, המגזר הערבי מקבל הקצאה נמוכה במיוחד של כיתות קטנות שמשמשות כדי לסייע לתלמידים מתקשים או כדי לתגבר תלמידים מחוננים, ולכן הוא מקבל תקציב נמוך יותר. כך נוצר מצב שגם לא ניתנת להם עזרה לתלמידים חלשים - וכתוצאה מכך תקציבם נפגע עוד יותר.

התקציב הנמוך לתלמידים החרדים מוסבר בעיקר בגלל שיעור זכאות נמוך לבגרות, שכן ככל ששיעור הזכאות לבגרות גבוה יותר, כך גם התקציב שמקבל התיכון גבוה יותר - צעד שמסביר תוספת תקציבית גבוהה יותר דווקא לתיכונים המוצלחים, והמשך השקעה נמוכה יותר בתיכונים שמתמודדים עם קשיים ועם תלמידים חלשים.

בנוסף, ככל שלבית הספר יש יותר שירותים לתלמידים, כמו למשל ספריה ומעבדות, כך התקציב שלו גבוה יותר. בבתי ספר בפריפריה או בתי ספר ערבים יש קושי בבניית מעבדות וספריות, ולכן הם גם לא מקבלים את השירותים האלה - וגם מקבלים כתוצאה מכך תקציבים נמוכים יותר מאשר בתי ספר מבוססים.

הפערים בבתי הספר היסודיים נובעים בין היתר מכך שבתי הספר הדתיים והערביים יש כיתות צפופות באופן משמעותי מאשר בבתי הספר הממלכתיים החילוניים - כך שהתקציב שניתן לכל כיתה מתחלק בקרב פחות תלמידים, שנהנים גם מלמידה בכיתות קטנות יותר וגם מתקציבים מוגברים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#