הסטודנטים נוטשים את האוניברסיטאות ועוברים למכללות; זינוק במספר הסטודנטים הערבים - חינוך - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסטודנטים נוטשים את האוניברסיטאות ועוברים למכללות; זינוק במספר הסטודנטים הערבים

ביום ראשון הקרוב תיפתח שנת הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות ■ האם הישראלים מוותרים על ההשכלה הגבוהה?

39תגובות

אחרי שני עשורים של התרחבות במערכת ההשכלה הגבוהה — המגמה הופסקה: מספר הסטודנטים בשנת הלימודים הקודמת רשם ירידה קלה, ומספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ירד. זאת, לעומת עלייה במספר הסטודנטים במכללות הפרטיות — כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). במקביל, מדווחת הלמ"ס על גידול במספר הסטודנטים החרדים והערבים.

ב–15 השנים האחרונות (2000–2015), מספר הסטודנטים שלומדים בשנה הראשונה במסלול לתואר ראשון עלה ב–6.5%, אך ב–2015 הוא ירד בהשוואה ל–2014. לעומת זאת, באותה תקופה, מספר הסטודנטים במכללות הציבוריות גדל בכ–90%, ומספר הסטודנטים בשנה הראשונה לתואר ראשון במכללות הפרטיות, שלרוב גובות שכר לימוד גבוה, זינק ב–170%.

סטודנטים באוניברסיטה העברית
אמיל סלמן

מגמה זאת נוצרה בעקבות פתיחת המכללות בשנות ה–90 וה–2000. בשל מיקומן, המכללות הציבוריות נגישות יותר לתלמידים בפריפריה ושכר הלימוד בהן אוניברסיטאי. לעומת זאת, המכללות הפרטיות מאפשרות בדרך כלל תנאי קבלה נוחים יותר בשכר לימוד גבוה יותר, ומתאפיינות בדרך כלל בתלמידים בעלי רקע כלכלי מבוסס. בנוסף, ב–2010 שונתה מדיניות המועצה להשכלה גבוהה, והוחלט להפסיק את ההתמקדות בגידול מספר הסטודנטים בהשכלה הגבוהה, ולהתמקד במקום בשיפור איכות המחקר וההוראה במערכת.

למעשה, ההשלכה העיקרית של ההחלטה היתה עצירת הגידול במספר הסטודנטים באוניברסיטאות — שבאה לידי ביטוי לראשונה בנתוני הלמ"ס שפורסמו כעת. מכיוון שחלק גדול מתקציבי מוסדות ההשכלה הגבוהה מבוססים על מספר הסטודנטים במוסדות, לירידה במספר הסטודנטים יש השלכות תקציביות על האוניברסיטאות, שככל הנראה באו לידי ביטוי בתוספת תקציבית קטנה יותר מזאת שהיו יכולות לקבל אם מספר הסטודנטים היה עולה.

סיבה נוספת לירידה במספר הסטודנטים ולעצירת הביקוש להשכלה הגבוהה נובעת גם מכישלון מערכת החינוך לשפר את שיעור התלמידים הזכאים לבגרות. כיום רק מחצית מהתלמידים מסיימים תיכון עם תעודת בגרות, ושיעור נמוך יותר מחזיקים בתעודת בגרות שמאפשרת קבלה לאוניברסיטאות. חסם נוסף העומד בקרב תלמידים רבים הוא הבחינה הפסיכומטרית, שמשפיעה לרעה בעיקר על סיכויי הקבלה של מועמדים ממוצא ערבי ובני מיעוטים נוספים, וכן על תלמידים מרקע כלכלי נמוך.

ב–1990–2015, גדל מספר הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה ב–250%, בעיקר בשל פתיחת המכללות הציבוריות בשנות ה–90 לכ–312 אלף סטודנטים, ומספר המוסדות זינק מ–21 ל–63, כולל מכללות פרטיות.

בשנת הלימודים הקודמת, לראשונה מאז האטת הגידול במספר הסטודנטים, אף ירד מספר הסטודנטים לתואר ראשון מ–5% לשנה בממוצע לאחוזים בודדים או שנותר ללא שינוי. בשנת הלימודים הקודמת ירד מספר הסטודנטים לתואר ראשון ב–1%. הירידה היתה משמעותית יותר באוניברסיטאות, שבהן מספר הסטודנטים ירד בתוך שנה ב–2% — מ–82.5 אלף ל–80.8 אלף. התופעה חמורה יותר אם מתמקדים בסטודנטים שנמצאים בשנה הראשונה לתואר הראשון — מספרם באוניברסיטאות ירד ב–3.3%, לעומת עלייה של 2.6% במכללות הציבוריות. ב–2013–2015 ירד גם מספר הסטודנטים לתואר שני באוניברסיטאות ב–1.7%.

אחת התופעות המשמעותיות ביותר במערכת ההשכלה הגבוהה היא התחזקות המכללות הפרטיות, שאינן מתוקצבות על ידי המדינה, בהן המרכז הבינתחומי, המכללה למינהל והקריה האקדמית קרית אונו. מספר הסטודנטים בשנה הראשונה לתואר ראשון במכללות הפרטיות זינק בתוך שנה ב–12.4%. במקביל, מספר הסטודנטים לתואר שני במכללות הציבוריות ובאוניברסיטאות עלה ב–2.2%, ומספר הסטודנטים לתואר שלישי עלה ב–2.3%.

מנתוני הלמ"ס עולה כי רק 13.3% מכלל הסטודנטים באקדמיה ב–2015 היו ערבים (34.6 אלף סטודנטים). בקרב סטודנטים לתואר שלישי רק 5.9% הם ערבים. עם זאת, לפי הנתונים, מאז שנת 2000 גדל שיעור הסטודנטים הערבים בכל התארים בכ–58%. בקרב סטודנטים ערבים לתואר שני חלה עלייה מ–3.6% בשנת 2000 ל–10.5% ב–2015. כ–67.2% מהסטודנטים הערבים ב–2015 היו נשים.

בשנים האחרונות מנסה המל"ג להגדיל את שיעור הסטודנטים החרדים. ב–2015 למדו 9,100 סטודנטים חרדים לתואר ראשון, לעומת 8,300 ב–2014. רובם (69%) היו נשים. רק 1,200 חרדים למדו באוניברסיטאות, 1,300 באוניברסיטה הפתוחה וכ–4,000 במכללות ציבוריות.

מנתוני הלמ"ס עולה כי כמחצית מהסטודנטים לתואר ראשון למדו בתחומי מדעי הרוח (24.7%) ומדעי החברה (19.8%). שיעור הסטודנטים שלמדו מדעי הרוח ירד באופן משמעותי ב–15 השנים האחרונות, כשב–2000 שליש מהסטודנטים לתואר ראשון למדו אחד מתחומי מדעי הרוח.

לעומת זאת, בין 2000 ל–2015, שיעור הסטודנטים לתואר ראשון שלומדים מינהל עסקים הוכפל מ–6% ל–12%. מספר הסטודנטים שלומדים לתואר ראשון במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב ירד גם הוא מ–9.6% ל–6.8%, ואילו מספר הסטודנטים בפיזיקה ירד מ–2.2% ל–1.6%.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#